ראשי משרד הבריאות במסיבת עיתונאים עם פרוץ מגפת הקורונה, ב-27 בפברואר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
מחדל ההסברה של הקורונה:

מגפה אחת, מאה מסרים

בדיקת זמן ישראל

דובר אחד שקורס תחת כמות השאלות ● מגזרים שלמים שלא מקבלים דיווחים נאותים ● רשויות מקומיות שנאלצות לאסוף מידע ממקורות שונים ● וכל פקיד מציע הסברה משלו תחת כל מיקרופון רענן - לרוב בסתירה מוחלטת מהקו הרשמי, אם כזה קיים בכלל ● במלחמה כמו במלחמה - אסטרטגיה תקשורתית והעברת המידע לציבור לא פחות חשובים מציוד רפואי ● אבל במשבר הנוכחי, פשוט לא הוקם מערך הסברה ● בימים האחרונים מנסים לתקן את הנזק, אבל לא בטוח שדי בכך

באחד הדיונים הראשונים שהתקיימו בשבוע שעבר בוועדת הקורונה שהוקמה בכנסת, עלתה לראשונה באופן רשמי סוגיית המחסור במידע ובהסברה מסודרים במשבר הקורונה.

יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח טען כי לא ניתן לקבל אפילו נתונים בסיסיים לגבי מספר מכונות ההנשמה שכן עומדות או יעמדו לרשות המערכת בזמן הקרוב, ומה הצפי להגעתן של מכונות הנשמה נוספות. במילים אחרות, המסר ששלח ניסה להעביר היה: אנחנו רוצים לעזור לכם, אבל תעזרו לנו לעזור לכם. תנו לנו את הכלים לעשות זאת.

"לא ברור לנו איך הדבר הזה מתנהל ברמה המערכתית", טען שלח באותו הדיון. "חשוב לדבר על איך הממשל מתמודד עם הניהול של האירוע. אמון הציבור במערכת דרך ההסברה הוא קריטי…מה שהיה צריך להיות זה שטובי אנשי יועצי התקשורת במדינת ישראל ישבו אצלכם בשולחן וינהלו אסטרטגיה תקשורתית. אם זו הייתה חס וחלילה מלחמה, לא רק שיש יחידה של דובר צה"ל, טובי הדוברים במדינת ישראל היו יושבים סביב השולחן".

"מה שהיה צריך להיות זה שטובי אנשי יועצי התקשורת ישבו אצלכם בשולחן וינהלו אסטרטגיה תקשורתית. אם זו הייתה מלחמה, לא רק שיש יחידה של דובר צה"ל, טובי הדוברים במדינה היו יושבים סביב השולחן"

לא מדובר בהתעקשות על זוטות. המסר הנקודתי ששלח העביר מהווה משל לסוגיה מורכבת שזכתה להתעלמות מובנת בשבועות הראשונים של המשבר – כשכולם עוד ניסו להבין מאיפה לעזאזל הגיע וירוס הקורונה הזה וחירב את שגרת חיינו – ועתה צפה ועולה בזירות רבות: הצורך במערך הסברה מסודר שירכז מסרים, יעביר מידע מדויק, יענה תשובות מתאימות, יזים שקרים ושמועות, ויעזור לציבור לחוש שמאחורי ניווט הספינה הזאת יש יד אחת מכוונת.

יש הבדל משמעותי בין מחסור גלוי ושקוף בציוד, שאותו ניתן לתווך לציבור ולגורמי הרכש המתאימים, לבין הצהרות כוללניות ומבורדקות שכל אחד יכול להבין מהם מה שהוא רוצה. מערכת הבריאות נמצאת במצוקה תמידית ובחסר מתמיד, אבל מערך הסברה שהיה מתווך את החסר הזה באופן מסודר ואמין, היה עוזר למקד מאמץ.

עפר שלח (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
עפר שלח (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

במשרד הבריאות, צריך לומר, יש גורמים שפוטרים את הביקורת של שלח ב"הוא גורם פוליטי". ובכלל, בסביבתו של דובר המשרד איל בסון מתלוננים לאחרונה שיש גורמים ש"חוטפים" את המחלה לצרכיהם האישיים והמפלגתיים. מן הסתם, הם מתכוונים גם לשר הביטחון נפתלי בנט, שתוקע אצבע בעינו של ראש הממשלה עם תדרוכים עצמאיים ושורה של יוזמות הסברה פרטיות לציבור.

הם צודקים, מן הסתם. המיני-מערך הסברה האלטרנטיבי של בנט באמת נראה מוזר ואופורטוניסטי, בהתחשב בעובדה שהוא בעצמו חבר קבינט. אבל שלח, לעומתו, כיו"ר הוועדה הייעודית בכנסת, חייב לבקר את הממשלה ופעולותיה. והתלונות על "ניצול פוליטי לצורך העברת מסרים עצמאיים" נובע בדיוק מאותה הבעיה: חוסר בהירות ואחידות במערך ההסברה של הקורונה, שהולך ומתחדד ככל שהמשבר מתרחב ומתארך.

מרידות מקומיות של ראשי המועצות

לביקורת של שלח על מחסור במערך מידע מסודר, הצטרפו בשבוע האחרון, מזווית הראיה שלהם, גם כ-200 ראשי רשויות מקומיות שקבלו בפני ראש הממשלה, במכתב חריף, על כישלון הולך ומחמיר במערך העברת הנתונים והמידע על חולי הקורונה.

במכתבם מתלוננים ראשי הרשויות קודם כל נגד מערך הדוברות של משרד הבריאות, שהיה אחראי עד כה על עדכון ראשי הרשויות בתוכנם של החקירות האפידמיולוגיות. באמצעות חקירות אלה יכלו ראשי הרשויות לתווך לתושבים את ההחלטה מי יכנס לבידוד ומתי. ראשי הרשויות קובלים על "התמהמהות בהעברת נתוני מבודדים וחולים לרשויות מקומיות" ועל צינור העברת מידע מחורר ככברה.

"העברת המידע צריכה להתבצע באופן מיידי ביחס למידע שיש בידי משרד הבריאות כבר עתה, תוך עדכון הרשויות המקומיות מדי יום, ברשימות החדשות", נכתב בפנייתם לראש הממשלה. "כל עיכוב בהעברת המידע לראשי הרשויות המקומיות, משמעותו הגדלת הסיכון להתפשטות מגפת הקורונה".

בשיחות פרטיות מספרים ראשי רשויות כיצד לפעמים הם האחרונים לדעת על חולים חדשים ביישוביהם, ועל מידע מוטעה, מסולף או מבולבל הנמסר ממשרד הבריאות. כתוצאה מכך נאלצים ראשי הרשויות ללהטט בין מספר גורמים שונים, כמו רופאים מחוזיים, או אפילו מקורבי שר הבריאות, בניסיון לעקוף את משרד הדוברות ולקבל מידע מהימן בזמן אמת.

כפי שנחשף בזמן ישראל, ככל שמספר החולים עולה, כך הולכת ומתייתרת שיטת התחקיר האפידמיולוגי, ומשרד הבריאות לא מצליח לספק מסלול מדויק של כל חולה וחולה. ראש מועצת מזכרת בתיה התלונן על כך כבר לפני שבועיים, על רקע מהומה בישוב שהתפתחה בעקבות הטעיות של משרד הבריאות במסירת מתווה המסלול של חולה אשר ביקרה בפורימון:

"למערכת אין עוד יכולת לספק מידע מדויק, מקצועי ואחראי בסיטואציה הזאת. בכל פעם שהתקשרנו והתחננו למידע נוסף צרחו עלינו שהם קורסים ולא מסוגלים לעבוד. ואנחנו שואלים ושואלים והם טורקים לנו את הטלפון. המסר הוא שמשרד הבריאות בבעיה ואם לא ישתנה המצב מה שקרה אצלנו במזכרת בתיה, יקרה בימים הקרובים בכל ישוב".

את המעקב אחר מיקומיהם של חולים והמגעים האחרונים שלהם, היה אמור להחליף המעקב השנוי במחלוקת באמצעות שיטת האיכון הדיגיטלי. אלא שבעוד שהחולה והאנשים שהיו בסביבתו מקבלים סמס עם הודעה על איכונם, הרשות המקומית – שאמורה להעביר את המידע לציבור ולנסות להרגיע שמועות שווא באמצעות מידע שוטף – נשארת בעלטה, ומוצאת עצמה מתחננת בפני ראשי מערך ההסברה והרופאים המחוזיים למידע מדויק יותר.

הביקורת הזאת קיבלה ביטוי נחרץ עוד יותר בפוסט שפירסם ראש עיריית לוד יאיר רביבו בתחילת השבוע.

ראש עיריית לוד יאיר רביבו (צילום: עיריית לוד)
ראש עיריית לוד יאיר רביבו (צילום: עיריית לוד)

"משרד הבריאות עדיין מסרב להעביר לנו רשימת חולים ואנו יוצאים במאבק וגם נעתור לבית המשפט", כתב רביבו. "הם לא מספרים את האמת לציבור ושולחים אותו להצטייד בסופרים ובפארמים תוך סכנה ממשית. בנוסף, הם מסמנים את כל אזור שדה התעופה והתעשייה האווירית כמקומות לבידוד, בשעה שעובדים שם עשרות אלפי אנשים. במקום לספר מי העובד, באיזה מחלקה הוא עובד ולבודד את חמשת האנשים שעובדים איתו, הם שולחים חצי מדינה לבידוד סתמי".

בראיון לרזי ברקאי בגלי צה"ל הסביר רביבו שכאשר משרד הבריאות מעדכן על חולה ששהה בסופרמרקט מסוים, יודע הציבור ששהה בסופר באותה השעה להיכנס לבידוד. אבל אז מתברר שהקופאים והקופאיות בסופר, אלה שיכלו להיות במגע הישיר ביותר עם החולה ואף לגעת במשטחים משותפים עמו – כמו כרטיסי אשראי ומוצרים – מוחרגים מההוראה.

"כשביררתי…אמרו לי (מנהלי) הסופרים: 'היינו מאד רוצים לבודד לפחות את אותו הקופאי שנתן לנו שירות אבל במשרד הבריאות מסרבים לתת לנו את השמות כדי שנוכל לברר באיזה קופה הם היו'".

השאלה מי רשאי להיחשף לזהותם של החולים היא קשה, בגלל החיסיון הרפואי המוגן על פי חוק. אבל במשרד הבריאות, כך נדמה, מנסים לאחוז בחבל בשני קצותיו: גם לא להפר חיסיון רפואי ולא לאתר את הקופאי שבא במגע עם החולה, וגם לא הטיל מגבלות גורפות על כל הקופאים. התוצאה: מעין "מרד אזרחי" של ראש הרשות הקורא לתושביו להימנע מהגעה לסופר.

התרחבות "מרידות" קטנות כאלה עלולה להביא בעתיד לכאוס, כאשר בכל ישוב תוקם "מיני-מדינה" שתקבל החלטות עצמאיות. אפשר רק לתאר איך זה היה נראה אם בשעת חירום ביטחונית, פיקוד העורף היה נותן הוראות סותרות וכל ראש עיר היה עושה כרצונו.

הדוברות מתקשה להשיב, הכתבים מתקשים להמתין

ציר אחר, ישיר יותר, שבו חלה התנגשות חזיתית בין מערך המידע של משרד הבריאות לבין הגורמים המיידעים את הציבור הוא זה שבין הדובר לכתב. בין לילה הפך מערך הדוברות של משרד הבריאות למעין מערך הסברה לאומי – רק בלי התואר, המשאבים, כוח האדם או שיעור הקומה המתאימים.

על פי הדובר איל בסון עלה מספר הפניות של עיתונאים לשאילתות פי ארבעה לפחות, ומגיע לאלפי פניות בחודש. ובהעדר מרכז מידע אחר בנוגע להשפעות הקורונה, התנקזו אל בסון כל הכתבים כולם – מכתבי הבריאות, דרך כתבי הביטחון, הכתבים המוניציפליים, הכתבים החוקרים ואפילו כתבי התרבות.

דובר משרד הבריאות, איל בסון (צילום: צילום מסך, כאן 11)
דובר משרד הבריאות, איל בסון (צילום: צילום מסך, כאן 11)

בתחילת המשבר הסיטואציה החריגה הזאת דווקא שירתה את הדוברות, שהוצגה כחמ"ל רגוע ועמל מסביב לשעון. בכתבה של "כאן 11" בשישי נתפס בסון, שהחל את הקריירה כדוברו של איציק שמולי במחאה החברתית, כמעין נחמן שי נטול פאסון: הדובר הביישן עם החיוך הנעים שהחליק לתפקיד החשוב ביותר בתחום ההסברה בישראל בעידן של מגפה עולמית. הוא חולש על המידע הכי רגיש, וכל ציוץ הכי קטן שלו הופך לכותרת ראשית תוך 40 שניות. בקיצור, גיבור השעה.

בסון, למרות שהוא ישן בקושי ארבע וחצי שעות בלילה לאחרונה (לעדותו שלו) הספיק להשתתף בכמה כתבות כאלה בשבוע האחרון, ואין בכך כל פסול. אבל מה שהכתבות הללו נמנעו מלהציג זה את הזעם והתסכול ההולך וגובר של הצד השני: העיתונאים שעומדים מול מערך הדוברות הכמעט-קורס של משרד הבריאות. אלו החלו להתלונן שהדובר ועוזריו לא מגיעים לכל השאלות, ולכן לעיתים לא עונים להם כלל.

"מידע בסיסי כמו מספר בדיקות המעבדה היומיות לא נמסר לנו באופן קבוע. בקשות בנושא זוכות להתעלמות מוחלטת. בקשות ופניות למידע בסיסי אחר שנמצא בידי המשרד: נתונים אודות צוות רפואי חולה או בבידוד, מאפיינים דמוגרפיים של חולי הקורונה ועוד לא נענה באופן קבוע למרות שהנתונים קיימים ומתעדכנים", כך טענו לפני כמה ימים כמה מכתבי הבריאות המרכזיים במכתב תלונה למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ובהם הכתבים של חדשות 13, הארץ, ידיעות אחרונות ועוד.

גם ארגון העיתונאים העביר מכתב מחאה למנכ"ל משרד הבריאות בו קבל על התעלמות מפניות עיתונאים, עיכובים בלתי סבירים בהעברת מידע חשוב, והעדרו של מנגנון עדכון מסודר. "אנחנו מבקשים ממך להידרש לנושא ולמצוא פתרונות מערכתיים שיאפשרו זרימה חופשית של מידע, נתונים, תדרוכים ותגובות לעיתונאים מכל כלי התקשורת והעצמאיים", כתבה אחראית חופש העיתונות בארגון, ענת סרגוסטי.

טפח קטנטן (ונסתר) בכל זאת התגלה בכתבה ההיא ב"כאן": בסון הקריא למצלמה כמה הודעות שהצטברו אצלו בוואטסאפ, וביניהם גם הודעה מכתבת "גלובס": אם לא נקבל תגובה תוך עשרים דקות, נעלה לאוויר בלעדיה, איימה הכתבת.

מתוך הכתבה של ״כאן״ על דובר משרד הבריאות איל בסון (צילום: צילום מסך, כאן 11)
מתוך הכתבה של ״כאן״ על דובר משרד הבריאות איל בסון (צילום: צילום מסך, כאן 11)

אלא שבמציאות ההודעה הזו באה אחרי מספר בקשות לתגובה שזכו להתעלמות. קודם היו מספר שאילתות בוואטסאפ, שהחלו יממה תמימה לפני הפרסום, ואחר כך גם שאילתה מסודרת באימייל שלא נענתה. בסוף, אחרי יממה של המתנה, פורסמה הכתבה ללא תגובת המשרד. רק יומיים אחרי הפרסום הגיעה תגובה לקונית, ללא כל התייחסות לשאלות העקרוניות.

פספוס במגזר החרדי

גם במגזרים הפריפריאליים יותר של העיתונות, שם המידע לציבור קריטי במיוחד, מדווחים על בעיות בקשר עם הדוברות.

"רדיו קול חי הוא כלי התקשורת הכי נפוץ במגזר החרדי ומגיע לבתים רבים במגזר החרדי באופן ישיר", אומר צבי טסלר, המשמש כתב הבריאות של התחנה בתקופה האחרונה. "אני ככתב לא קיבלתי בצורה ישירה את המידע הזה והייתי צריך ללקט אותו מן היקב ומן הגורן.

"רק בשבוע שעבר התחיל לעבוד במשרד הבריאות גורם מחוץ למשרד שמטפל בהסברה לציבור החרדי – הפירסומאי חיים גריידינגר, אשר גוייס כדי לתת מענה הסברתי למגזר החרדי ומאז השתפר המצב שלי ככתב, ויש לי כתובת לפניות. אבל זה די מאוחר. פיספסו את המגזר החרדי בגלל הגישה ההסברתית, וכפי שראינו – זה מגזר קריטי במאבק בקורונה".

טסלר טוען שבגלל הנתק ההסברתי הייעודי לחברה החרדית, החמירה בציבור הנטייה להתעלם מהוראות, שלפחות חלקה נבעה פשוט מבורות של המגזר.

"רק בשבוע שעבר התחיל לעבוד במשרד הבריאות גורם שמטפל בהסברה לציבור החרדי ומאז השתפר המצב שלי ככתב, ויש לי כתובת לפניות. אבל זה די מאוחר. פיספסו את המגזר החרדי בגלל הגישה ההסברתית"

"משרד הבריאות לא ניצל את הפלטפורמה שלי ככתב בריאות, כמי שעולה כל שעה לשידור כדי לתת הנחיות לציבור. העדר המידע המסודר גרם לפריחה מטורפת של הודעות פייק ניוז בוואטסאפים ובקווי הנייעס – אליהם מחוברים חרדים רבים. אז מצד אחד אני רואה מידע שגוי ובהלה, ומצד שני נאבק להביא מידע מדויק לציבור. זה מצער מאד".

טסלר מראה לי כמה מהשאילתות שהעביר ולא זכו למענה. אופי השאלות – חלקן אינפורמטיביות ונטולות כל נימה של ביקורת – מוכיח שכנראה אין פה יד מכוונת או התעלמות מתוך ניסיון להסתיר או לטייח מידע, אלא, אולי, סוג של הצפה בלתי נשלטת שחייבה את מערך הדוברות המדולל למקד מאמץ בכלי תקשורת המוניים כמו חדשות 12.

יועץ התקשורת חיים גריידינגר. גויס לסייע למשרד הבריאות בהסברה למגזר החרדי (צילום: גריידינגר ייעוץ אסטרטגי)
יועץ התקשורת חיים גריידינגר. גויס לסייע למשרד הבריאות בהסברה למגזר החרדי (צילום: גריידינגר ייעוץ אסטרטגי)

כך, למשל, שאלות כמו "האם ההנחיה של יועמ"ש משרד הבריאות ולפיה בני משפחה שלא גרים ביחד, לא יוכלו לחגוג יחד את ליל הסדר יצאה מכם?" או "האם אתם מכירים את הדיווח על חולה שהיה בבית המדרש של האדמור מוויז'ניץ'?", זכו להתעלמות.

בימים האחרונים משהו בכל זאת משתנה וטסלר, כמו גם כתבים נוספים עימם שוחחתי, דיווחו על שיפור: גם במהירות התגובה, גם בגישה, גם בניסיון לפתור דילמות מהר יותר. לא בטוח שדי בכך כדי להרגיע את הרוחות, אבל כתבת אחת סיפרה שבפעם הראשונה מאז שפנתה בשאילתה היפנו אותה לגורם המומחה במשרד כדי שיענה לה ישירות.

באמת, כל מי שעמד אי פעם בראש מערך דוברות מפלצתי בגודלו (כמו דובר צה"ל, למשל, או משרד המשפטים בזמנים של משפט לאומי מטלטל) יודע שאחד הסודות להצלחה הוא לחבר את הכתב המתאים עם הגורם המומחה המתאים, במקום לנסות להתמודד עם כל התשובות לבד בדוברות. גם לכתבה זו, יש לציין, קיבלנו מענה מהיר, וגלוי, מהדובר.

והנה עוד בעיה, שמערך הסברה מוגדל ומועצם היה יכול אולי לפתור: השטף הלא נורמלי של כתבים שצובאים על הדוברות עם שאלות שלחלקן אין עדיין מענה. גורמים בדוברות סיפרו לזמן ישראל, במרירות מובנת, שבאף אחד ממשרדי הממשלה לא מעיזים להשיב כיום על שאלות העוסקות בהשפעות הקורונה, וכך הם מוצאים עצמם מקבלים שאילתות אפילו מכתבי תרבות בסוגיה הרת-הגורל: "האם מותר לאיל גולן להתחתן?". מה לכל הרוחות אנחנו אמורים לענות על שאלה כזאת, הם רוטנים.

וכך מוצאים עצמם במשרד הבריאות מקבלים שאילתות אפילו מכתבי תרבות בסוגיה הרת-הגורל: "האם מותר לאיל גולן להתחתן?". מה לכל הרוחות אנחנו אמורים לענות על שאלה כזאת, הם רוטנים

עוד מספרים בדוברות על כתבים הפונים בזעם, בחוסר סבלנות, בחוסר כבוד בסיסי ועם תביעות בלתי-אפשריות כמו "אני צריך תגובה בתוך חצי שעה". יש כתבים שכאשר מסבירים להם שעדיין אין מענה לסוגיה כלשהי, מתפוצצים. אחרים, המתמודדים עם תחרות עזה מצד כלי תקשורת מקבילים על שבבי מידע, באים בטענות כשאותם מתחרים משיגים סקופים שהם לא הצליחו. הם מאשימים אוטומטית את הדוברות, למרות שלעיתים ברור שלכתבים המתחרים פשוט היו מקורות טובים יותר.

שני הצדדים צודקים, ככל הנראה. וגם שניהם בעצם אומרים את אותו הדבר, רק מפוזיציות שונות: שהדוברות לא עומדת ולא יכולה לעמוד לבדה במעמסה הפסיכוטית של תעבורת מידע באחד המשברים הגדולים ביותר שידעה המדינה, משבר אשר משתלט על כל מחזור החדשות 24 שעות ביממה ומבטל כליל את הגבול בין חזית לבין עורף.

אין צ'רצ'יל, אבל צריך נחמן שי

אז מה הפתרון? אבי בניהו, שכיהן כדובר צה"ל במבצע עופרת יצוקה, חושב שהבעיה היא לא דובר או מנכ"ל כזה או אחר. הוא מזהה מחדל הסברה בגלל גישה כוללת של ההנהגה שעדיין לא תפסה עד הסוף, לטענתו, שמדובר במצב של משבר קיצוני ומתמשך הדורש התאמות חריגות של ניהול ומנהיגות. התוצאה היא שהמערכת פשוט מתרוצצת סביב הזנב של עצמה.

"זה המשבר הכי גדול שאני זוכר במדינת ישראל להוציא את מלחמת יום הכיפורים. וזה גם משבר בינלאומי, עם העדרה של הנהגה עולמית – אין צ'רצ'ילים ולהבדיל גם אין סטאלינים. נשיא המעצמה הגדולה מגוחך, מזכ"ל האום לא מוכר, האפיפיור לא רלוונטי. אין איחוד אירופי, כולם סוגרים גבולות, בדלנות מוחלטת.

"במצב הזה מנהל את האירוע ראש ממשלה שהוא יחסית מנוסה במשברים, ועל אף שאני מתנגד חריף לנתניהו, אני חייב לתת לו ציון גבוה כמסבירן לאומי. אבל הוא עדיין לא התעורר עד הסוף. הוא חשב שזה כמו שריפת הכרמל שהוא יוכל לנהל את הכל בעצמו, כשהוא עומד על הגבעה ומזיז מטוסים. בהתחלה הגישה הזאת אולי עבדה, אבל ככל שהמשבר העמיק, העובדה שהוא מנהל ומדברר את האירוע הזה לבדו הפכה למצב רע מאד".

"נתניהו חשב שזה כמו שריפת הכרמל שהוא יוכל לנהל את הכל בעצמו, כשהוא עומד על הגבעה ומזיז מטוסים. בהתחלה הגישה הזאת אולי עבדה, אבל ככל שהמשבר העמיק, העובדה שהוא מנהל ומדברר את האירוע הזה לבדו הפכה למצב רע מאד"

עיקר הבעיה, לדעתו של בניהו, היא מסרים מפוצלים המתחרים זה בזה. "כל יום שומעים משהו אחר: כן צריך בדיקות, לא צריך בדיקות, יש מעבדות, אין מעבדות. כל אחד אומר מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. ראש הממשלה מדבר בשמונה וחצי, רבע שעה לפניו מתראיין מנכ"ל משרד הבריאות. אין דבר כזה במלחמה. יש מסר אחד מרכזי שנקבע מלמעלה, אחרת יש תוהו ובוהו".

ראש הממשלה נותן את הדגשים הכלליים ומנכ"ל משרד הבריאות את ההערכות הרפואיות, לא?

"אנחנו רואים בלבול כל הזמן, אפילו בתוך מסרי משרד הבריאות, כי אפילו שם לא ברור מה המסר שרוצים להעביר. בשבוע שעבר שמעתי את מנכ"ל משרד הבריאות מרגיע את הציבור שמצבנו יציב, ואז כמה דקות אחר כך את פרופ' איתמר גרוטו מזהיר מ-20 אלף הרוגים. אחד כלכלן, השני רופא והציבור צריך להחליט למי הוא מאמין.

"דוגמה נוספת: בר סימן טוב עולה לשידור ואומר 'אנחנו שוקלים סגר על בני ברק והשכונות בירושלים'. סליחה? מה זה 'שוקלים?' באותו רגע ציבור מבוהל שומע את מנכ"ל משרד הבריאות ויוצא באטרף לקניית מזון. החלטתם להטיל סגר? תודיעו על סגר ותודיעו על זמן התארגנות. אל תשגעו את הציבור ואל תעשו פרומואים.

"יש בלגן נוראי עם תמסורת המידע. ראש הממשלה עושה מה שהוא רוצה, דובר משרד האוצר עושה מה שהוא רוצה, דובר מד"א עושה מה שהוא רוצה, דובר משרד הבריאות עושה מה שהוא רוצה וכמובן בנט עושה מה שהוא רוצה".

"יש בלגן נוראי עם תמסורת המידע. ראש הממשלה עושה מה שהוא רוצה, דובר משרד האוצר עושה מה שהוא רוצה, דובר מד"א עושה מה שהוא רוצה, דובר משרד הבריאות עושה מה שהוא רוצה וכמובן בנט עושה מה שהוא רוצה"

והכתבים מנסים בין לבין לג'נגל בין הגורמים האלה כדי להוציא כותרת ברורה.

"כן, הם מנסים ללקט מידע. מסכנים, מה הם יכולים לעשות? אני שומע הרבה דיווחים על 'מקור בכיר אמר'. מקור בכיר כאן, גורם בכיר שם. בימי שיגרה זה בסדר, אבל בחירום אין 'מקור בכיר'. יש מידע חיוני לציבור והוא צריך להגיע ממקורות גלויים".

אז מה הפתרון? משרד הבריאות לא יכול לנהל את מלחמת ההסברה הזאת.

"לא יכול ולא צריך. משרד הבריאות צריך להתמקד בעבודה החשובה שלו, ומעליו כמו מעל כל המשרדים צריך מטה חירום הכפוף ישירות לראש הממשלה וחולש על כל המשרדים. ראש המטה יהיה מנהל האירוע. לוקחים מישהו כמו אלוף אליעזר שקדי נניח או דן חלוץ או שם אחר שמשדר לציבור אוטוריטה. ומתחתיו מקימים חמש מטות ייעודיים, שאחד החשובים בהם הוא מטה ההסברה. המטות האחרים הן רפואה, רכש, כלכלה ומטה שיעסוק ב'יום שאחרי'".

דובר צה״ל לשעבר אבי בניהו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
דובר צה״ל לשעבר אבי בניהו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ראש מטה ההסברה הוא כמו ראש מערך ההסברה הלאומי?

"בהחלט, אבל לא כמו שראינו במשרד ראש הממשלה, כששמו את הדוברים כמו ניר חפץ או לירן דן כראשי המערך. זה תפקיד שכבר שנתיים לא מאויש. אני מדבר על להציב מישהו כמו רון פרושאור למשל, שמשדר סמכות ואמינות. כמו נחמן שי במלחמת המפרץ שריכז את כל ההסברה ולכן צבר אמינות.

"זה גם מה שאני עשיתי כדובר צה"ל במבצע עופרת יצוקה. הרמטכ"ל אז אמר למטה הכללי 'רק בניהו מדבר בתקשורת כי אני רוצה שהציבור ילמד להכיר אותו ולהקשיב לו'. האלופים השתוללו וזה פגע להם באגו, אבל לי כדובר צה"ל הגישה הזאת איפשרה לשלוט במסר, ויכולתי להעביר כך גם מסרים קשים. ההודעה הראשונה שהוצאתי הייתה שחיילי שיריון הרגו בשוגג ארבעה חיילי גולני. כך אתה מייצר תחושה של אמינות, כי אתה לא מטייח אירועים".

כמה כוח אדם צריך מערך הסברה כזה?

"לא צריך שום תוספת של כוח אדם, צריך רק לנצל את הקיים. יחידת דובר צה"ל מונה 500-600 אנשים בסדיר ועוד אלף במילואים. הייתי לוקח את כל כוח האדם הזה ומסנף אותו עכשיו למטה ההסברה. זה כמו פיקוד העורף בשעת חירום. הציבור ממילא רגיל לקבל הנחיות בשעת חירום מלובשי מדים, ולכן נוטה להאמין להם יותר. דבר נוסף שראש מטה הסברה יוכל לעשות זה להפנות את הגורמים המקצועיים לדבר ישירות בהתאם למסרים ובלי הניסיון לגנוב תשומת לב. זה מאד חשוב".

"יחידת דובר צה"ל מונה 500-600 אנשים בסדיר ועוד אלף במילואים. הייתי לוקח את כל כוח האדם הזה ומסנף אותו עכשיו למטה ההסברה. זה כמו פיקוד העורף בשעת חירום"

תגובת משרד הבריאות

מדוברות משרד הבריאות נמסר בתגובה:

"כל שאלות העיתונאים מקבלות מענה. עד היום קיימנו תדריכים טלפוניים עם בכירי המשרד. בכירים מתראיינים לאורך כל היום בתכניות הטלוויזיה השונות, בתכניות הדיגיטל ותכניות הרדיו בשפות שונות: ערבית, רוסית, אמהרית, טיגרנית, ובערוצים שונים, כמו כן קיימנו צ'אט לייף עם מספר בכירים בניו מדיה. פתחנו ערוצי טלגרם לעדכונים שוטפים במהלך היום.

"הקמנו קבוצות וואטצאפ לדוברי הרשויות בתחילת המשבר. בהתחלה כמעט כולם פרשו מהקבוצה ואז הצטרפו מחדש. העדכונים מגיעים באופן תדיר לדוברי הרשויות המקומיות. איננו מפרסמים שמות של חולים ומספרם ברשויות מפאת חיסיון רפואי. מעבר לזה כל מידע שמאומת שקוף לציבור כולו. סמנכ"לית הסברה עונה אישית בכל שעות היממה לפניות דוברי רשויות מקומיות.

"הודעות בנושא רכש ובכלל נושאי הקורונה מתפרסמות בכל אמצעי המדיה מאז פרוץ האירוע".

 

עוד 3,009 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הסתדרות המורים קוראת לחזרה למתכונת של לימודים בקפסולות ולשילוב של למידה מרחוק

ראש שירותי הבריאות סדצקי הביעה דאגה בשל עלייה בתחלואה בקורונה; החל לפעול מערך בדיקות סרולוגיות, שיתבצע בקרב עשרות אלפי נבדקים ● השימוע של חבר הכנסת דוד ביטן ייערך בחודש הבא ● הוגשה תביעה כספית נגד גנץ, שהפר את הבטחתו שלא להצטרף לממשלת נתניהו ● יושב ראש מועצת יש"ע אלחייני: טראמפ אינו ידיד ישראל; נתניהו: אני מגנה את הדברים בתוקף

עוד 37 עדכונים

מגפת הקורונה שוודיה: פסק דין, וחשבון

מסתבר שמגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה גבולות אחרים: בין מומחים והדיוטות, בין מדענים וחובבי מדע, בין אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם. כתבי חוץ, עיתונאֵי חצר, שלוחי מצווה, בעלי חשבון פייסבוק, ואפילו סתם בעלי מקלדת – כולם מזהים מגמות, מחשבים קיצים, ומוכיחים באותות ובמופתים איך טעו פרופסורים שסרבו לזמר עם המקהלה. ניחא. בין כל המכות שהנחיתה הקורונה, זאת נמנית עם הקלות ביותר.

מגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה אחרים: בין מומחים והדיוטות, מדענים וחובבי מדע, אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם

"האם שוודיה פירסמה את פסק הדין?" שאלה כותרת פוסט קודם. פירסמה גם פירסמה. האם טעה העולם כששיתק את החיים במדינה אחר מדינה? טעה גם טעה. הכיצד? 435 מתֵי קורונה למליון נפש בשוודיה ועדיין סופרים, לעומת 99 למליון בדנמרק ו-44 למליון בנורווגיה (31 במאי). היש הוכחה טובה מזו ליעילות הסגר? אין ספק שאם היה מוטל סגר בשוודיה, מספר המתים לא היה בדרכו לחצות את ה-500 למליון, אלא היה בדיוק כמו ב… בלגיה? (816 למליון, עם סגר), ספרד? (580 למליון, עם סגר), בריטניה? (566 למליון, עם סגר), צרפת? (441 למליון, עם סגר), הולנד? (347 למליון, עם סגר), אירלנד? (335 למליון, עם סגר), דנמרק? (99 למליון, עם סגר), נורווגיה? (44 למליון, עם סגר), ישראל? (31 למליון, עם סגר), בלארוס? (24 למליון, ללא סגר), יפן? (7 למליון, ללא סגר). עוד נחזור לבקר במועדון ההשוואות.

דועכת בשוודיה או לא?

התשובה בגרפים. לא במספר החולים שאובחנו אתמול, לא במספר המתים שדווח הבוקר, ולא באף מספר מצטבר.

נתחיל בשני גרפים פשוטים, שאינם מצריכים תעודות פטירה, סיווג סיבות מוות, או חישוב ממוצעים. שניהם נלקחו מהמרשם השוודי של היחידות לטיפול נמרץ ב-31 במאי.

גרף 1: מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ
מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

גרף 2: מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ
מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

אין ספק ששני מדדי האישפוז מתארים נאמנה את מגמות המגפה בחולים קשים, שהם מקור התמותה. שני הגרפים תואמים את שלושת השלבים הקלאסים של עקומת מגפה, בכפוף לתנודות יומיות: התפרצות (עליה), שיא (היעצרות העליה ויציבות יחסית), ודעיכה (ירידה). הקו האדום המקווקו מדגים בערך את המהלך הצפוי לולא נעצרה המגפה והמשיך שלב ההתפרצות.

על פי מדדים אלה, מגפת הקורונה בשוודיה החלה להיעצר במחצית הראשונה של חודש אפריל. כדי לדייק בתאריכים נזדקק לגרפי תמותה ותחלואה המייצבים תנודות יומיות ותנודות מחזוריות. בשוודיה, כמו במדינות רבות אחרות, קטֵנים המספרים בסופי השבוע בהשוואה לאמצעיתו. השינויים המלאכותיים האלה נעלמים אם מציגים בכל יום את הממוצע של שבעת הימים האחרונים.

תמותה יומית

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל (גרף 3, קו אדום מקווקו). שיא התמותה היומית מתוארך לאמצע אפריל. לאחר השיא נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות.

גרף 3: ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי). 
ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

בעת כתיבת שורות אלה יורדת התמותה היומית הממוצעת בקצב של מקרה מוות אחד עד שניים ביום. אם יישמר הקצב הנוכחי, התמותה הסופית מוערכת בסדר גודל של 500-550 למליון.

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל שיאה מתוארך לאמצע אפריל. אחריו נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות

יש סיבות להניח שמספר המתים האמיתי נמוך ב-5-10% מהמספר המדווח. הספירה הרשמית של המועצה הלאומית לבריאות ורווחה, הגוף הרשמי לסטטיסטיקת תמותה, מושתתת על תעודות פטירה בהן רשומה קורונה כסיבת מוות. הצלבת הנתונים עם דיווחי מתים של הסוכנות לבריאות הצבור הראתה שב-12% ממקרי המוות המיוחסים לקורונה לא נמצאה בדיקת קורונה תומכת.

גם נתוני הסוכנות לבריאות הציבור לוקים בספירת יתר, שכן מוות מקורונה מוגדר כמוות בתוך 30 יום של חולה קורונה מאובחן, גם אם סיבת המוות היתה אחרת. ואכן, הצלבת הנתונים עם תעודות פטירה הראתה כי סיבת המוות לא היתה קורונה בקרוב ל-5% מהמקרים. נסכם: שני המקורות בשוודיה מדווחים על מספר מתים דומה, ושניהם כנראה שוגים בהערכת יתר – מסיבות שונות.

שיעור התמותה בשוודיה

לפני עידן ועידנים, כלומר לפני שלושה חודשים, העריך ארגון הבריאות העולמי את שיעור התמותה הממוצע מקורונה ב-3.4%, גבוה יותר מהערכה קודמת של 2%. גם המספר העגול 4% הוזכר בקצה הטווח.

לא דובים ולא יער. כבר בשלב מוקדם היה ברור כי אחוז לא מבוטל של הנדבקים אינו מפתח סימפטומים ולכן מספר הנדבקים גדול פי כמה ממספר המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב (אחוז המתים בקרב המאובחנים) גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי.

כבר בשלב מוקדם התברר כי אחוז ניכר מהנדבקים אינו מפתח סימפטומים, ולכן מס' הנדבקים גדול פי כמה ממס' המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי

כדי לתקן את שיעור התמותה המחושב יש לחלקו ביחס שבין כלל הנדבקים באוכלוסייה לחולים המאובחנים. לדוגמה, שיעור התמותה המחושב בארץ הוא 1.6%. על פי ממצאים ראשוניים של סקר סרולוגי, מספר הנדבקים גדול פי 10 ממספר החולים הידועים, ולפיכך שיעור התמותה האמיתי הוא 0.16%. מחקרים דומים בעולם מייצבים את שיעור התמותה הממוצע מקורונה בטווח של 0.1%-1.1%.

היחס בין נדבקים למאובחנים תלוי, בין היתר, במדיניות הבדיקות בכל מדינה. מספר גדול של בדיקות קורונה ומדיניות בדיקות ליברלית צפויים להקטין את היחס, ולהיפך. בשלב מוקדם הוחלט בשוודיה להגביל את הבדיקות לחולים עם סימפטומים משמעותיים המופנים לבתי החולים ולא לנסות לאבחן כל מקרה אפשרי של המחלה. לפיכך צפוי שם יחס גדול.

ואכן, תוצאות מוקדמות מסקר סרולוגי בשוודיה, מראות כי מספר הנדבקים גדול בערך פי 25 ממספר המאובחנים. בהתאמה לכך, שיעור התמותה האמיתי מוערך ב-0.5%, בערך באמצע טווח התמותה בעולם. נזכיר כי 88% מהמתים בשוודיה היו בני 70 ומעלה (22% בני 70-79, 41% בני 80-89, ו-25% בני 90 ומעלה).

מספר החולים החדשים

מספר החולים החדשים חדל לטפס בקצב הקודם (קו אדום מקווקו) סביב ה-9 באפריל, כשלושה שבועות לאחר תחילת ההתפרצות (גרף 4). בשוודיה, כמו בכל העולם, נעצרה התפרצות המגפה בטווח של 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר וללא חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. הכיצד? ככל הנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף כתוצאה מחשיפה קודמת לקרובי משפחתו. בתקופת ההתפרצות נוספו בכל מדינה אחוזים נוספים של חסינות נוגדנית עד שהושגה הרמה הנדרשת להשגת "חסינות עדר". לחילופין, יש המציעים תיאוריה נועזת על החלשות הנגיף.

בשוודיה, כבכל העולם, נעצרה ההתפרצות בטווח 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר או חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. כיצד? כנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף

גרף 4: ממוצע נע של מספר החולים החדשים היומי (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 30 במאי):

חולים חדשים, ממוצע נע
חולים חדשים, ממוצע נע

בניגוד למדינות רבות, גרף החולים החדשים בשוודיה מציג תקופת שיא מתמשכת ובה שני מהלכים גליים. התופעה אינה ייחודית לשוודיה. תמונת שיא מתמשך ניתן לראות גם בארה"ב, בבריטניה, בבלגיה ועוד, אם כי משך השיא חריג בשוודיה. ניתוח התופעה מצביע על שני הסברים אפשריים היכולים להתקיים בו זמנית:

1

עלייה שיטתית במספר הבדיקות במדינה, וכתוצאה מכך איבחון יתר של חולים בהשוואה לתקופה קודמת
גרף 5 תומך בהסבר. מספר בדיקות הקורונה בשוודיה שעמד על כ-20,000 בשבוע באמצע אפריל (תקופת ההתייצבות) עלה בעקביות ל-32,000 בשבוע באמצע חודש מאי. במקביל, ירד אחוז הבדיקות החיוביות מ-19% ל-11%, כך שמספר המאובחנים נותר יציב יחסית. נזכיר כי התמותה היומית ירדה בתקופה זאת – ללא ירידה מקבילה במספר החולים החדשים. כיצד מתיישבות המגמות הסותרות? האם הגדלת מספר הבדיקות העשירה את קבוצת המאובחנים בחולים קלים יותר שלא נבדקו בעבר, וכך הִסוותה מגמת ירידה במספר החולים היומי?

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)
גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

זאת גם השערתה של הסוכנות השוודית לבריאות הציבור. בסיכום הדו"ח השבועי מסוף מאי נכתב:

"הבדיקה המורחבת בקבוצות של אנשים שאינם זקוקים לטיפול בבית חולים עשויה להשפיע על מספר המקרים המדווחים. מספר המקרים השבועי, מבלי לכלול צוותי סיעוד וטיפול, דומה לשבוע הקודם. מכיוון שנתונים אחרים מצביעים על ירידה בהידבקות, הדבר מצביע על כך שיותר אנשים עם תסמינים קלים נבדקים כעת מבעבר, אך אין כיום נתונים זמינים לאשר זאת".

2

המדינה אינה יחידת מגפה אחידה
שיא מתמשך צפוי גם כאשר המדינה מורכבת מתת-יחידות גיאוגרפיות, שלהן תאריכי התפרצות שונים ותאריכי שיא שונים. כפועל יוצא מכך נוצרת סידרת גרפי מגפה החופפים רק חלקית (גרף 6). הגרף הכלל-מדינתי משמר את מישכו של שלב ההתפרצות, אבל "סיכום" העקומות מייצר שיא מתמשך ויכול למתן את שיפוע הדעיכה (גרף 7). כך קרה בארה"ב על 50 מדינותיה, וכך קרה גם בשוודיה על 21 מחוזותיה. למשל, מחוז שטוקהולם (30% מהחולים) הגיע לשיא המגפה בשבוע השני של אפריל, ואילו מחוז ואסטרה גוטלנד (15% מהחולים) הגיע לשיא כחודש מאוחר יותר.

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים
גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת
גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

כתב האישום

תזכורת למי ששכח, או הדחיק.

מודלים אקדמאיים כבדי משקל ניבאו מליוני חולים ועשרות אלפי מתים מקורונה בשוודיה, אם תמשיך בגישתה הליברלית, נטולת סגרים וריחוק חברתי כפוי. על פי התחזית של המכון האמריקאי למדדי בריאות והערכה, מוסד מחקרי בעל שם, היו צפויים בשוודיה כ-2,800 מתים ביום בשיא המגפה, ומספר מצטבר של כ-75,000 מתים בסופה. קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף חודש יוני.

קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף יוני

אין-ספור כותרות בתקשורת העולמית הדהדו את התחזיות האפוקליפטיות. העולם עצר את נשמתו אל מול טיפשותה ורשלנותה של שוודיה וחיכה לספירה הנוראה. זאת, כידוע, בוששה לבוא. כמאה מתים ביום בשיא התמותה, לעומת צפי של 2,800. כ-5,000 מתים במגפה, לעומת צפי של 80,000 ויותר. היחידות לטיפול נמרץ לא הגיעו לשיא התפוסה.

כתב אישום מתוקן

משזוכתה שוודיה מכתב האישום המקורי בקול ענות חלושה, מיהר העולם להגיש כתב אישום מתוקן, שהרי זיכויה של שוודיה פרושו הרשעת העולם. כתב האישום המתוקן היה מוקטן וחלש אבל הודפס באותיות גדולות במיוחד. בעצם היה זה כתב אישום בצירוף פסק דין: שוודיה מואשמת ומורשעת בגרימת מוות ברשלנות מפני ששיעור התמותה למליון גבוה פי חמישה עד פי עשרה מזה של שכנותיה. המשחק ברולטה רוסית נסתיים באסון.

או שלא היתה זאת רולטה, ולא היה זה אסון.

סיבתיות

כל מי שנחשף ליסודות הפילוסופיה של המדע יודע שאין הוכחה לוגית לקשר סיבתי. כדי לדעת שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה בשוודיה, יש לדעת את התשובה לשאלה "מה היתה התמותה מקורונה בשוודיה אילו הוטל בה סגר?". התשובה אינה בנמצא, כמובן. אם כן, מדוע סוברים כה רבים שהתשובה בידם? קל להבין. הם סמוכים ובטוחים שהתמותה בשכנות הסקנדינביות מייצגת בערך את התמותה בשוודיה, אם היה מוטל בה סגר (עד 100 למליון). אבל על מה מסתמכת האמונה הזאת, אם לא על הנחת יסוד לפיה תמיד היתה בארצות הסקנדינביות תמותה דומה מנגיף רספירטורי (שפעת למשל)?

נחדד את הנקודה: אם הנחת היסוד שגוייה, קורסת השרשרת כולה: התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. יתכן שהיתה זהה לתמותה הנצפית. ואם כך, לא ניתן לטעון שהיעדר הסגר שיחק תפקיד כלשהו בקביעת מספר המתים. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי.

התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי

למרבית המזל גם שר ההסטוריה יקבל הזדמנות לומר את דברו. הטבלה מציגה תמותה מוערכת למליון נפש בארצות הסקנדינביות במגפת הקורונה (נכון ל-31 במאי) ובשתי עונות השפעת הקודמות. עונת השפעת של 2017/2018 היתה קשה במיוחד: בארה"ב נרשמה התמותה הגבוהה ביותר מזה ארבע עשורים, כ-60,000 מתים, ושיעור התמותה באירופה הוערך ב-250 למליון.

טבלה: תמותה מוערכת למליון נפש

תמותה מוערכת למיליון נפש
תמותה מוערכת למיליון נפש

ברור כי תמותת השפעת אינה אחידה בשלוש המדינות בשנתיים הקודמות, והיא גבוהה יותר אצל שכנותיה של שוודיה (להוציא נתון חסר מנורווגיה). יתר על כן, בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי חמישה מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – ובלי כותרות בתקשורת. האם ייתכן הבדל תמותה מנגיף בין שוודיה ודנמרק בסדר גודל של פי חמישה, ללא סגר באף מדינה? קרה. בכיוון ההפוך לתמותה מקורונה! האם תתכן תמותה משפעת בארצות הסקנדינביות בסדר גודל של תמותה מקורונה? קרה. קרסה התשתית להנחת האסון בשוודיה.

בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי 5 מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – בלי סגר באף מדינה ובלי כותרות בתקשורת

ואם לא די בכך, הרי שגם בנורווגיה החלו להישמע ניצני פקפוק ביעילות הסגר. ניתוח שלאחר מעשה מלמד כי מקדם ההדבקה של הנגיף ירד ל-1.1 בקירוב בשעה שהוטלו ההגבלות הגורפות במדינה, וספק אם הללו תרמו להיעצרות המגפה.

לבסוף, נזכיר כי אין בסיס מחקרי ליעילותו של סגר כלל-מדינתי בהורדת תמותה ממגפה. שוודיה לא הימרה יותר משהימר העולם כולו, שכן פרט לחורבן כלכלי יכול סגר ממושך להעלות תמותה ממחלות אחרות שהטיפול בהן הוזנח ונדחה. סטטיסטיקת התמותה של 2020 תוציא פסק דין אמיתי בכל מדינה.

קורונה בבתי האבות

לפחות שליש מהמתים מקורונה, במדינות רבות, היו דיירי בתי אבות. כבר נכתב, ועוד ייכתב, על הנסיבות האומללות שהובילו לכך, ביניהן מדיניות סגר גורפת במקום טיפול ממוקד בפלח אוכלוסייה בסיכון גבוה. למרבה הצער, גם בהעדרו של סגר כללי, לא פסח המחדל על שוודיה, שכן כמחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. תיאורים אנקדוטלים משוודיה ומנורווגיה (שהצליחה להימנע מגורל דומה) מלמדים עד כמה היו חשובים צעדי מנע נקודתיים.

לענייננו, קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות, ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה.

קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה

יותר מכך, גם במדינות שקיימו את הסגר ככתבו וכלשונו – אירלנד למשל – מחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. אגב, תמותת הקורונה באירלנד טיפסה ל-335 למליון (נכון ל-31 במאי), אבל בניגוד לשוודיה, אירלנד אינה מעסיקה את התקשורת בארץ ובעולם. ברור מדוע. אירלנד לא חרגה מהקונצנזוס העולמי.

טעויות

נתחיל בציטוט של לנסלוט הוגבן, זואולוג וסטטיסטיקאי (1895-1975):

"אין שום דבר מדעי במיוחד בזהירות מופרזת. המדע משגשג באמצעות הכללות נועזות".

ואפשר להוסיף: כל מדען טועה לפעמים, ומי שאינו רוצה להסתכן ולטעות, אולי עדיף שלא יהיה מדען. אבל אין דין שווה לכל הטעויות. יש טעויות מהותיות ויש אי דיוקים בניבוי. אם חזית מליוני חולי קורונה וחלו רק עשרות אלפים – הטעות מהותית. כך גם אם חזית 80,000 מתים, והמספר הסופי היה 5,000.

לעומת זאת, אם חזית 2,000 מתים והמספר הסופי היה 5,000, כשלת בדיוק הניבוי. אם חזית את שיא התמותה בשבוע הראשון של אפריל וטעית בשבוע – לא קלעת לתאריך.

בפוסט קודם כתבתי: 

"בעת כתיבת שורות אלה נפטרו בשוודיה כ-900 חולי קורונה. במדינה מתגוררים כ-10 מליון תושבים. אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון)".

על מה הסתמך הניבוי שנתברר כשגוי?

ראשית, באותה עת היו רק מדינות בודדות שהגיעו לשלב הדעיכה של המגפה, ביניהן סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה. בכולן נצטיירה עקומת פעמון סימטרית למדי של מספר החולים החדשים, ושיא שנמשך עד לשבוע. להדגמה, מוצגים כאן הגרפים של אוסטריה (מקור: וורלד-או-מיטר).

מספר החולים באוסטריה
מספר החולים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה

כאשר עקומת המגפה סימטרית בערך, מספר המתים הסופי הוא בערך פי שניים ממספר המתים עד לשיא. לדוגמה, עד לשיא התמותה באוסטריה (7-10 באפריל) נספרו כ-300 מתים, וסך המתים הסופי מתקרב ל-700. אם שיא התמותה בשוודיה היה בשבוע הראשון של אפריל, ומספר המתים עמד על 900, הרי שסך המתים אמור היה להיות כפול (ולכל היותר פי שניים משפעת, עד 200 למליון). רק בשבועות הבאים נתברר כי במרבית המדינות, כולל ישראל, שלב הדעיכה איטי וממושך בהרבה משלב ההתפרצות. עקומות התמותה לא היו סימטרית.

שנית, שוודיה לא עברה את שיא התמותה ביום כתיבת המאמר (11 באפריל). השיא מתוארך לאמצע אפריל. בחמשת הימים הבאים עלה מספר המתים ל-1300.

בפוסט קודם עוד יותר כתבתי: 

"למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה".

כנראה שגם זאת היתה טעות. דבר לא ישכנע את מי שמשוכנע שהסגר העולמי הציל את העולם מנגיף הקורונה. לא הפוסט הנוכחי, לא מאמרים אחרים, וגם לא סטטיסטיקת התמותה של 2020.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,413 מילים

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

למקרה שפיספסת

חינוך פיננסי אחרי קורונה

כשהתחלתי ללמוד את תחום הכלכלה האישית לפני בערך 20 שנה, היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מההכנסה השוטפת שלכם לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו גם כאלה שאמרו 50%.

50%?!

איך ישראלים, שבקושי סוגרים את החודש, יכולים לשים בצד 50% עבור חיסכון ממשכורות הנטו שלהם?

לפני כ-20 שנה היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מהכנסתכם השוטפת לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו שאמרו 50%. איך ישראלים שבקושי סוגרים את החודש יכולים לשים בצד 50% ממשכורות הנטו שלהם?

לאחרונה שמעתי את דן אריאלי מעביר פרזנטציה מצויינת על רקע תקופת הקורונה. הוא שיתף תובנה מעניינת.

חלק מהשווי הפיננסי שלנו נראה לכל: הבית שאנחנו גרים בו, הרכב שאנחנו נוסעים בו, הבגדים והתכשיטים שאנחנו לובשים ועונדים, והשמחות שאליהן אנחנו מזמינים את קרובינו וחברינו.

אבל חלק מהשווי שלנו מוסתר ואינו ידוע לאנשים מבחוץ, כלומר כמה כסף ונכסים אחרים צברנו.

אריאלי הצביע על כך שאנשים נוטים להשקיע יותר ברכוש הנראה, אשר מרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי שלהם במדד של יציבות כלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נראה לקהילה מסביב.

כתוצאה מכך, כשנוחת משבר, אנשים אינם נערכים ואין להם כרית מגינה ליפול עליה.

מאחורי הקלעים ממתינים כמובן הבנקים וסוחרי השוק האפור, שמציעים הלוואות עם סיכוי גבוה שהלווים לא יוכלו להחזיר.

ככל שחוסר היציבות החברתית קשה כרגע, הצרות יהיו הרבה יותר קשות בעוד שנה-שנתיים כאשר מספר גדול של אנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות ויכנסו להליכי הוצאה לפועל.

אז מסתבר שאולי המומחים הפיננסים צדקו, אולי צריך באמת לשים בצד יותר כסף למצבי חירום.

אולי הקורונה היא הזדמנות טובה לבחון מחדש את הרגלי הקניות שלנו, ובמיוחד לחשוב על הערכים שאנו רוצים להעביר לדור הצעיר.

מי קובע מה אנחנו צריכים לקנות? הסטייליסטים ומעצבי המותגים שמרוויחים הון עתק מהתאווה האינסופית שלנו לרכוש אופנה חדשה וחפצים יותר חדשניים?

דן אריאלי הצביע על הנטיה להשקיע יותר ברכוש הנראה, שמרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי במדד היציבות הכלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נתפש בעיני הקהילה מסביב

מי אומר שאנחנו צריכים להזמין מאות אנשים לשמחות משפחתיות? האם אנשים באמת נהנים מהאירועים הללו?

כל כמה זמן אנחנו צריכים לאכול בחוץ? האם אנחנו יכולים להכין יותר אוכל בעצמנו ולשבת ולהינות מארוחות בבית?

מה מביא לנו אושר? ארון צפוף ודחוס בדברים, או יותר מדפים מרווחים ומסודרים?

בשורה התחתונה, מי אחראי למצב הכלכלי שלנו? על מי אנחנו יכולים לסמוך שיושיע אותנו? הממשלה, הבנקים, ההורים והחמים שלנו, או אנחנו עצמנו?

קורונה היא שעון מעורר חשיבה מחדש כפויה של הניהול הכלכלי האישי שלנו.

אולי נחשוב לעשות דברים אחרת, ולשנות כמה הרגלי קניה וחיסכון.

והכי חשוב מכל, אנחנו חייבים להעביר את הלקחים הללו לדור הצעיר.

מינדי אייזנר היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "חיים בפלוס". היא פועלת למניעת חובות ועוני באמצעות חינוך פיננסי לצעירים. מינדי עלתה לארץ מטורונטו, קנדה וגרה עם משפחתה ברעננה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה