לשרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, יש חברה טובה, שמה שירי דולב, נשיאת חברת NSO – חברת היי-טק ישראלית שהוקמה לפני עשר שנים, ועניינה לוחמת סייבר, ובעיקר פיתוח תוכנות המאפשרות ריגול אחר אנשים וגופים חשודים, בדרך של השתלטות על הטלפונים הניידים שלהם.
לפני כשנה הודיעה פייסבוק, הבעלים של אפליקציית וואטסאפ, כי NSO חדרה למכשירי טלפון של יותר ממאה עיתונאים ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם, תוך ניצול חולשה בשיחות הווידיאו של וואטסאפ. בהמשך תבעה פייסבוק את החברה הישראלית בבית משפט בקליפורניה, בטענה ש-NSO הפרה את החוק האמריקאי נגד הונאות מחשב, וביצעה "הסגת גבול" בכך שפרצה לשרתי המחשבים של וואטסאפ ופייסבוק.
ל-NSO יש בעיית תדמית ויחסי ציבור. אבל בשביל מה יש חברים טובים אם לא כדי לעזור ברגעי משבר? ואיזה מסע יחסי ציבור יכול להיות יעיל יותר משיתוף פעולה עם משרד הביטחון הישראלי, ליצירת אפליקציה שתסייע ב"מלחמה" – כי הכול הרי עניין ביטחוני – בנגיף הקורונה?
בחלק הראשון כאן, עומק החברות בין @Ayelet__Shaked לבין שירי דולב, נשיאת NSO. בחלק השני, חהכ שקד במהלך עבודת הלובינג שעשתה עבור NSO, אתמול בועדת החוץ והבטחון, ללא שמץ של גילוי נאות. זו פעם שניה שאני מעלה את הציוץ הזה. בפעם הראשונה הוא עלה ואז.. נעלם pic.twitter.com/IrjktwStxo
— ™גונטז' (@gontarzn) April 1, 2020
למזלה של שירי דולב, לחברתה איילת שקד יש חבר טוב נוסף, נפתלי בנט שמו. בשבועות הקרובים הוא ימשיך לשמש כ"שר הביטחון של מדינת ישראל", כפי שהוא מתואר בפרופיל שלו בטוויטר. בנט לא רואה קדושה בכללי מינהל תקין, בוודאי לא בימי קורונה.
"זוהי פנייה לכל האנשים הנפלאים והמסורים בשכבות הניהול והפקידות, בכל אגפי הממשלה", צייץ שר הביטחון לפני שבועיים. "אנחנו בעת חירום וצריך לפעול במהירות שיא כדי להקדים את הקורונה. לכן, אם יש צורך, הפרו ביודעין את הכללים! תעגלו פינות!".
נפתלי בנט: "זוהי פנייה לכל האנשים הנפלאים והמסורים בכל אגפי הממשלה: אנחנו בעת חירום וצריך לפעול במהירות שיא כדי להקדים את הקורונה. לכן, אם יש צורך, הפרו ביודעין את הכללים! תעגלו פינות!"
בדיעבד, הקריאה הפומבית הזו של בנט להפר חוקים, נראית כמו קדימון למעלליו שלו, יחד עם שקד. לצד אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות, ונתוני השב"כ שקיבל היתר בתקנות שעת חירום לקיים מעקב דיגיטלי על אזרחים, יזם בנט פרויקט נוסף העושה שימוש במידע פרטי על אזרחים, הנהנה בימים רגילים מחסיון.
"הקמנו מערכת לאומית לניטור הקורונה, מבוססת בינה מלאכותית", הודיע בנט שלשום בחגיגיות בטוויטר, "לכל אזרח יהיה בכל רגע ציון מ-1 עד 10 לסבירות שהוא מדביק אנשים בקורונה". הפיתוח החדש, סיפר בנט בגאווה, נעשה בשילוב משרד הביטחון, יחידה 8200 בצה"ל ו"חברת הייטק אזרחית". איזו חברה זו, תנחשו? נכון, חברת NSO של החברה של שקד. מכרז שוויוני ושקוף? הצחקתם את בנט, שהודיע: "במלחמה אין מכרזים".
בנט סיפר שלצורך יציאה לדרך חסרים רק "הסכמה של משרד הבריאות לשפוך למערכת את תוצאות כל הבדיקות, ואישור היועץ המשפטי לממשלה". ואכן, היועץ אביחי מנדלבליט לא מיהר להתלהב מהמיזם של בנט. בניגוד לשר הביטחון, במשרד המשפטים דווקא ערים לפגיעה החמורה בפרטיות ולסיכון העצום שבמסירת מידע רפואי פרטי על מאות אלפי אזרחים לידיה של חברה פרטית, שאינה בדיוק ידועה בהקפדתה על זכויות אדם.
"NSO חברה ששמה נקשר עם הפרות זכויות אדם מחפירות", צייצה אתמול העיתונאית נעה לנדאו מ"הארץ", "ההתעקשות של בנט להמשיך במיזם איתם זו נטו מתנה עבורם על חשבונו של הציבור".
"בשיתוף חברות היי-טק אזרחיות"
בשעה שהיוזמה של בנט נתקלה בקשיים מול היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הבריאות, נחלצה שקד לעזרתו. במהלך דיון פומבי שהתקיים שלשום בוועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון, בנוגע לתקנות שעת החירום שהסמיכו את השב"כ לקיים מעקב דיגיטלי מתוחכם אחרי אזרחים, החליטה שקד לנסות לדחוף את האפליקציה של בנט ו-NSO.
זה לא היה לגמרי קשור לנושא, אבל זה לא הפריע לשקד לפנות ליו"ר הוועדה, ח"כ גבי אשכנזי, במילים האלה:
"אני ממליצה לך לקיים עוד דיון על האפליקציה שפיתח משרד הביטחון. משרד הביטחון בשיתוף עם חברות היי-טק אזרחיות פיתח אפליקציה שמאוד מאוד מאוד יכולה לעזור למשרד הבריאות. כרגע משרד הבריאות להבנתי, ואם סיגל [פרופ' סיגל סדצקי ממשרד הבריאות, י"י] נמצאת פה אז אפשר לשאול אותה, סיגל, כרגע הבנתי שאתם לא רוצים לשתף פעולה עם האפליקציה הזאת, אז אני אשמח לשמוע את דעתך. אבל לדעתי אתם צריכים לעשות דיון בוועדה הזאת גם על האפליקציה הזאת".
מה שחסר בדבריה הנרגשים של שקד הוא גילוי נאות, על כך שנשיאת חברת NSO היא חברתה הקרובה. במקום גילוי נאות היה טשטוש העובדות, כך שבמקום לנקוב בשם החברה, שקד בחרה לומר שהאפליקציה פותחה "בשיתוף חברות היי-טק אזרחיות".
"זה לא מקרה ששקד ובנט מקפידים לא לקרוא ל'חברות האזרחיות' בשם", צייצה ח"כ תמר זנדברג אחרי הדיון בכנסת. "מדובר ב-NSO, ושקד פה 'ממליצה' להשתמש בשירותיה של חברה אפלה ומפוקפקת שמעורבת ברחבי העולם בהפרת זכויות אדם".
בעקבות זאת פנתה אמש עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" (שהח"מ חבר בה) ליועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, בדרישה שיורה על חקירה פלילית נגד שקד, בעבירת מרמה והפרת אמונים. בתגובה לפניה, מסרה שקד:
"מיטב המוחות בארץ, מכל התחומים, התגייסו על מנת להילחם בקורנה ולהציל חיים. שירי דולב ואיילת שקד חברות שנים רבות, זה דבר ידוע, הן אף התראיינו על חברותם בעיתונות. לעצם העניין: אמירה בוועדה בכנסת לא דורשת גילוי נאות מאחר ואין בסמכותה של הועדה לתת הוראות מחייבות בעניין. לצערנו בזמן שאנו עסוקים בעידוד חברות היי טק ישראליות במאמץ למצוא פתרונות למיגור מגפת הקורנה והצלת חיי אדם, יובל יועז מתעסק בהמצאות והכפשות על מנת לקבל תקשורת".
מקרה חיים כץ
המקרה הזה מזכיר מאוד את הפרשה שבגינה החליט היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט להעמיד לדין את ח"כ חיים כץ.
לדעת מנדלבליט, כץ עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים, מאחר שקידם בכנסת, כיו"ר ועדת הרווחה, הליכי חקיקה לתיקון חוק ניירות ערך, והביא לדיונים את חברו הקרוב שהוא יועץ השקעות, על תקן מומחה נייטרלי, בעוד ששניהם היו אמורים להרוויח כספית כתוצאה מהתיקון לחוק. כל זאת, מבלי לחשוף את הקשר החברי הקרוב ביניהם ואת העובדה ששניהם היו עשויים להפיק תועלת אישית ניכרת מתיקון החוק.
"כץ נהג במרמה והפרת אמונים", נכתב בכתב האישום נגדו, "בכך שפעל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים המשמעותיים שלו ושל בן-ארי, עמו קיים באותה עת מערכת יחסים חברית וכלכלית הדוקה, בכך שהציג מצג שווא מרמתי בפני ועדת הרווחה, ובכך שהסתיר את ניגוד העניינים האמור".
נושא ניגוד העניינים של חברי כנסת, אינו זהה לטיפול בניגודי עניינים ברחבי הרשות המבצעת, בין על דרג נבחרי הציבור או הפקידים ברשויות השלטון. בעוד שבמגזר הממשלתי קיימים כללי מניעות ברורים, ומצבים של ניגודי עניינים מטופלים על ידי היועצים המשפטיים במשרדים השונים בהתאם לתורת פעולה מפורטת, בכנסת הנושא בעייתי יותר. שהרי, לא ניתן להכריז על "מניעות" חברי כנסת ולהחליפם באחרים.
כך בכל הנוגע להצבעות במליאת הכנסת, שבה יש זכות הצבעה לכל ה-120. בוועדות, לעומת זאת, המצב שונה. שם אמורה הלשכה המשפטית של הכנסת להקפיד על מניעת ניגודי עניינים, ובמקרה הצורך להחליף חבר ועדה בח"כ אחר מסיעתו. ומעל לכל שורר הכלל הגדול בדבר שקיפות. על חברי הכנסת לדווח על כל ניגוד עניינים שבו הם מצויים.
המשמעות היא, שאפילו מנדלבליט, המחזיק בתפיסה מצמצמת של התערבות משפטית בתחום הפעולה של נבחרי ציבור, ראה במעשיו של כץ עבירה פלילית. כץ כידוע פנה לוועדת הכנסת כדי לקבל חסינות מהעמדה לדין, וזו החליטה – בניגוד לעמדת מנדלבליט – להעניק לו חסינות. העניין תלוי ועומד בבג"ץ.
פרט מעניין: שקד תמכה בקולניות במתן חסינות לכץ. הנימוק? "אין דבר כזה ניגוד עניינים של חברי כנסת".
גילוי נאות: עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית", שבה חבר עו"ד יובל יועז, פנתה ליועמ"ש בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ שקד; וכן עתרה לבג"ץ להסרת חסינותו של ח"כ חיים כץ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם