הרחוב הראשי בבני ברק אחרי שהוכרז על העיר כאזור מוגבל. יום שישי, ה-3 באפריל 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
"אנשים מחפשים על מי לכעוס, ובישראל נטפלים לחרדים"

כרוניקה של אסון ידוע מראש

המשבר בקהילה החרדית

על פי ההערכות, מעל שליש מתושבי בני ברק - העיר הכי צפופה בישראל - יידבקו בווירוס הקורונה ● למעשה, כבר עכשיו מספר החולים בעיר מהווה כמעט שישית ממספר החולים בכל המדינה ● קל להאשים את החרדים בכך שהגיעו למצב הנוכחי - אבל מבט עמוק יותר מגלה היערכות לקויה של הרשויות, התעלמות מאופיה המגוון והמורכב של הקהילה החרדית, והתבטלות בפני דמויות מפתח במקום לגייס אותם לשינוי המצב ● כעת כל הצדדים מנסים לתקן את המצב, אבל האסון כבר בלתי נמנע - והשנאה בוודאי לא עוזרת

אם היו מפנים מבני ברק כל מבנה וצמח; אם העיר הייתה הופכת למגרש שטוח וכל תושביה היו עומדים למסדר – רק כשלושה מטרים וחצי היו מפרידים בין אדם לאדם שם.

בהינתן שבכל זאת מדובר בעיר – העיר הכי צפופה בישראל, למעשה – האסון שמתרחש לנגד עיננו בקרב כ-200 אלף תושבי העיר, עם הערכה כי כמעט 40% מהם יידבקו בנגיף הקורונה, הוא כמעט בלתי נמנע. והטרגדיה הכפולה היא שדווקא ניתן היה למנוע את האסון הזה, הן מצד האוכלוסייה שם – ובעיקר מצד רשויות השלטון.

כוחות משטרה בבני ברק, ב-2 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
כוחות משטרה בבני ברק, ב-2 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

נכון להיום, קרוב לאלף חולי קורונה הם מבני ברק – כמעט שישית מכלל החולים. אמש (חמישי) הכריזה הממשלה על בני ברק כ״אזור מוגבל״, ולמעשה הוטל עוצר על העיר כולה. במקביל, החלה המשטרה לפנות את התושבים הקשישים למרכזי בידוד מחוץ לעיר. כאלף שוטרים מכתרים כעת את העיר, הגובלת ברמת גן ותל אביב, ואין יוצא ממנה או בא אל קרבה ללא אישור מיוחד.

נוסף על כך, החלו ארגונים שונים – מצה"ל והרשויות המקומיות ועד עמותות והתארגנויות אזרחיות – להזרים מנות אוכל לתושבי העיר, הנחשבת לאחת העניות בישראל.

עשה לך רב

בקרב הציבור הלא-חרדי, הנטייה היא להאשים את החרדים עצמם במצב העגום אליהם הגיעו. אבל המצב מורכב יותר מכפי שהוא נראה על פני השטח, ומבט עמוק יותר מגלה קהילה מגוונת ומורכבת, שרבים מחבריה פשוט מנותקים ממקורות המידע שרוב הישראלים החילונים והדתיים המתונים יותר מתייחסים אליהם כמובנים מאליהם.

הרבה מהכעס הציבורי החל באמצע מרץ, כשהממשלה הורתה לסגור את בתי הספר והאוניברסיטאות ברחבי המדינה, בניסיון לעכב את התפשטות הקורונה ולמנוע עומס יתר על מערכת הבריאות. בשעה שמוסדות החינוך החילוניים והדתיים-לאומיים סגרו את שעריהם מיד, כמה מהמוסדות במגזר החרדי המשיכו לפעול.

רבים מבתי הספר ומהישיבות שהתעלמו מהתקנות החדשות פעלו על פי הוראתם של הרבנים חיים קנייבסקי וגרשון אדלשטיין, ראשי ישיבת פוניבז' בבני ברק. קנייבסקי נחשב למנהיג הבכיר ביותר של הזרם הליטאי, שמשתייכים אליו מאות אלפי חרדים.

למרות פניות הממשלה והמשטרה, קנייבסקי טען, במילותיו של אחד מחברי המעגל הפנימי שלו, כי "ביטול התורה מסוכן יותר מהקורונה". זמן קצר לאחר מכן פורסמו סרטוני וידיאו של חתונות חרדיות, שמשתתפיהן מזלזלים בהגבלות ההולכות ומחמירות על התקהלויות ציבוריות.

הכעס הציבורי הוזן עוד מהחלטתה של הרבנות הראשית לקיים בשבוע שעבר יום צום ותענית, שהיה אמור לכלול תפילות בבתי הכנסת בהשתתפותם של אלפי מאמינים ברחבי המדינה.

אף על פי שהנחיות הסגר באותו זמן התירו התקהלויות של עד עשרה מתפללים בבתי הכנסת, במרחק של שני מטרים זה מזה, נשמעה ביקורת על כך שהצעד הזה מנוגד לרוח ההנחיות של משרד הבריאות, שלפיהן על האזרחים להימנע מלצאת מהבית ככל האפשר.

בסופו של דבר, הרבנות החליטה לקיים את האירוע אונליין וערכה תפילה המונית באמצעות וידיאו. ב-25 במרץ, הרבנות הורתה לסגור את כל בתי הכנסת, והמליצה לאנשים להתפלל בחוץ בקבוצות קטנות ומרווחות.

ההחלטה התקבלה בעקבות פרסום נתונים אפידמיולוגיים חדשים, שלפיהם מספר רב של חולי קורונה נדבקו בנגיף בבית הכנסת. אך רק בתחילת השבוע הנוכחי, תפילות ציבוריות נאסרו לחלוטין.

ועדיין, לא כולם בקהילה החרדית צייתו לאיסור, וסרטוני וידיאו של קבוצות מתפללים החלו להסתובב ברשת. במקרה אחד, המשטרה עצרה שישה אנשים שהתפללו בבית הכנסת בהתנחלות החרדית מודיעין עילית ביום רביעי. במקרה אחר, המשטרה אטמה את דלתותיו של בית כנסת בבית ברק וקנסה כ-15 מתפללים שנכחו במקום.

והיו הפרות נוספות של ההנחיות שעוררו התמרמרות בקרב הציבור הלא-חרדי בארץ. ביום ראשון, מאות חברי הפלג הירושלמי, קבוצה קיצונית בזרם הליטאי, השתתפו במסע הלוויה שהתקיים בבני ברק בחצות הלילה, וליוו בצפיפות את האמבולנס שהוביל את גופת המת ברחובות העיר.

כמה ימים לאחר מכן, ביום רביעי, אותו פלג ציית להנחיות הריחוק החברתי בהלוויית רעייתו של אחד ממנהיגיו.

ביום ראשון שעבר, קיצונים חרדים התעמתו עם השוטרים שביקשו לאכוף את צווי משרד הבריאות, והשליכו לעברם אבנים. ביום שני השבוע, קיצונים השליכו אבנים לעבר צוות של מד"א שהגיע לשכונת מאה שערים בירושלים כדי לבצע בדיקות קורונה.

עם זאת, רוב המעשים האלה בוצעו על ידי קבוצות שוליים. כשנגיף הקורונה החל להתפשט בתוך הקהילה החרדית, מנהיגי הזרם המרכזי שלה החלו להתייחס לעניין יותר ברצינות.

הרב חיים קנייבסקי (צילום: דוד כהן/פלאש90)
הרב חיים קנייבסקי (צילום: דוד כהן/פלאש90)

ביום ראשון, קנייבסקי ביצע פנייה של 180 מעלות וקבע כי יש לקיים את התפילות ביחידות וכי מותר לדווח על בתי כנסת ומוסדות שלא נשמעים להוראות משרד הבריאות. הוא אף קבע כי מי שמפר את ההנחיות יוגדר כ"רודף".

לפסיקה הזו קדמה פסיקה דומה של הרב משה שטרנבוך, ראש בית דין העדה החרדית האנטי-ציונית בירושלים, שקרא ב-19 במרץ למאמיניו להישמע להוראות הרופאים והגדיר את המצב "פיקוח נפש".

"חובה להישמע להוראות הרופאים. אם חלילה לא יצייתו עכשיו להוראות, יש לחשוש שלא יוכלו עוד להציל", אמר שטרנבוך.

סטטיסטיקה מבהילה

הערים החרדיות הן המובילות בארץ במספר מקרי הקורונה המאומתים. נכון ליום רביעי בבוקר, 730 מתושבי בני ברק נדבקו בנגיף. בירושלים נרשמו בסך הכול 780 מקרי הידבקות, לאחר שיום קודם לכן המספר עמד על 650 מקרים. העלייה במספר המקרים מיוחסת ברובה לקהילה החרדית.

לפי חדשות ערוץ 12, גידול דו-ספרתי נרשם גם בכמה ערים אחרות בעלות אוכלוסייה חרדית גדולה. החרדים בדרך כלל חיים במשפחות גדולות, מתגוררים באזורים עירוניים צפופים ומנהלים אורח חיים קהילתי. כל אלה מאפיינים שעשויים לזרז את התפשטות הנגיף.

לאחר שבני ברק התבררה כמוקד התפרצות והחרדים כקבוצה בעלת ייצוג לא פרופורציונלי בקרב נדבקי הקורונה בארץ, ראש העיר החרדי אברהם רובינשטיין קרא לתושבים "להתעורר".

שלטים עם הנחיות לסגר החלו להופיע בבני ברק רק לפני שבוע (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
שלטים עם הנחיות לסגר החלו להופיע בבני ברק רק לפני שבוע (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"הפסיקו את ההתחכמויות של מניינים יותר מעשרה אנשים, והקפידו על מרחקים. הפסיקו את העומס וההסתערות על רשתות השיווק. תשבו בבית בזהירות. זה מסוכן", אמר רובינשטיין.

ואכן, נראה שהגישה החלה להשתנות סוף סוף ברחוב החרדי. מספרם של השוהים בבידוד ביתי גדל ורחובותיהן של ערים חרדיות כמו בית שמש החלו להתרוקן. בסרטון וידיאו שעלה לאחרונה לרשת אף נשמע גבר חרדי בבני ברק צועק לעבר חבורה של אנשים שהתאספו לתפילה לא חוקית.

"לכו מפה, רוצחים", הוא צועק לעבר האנשים ברחוב, חלקם בטליתות, שנראים מתרחקים מבית הכנסת. "אני אלשין עשר פעמים. כל פעם מהיום, אני מתקשר למשטרה".

מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן

פסיכולוג דתי שמטפל בחברים מהקהילה החרדית בירושלים (ואשר ביקש להישאר בעילום שם) אמר לזמן ישראל כי חלק מהבעיה נובע מערכים חברתיים הקשורים להקרבה עצמית ולקיום מצוות גם בנסיבות מסוכנות.

כשהנאצים אסרו על הנחת תפילין, יהודים שומרי מצוות המשיכו בכך גם במחיר של סכנת חיים, הוא מסביר. "כולם לומדים בבית הספר שקיום מצוות הוא הדבר החשוב ביותר".

המשטרה בחליפות מגן פושטת על בית כנסת בבני ברק שבו המשיכו מספר חרדים להתפלל בניגוד להנחיות. 2 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
המשטרה בחליפות מגן פושטת על בית כנסת בבני ברק שבו המשיכו מספר חרדים להתפלל בניגוד להנחיות. 2 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

"דווקא מה שהיינו טובים בו ומה שחשבנו לצודק, עכשיו הוא בעיה ומכניס אותנו לצרות", הוא ממשיך, ומסביר שלקח לציבור החרדי זמן להבין את ההגבלות החדשות דרך המשקפיים של בריאות הציבור ולא של רדיפה דתית.

"כולם מחפשים עכשיו לכעוס על מישהו, כי אנחנו כועסים ופוחדים ומודאגים. יש צורך לפרוק אגרסיות וכעס על כך שאף אחד לא טיפל בזה. אנחנו רוצים שמישהו ידאג לנו ושמישהו יישא באשמה. במקרה של מחלות מידבקות, קל לחבור יחד ולהאשים אחרים. אנשים מחפשים קבוצה מסוימת לכעוס עליה, ובישראל נטפלים לחרדים".

"כולם מחפשים עכשיו לכעוס על מישהו, כי אנחנו כועסים ופוחדים ומודאגים. יש צורך לפרוק אגרסיות וכעס על כך שאף אחד לא טיפל בזה. אנשים מחפשים קבוצה מסוימת לכעוס עליה, ובישראל נטפלים לחרדים"

המודעות הגוברת לחומרת הבעיה היא כנראה אחת הסיבות לתפנית שחלה בקהילה החרדית. מוקדם יותר החודש, ראש כולל התלונן בפני זמן ישראל שמלבד כמה כרזות שפרסם משרד הבריאות, הוא לא מרגיש שנעשו מאמצים רבים לספק לקהילה שלו מידע בריאותי מדויק.

לדבריו, חרדים רבים שמתנזרים מאינטרנט ביתי, מסמארטפונים ומטלוויזיה קיבלו את המידע שלהם מיד שנייה ורכילות.

משרד הבריאות ואיחוד הצלה, ארגון המגיש שירותי עזרה ראשונה, ניסו לתקן את המצב באמצעות מסע הסברה חדש שנועד להשכיל את הציבור החרדי לגבי חומרת הסכנה.

"מה נשתנה הפסח הזה?", נכתב באחת הכרזות שפרסם משרד הבריאות, "ליל הסדר כל אחד בביתו!".

חרדים קוראים פשקווילים בבני ברק, ב-20 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)
חרדים קוראים פשקווילים בבני ברק, ב-20 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)

"לא יוצאים לרחוב. נקודה", נכתב באחת הכרזות שהפיץ איחוד הצלה במגזר החרדי. "גדולי הדור פסקו באופן נחרץ: אין מנייני תפילה בחוץ ובעשרה. זו סכנת נפשות!!! ההתחכמויות והפלפולים עלולים חלילה לעלות בחיים של היקרים לך!".

הן מומחים והן חברים בקהילה החרדית סבורים שהמחסור במידע היה גורם מפתח לתגובה המאוחרת בקהילה החרדית הרחבה יותר.

"לקח הרבה זמן לגרום לאנשים בקהילה לשנות את ההתנהגות שלהם", מפני שלחרדים אין תמיד גישה לאותם מקורות מידע שיש לאוכלוסייה הכללית, אומר ד"ר גלעד מלאך, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

היות שלחרדים גם לא הייתה גישה לאותם סרטונים מטרידים מאיטליה וממדינות אחרות, שעוררו בהלה בקרב ישראלים אחרים, הם היו פחות מודעים לסכנה וחשו פחות צורך לשנות את התנהגותם.

"דבר נוסף הוא שאין להם אמון מלא במדינה", הוא ממשיך. "החברה החרדית חיה במובלעת התרבותית שלה, ואין לה אמון אוטומטי בחוקי המדינה, גם אם הם קשורים בבריאות".

"דבר נוסף הוא שאין להם אמון מלא במדינה. החברה החרדית חיה במובלעת התרבותית שלה, ואין לה אמון אוטומטי בחוקי המדינה, גם אם הם קשורים בבריאות"

מלאך אומר שבפרט כשהדבר נוגע לפעילות דתית, החרדים אינם נוהגים לציית לרשויות המדינה ללא אישור מהרבנים שלהם, מה שעשוי להסביר מדוע הם החלו להיענות להנחיות במלואן "באיחור של שבועיים".

"הרושם שלי הוא שבאופן כללי, הרוב שומר עכשיו על הכללים", הוא אומר.

יתר על כן, הוא מוסיף, אף על פי שהממשלה אינה יכולה ליצור קשר עם כל רב חשוב, היא הייתה צריכה "לפחות לעשות מאמץ" ליצור קשר עם המנהיגים של קהילות מקומיות שונות ו"לגרום להם להבין שאנחנו נמצאים במצב חירום".

"לקח זמן לחלק מהקהילה להבין את חומרת העניין", אומר יהודה משי-זהב, יושב ראש ארגון זק"א, שהשתייך בעבר לשוליים הקיצוניים של העולם החרדי.

"אף על פי שיש כמה קהילות קטנות שלא מצייתות לקהילה, מפני שהן חושבות שזו מתקפה ציונית על החרדים, 95 אחוזים מהחרדים מצייתים, והרבנים אמרו לשמור על החוקים", הוא אומר.

יעקב ליצמן עם מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. (צילום: פלאש 90)
יעקב ליצמן עם מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. (צילום: פלאש 90)

אחת הבעיות, לדבריו, היא שאף על פי ששר הבריאות יעקב ליצמן הוא חרדי בעצמו, ו"אמור לדעת" איך לעשות זאת, האנשים שלו "לא דיברו עם הקהילה הזאת בשפה שלה".

לדברי אלי שלזינגר, עיתונאי באתר "בחדרי חרדים", "הציבור החרדי מקשיב רק לרבנים שלו".

"כדי לגרום לקהילה החרדית לעשות משהו", הוא מסביר, "צריך ללכת לרבנים ולהסביר להם, באמצעות מומחים מקצועיים, בדרך מכובדת ומאוד ברורה, איך נראית התמונה ומה הסכנה. הם לא עשו את זה.

"הרבנים לא באמת ידעו מה קורה או כמה זה מסוכן".

"כדי לגרום לקהילה החרדית לעשות משהו, צריך ללכת לרבנים ולהסביר להם, באמצעות מומחים מקצועיים, בדרך מכובדת ומאוד ברורה, איך נראית התמונה ומה הסכנה. הממשלה לא עשתה את זה. הרבנים לא באמת ידעו מה קורה או כמה זה מסוכן"

שלזינגר מספר על שיחה בין מכר שלו לרב של קהילה חרדית, שהמעיט בחומרת המגפה וטען שאנשים "עושים מזה יותר מדי דרמה".

אבל כשחברו שלף את הטלפון הסלולרי שלו והראה לרב רשימה ארוכה של חולי קורונה בקהילה החרדית של ניו יורק, שרבים מהם הוא מכיר, גישתו של הרב החלה להשתנות. "תקשיב, אם זה מה שקורה, אז כל מה שיגיד משרד הבריאות, אנחנו צריכים להחמיר אפילו יותר", הוא אמר.

לדברי שלזינגר, מנהיגים חסידיים כמו רבני חסידות בעלז וחסידות גור אימצו את הגישה החמורה הזאת להגנה על בריאות הציבור.

מקשיבים לרב

בעוד שכמה מהמבקרים תולים חלק גדול מהתפשטות הקורונה בהיענות המאוחרת להנחיות הסגר במגזר החרדי בגלל רבנים כמו קנייבסקי, כמה ממאמיניו דוחים את הביקורת.

"אנחנו נוהגים על פי מה שאומרים הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין. אנחנו לא זזים ממה שהם אומרים. אז כשהם התחילו להזהיר אותנו, הקשבנו", אומר אליהו, תלמיד כולל בן 22 מקריית יערים שליד ירושלים, אחד היישובים שנפגעו קשה מהמגפה.

בני ברק ריקה בזמן הקורונה (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
רחובות בני ברק התרוקנו, הבוקר (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)

כשהממשלה הודיעה כי עליהם לסגור את הישיבה, הרבנים טענו שזה עיתוי גרוע לעשות זאת, משום שהלימוד הוא "הגנה על הקהילה", כדבריו. הוא מצטט את דבריו של קנייבסקי, שאמר כי אם אנשים עדיין הולכים לצבא, גם תלמידים צריכים להמשיך ללכת לישיבה, "מפני שאנחנו מצילים את כל העולם עם התורה שלנו".

כשהוא נשאל אם פער הזמנים בין ההצהרה הזאת לבין החלטת הרבנים להורות למאמינים שלהם ללמוד בבית החריף את המשבר, אליהו אומר, באופן שגוי, שחלף רק יום אחד בין החלטת הממשלה לסגור את מוסדות החינוך לבין החלטתם של הרבנים לפעול לפיה.

הוא גם אומר כי הוא מאמין שהמחסור במידע תרם לכך שחלק מחברי הקהילה לא התייחסו למשבר ברצינות, ומציין שלרבים מהשכנים שלו אין גישה לאמצעי התקשורת הרגילים, ו"הם לא ידעו כמה זה חמור".

אברהם זורוף, עיתונאי חרדי תושב מודיעין עילית, שרואה את הדברים קצת אחרת, מציין שמספר הולך וגדל של חרדים מהזרם המרכזי רכש בשנים האחרונות סמארטפונים עם חיבור לאינטרנט. אבל, לדבריו, לישראלים רבים, ולא רק לחברי הקהילה החרדית, לקח זמן להפנים את חומרת המצב.

"אני חושב שאנשים הקשיבו, אבל זאת הייתה מין תגובה מושהית", הוא אומר. "ההבחנה שלי, לפי מה שראיתי בקהילה שאני חי בה, היא שעם כל הנחיה חדשה, אנשים [עדיין] קיימו את הכללים הקודמים". לשם השוואה, הוא מזכיר את התנהגותם של ישראלים חילונים, שהלכו לחוף הים למרות שהתבקשו להישאר בבית.

פשקוויל שנתלה בשכונת מאה שערים בירושלים, 31 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
פשקוויל שנתלה בשכונת מאה שערים בירושלים, 31 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

ויליאם קולברנר, פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן ותושב השכונה החרדית בית וגן בירושלים, מספר כי ניסה פעמים רבות לשכנע את שכניו להקפיד יותר על הכללים, אבל לא זכה להצלחה רבה. רק לאחר שהרבנים המובילים אימצו את הגישה הזאת, לדבריו, אנשים החלו לנהוג בהתאם.

"לדעתי, זה מה שהאנשים הרגילים בחברה הדתית חיכו לו, להיות מסוגלים לבטוח בתחושות הבטן שלהם, שאמרו להם להישאר בבית", הוא אומר. "אבל הסטיגמה על הישארות בבית בניגוד לדברים של אדם כמו קנייבסקי הייתה קשה מדי. אז כשהוא קרא לאנשים להפסיק ללכת לבית הכנסת, אנשים חשבו, 'תודה לאל, אנחנו יכולים להישאר בבית', ומאותה נקודה דברים התחילו להשתנות".

"הסטיגמה על הישארות בבית בניגוד לדברים של אדם כמו קנייבסקי קשה מדי. אז כשהוא קרא להפסיק ללכת לבית הכנסת, אנשים חשבו, 'תודה לאל, אנחנו יכולים להישאר בבית', ומאותה נקודה דברים התחילו להשתנות"

הרב שמואל פפנהיים, חסיד תולדות אהרון מבית שמש ששימש בעבר כדובר העדה החרדית, אומר שבשל הפיצול בתוך החברה החרדית, לזרמים שונים היו זמני תגובה שונים, אבל עכשיו כמעט כל החסידים מונחים על ידי הרבנים שלהם לשמור על כללי הסגר.

לשם דוגמה הוא מספר שכאשר אחיו של הרב של חסידות קרלין סירב להיכנס לבידוד, הרב התקשר אליו ואיים להודיע על כך למשטרה. "99 אחוזים מקשיבים להנחיות", הוא אומר.

אבל החשש הוא שנגרם נזק רב בעקבות האיחור בתגובה.

פפנהיים מכנה את המצב "מדכא", ויש לו סיבה אישית: למרבה הצער, הוא אומר, הוא עצמו נדבק בנגיף כשהיה בחו"ל, וב-18 הימים האחרונים הוא שוהה בבידוד.

עוד 2,101 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הסתדרות המורים קוראת לחזרה למתכונת של לימודים בקפסולות ולשילוב של למידה מרחוק

ראש שירותי הבריאות סדצקי הביעה דאגה בשל עלייה בתחלואה בקורונה; החל לפעול מערך בדיקות סרולוגיות, שיתבצע בקרב עשרות אלפי נבדקים ● השימוע של חבר הכנסת דוד ביטן ייערך בחודש הבא ● הוגשה תביעה כספית נגד גנץ, שהפר את הבטחתו שלא להצטרף לממשלת נתניהו ● יושב ראש מועצת יש"ע אלחייני: טראמפ אינו ידיד ישראל; נתניהו: אני מגנה את הדברים בתוקף

עוד 37 עדכונים

מגפת הקורונה שוודיה: פסק דין, וחשבון

מסתבר שמגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה גבולות אחרים: בין מומחים והדיוטות, בין מדענים וחובבי מדע, בין אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם. כתבי חוץ, עיתונאֵי חצר, שלוחי מצווה, בעלי חשבון פייסבוק, ואפילו סתם בעלי מקלדת – כולם מזהים מגמות, מחשבים קיצים, ומוכיחים באותות ובמופתים איך טעו פרופסורים שסרבו לזמר עם המקהלה. ניחא. בין כל המכות שהנחיתה הקורונה, זאת נמנית עם הקלות ביותר.

מגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה אחרים: בין מומחים והדיוטות, מדענים וחובבי מדע, אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם

"האם שוודיה פירסמה את פסק הדין?" שאלה כותרת פוסט קודם. פירסמה גם פירסמה. האם טעה העולם כששיתק את החיים במדינה אחר מדינה? טעה גם טעה. הכיצד? 435 מתֵי קורונה למליון נפש בשוודיה ועדיין סופרים, לעומת 99 למליון בדנמרק ו-44 למליון בנורווגיה (31 במאי). היש הוכחה טובה מזו ליעילות הסגר? אין ספק שאם היה מוטל סגר בשוודיה, מספר המתים לא היה בדרכו לחצות את ה-500 למליון, אלא היה בדיוק כמו ב… בלגיה? (816 למליון, עם סגר), ספרד? (580 למליון, עם סגר), בריטניה? (566 למליון, עם סגר), צרפת? (441 למליון, עם סגר), הולנד? (347 למליון, עם סגר), אירלנד? (335 למליון, עם סגר), דנמרק? (99 למליון, עם סגר), נורווגיה? (44 למליון, עם סגר), ישראל? (31 למליון, עם סגר), בלארוס? (24 למליון, ללא סגר), יפן? (7 למליון, ללא סגר). עוד נחזור לבקר במועדון ההשוואות.

דועכת בשוודיה או לא?

התשובה בגרפים. לא במספר החולים שאובחנו אתמול, לא במספר המתים שדווח הבוקר, ולא באף מספר מצטבר.

נתחיל בשני גרפים פשוטים, שאינם מצריכים תעודות פטירה, סיווג סיבות מוות, או חישוב ממוצעים. שניהם נלקחו מהמרשם השוודי של היחידות לטיפול נמרץ ב-31 במאי.

גרף 1: מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ
מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

גרף 2: מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ
מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

אין ספק ששני מדדי האישפוז מתארים נאמנה את מגמות המגפה בחולים קשים, שהם מקור התמותה. שני הגרפים תואמים את שלושת השלבים הקלאסים של עקומת מגפה, בכפוף לתנודות יומיות: התפרצות (עליה), שיא (היעצרות העליה ויציבות יחסית), ודעיכה (ירידה). הקו האדום המקווקו מדגים בערך את המהלך הצפוי לולא נעצרה המגפה והמשיך שלב ההתפרצות.

על פי מדדים אלה, מגפת הקורונה בשוודיה החלה להיעצר במחצית הראשונה של חודש אפריל. כדי לדייק בתאריכים נזדקק לגרפי תמותה ותחלואה המייצבים תנודות יומיות ותנודות מחזוריות. בשוודיה, כמו במדינות רבות אחרות, קטֵנים המספרים בסופי השבוע בהשוואה לאמצעיתו. השינויים המלאכותיים האלה נעלמים אם מציגים בכל יום את הממוצע של שבעת הימים האחרונים.

תמותה יומית

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל (גרף 3, קו אדום מקווקו). שיא התמותה היומית מתוארך לאמצע אפריל. לאחר השיא נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות.

גרף 3: ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי). 
ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

בעת כתיבת שורות אלה יורדת התמותה היומית הממוצעת בקצב של מקרה מוות אחד עד שניים ביום. אם יישמר הקצב הנוכחי, התמותה הסופית מוערכת בסדר גודל של 500-550 למליון.

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל שיאה מתוארך לאמצע אפריל. אחריו נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות

יש סיבות להניח שמספר המתים האמיתי נמוך ב-5-10% מהמספר המדווח. הספירה הרשמית של המועצה הלאומית לבריאות ורווחה, הגוף הרשמי לסטטיסטיקת תמותה, מושתתת על תעודות פטירה בהן רשומה קורונה כסיבת מוות. הצלבת הנתונים עם דיווחי מתים של הסוכנות לבריאות הצבור הראתה שב-12% ממקרי המוות המיוחסים לקורונה לא נמצאה בדיקת קורונה תומכת.

גם נתוני הסוכנות לבריאות הציבור לוקים בספירת יתר, שכן מוות מקורונה מוגדר כמוות בתוך 30 יום של חולה קורונה מאובחן, גם אם סיבת המוות היתה אחרת. ואכן, הצלבת הנתונים עם תעודות פטירה הראתה כי סיבת המוות לא היתה קורונה בקרוב ל-5% מהמקרים. נסכם: שני המקורות בשוודיה מדווחים על מספר מתים דומה, ושניהם כנראה שוגים בהערכת יתר – מסיבות שונות.

שיעור התמותה בשוודיה

לפני עידן ועידנים, כלומר לפני שלושה חודשים, העריך ארגון הבריאות העולמי את שיעור התמותה הממוצע מקורונה ב-3.4%, גבוה יותר מהערכה קודמת של 2%. גם המספר העגול 4% הוזכר בקצה הטווח.

לא דובים ולא יער. כבר בשלב מוקדם היה ברור כי אחוז לא מבוטל של הנדבקים אינו מפתח סימפטומים ולכן מספר הנדבקים גדול פי כמה ממספר המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב (אחוז המתים בקרב המאובחנים) גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי.

כבר בשלב מוקדם התברר כי אחוז ניכר מהנדבקים אינו מפתח סימפטומים, ולכן מס' הנדבקים גדול פי כמה ממס' המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי

כדי לתקן את שיעור התמותה המחושב יש לחלקו ביחס שבין כלל הנדבקים באוכלוסייה לחולים המאובחנים. לדוגמה, שיעור התמותה המחושב בארץ הוא 1.6%. על פי ממצאים ראשוניים של סקר סרולוגי, מספר הנדבקים גדול פי 10 ממספר החולים הידועים, ולפיכך שיעור התמותה האמיתי הוא 0.16%. מחקרים דומים בעולם מייצבים את שיעור התמותה הממוצע מקורונה בטווח של 0.1%-1.1%.

היחס בין נדבקים למאובחנים תלוי, בין היתר, במדיניות הבדיקות בכל מדינה. מספר גדול של בדיקות קורונה ומדיניות בדיקות ליברלית צפויים להקטין את היחס, ולהיפך. בשלב מוקדם הוחלט בשוודיה להגביל את הבדיקות לחולים עם סימפטומים משמעותיים המופנים לבתי החולים ולא לנסות לאבחן כל מקרה אפשרי של המחלה. לפיכך צפוי שם יחס גדול.

ואכן, תוצאות מוקדמות מסקר סרולוגי בשוודיה, מראות כי מספר הנדבקים גדול בערך פי 25 ממספר המאובחנים. בהתאמה לכך, שיעור התמותה האמיתי מוערך ב-0.5%, בערך באמצע טווח התמותה בעולם. נזכיר כי 88% מהמתים בשוודיה היו בני 70 ומעלה (22% בני 70-79, 41% בני 80-89, ו-25% בני 90 ומעלה).

מספר החולים החדשים

מספר החולים החדשים חדל לטפס בקצב הקודם (קו אדום מקווקו) סביב ה-9 באפריל, כשלושה שבועות לאחר תחילת ההתפרצות (גרף 4). בשוודיה, כמו בכל העולם, נעצרה התפרצות המגפה בטווח של 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר וללא חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. הכיצד? ככל הנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף כתוצאה מחשיפה קודמת לקרובי משפחתו. בתקופת ההתפרצות נוספו בכל מדינה אחוזים נוספים של חסינות נוגדנית עד שהושגה הרמה הנדרשת להשגת "חסינות עדר". לחילופין, יש המציעים תיאוריה נועזת על החלשות הנגיף.

בשוודיה, כבכל העולם, נעצרה ההתפרצות בטווח 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר או חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. כיצד? כנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף

גרף 4: ממוצע נע של מספר החולים החדשים היומי (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 30 במאי):

חולים חדשים, ממוצע נע
חולים חדשים, ממוצע נע

בניגוד למדינות רבות, גרף החולים החדשים בשוודיה מציג תקופת שיא מתמשכת ובה שני מהלכים גליים. התופעה אינה ייחודית לשוודיה. תמונת שיא מתמשך ניתן לראות גם בארה"ב, בבריטניה, בבלגיה ועוד, אם כי משך השיא חריג בשוודיה. ניתוח התופעה מצביע על שני הסברים אפשריים היכולים להתקיים בו זמנית:

1

עלייה שיטתית במספר הבדיקות במדינה, וכתוצאה מכך איבחון יתר של חולים בהשוואה לתקופה קודמת
גרף 5 תומך בהסבר. מספר בדיקות הקורונה בשוודיה שעמד על כ-20,000 בשבוע באמצע אפריל (תקופת ההתייצבות) עלה בעקביות ל-32,000 בשבוע באמצע חודש מאי. במקביל, ירד אחוז הבדיקות החיוביות מ-19% ל-11%, כך שמספר המאובחנים נותר יציב יחסית. נזכיר כי התמותה היומית ירדה בתקופה זאת – ללא ירידה מקבילה במספר החולים החדשים. כיצד מתיישבות המגמות הסותרות? האם הגדלת מספר הבדיקות העשירה את קבוצת המאובחנים בחולים קלים יותר שלא נבדקו בעבר, וכך הִסוותה מגמת ירידה במספר החולים היומי?

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)
גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

זאת גם השערתה של הסוכנות השוודית לבריאות הציבור. בסיכום הדו"ח השבועי מסוף מאי נכתב:

"הבדיקה המורחבת בקבוצות של אנשים שאינם זקוקים לטיפול בבית חולים עשויה להשפיע על מספר המקרים המדווחים. מספר המקרים השבועי, מבלי לכלול צוותי סיעוד וטיפול, דומה לשבוע הקודם. מכיוון שנתונים אחרים מצביעים על ירידה בהידבקות, הדבר מצביע על כך שיותר אנשים עם תסמינים קלים נבדקים כעת מבעבר, אך אין כיום נתונים זמינים לאשר זאת".

2

המדינה אינה יחידת מגפה אחידה
שיא מתמשך צפוי גם כאשר המדינה מורכבת מתת-יחידות גיאוגרפיות, שלהן תאריכי התפרצות שונים ותאריכי שיא שונים. כפועל יוצא מכך נוצרת סידרת גרפי מגפה החופפים רק חלקית (גרף 6). הגרף הכלל-מדינתי משמר את מישכו של שלב ההתפרצות, אבל "סיכום" העקומות מייצר שיא מתמשך ויכול למתן את שיפוע הדעיכה (גרף 7). כך קרה בארה"ב על 50 מדינותיה, וכך קרה גם בשוודיה על 21 מחוזותיה. למשל, מחוז שטוקהולם (30% מהחולים) הגיע לשיא המגפה בשבוע השני של אפריל, ואילו מחוז ואסטרה גוטלנד (15% מהחולים) הגיע לשיא כחודש מאוחר יותר.

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים
גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת
גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

כתב האישום

תזכורת למי ששכח, או הדחיק.

מודלים אקדמאיים כבדי משקל ניבאו מליוני חולים ועשרות אלפי מתים מקורונה בשוודיה, אם תמשיך בגישתה הליברלית, נטולת סגרים וריחוק חברתי כפוי. על פי התחזית של המכון האמריקאי למדדי בריאות והערכה, מוסד מחקרי בעל שם, היו צפויים בשוודיה כ-2,800 מתים ביום בשיא המגפה, ומספר מצטבר של כ-75,000 מתים בסופה. קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף חודש יוני.

קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף יוני

אין-ספור כותרות בתקשורת העולמית הדהדו את התחזיות האפוקליפטיות. העולם עצר את נשמתו אל מול טיפשותה ורשלנותה של שוודיה וחיכה לספירה הנוראה. זאת, כידוע, בוששה לבוא. כמאה מתים ביום בשיא התמותה, לעומת צפי של 2,800. כ-5,000 מתים במגפה, לעומת צפי של 80,000 ויותר. היחידות לטיפול נמרץ לא הגיעו לשיא התפוסה.

כתב אישום מתוקן

משזוכתה שוודיה מכתב האישום המקורי בקול ענות חלושה, מיהר העולם להגיש כתב אישום מתוקן, שהרי זיכויה של שוודיה פרושו הרשעת העולם. כתב האישום המתוקן היה מוקטן וחלש אבל הודפס באותיות גדולות במיוחד. בעצם היה זה כתב אישום בצירוף פסק דין: שוודיה מואשמת ומורשעת בגרימת מוות ברשלנות מפני ששיעור התמותה למליון גבוה פי חמישה עד פי עשרה מזה של שכנותיה. המשחק ברולטה רוסית נסתיים באסון.

או שלא היתה זאת רולטה, ולא היה זה אסון.

סיבתיות

כל מי שנחשף ליסודות הפילוסופיה של המדע יודע שאין הוכחה לוגית לקשר סיבתי. כדי לדעת שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה בשוודיה, יש לדעת את התשובה לשאלה "מה היתה התמותה מקורונה בשוודיה אילו הוטל בה סגר?". התשובה אינה בנמצא, כמובן. אם כן, מדוע סוברים כה רבים שהתשובה בידם? קל להבין. הם סמוכים ובטוחים שהתמותה בשכנות הסקנדינביות מייצגת בערך את התמותה בשוודיה, אם היה מוטל בה סגר (עד 100 למליון). אבל על מה מסתמכת האמונה הזאת, אם לא על הנחת יסוד לפיה תמיד היתה בארצות הסקנדינביות תמותה דומה מנגיף רספירטורי (שפעת למשל)?

נחדד את הנקודה: אם הנחת היסוד שגוייה, קורסת השרשרת כולה: התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. יתכן שהיתה זהה לתמותה הנצפית. ואם כך, לא ניתן לטעון שהיעדר הסגר שיחק תפקיד כלשהו בקביעת מספר המתים. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי.

התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי

למרבית המזל גם שר ההסטוריה יקבל הזדמנות לומר את דברו. הטבלה מציגה תמותה מוערכת למליון נפש בארצות הסקנדינביות במגפת הקורונה (נכון ל-31 במאי) ובשתי עונות השפעת הקודמות. עונת השפעת של 2017/2018 היתה קשה במיוחד: בארה"ב נרשמה התמותה הגבוהה ביותר מזה ארבע עשורים, כ-60,000 מתים, ושיעור התמותה באירופה הוערך ב-250 למליון.

טבלה: תמותה מוערכת למליון נפש

תמותה מוערכת למיליון נפש
תמותה מוערכת למיליון נפש

ברור כי תמותת השפעת אינה אחידה בשלוש המדינות בשנתיים הקודמות, והיא גבוהה יותר אצל שכנותיה של שוודיה (להוציא נתון חסר מנורווגיה). יתר על כן, בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי חמישה מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – ובלי כותרות בתקשורת. האם ייתכן הבדל תמותה מנגיף בין שוודיה ודנמרק בסדר גודל של פי חמישה, ללא סגר באף מדינה? קרה. בכיוון ההפוך לתמותה מקורונה! האם תתכן תמותה משפעת בארצות הסקנדינביות בסדר גודל של תמותה מקורונה? קרה. קרסה התשתית להנחת האסון בשוודיה.

בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי 5 מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – בלי סגר באף מדינה ובלי כותרות בתקשורת

ואם לא די בכך, הרי שגם בנורווגיה החלו להישמע ניצני פקפוק ביעילות הסגר. ניתוח שלאחר מעשה מלמד כי מקדם ההדבקה של הנגיף ירד ל-1.1 בקירוב בשעה שהוטלו ההגבלות הגורפות במדינה, וספק אם הללו תרמו להיעצרות המגפה.

לבסוף, נזכיר כי אין בסיס מחקרי ליעילותו של סגר כלל-מדינתי בהורדת תמותה ממגפה. שוודיה לא הימרה יותר משהימר העולם כולו, שכן פרט לחורבן כלכלי יכול סגר ממושך להעלות תמותה ממחלות אחרות שהטיפול בהן הוזנח ונדחה. סטטיסטיקת התמותה של 2020 תוציא פסק דין אמיתי בכל מדינה.

קורונה בבתי האבות

לפחות שליש מהמתים מקורונה, במדינות רבות, היו דיירי בתי אבות. כבר נכתב, ועוד ייכתב, על הנסיבות האומללות שהובילו לכך, ביניהן מדיניות סגר גורפת במקום טיפול ממוקד בפלח אוכלוסייה בסיכון גבוה. למרבה הצער, גם בהעדרו של סגר כללי, לא פסח המחדל על שוודיה, שכן כמחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. תיאורים אנקדוטלים משוודיה ומנורווגיה (שהצליחה להימנע מגורל דומה) מלמדים עד כמה היו חשובים צעדי מנע נקודתיים.

לענייננו, קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות, ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה.

קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה

יותר מכך, גם במדינות שקיימו את הסגר ככתבו וכלשונו – אירלנד למשל – מחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. אגב, תמותת הקורונה באירלנד טיפסה ל-335 למליון (נכון ל-31 במאי), אבל בניגוד לשוודיה, אירלנד אינה מעסיקה את התקשורת בארץ ובעולם. ברור מדוע. אירלנד לא חרגה מהקונצנזוס העולמי.

טעויות

נתחיל בציטוט של לנסלוט הוגבן, זואולוג וסטטיסטיקאי (1895-1975):

"אין שום דבר מדעי במיוחד בזהירות מופרזת. המדע משגשג באמצעות הכללות נועזות".

ואפשר להוסיף: כל מדען טועה לפעמים, ומי שאינו רוצה להסתכן ולטעות, אולי עדיף שלא יהיה מדען. אבל אין דין שווה לכל הטעויות. יש טעויות מהותיות ויש אי דיוקים בניבוי. אם חזית מליוני חולי קורונה וחלו רק עשרות אלפים – הטעות מהותית. כך גם אם חזית 80,000 מתים, והמספר הסופי היה 5,000.

לעומת זאת, אם חזית 2,000 מתים והמספר הסופי היה 5,000, כשלת בדיוק הניבוי. אם חזית את שיא התמותה בשבוע הראשון של אפריל וטעית בשבוע – לא קלעת לתאריך.

בפוסט קודם כתבתי: 

"בעת כתיבת שורות אלה נפטרו בשוודיה כ-900 חולי קורונה. במדינה מתגוררים כ-10 מליון תושבים. אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון)".

על מה הסתמך הניבוי שנתברר כשגוי?

ראשית, באותה עת היו רק מדינות בודדות שהגיעו לשלב הדעיכה של המגפה, ביניהן סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה. בכולן נצטיירה עקומת פעמון סימטרית למדי של מספר החולים החדשים, ושיא שנמשך עד לשבוע. להדגמה, מוצגים כאן הגרפים של אוסטריה (מקור: וורלד-או-מיטר).

מספר החולים באוסטריה
מספר החולים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה

כאשר עקומת המגפה סימטרית בערך, מספר המתים הסופי הוא בערך פי שניים ממספר המתים עד לשיא. לדוגמה, עד לשיא התמותה באוסטריה (7-10 באפריל) נספרו כ-300 מתים, וסך המתים הסופי מתקרב ל-700. אם שיא התמותה בשוודיה היה בשבוע הראשון של אפריל, ומספר המתים עמד על 900, הרי שסך המתים אמור היה להיות כפול (ולכל היותר פי שניים משפעת, עד 200 למליון). רק בשבועות הבאים נתברר כי במרבית המדינות, כולל ישראל, שלב הדעיכה איטי וממושך בהרבה משלב ההתפרצות. עקומות התמותה לא היו סימטרית.

שנית, שוודיה לא עברה את שיא התמותה ביום כתיבת המאמר (11 באפריל). השיא מתוארך לאמצע אפריל. בחמשת הימים הבאים עלה מספר המתים ל-1300.

בפוסט קודם עוד יותר כתבתי: 

"למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה".

כנראה שגם זאת היתה טעות. דבר לא ישכנע את מי שמשוכנע שהסגר העולמי הציל את העולם מנגיף הקורונה. לא הפוסט הנוכחי, לא מאמרים אחרים, וגם לא סטטיסטיקת התמותה של 2020.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,413 מילים

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

למקרה שפיספסת

חינוך פיננסי אחרי קורונה

כשהתחלתי ללמוד את תחום הכלכלה האישית לפני בערך 20 שנה, היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מההכנסה השוטפת שלכם לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו גם כאלה שאמרו 50%.

50%?!

איך ישראלים, שבקושי סוגרים את החודש, יכולים לשים בצד 50% עבור חיסכון ממשכורות הנטו שלהם?

לפני כ-20 שנה היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מהכנסתכם השוטפת לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו שאמרו 50%. איך ישראלים שבקושי סוגרים את החודש יכולים לשים בצד 50% ממשכורות הנטו שלהם?

לאחרונה שמעתי את דן אריאלי מעביר פרזנטציה מצויינת על רקע תקופת הקורונה. הוא שיתף תובנה מעניינת.

חלק מהשווי הפיננסי שלנו נראה לכל: הבית שאנחנו גרים בו, הרכב שאנחנו נוסעים בו, הבגדים והתכשיטים שאנחנו לובשים ועונדים, והשמחות שאליהן אנחנו מזמינים את קרובינו וחברינו.

אבל חלק מהשווי שלנו מוסתר ואינו ידוע לאנשים מבחוץ, כלומר כמה כסף ונכסים אחרים צברנו.

אריאלי הצביע על כך שאנשים נוטים להשקיע יותר ברכוש הנראה, אשר מרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי שלהם במדד של יציבות כלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נראה לקהילה מסביב.

כתוצאה מכך, כשנוחת משבר, אנשים אינם נערכים ואין להם כרית מגינה ליפול עליה.

מאחורי הקלעים ממתינים כמובן הבנקים וסוחרי השוק האפור, שמציעים הלוואות עם סיכוי גבוה שהלווים לא יוכלו להחזיר.

ככל שחוסר היציבות החברתית קשה כרגע, הצרות יהיו הרבה יותר קשות בעוד שנה-שנתיים כאשר מספר גדול של אנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות ויכנסו להליכי הוצאה לפועל.

אז מסתבר שאולי המומחים הפיננסים צדקו, אולי צריך באמת לשים בצד יותר כסף למצבי חירום.

אולי הקורונה היא הזדמנות טובה לבחון מחדש את הרגלי הקניות שלנו, ובמיוחד לחשוב על הערכים שאנו רוצים להעביר לדור הצעיר.

מי קובע מה אנחנו צריכים לקנות? הסטייליסטים ומעצבי המותגים שמרוויחים הון עתק מהתאווה האינסופית שלנו לרכוש אופנה חדשה וחפצים יותר חדשניים?

דן אריאלי הצביע על הנטיה להשקיע יותר ברכוש הנראה, שמרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי במדד היציבות הכלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נתפש בעיני הקהילה מסביב

מי אומר שאנחנו צריכים להזמין מאות אנשים לשמחות משפחתיות? האם אנשים באמת נהנים מהאירועים הללו?

כל כמה זמן אנחנו צריכים לאכול בחוץ? האם אנחנו יכולים להכין יותר אוכל בעצמנו ולשבת ולהינות מארוחות בבית?

מה מביא לנו אושר? ארון צפוף ודחוס בדברים, או יותר מדפים מרווחים ומסודרים?

בשורה התחתונה, מי אחראי למצב הכלכלי שלנו? על מי אנחנו יכולים לסמוך שיושיע אותנו? הממשלה, הבנקים, ההורים והחמים שלנו, או אנחנו עצמנו?

קורונה היא שעון מעורר חשיבה מחדש כפויה של הניהול הכלכלי האישי שלנו.

אולי נחשוב לעשות דברים אחרת, ולשנות כמה הרגלי קניה וחיסכון.

והכי חשוב מכל, אנחנו חייבים להעביר את הלקחים הללו לדור הצעיר.

מינדי אייזנר היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "חיים בפלוס". היא פועלת למניעת חובות ועוני באמצעות חינוך פיננסי לצעירים. מינדי עלתה לארץ מטורונטו, קנדה וגרה עם משפחתה ברעננה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה