הרחוב הראשי בבני ברק אחרי שהוכרז על העיר כאזור מוגבל. יום שישי, ה-3 באפריל 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
"אנשים מחפשים על מי לכעוס, ובישראל נטפלים לחרדים"

כרוניקה של אסון ידוע מראש

המשבר בקהילה החרדית

על פי ההערכות, מעל שליש מתושבי בני ברק - העיר הכי צפופה בישראל - יידבקו בווירוס הקורונה ● למעשה, כבר עכשיו מספר החולים בעיר מהווה כמעט שישית ממספר החולים בכל המדינה ● קל להאשים את החרדים בכך שהגיעו למצב הנוכחי - אבל מבט עמוק יותר מגלה היערכות לקויה של הרשויות, התעלמות מאופיה המגוון והמורכב של הקהילה החרדית, והתבטלות בפני דמויות מפתח במקום לגייס אותם לשינוי המצב ● כעת כל הצדדים מנסים לתקן את המצב, אבל האסון כבר בלתי נמנע - והשנאה בוודאי לא עוזרת

אם היו מפנים מבני ברק כל מבנה וצמח; אם העיר הייתה הופכת למגרש שטוח וכל תושביה היו עומדים למסדר – רק כשלושה מטרים וחצי היו מפרידים בין אדם לאדם שם.

בהינתן שבכל זאת מדובר בעיר – העיר הכי צפופה בישראל, למעשה – האסון שמתרחש לנגד עיננו בקרב כ-200 אלף תושבי העיר, עם הערכה כי כמעט 40% מהם יידבקו בנגיף הקורונה, הוא כמעט בלתי נמנע. והטרגדיה הכפולה היא שדווקא ניתן היה למנוע את האסון הזה, הן מצד האוכלוסייה שם – ובעיקר מצד רשויות השלטון.

כוחות משטרה בבני ברק, ב-2 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
כוחות משטרה בבני ברק, ב-2 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

נכון להיום, קרוב לאלף חולי קורונה הם מבני ברק – כמעט שישית מכלל החולים. אמש (חמישי) הכריזה הממשלה על בני ברק כ״אזור מוגבל״, ולמעשה הוטל עוצר על העיר כולה. במקביל, החלה המשטרה לפנות את התושבים הקשישים למרכזי בידוד מחוץ לעיר. כאלף שוטרים מכתרים כעת את העיר, הגובלת ברמת גן ותל אביב, ואין יוצא ממנה או בא אל קרבה ללא אישור מיוחד.

נוסף על כך, החלו ארגונים שונים – מצה"ל והרשויות המקומיות ועד עמותות והתארגנויות אזרחיות – להזרים מנות אוכל לתושבי העיר, הנחשבת לאחת העניות בישראל.

עשה לך רב

בקרב הציבור הלא-חרדי, הנטייה היא להאשים את החרדים עצמם במצב העגום אליהם הגיעו. אבל המצב מורכב יותר מכפי שהוא נראה על פני השטח, ומבט עמוק יותר מגלה קהילה מגוונת ומורכבת, שרבים מחבריה פשוט מנותקים ממקורות המידע שרוב הישראלים החילונים והדתיים המתונים יותר מתייחסים אליהם כמובנים מאליהם.

הרבה מהכעס הציבורי החל באמצע מרץ, כשהממשלה הורתה לסגור את בתי הספר והאוניברסיטאות ברחבי המדינה, בניסיון לעכב את התפשטות הקורונה ולמנוע עומס יתר על מערכת הבריאות. בשעה שמוסדות החינוך החילוניים והדתיים-לאומיים סגרו את שעריהם מיד, כמה מהמוסדות במגזר החרדי המשיכו לפעול.

רבים מבתי הספר ומהישיבות שהתעלמו מהתקנות החדשות פעלו על פי הוראתם של הרבנים חיים קנייבסקי וגרשון אדלשטיין, ראשי ישיבת פוניבז' בבני ברק. קנייבסקי נחשב למנהיג הבכיר ביותר של הזרם הליטאי, שמשתייכים אליו מאות אלפי חרדים.

למרות פניות הממשלה והמשטרה, קנייבסקי טען, במילותיו של אחד מחברי המעגל הפנימי שלו, כי "ביטול התורה מסוכן יותר מהקורונה". זמן קצר לאחר מכן פורסמו סרטוני וידיאו של חתונות חרדיות, שמשתתפיהן מזלזלים בהגבלות ההולכות ומחמירות על התקהלויות ציבוריות.

הכעס הציבורי הוזן עוד מהחלטתה של הרבנות הראשית לקיים בשבוע שעבר יום צום ותענית, שהיה אמור לכלול תפילות בבתי הכנסת בהשתתפותם של אלפי מאמינים ברחבי המדינה.

אף על פי שהנחיות הסגר באותו זמן התירו התקהלויות של עד עשרה מתפללים בבתי הכנסת, במרחק של שני מטרים זה מזה, נשמעה ביקורת על כך שהצעד הזה מנוגד לרוח ההנחיות של משרד הבריאות, שלפיהן על האזרחים להימנע מלצאת מהבית ככל האפשר.

בסופו של דבר, הרבנות החליטה לקיים את האירוע אונליין וערכה תפילה המונית באמצעות וידיאו. ב-25 במרץ, הרבנות הורתה לסגור את כל בתי הכנסת, והמליצה לאנשים להתפלל בחוץ בקבוצות קטנות ומרווחות.

ההחלטה התקבלה בעקבות פרסום נתונים אפידמיולוגיים חדשים, שלפיהם מספר רב של חולי קורונה נדבקו בנגיף בבית הכנסת. אך רק בתחילת השבוע הנוכחי, תפילות ציבוריות נאסרו לחלוטין.

ועדיין, לא כולם בקהילה החרדית צייתו לאיסור, וסרטוני וידיאו של קבוצות מתפללים החלו להסתובב ברשת. במקרה אחד, המשטרה עצרה שישה אנשים שהתפללו בבית הכנסת בהתנחלות החרדית מודיעין עילית ביום רביעי. במקרה אחר, המשטרה אטמה את דלתותיו של בית כנסת בבית ברק וקנסה כ-15 מתפללים שנכחו במקום.

והיו הפרות נוספות של ההנחיות שעוררו התמרמרות בקרב הציבור הלא-חרדי בארץ. ביום ראשון, מאות חברי הפלג הירושלמי, קבוצה קיצונית בזרם הליטאי, השתתפו במסע הלוויה שהתקיים בבני ברק בחצות הלילה, וליוו בצפיפות את האמבולנס שהוביל את גופת המת ברחובות העיר.

כמה ימים לאחר מכן, ביום רביעי, אותו פלג ציית להנחיות הריחוק החברתי בהלוויית רעייתו של אחד ממנהיגיו.

ביום ראשון שעבר, קיצונים חרדים התעמתו עם השוטרים שביקשו לאכוף את צווי משרד הבריאות, והשליכו לעברם אבנים. ביום שני השבוע, קיצונים השליכו אבנים לעבר צוות של מד"א שהגיע לשכונת מאה שערים בירושלים כדי לבצע בדיקות קורונה.

עם זאת, רוב המעשים האלה בוצעו על ידי קבוצות שוליים. כשנגיף הקורונה החל להתפשט בתוך הקהילה החרדית, מנהיגי הזרם המרכזי שלה החלו להתייחס לעניין יותר ברצינות.

הרב חיים קנייבסקי (צילום: דוד כהן/פלאש90)
הרב חיים קנייבסקי (צילום: דוד כהן/פלאש90)

ביום ראשון, קנייבסקי ביצע פנייה של 180 מעלות וקבע כי יש לקיים את התפילות ביחידות וכי מותר לדווח על בתי כנסת ומוסדות שלא נשמעים להוראות משרד הבריאות. הוא אף קבע כי מי שמפר את ההנחיות יוגדר כ"רודף".

לפסיקה הזו קדמה פסיקה דומה של הרב משה שטרנבוך, ראש בית דין העדה החרדית האנטי-ציונית בירושלים, שקרא ב-19 במרץ למאמיניו להישמע להוראות הרופאים והגדיר את המצב "פיקוח נפש".

"חובה להישמע להוראות הרופאים. אם חלילה לא יצייתו עכשיו להוראות, יש לחשוש שלא יוכלו עוד להציל", אמר שטרנבוך.

סטטיסטיקה מבהילה

הערים החרדיות הן המובילות בארץ במספר מקרי הקורונה המאומתים. נכון ליום רביעי בבוקר, 730 מתושבי בני ברק נדבקו בנגיף. בירושלים נרשמו בסך הכול 780 מקרי הידבקות, לאחר שיום קודם לכן המספר עמד על 650 מקרים. העלייה במספר המקרים מיוחסת ברובה לקהילה החרדית.

לפי חדשות ערוץ 12, גידול דו-ספרתי נרשם גם בכמה ערים אחרות בעלות אוכלוסייה חרדית גדולה. החרדים בדרך כלל חיים במשפחות גדולות, מתגוררים באזורים עירוניים צפופים ומנהלים אורח חיים קהילתי. כל אלה מאפיינים שעשויים לזרז את התפשטות הנגיף.

לאחר שבני ברק התבררה כמוקד התפרצות והחרדים כקבוצה בעלת ייצוג לא פרופורציונלי בקרב נדבקי הקורונה בארץ, ראש העיר החרדי אברהם רובינשטיין קרא לתושבים "להתעורר".

שלטים עם הנחיות לסגר החלו להופיע בבני ברק רק לפני שבוע (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
שלטים עם הנחיות לסגר החלו להופיע בבני ברק רק לפני שבוע (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"הפסיקו את ההתחכמויות של מניינים יותר מעשרה אנשים, והקפידו על מרחקים. הפסיקו את העומס וההסתערות על רשתות השיווק. תשבו בבית בזהירות. זה מסוכן", אמר רובינשטיין.

ואכן, נראה שהגישה החלה להשתנות סוף סוף ברחוב החרדי. מספרם של השוהים בבידוד ביתי גדל ורחובותיהן של ערים חרדיות כמו בית שמש החלו להתרוקן. בסרטון וידיאו שעלה לאחרונה לרשת אף נשמע גבר חרדי בבני ברק צועק לעבר חבורה של אנשים שהתאספו לתפילה לא חוקית.

"לכו מפה, רוצחים", הוא צועק לעבר האנשים ברחוב, חלקם בטליתות, שנראים מתרחקים מבית הכנסת. "אני אלשין עשר פעמים. כל פעם מהיום, אני מתקשר למשטרה".

מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן

פסיכולוג דתי שמטפל בחברים מהקהילה החרדית בירושלים (ואשר ביקש להישאר בעילום שם) אמר לזמן ישראל כי חלק מהבעיה נובע מערכים חברתיים הקשורים להקרבה עצמית ולקיום מצוות גם בנסיבות מסוכנות.

כשהנאצים אסרו על הנחת תפילין, יהודים שומרי מצוות המשיכו בכך גם במחיר של סכנת חיים, הוא מסביר. "כולם לומדים בבית הספר שקיום מצוות הוא הדבר החשוב ביותר".

המשטרה בחליפות מגן פושטת על בית כנסת בבני ברק שבו המשיכו מספר חרדים להתפלל בניגוד להנחיות. 2 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
המשטרה בחליפות מגן פושטת על בית כנסת בבני ברק שבו המשיכו מספר חרדים להתפלל בניגוד להנחיות. 2 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

"דווקא מה שהיינו טובים בו ומה שחשבנו לצודק, עכשיו הוא בעיה ומכניס אותנו לצרות", הוא ממשיך, ומסביר שלקח לציבור החרדי זמן להבין את ההגבלות החדשות דרך המשקפיים של בריאות הציבור ולא של רדיפה דתית.

"כולם מחפשים עכשיו לכעוס על מישהו, כי אנחנו כועסים ופוחדים ומודאגים. יש צורך לפרוק אגרסיות וכעס על כך שאף אחד לא טיפל בזה. אנחנו רוצים שמישהו ידאג לנו ושמישהו יישא באשמה. במקרה של מחלות מידבקות, קל לחבור יחד ולהאשים אחרים. אנשים מחפשים קבוצה מסוימת לכעוס עליה, ובישראל נטפלים לחרדים".

"כולם מחפשים עכשיו לכעוס על מישהו, כי אנחנו כועסים ופוחדים ומודאגים. יש צורך לפרוק אגרסיות וכעס על כך שאף אחד לא טיפל בזה. אנשים מחפשים קבוצה מסוימת לכעוס עליה, ובישראל נטפלים לחרדים"

המודעות הגוברת לחומרת הבעיה היא כנראה אחת הסיבות לתפנית שחלה בקהילה החרדית. מוקדם יותר החודש, ראש כולל התלונן בפני זמן ישראל שמלבד כמה כרזות שפרסם משרד הבריאות, הוא לא מרגיש שנעשו מאמצים רבים לספק לקהילה שלו מידע בריאותי מדויק.

לדבריו, חרדים רבים שמתנזרים מאינטרנט ביתי, מסמארטפונים ומטלוויזיה קיבלו את המידע שלהם מיד שנייה ורכילות.

משרד הבריאות ואיחוד הצלה, ארגון המגיש שירותי עזרה ראשונה, ניסו לתקן את המצב באמצעות מסע הסברה חדש שנועד להשכיל את הציבור החרדי לגבי חומרת הסכנה.

"מה נשתנה הפסח הזה?", נכתב באחת הכרזות שפרסם משרד הבריאות, "ליל הסדר כל אחד בביתו!".

חרדים קוראים פשקווילים בבני ברק, ב-20 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)
חרדים קוראים פשקווילים בבני ברק, ב-20 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)

"לא יוצאים לרחוב. נקודה", נכתב באחת הכרזות שהפיץ איחוד הצלה במגזר החרדי. "גדולי הדור פסקו באופן נחרץ: אין מנייני תפילה בחוץ ובעשרה. זו סכנת נפשות!!! ההתחכמויות והפלפולים עלולים חלילה לעלות בחיים של היקרים לך!".

הן מומחים והן חברים בקהילה החרדית סבורים שהמחסור במידע היה גורם מפתח לתגובה המאוחרת בקהילה החרדית הרחבה יותר.

"לקח הרבה זמן לגרום לאנשים בקהילה לשנות את ההתנהגות שלהם", מפני שלחרדים אין תמיד גישה לאותם מקורות מידע שיש לאוכלוסייה הכללית, אומר ד"ר גלעד מלאך, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

היות שלחרדים גם לא הייתה גישה לאותם סרטונים מטרידים מאיטליה וממדינות אחרות, שעוררו בהלה בקרב ישראלים אחרים, הם היו פחות מודעים לסכנה וחשו פחות צורך לשנות את התנהגותם.

"דבר נוסף הוא שאין להם אמון מלא במדינה", הוא ממשיך. "החברה החרדית חיה במובלעת התרבותית שלה, ואין לה אמון אוטומטי בחוקי המדינה, גם אם הם קשורים בבריאות".

"דבר נוסף הוא שאין להם אמון מלא במדינה. החברה החרדית חיה במובלעת התרבותית שלה, ואין לה אמון אוטומטי בחוקי המדינה, גם אם הם קשורים בבריאות"

מלאך אומר שבפרט כשהדבר נוגע לפעילות דתית, החרדים אינם נוהגים לציית לרשויות המדינה ללא אישור מהרבנים שלהם, מה שעשוי להסביר מדוע הם החלו להיענות להנחיות במלואן "באיחור של שבועיים".

"הרושם שלי הוא שבאופן כללי, הרוב שומר עכשיו על הכללים", הוא אומר.

יתר על כן, הוא מוסיף, אף על פי שהממשלה אינה יכולה ליצור קשר עם כל רב חשוב, היא הייתה צריכה "לפחות לעשות מאמץ" ליצור קשר עם המנהיגים של קהילות מקומיות שונות ו"לגרום להם להבין שאנחנו נמצאים במצב חירום".

"לקח זמן לחלק מהקהילה להבין את חומרת העניין", אומר יהודה משי-זהב, יושב ראש ארגון זק"א, שהשתייך בעבר לשוליים הקיצוניים של העולם החרדי.

"אף על פי שיש כמה קהילות קטנות שלא מצייתות לקהילה, מפני שהן חושבות שזו מתקפה ציונית על החרדים, 95 אחוזים מהחרדים מצייתים, והרבנים אמרו לשמור על החוקים", הוא אומר.

יעקב ליצמן עם מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. (צילום: פלאש 90)
יעקב ליצמן עם מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. (צילום: פלאש 90)

אחת הבעיות, לדבריו, היא שאף על פי ששר הבריאות יעקב ליצמן הוא חרדי בעצמו, ו"אמור לדעת" איך לעשות זאת, האנשים שלו "לא דיברו עם הקהילה הזאת בשפה שלה".

לדברי אלי שלזינגר, עיתונאי באתר "בחדרי חרדים", "הציבור החרדי מקשיב רק לרבנים שלו".

"כדי לגרום לקהילה החרדית לעשות משהו", הוא מסביר, "צריך ללכת לרבנים ולהסביר להם, באמצעות מומחים מקצועיים, בדרך מכובדת ומאוד ברורה, איך נראית התמונה ומה הסכנה. הם לא עשו את זה.

"הרבנים לא באמת ידעו מה קורה או כמה זה מסוכן".

"כדי לגרום לקהילה החרדית לעשות משהו, צריך ללכת לרבנים ולהסביר להם, באמצעות מומחים מקצועיים, בדרך מכובדת ומאוד ברורה, איך נראית התמונה ומה הסכנה. הממשלה לא עשתה את זה. הרבנים לא באמת ידעו מה קורה או כמה זה מסוכן"

שלזינגר מספר על שיחה בין מכר שלו לרב של קהילה חרדית, שהמעיט בחומרת המגפה וטען שאנשים "עושים מזה יותר מדי דרמה".

אבל כשחברו שלף את הטלפון הסלולרי שלו והראה לרב רשימה ארוכה של חולי קורונה בקהילה החרדית של ניו יורק, שרבים מהם הוא מכיר, גישתו של הרב החלה להשתנות. "תקשיב, אם זה מה שקורה, אז כל מה שיגיד משרד הבריאות, אנחנו צריכים להחמיר אפילו יותר", הוא אמר.

לדברי שלזינגר, מנהיגים חסידיים כמו רבני חסידות בעלז וחסידות גור אימצו את הגישה החמורה הזאת להגנה על בריאות הציבור.

מקשיבים לרב

בעוד שכמה מהמבקרים תולים חלק גדול מהתפשטות הקורונה בהיענות המאוחרת להנחיות הסגר במגזר החרדי בגלל רבנים כמו קנייבסקי, כמה ממאמיניו דוחים את הביקורת.

"אנחנו נוהגים על פי מה שאומרים הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין. אנחנו לא זזים ממה שהם אומרים. אז כשהם התחילו להזהיר אותנו, הקשבנו", אומר אליהו, תלמיד כולל בן 22 מקריית יערים שליד ירושלים, אחד היישובים שנפגעו קשה מהמגפה.

בני ברק ריקה בזמן הקורונה (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
רחובות בני ברק התרוקנו, הבוקר (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)

כשהממשלה הודיעה כי עליהם לסגור את הישיבה, הרבנים טענו שזה עיתוי גרוע לעשות זאת, משום שהלימוד הוא "הגנה על הקהילה", כדבריו. הוא מצטט את דבריו של קנייבסקי, שאמר כי אם אנשים עדיין הולכים לצבא, גם תלמידים צריכים להמשיך ללכת לישיבה, "מפני שאנחנו מצילים את כל העולם עם התורה שלנו".

כשהוא נשאל אם פער הזמנים בין ההצהרה הזאת לבין החלטת הרבנים להורות למאמינים שלהם ללמוד בבית החריף את המשבר, אליהו אומר, באופן שגוי, שחלף רק יום אחד בין החלטת הממשלה לסגור את מוסדות החינוך לבין החלטתם של הרבנים לפעול לפיה.

הוא גם אומר כי הוא מאמין שהמחסור במידע תרם לכך שחלק מחברי הקהילה לא התייחסו למשבר ברצינות, ומציין שלרבים מהשכנים שלו אין גישה לאמצעי התקשורת הרגילים, ו"הם לא ידעו כמה זה חמור".

אברהם זורוף, עיתונאי חרדי תושב מודיעין עילית, שרואה את הדברים קצת אחרת, מציין שמספר הולך וגדל של חרדים מהזרם המרכזי רכש בשנים האחרונות סמארטפונים עם חיבור לאינטרנט. אבל, לדבריו, לישראלים רבים, ולא רק לחברי הקהילה החרדית, לקח זמן להפנים את חומרת המצב.

"אני חושב שאנשים הקשיבו, אבל זאת הייתה מין תגובה מושהית", הוא אומר. "ההבחנה שלי, לפי מה שראיתי בקהילה שאני חי בה, היא שעם כל הנחיה חדשה, אנשים [עדיין] קיימו את הכללים הקודמים". לשם השוואה, הוא מזכיר את התנהגותם של ישראלים חילונים, שהלכו לחוף הים למרות שהתבקשו להישאר בבית.

פשקוויל שנתלה בשכונת מאה שערים בירושלים, 31 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
פשקוויל שנתלה בשכונת מאה שערים בירושלים, 31 במרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

ויליאם קולברנר, פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן ותושב השכונה החרדית בית וגן בירושלים, מספר כי ניסה פעמים רבות לשכנע את שכניו להקפיד יותר על הכללים, אבל לא זכה להצלחה רבה. רק לאחר שהרבנים המובילים אימצו את הגישה הזאת, לדבריו, אנשים החלו לנהוג בהתאם.

"לדעתי, זה מה שהאנשים הרגילים בחברה הדתית חיכו לו, להיות מסוגלים לבטוח בתחושות הבטן שלהם, שאמרו להם להישאר בבית", הוא אומר. "אבל הסטיגמה על הישארות בבית בניגוד לדברים של אדם כמו קנייבסקי הייתה קשה מדי. אז כשהוא קרא לאנשים להפסיק ללכת לבית הכנסת, אנשים חשבו, 'תודה לאל, אנחנו יכולים להישאר בבית', ומאותה נקודה דברים התחילו להשתנות".

"הסטיגמה על הישארות בבית בניגוד לדברים של אדם כמו קנייבסקי קשה מדי. אז כשהוא קרא להפסיק ללכת לבית הכנסת, אנשים חשבו, 'תודה לאל, אנחנו יכולים להישאר בבית', ומאותה נקודה דברים התחילו להשתנות"

הרב שמואל פפנהיים, חסיד תולדות אהרון מבית שמש ששימש בעבר כדובר העדה החרדית, אומר שבשל הפיצול בתוך החברה החרדית, לזרמים שונים היו זמני תגובה שונים, אבל עכשיו כמעט כל החסידים מונחים על ידי הרבנים שלהם לשמור על כללי הסגר.

לשם דוגמה הוא מספר שכאשר אחיו של הרב של חסידות קרלין סירב להיכנס לבידוד, הרב התקשר אליו ואיים להודיע על כך למשטרה. "99 אחוזים מקשיבים להנחיות", הוא אומר.

אבל החשש הוא שנגרם נזק רב בעקבות האיחור בתגובה.

פפנהיים מכנה את המצב "מדכא", ויש לו סיבה אישית: למרבה הצער, הוא אומר, הוא עצמו נדבק בנגיף כשהיה בחו"ל, וב-18 הימים האחרונים הוא שוהה בבידוד.

עוד 2,101 מילים
כל הזמן // יום שישי, 10 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו
רן ברון

החברים של בן השופטת המאוימת, שנרצח בפיגוע, נזכרים בו

שני מכתבי איום ברצח שקיבלה השופטת ענת ברון מבהירים כי מי שחיבר אותם ידע על הפיגוע התאבדות שגדע את חייו של בנה ● רן ברון בן ה-23 היה אמור להופיע בליל הפיגוע בג׳ם סשן במועדון המייקס פלייס בתל אביב ● חבריו של רן כועסים על קמפיין ההסתה והאיומים נגד אמו ● אחד מהם, אביב אליאסי, הוא אחיו של "הצל": "אני יודע שאח שלי כותב על ענת ועל רן מתוך אהבה ומתוך כאב, אבל הוא טועה"

עוד 2,743 מילים

הצופה מבית ומחוץ

למה ארון הברית משמש כדגם לטיבה של היהדות, החיונית ביותר לתרבות של מדינה יהודית? התכונות של ארון הברית הן:

  • הוא מכיל את לוחות הברית, את הערכים וההוראות למשתמש של חברה ומדינה מבחינה דתית.
  • הארון מדגים באופן פיזי וסימבולי את התכונות העיקריות שחייבים לטפח כדי ליצור דת חיה וייצוגית לכל רואיה. הוא מדגים את גדולתו של ה' ושל העם שאמור לייצג את רצונו לעולם בפועל: את היחסים הרצויים בין בני אנוש, צדקה ומשפט, חמלה וגמילות חסדים, שימוש נאות בכח ושלטון, ונאמנות בלתי נלאית ואין סופית לתורת ה'. כזו שמתגלה לעיני כל מראשית העם הזה בארץ ישראל בימי אברהם ושרה ועד היום הזה. כולל קיומו וישותו בגלויות רבות, בקשריו הרבים והכוללניים עם כל עמי העולם, תוך כדי חיים בתוכם וקשר רוחני איתם לדורי דורות.

התיאור הפיזי של ארון הברית מגלה את התכונות של הצד הרוחני של חברה יהודית, אף-על-פי שזאת תצוגה פיזית:

"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב" (שמות כה, יא)

המרכיבים הם עץ וזהב. חומר מצוי וזול וחומר נדיר ויקר. הזהב "מצפה" אבל גם "מקשט". והמדהים הוא שציפוי הזהב הוא גם בחוץ, כפי שהשכל היה דורש, אבל גם בפנים!

המרכיבים הם עץ וזהב. חומר מצוי וזול וחומר נדיר ויקר. הזהב "מצפה" אבל גם "מקשט". והמדהים הוא שציפוי הזהב הוא גם בחוץ, כפי שהשכל היה דורש, אבל גם בפנים!

כשאני מתבונן בכלי הזה, ומנסה להתייחס לרכיבים ולצורה הפיזית במונחים רוחניים, אני מגלה תורה שלמה של ערכים ואמונות מגולמת בכלי הפיזי.

"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ":

הזהב שהוא החומר היקר ביותר, כזה שלא ניתן למצוא בקלות וללא מאמץ גדול של מחקר, חקירה, חפירה, צירוף, ניקוי ופיסול – מסמל את ראש סולם הערכים שה' דורש מן האדם. לחיות ולהתנהג כמו זהב בעולם רגיל ומצוי. ההשלכות הן לגבי חינוך, מחשבה, בירור ערכים, בירור כל מצב בכל ההיבטים שלו, דרך התנהגות ועמידה אישית כזהב, כמקום העליון ביותר בעיני האדם.

אבל האם אנו באמת שואפים לקבל החלטות ולפעול לפי האינטרסים העליונים והכי נעלים שה' דורש ממנו? אפילו אם ניקח ניסוח מקוצר מן הנביא מיכה:

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (ו, ח)

מי באמת יכול לטעון שהוא תמיד חי במאמץ לקיים את הערכים האלו בכל פרט ופרט שביחסים שלו עם בני אדם אחרים, או אפילו בינו ובין עצמו? אפילו רק ג' הדרישות האלו?

אבל כדי שהארון יוכל להכיל בתוכו את לוחות הברית, את דברי ה' לאדם, על הדרך הרצויה שהוא אמור לבחור בה, הוא צריך לציפוי של זהב מבפנים ומבחוץ. זהו האתגר הגדול של כל האנושות. בראש ובראשונה עלינו להיות מודעים לדרישות הללו. הם חייבות להיות לנגד עינינו ובלבנו כל הזמן.

כדי שאפשר לטעון שחינוך זה או אחר הוא חינוך דתי, ערכים אלו חייבים להיות במרכז, ואבן הבוחן האישי והחברתי למידת ההצלחה שלנו לחיות "חיים דתיים".

כדי שהארון יוכל להכיל בתוכו את לוחות הברית, את דברי ה' לאדם, על הדרך הרצויה שעליו לבחור בה, הוא צריך ציפוי של זהב מבפנים ומבחוץ. זהו האתגר הגדול של האנושות. הדרישות חייבות להיות לנגד עינינו ובלבנו כל הזמן

זה לא קשור לפוליטיקה ולא לשלטון, אלא להלך רוח ומוסכמה על חיים ביחד ועל היחס המועדף לאחרים בכל רגע ורגע של חיינו על האדמה. כן, הרף גבוה, אבל בלי שנחפש רף גבוה – נסכים להסתפק ברף נמוך יותר. וזה תמיד מביא לחורבן חברה או מדינה לאורך כל ההיסטוריה. התורה מזהירה אותנו מכך, ואני חרד מכך שאנחנו לא נותנים את המקום הראוי והמועדף שמגיע לעמדה זאת. תתבוננו, תחשבו, ונדבר על זה כשיח הכרחי להמשך קיומנו כעם בארצו.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 550 מילים

משך החקירות האפידמיולוגיות יקוצר, פחות אנשים ידרשו לבידוד

נתניהו למקרון: "הסיפוח תואם את החוק הבינלאומי, נוסחאות העבר הובילו לכישלון" ● גורם בכיר בכחול לבן: "נתניהו מפזר כסף על האזרחים כדי להגיע לבחירות" ● עו"ד שגב: אקבל שכר מנתניהו לפי התקדמות התיק ● מנדלבליט העביר לנתניהו הסדר ניגוד עניינים בנוגע למערכת אכיפת החוק ● בשעה 13:00 החל סגר מקומי על שכונות בירושלים וברחבי המדינה

עוד 38 עדכונים

ברצף פסקי דין מהחודש האחרון, משדר נשיא בית המשפט העליון בארצות הברית קו מובהק של נטייה לצד הליברלי ● ג'ון רוברטס, שמונה לעליון לפני 15 שנה על ידי ג'ורג' בוש הרפובליקאי, מבקש כעת להפוך ללשון המאזניים של המוסד החשוב ● אחרי שהיה בדעת מיעוט נגד נישואים חד-מיניים, רוברטס הופך על רקע הכאוס בארה"ב ליותר ויותר ליברל - וטראמפ ממש לא אוהב את זה

עוד 1,448 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כִּישָּׁלוֹן

הפעם הכישלון לא יישאר יתום. גם לא יהיה צורך בבדיקת רקמות כדי לגלות מי אבא שלו. בבוא השעה נבוא עימו חשבון

עוד 993 מילים

למקרה שפיספסת

חיות אדם על ליבידו, נרקיסיזם, קופי בונובו והראשון בבידור

אבי תורת הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד דיבר על אנרגיה מיוחדת, שבזכותה האדם יכול לפעול על מנת לשרוד, לאהוב, להתרבות, לבנות. האנרגיה הזו, הדחפית במהותה, נקראת אנרגיה ליבידינלית. היא המניעה את דחף החיים – הליבידו.

בספרו 'הצגת הנרקיסיזם' מתאר פרויד את האנרגיה הזו כדחף, שבתחילת חייו של אדם היא מושקעת בעצמי, אך בהמשך הוא משקיע אותה באובייקטים אחרים. תחילה באמו ובהמשך בבני אדם קרובים אחרים, חברים, ואובייקטים לא אנושיים כמו עבודה תחביבים מוזיקה יצירה ועוד.

אבי תורת הפסיכואנליזה פרויד דיבר על אנרגיה מיוחדת, שבזכותה האדם יכול לשרוד, לאהוב, להתרבות, לבנות. האנרגיה הזו, הדחפית במהותה, היא אנרגיה ליבידינלית, המניעה את דחף החיים

בספר מתאר פרויד את העברת האנרגיה כפעולת טעינה. תחילה מוטענת האנרגיה בעצמי ובהמשך טוען האדם את האובייקטים הרצויים באנרגיה המדוברת.

פרויד מתאר בספרו 'הצגת הנרקסיזם' את יחסה של הטענת האנרגיה הזו כיחס בין יצור חד תאי לבין שלוחות הציטופלסמה שלו (רגליו המדומות). שלוחות ציטופלסמה העטופות בקרום התא משמשות יצורים חד תאיים לתנועה, היצמדות למשטחים, אכילה, רביה אל מינית (החלפת דנ"א עם יצורים אחרים) ועוד. כך מקביל פרויד את האנרגיה הנפשית שמשקיע אדם באובייקטים החיצוניים לו אך המופנמים אצלו – להשקעת האנרגיה של יצור חד תאי ביצירת שלוחות אל העולם שמחוצה לו.

אותה השקעה ליבידינלית שפרויד מתאר היא מושג המתאר את האנרגיה העוברת מאם לילדה בצורת חום ואהבה, העוברת בקשרים חברתיים, המניעה תהליכי בניה, קשרים חברתיים, חיבורים רומנטיים, בניית משפחה ועוד.

הכלב ז'אק מדגים בשתי התמונות הבאות הטענה ליבידינלית:

הכלב ז'אק עסוק בטיפוח עצמי
הכלב ז'אק עסוק בטיפוח עצמי

בתמונה הראשונה הוא מלקק את רגלו כחלק מטקס טיפוח עצמי שכלבים מקיימים מדי פעם. כאשר הוא נח, גם ללא נוכחות קרובה של אחרים, הוא עוסק בליקוק פרווה, איברים ונשיכתם קלות למשך דקות ארוכות. זוהי שגרת יומם של כלבים רבים המוחזקים בתנאים נוחים וללא לחץ ממושך.

כלבים המוחזקים בתנאים לא מתאימים ורוויי לחץ ימעיטו בפעילות זו והדבר יכול לשמש כאינדיקטור לרווחתם. כך באמצעות פעילות זו עסוק ז'אק בהטענה ליבידינלית של העצמי.

כלבים המוחזקים בתנאים לא מתאימים ורוויי לחץ ימעיטו בפעילות הטיפוח העצמי, והדבר יכול לשמש כאינדיקטור לרווחתם. כך, באמצעות פעילות זו עסוק ז'אק בהטענה ליבידינלית של העצמי

בתמונה מס' 2 לעומת זאת, מסמן ז'אק לסביבתו (במקרה זה לי) שהוא מעוניין שילטפו אותו. הוא לא עושה זאת כאשר הוא לבדו, אלא מגיע קרוב אל בני המשפחה, נשכב ומניע את ידיו על ראשו בתנועות ליטוף. בדרך זו, הוא מסמן כי ברצונו במגע מלטף של האחר, או במילים אחרות – בהטענה ליבידינלית מן האחר. הטענה ליבידינלית של אובייקט תהיה ליקוק ידי כפי שז'אק אוהב לעשות מדי פעם, כאשר כמובן הדבר מלווה גם בליטופים עבורו.

הכלב ז'אק בהטענה ליבידינלית מן האחר.
הכלב ז'אק בהטענה ליבידינלית מן האחר.

אנו מכירים את התנועות הנפשיות האלו מתוך יחסי הגומלין האנושיים. טיפוח עצמי ואוננות אינן פעולות זרות לאדם. כך גם דיבור על עצמי, חשיבה מילולית על עצמי והאדרה עצמית הן פעולות של הטענה ליבידינלית בעצמי. אך יש הבדל בין אלו הגופניות לאלו הקשורות בשפה או במראה. הגופניות מגרות ישירות את הגוף ואילו אלו הכרוכות בדיבור ובמבט מבחוץ קשורות להטענה ליבידינלית דרך האחר – אם בהזמנת מחמאה, ליטוף וכו'.

אנו מכירים את התנועות הנפשיות האלו מתוך יחסי הגומלין האנושיים. טיפוח עצמי ואוננות אינן פעולות זרות לאדם. כך גם דיבור על עצמי, חשיבה מילולית על עצמי והאדרה עצמית הן פעולות של הטענה ליבידינלית בעצמי

המיתולוגיה היוונית מספרת על נרקיסוס שהיה עלם יפה. נערות רבות התאהבו בו אך הוא לא החזיר יחס לאף אחת מהן, גם כאשר ליבן נשבר. בעקבות יחסו זה הוטלה עליו קללה מפי אלת הנקמה נמסיס, לפיה נאמר: 'הוא אשר אינו אוהב אחרים יאהב רק את עצמו!'. נרקיסוס לא אהב אף אדם אחר מלבד את עצמו, והביט בבואתו בכל מקום שיכול היה. כך, גם כאשר נקלע אל שפת אגם, לא עזב את בבואתו עד שמת כשהוא רוכן אל מימי האגם. מילותיו האחרונות היו אל בבואתו – 'היה שלום!'. אקו, אחת העלמות המאוהבות בו חזרה על דברי נרקיסוס 'היה שלום', וקוללה בכך שכל דבריה יהיו הידהוד של דברי אחרים.

המיתוס מדגים יפה את ההטענה הליבידינלית של האדם בעצמו, ובעזרתם של אחרים – כפי שמגולם במילותיה של אקו. אולם זוהי ההטענה הליבידינלית הקודמת ליחסי האובייקט. כפי שראינו בפוסט על מערכת ה-PANIC/GRIEF, (הפניקה והאבל), ההטענה על ידי האחר נתקלת בבהלה ובמחאה כאשר היא נפסקת.

המחאה והבעת המצוקה פועלים על האם דרך מערכת נוספת הנקראת מערכת ה-CARE והיא האחראית על מענה לצרכיו של האחר, כנראה בדרך של הזדהות. מערכת זו, מערבת את הורמון הפרולקטין שאחראי, בין השאר, ליצירת חלב באמהות הרות ויולדות, ואת הורמון האוקסיטוצין האחראי לתפעול מערכות הקשורות בזיהוי ותגובה רגשית לאחרים – היא המערכת העיקרית בטיפול ההורי ובקשר בין בני זוג.

בריאות נפשית ותהליך התפתחות תקין מביאים את האדם למצב בו הוא מסוגל להרפות מצרכי הליבידו העצמיים שלו ולהתפנות לצרכיו של האחר. בקשרים הדדיים השקעה ליבידינלית באחר עשויה להיות מתוגמלת ברווח המוחזר בצורת אנרגיה ליבידינלית המושקעת חזרה באדם. אך לא בקשר ישיר. כך יחסי גומלין בין אוהבים יהיו רוויים מחוות הדדיות ללא תנאי. אך זהו מצב הדורש יכולת לנתינה ללא תלות ישירה בקבלה. השקעה ליבידינלית ללא תנאי חליפין מידי.

בריאות נפשית ותהליך התפתחות תקין מאפשרים לאדם להרפות מצרכי הליבידו העצמיים ולהתפנות לצרכי האחר. בקשרים הדדיים השקעה ליבידינלית באחר עשויה להיות מתוגמלת באנרגיה ליבידינלית בחזרה

קופים רבים מקיימים יחסי גומלין ללא תנאי ישיר כאשר הם עוסקים בטיפוח הדדי (Grooming). מידת ההשקעה הליבידינלית באחר דרך ה-Grooming הוא מדד למעמד חברתי ודרך לסלול את דרכך למעלה בסולם ההיררכיה. הפרימטולוג פראנס דה ואאל גילה כי מין שימפנזה הנקרא בונובו נוהג לקיים יחסי מין כחלופה אינטימית יותר לטיפוח ההדדי, ומשתמש ביחסי המין על מנת לפתור סכסוכים ולפייס ריבים בחבורה.

אובדן ההשקעה הליבידינלית עשוי להיות קשה וחמור במיוחד, אם המערכת הנפשית לא מסוגלת להכיל אבדן גדול, או שמשהו בתהליך ההתפתחות הנפשית לא מאפשר למרחב ראוי להיבנות כך שהשקעה ליבידינלית לא תהיה תלויה בתגמול ליבידינלי מיידי.

כך, ביחסים בינאישיים יש השקעה ליבידינלית הדדית, והציפייה לגמול ליבידינלי תמורת השקעה ליבידינלית – איננה ציפייה לגמול מיידי, אלא מתקיים מרחב מסויים בו יחסי הגומלין מתקיימים.

אך לרוב התנועה היא הדדית ומשמשת לחיזוק יחסים חברתיים, בניית בריתות וצבירת תומכים, על מנת להגיע למעמד חברתי גבוה. אמוץ זהבי, הזואולוג שטבע וניסח את מונח 'עקרון ההכבדה' חקר את ציפורי ה'זנבנים' בערבה וגילה כי הפרטים הבכירים ביותר בלהקה הם אלו שהכבידו על עצמם ונקטו באלטרואיזם – שמרו יותר זמן ותרמו אוכל לאחרים בלהקה.

הפרימטולוג פראנס דה ואאל גילה כי מין שימפנזה הנקרא בונובו נוהג לקיים יחסי מין כחלופה אינטימית יותר לטיפוח ההדדי, ומשתמש ביחסי המין על מנת לפתור סכסוכים ולפייס ריבים בחבורה

ומה אצל בני אדם? ההסתכלות על דחף החלה מבני אדם, ורוב השנים המושג הזה היה מנותק מבעלי החיים. בשנים האחרונות, עם ההסתכלות על חייהם הרגשיים של בעלי החיים, החלו חוקרים מתחומים שונים לשאול את עצמם על קיום דחפים אצל חיות, לא רק במובן הלא אנושי ולא מאופק של המילה דחף, אלא גם כחלק בסיסי המניע את התנהגותם בכל תחום. גם תחומים החורגים מהדפוסים הטיפוסיים של טריפה ותוקפנות.

דודו טופז היה אחד הבדרנים המוצלחים בישראל. אין על כך עוררין. שמה של תכנית הבידור המצליחה שלו 'הראשון בבידור' מעיד על הקשר שלו לנכתב פה.

הוא עבד שנים רבות והגיע למעמד גבוה ביותר במארג החברתי של התרבות בישראל. בשלב מסוים התחלפה הנהלת חברת הטלוויזיה וזו בהמשך סגרה את שידורי התכנית וטופז ירד משעות הצפייה המבוקשות. ומאז החלה ירידה בחשיפה שראשי קשת נתנו לטופז, שניסה במקביל את מזלו בערוץ אחר ובאפיקי בידור אחרים אך לא חזר לגדולתו. מפח הנפש שלו היה גדול, כפי שעולה מראיונות טלוויזיוניים שנעשו לאחר מכן.

כשלוש שנים אחרי שנעצרה תכניתו, החלו להופיע דיווחים מוזרים על מקרי אלימות שאירעו לראשי חברת הטלוויזיה, וטופז נעצר והודה בקשר לאירועים.

בראיון טלוויזיוני עם רינו צרור סיפר טופז על תחילת דרכו בעולם הרייטינג. הוא תיאר את פועלו כעזרה לאנשים אל מול הביקורות שטענו שהשתמש בטלוויזיה למטרותיו. הוא התווכח עם המראיין שלא היה מדובר ברווח אישי אלא בעזרה.

דודו טופז היה אחד הבדרנים המוצלחים בישראל. אין על כך עוררין. שמה של תכנית הבידור המצליחה שלו 'הראשון בבידור' מעיד על הקשר שלו לנכתב פה

את תחושותיו במעבר לזכיין המתחרה, שם הוצע לו תשלום נמוך יותר, תיאר טופז כעלבון. במהלך הראיון סיפר המראיין על ההשפלות שספג דודו טופז מצד חברת קשת, זאת במקביל לכך שמנכ"ל קשת עדיין מטופל בעקבות התקיפה שספג.

טופז הגיב לנאמר בצורה אבסורדית. הוא חייך ועודד את רינו צרור להמשיך לספר על ההשפלות. לאחר מכן סיפר טופז על שינוי בטעם החיים שלו – כך גם קרא להצגה שלו שעלתה באותם ימים. הוא סיפר שטעם החיים הנוכחי שלו הוא העבודה והעשייה, להבדיל מטעם חייו הקודם: כסף ותהילה.

בפרשנות שלי – הוא תיאר את יעדו של הדחף. כאשר הדחף הזה לא התאפשר והיה תחת איום תמידי בחוויה של טופז – אז קרה לו הנורא מכל. בסוף הראיון, על רקע הקרדיטים, שאל צרור את טופז: "מה יש לך?", וטופז ענה: "אף אחד לא ייגע בי!". בפרשנות שלי זו אמירה ברורה המעידה על תחושת הרדיפה שחש טופז, והביאה אותו לכאורה לעשות את מה שהודה בו – לפגוע במי שפגע בו. זאת כיוון שלא אחוזי רייטינג אובייקטיבים פגעו בו, לתחושתו, אלא ידי אדם.

בסיפור עצוב זה האנרגיה האדירה שהושקעה – הפסיקה לחזור אל המקור שלה. משהו במערכת הפסיק את ההזנה שהלכה והתגברה, ואז כאב גדול הצטבר. הכאב, שסיבתו ההגיונית היחידה מבחינתו היתה תוקפנותו של האחר. ולא סתם תוקפנות. בראיון תיאר טופז נקמנות גם מן הצד השני, אם כי בדרכים המקובלות בתעשייה, שעשויות להיות כואבות.

בסיפור עצוב זה האנרגיה האדירה שהושקעה – הפסיקה לחזור אל המקור שלה. משהו במערכת הפסיק את ההזנה שהלכה והתגברה, ואז כאב גדול הצטבר

מנגנון הדחף הוא אינסופי, בחיה ובאדם. אך קל לנו לראות את האינסופיות של הדחף ותוצאותיו ההרסניות אצל בני האדם, כאשר הדחף לא נרגע אף פעם אלא הולך ומתעצם. אצל החיות, גם כאשר זכר אלפא מחזיק במעמדו שנים רבות, הוא יוחלף באחר. אם ילך בשקט ויפנה את מקומו או יילחם עד חורמה – זה עניין של אופי וטיבו של הדחף.

הדברים הכתובים בפוסט נכתבו לפני מותו של מבקר הטלוויזיה יהודה נוריאל, המוזכר בראיון עם רינו צרור כאחד האנשים שטופז חש נפגע מהם. יהי זכרם של השניים ברוך.

הראיון ביוטיוב:

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,531 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חברון הפכה לפצצת קורונה מתקתקת ברשות הפלסטינית

82% ממקרי הקורונה ברשות הפלסטינית מתרכזים סביב העיר חברון ● התנאים החברתיים הייחודים באזור הובילו להדבקה גבוהה יותר מאשר בשלוש הערים עם התחלואה הגבוהה ביותר בישראל גם יחד ● "לאנשים הייתה גישה כזאת שכאילו הכל ברצון האל, ומה שהוא רוצה – יקרה" ● "אבל הגורם החשוב ביותר בהתפשטות הווירוס הוא שאנחנו לא שולטים בנקודות הכניסה ובגבולות שלנו: המדינה שלנו מפורקת לחלקים"

עוד 992 מילים

שקד היא מלכת ניגוד העניינים של הפוליטיקה הישראלית

איילת שקד, ממובילות היוזמה להקים ועדה לבדיקת ניגודי עניינים של שופטים, לא היססה לפעול פעמים רבות תוך ניגוד עניינים מובהק ● כך התייצבה לצד אפי נוה, וגם לצד חברתה שירי דולב - שניסתה לגזור קופון מהקורונה ● ומה יש לשקד עצמה לומר בנושא? "חבר כנסת לא נמצא בניגוד עניינים, נקודה" ● דעה

סוגיית ניגוד העניינים של שופטים היא נושא חשוב, שפגיעתו לא מבדילה בין מצביעי ימין למצביעי שמאל, ולכן מן הראוי שתטופל ותתוקן כמה שיותר מהר על ידי הכנסת. עם זאת, העיתוי להקמת ועדת חקירה בנושא כעת, בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים, הוא בעייתי, וזאת בלשון המעטה.

אבל בעייתית לא פחות מכך, היא עמדתה של אחת ממובילות היוזמה – חברת הכנסת והשרה לשעבר איילת שקד. "שופטים שלא יפסלו את עצמם בניגוד עניינים יועמדו לדין על הפרת אמונים", דרשה שקד בהצעת חוק שהעלתה לפני שבועיים. אבל מסתבר שאצלה, ברגע שניגוד העניינים נוגע לעצמה, המוסר הגבוה לפתע נעלם.

אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בדצמבר 2019 פרסם גור מגידו בדה מרקר כי שקד, ששיתפה פעולה כשרה עם לשכת עורכי הדין בקידום מינוי שופטים, ידעה בזמן אמת על מפקד הקולות שערך עבורה אפי נוה, יו"ר הלשכה דאז, בקרב מאות עורכי דין.

למעשה, שרת המשפטים שקד לא היססה (במהלך תקופת הדיל שלה עם נוה) להתערב לא רק בנושאי מינוי שופטים, אלא גם בנושאים פרלמנטריים הנוגעים אליו ישירות.

בין היתר, היא הקשתה על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח בישראל, בזמן שנוה ייצג כעורך דין את חברת הביטוח מנורה מבטחים.

אבל נוה לא היה לבד. הוא היה מקושר היטב לגילדה של עורכי דין, שייצגו את החברות הגדולות במשק, מבנקים ועד חברות מזון. שקד אף צולמה בפגישה משותפת עם נוה באחד מהמשרדים האלו, שייצג בין השאר את הבנקים פועלים ובינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

כל זה לא מנע משרת המשפטים דאז להתערב, ולהפיל חקיקה של ח"כ יואב קיש (ליכוד, היום סגן שר הבריאות), שתגביל את הבנקים ביכולת להטיל קנסות על לווים שרוצים לפדות את המשכנתאות שלהם לפני הזמן.

כל זה לא מנע משרת המשפטים דאז להתערב, ולהפיל חקיקה שתגביל את הבנקים ביכולת להטיל קנסות על לווים שרוצים לפדות את המשכנתאות שלהם לפני הזמן

שקד גם התנגדה למתן סמכויות נרחבות לוועדה הפרלמנטרית שהייתה אמורה לדון באשראי שנותנים בנקים וחברות ביטוח לטייקונים; היא זו שניצלה את סמכותה כשרת משפטים בשביל לגרום לדחיית מועד יישום החוק לסימון מוצרים מזיקים בשנתיים; והיא התנגדה גם להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי והציבה מכשולים בסגירת חור שהיה קיים בחוק הריכוזיות, וששירת את אי. די. בי.

איילת שקד מבקרת בהתנחלות שדה בועז, ארכיון, 2014 (צילום: Gershon ELinson/FLASH90)
איילת שקד מבקרת בהתנחלות שדה בועז, ארכיון, 2014 (צילום: Gershon ELinson/FLASH90)

שקד אף הגדילה לעשות במהלך הדיונים על הסרת חסינותו של חיים כץ בכנסת בסוף ינואר. כץ פעל בניגוד עניינים חריף, כאשר קידם תיקון לחוק על סמך הצעה עליה למד מחברו מוטי בן-ארי. מדובר בהצעה שהיטיבה, בין השאר, עם בן-ארי.

בעקבות כך התעורר ויכוח ער על מהו ניגוד עניינים מנקודת מבט של פעילות ח"כים. על כך אמרה שקד: "ח"כ לא נמצא בניגוד עניינים, נקודה. לא כשהוא עונה לפניות ציבור, לא כשהוא מצביע בוועדה, ולא כשהוא מצביע במליאה".

חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

עוד אמרה שקד בדיונים על הסרת חסינותו של כץ, כי ניגודי העניינים הפכו בלתי סבירים ומשתקים את עבודת השרים, וכי יש להחיל חובת גילוי ודיווח – ולא חובת מניעה.

אלא שגם במבחן התוצאה, שקד לא החילה על עצמה לא גילוי ולא מניעה. כעבור שלושה חודשים בלבד מאותם דיונים, ובעיצומו של הגל הראשון של הקורונה, שקד קידמה בוועדת החוץ והביטחון את האפליקציה של חברת NSO לצורך ניטור חולי קורונה. הכל מבלי שסיפרה שנשיאת החברה היא שירי דולב, שהיא גם במקרה חברתה הטובה של חברת הכנסת שקד.

אצל איילת שקד כנראה המשפט "נאה דורש נאה מקיים" לא תופס. ניגוד עניינים, מבחינתה, הוא כנראה בסך הכל עניין לחלשים – או לסתם שופטים.

שקד קידמה בוועדת החוץ ובטחון את האפליקציה של חברת NSO לצורך ניטור חולי קורונה. הכל מבלי שסיפרה שנשיאת החברה היא שירי דולב, שהיא במקרה חברתה הטובה

עוד 539 מילים

קורס הכשרה לעובדים סוציאליים הופסק בשנית

מעקב בעקבות הפרסום בזמן ישראל, משרד הרווחה חידש את ההכשרה לעובדים סוציאליים שמטפלים בילדים נפגעי אלימות ● אבל הקורס הופסק שוב, בשל השביתה וההחמרה בהגבלות הקורונה ● ובינתיים, מתמודדים המטפלים עם אלימות גואה, איומים על חייהם והתאבדויות של מטופלים - בלא הדרכה והכוונה

עוד 613 מילים

ראיון סורוס, סודות ושקרים

כיצד הפך הטייקון ההונגרי-יהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס (אוטוטו 90) לכוכב של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מסביב לעולם? ● אורבן מאשים אותו בהצפת הונגריה במהגרים לא חוקיים, הימין האמריקאי מאשים אותו במימון המהומות בארה"ב, יאיר נתניהו מכפיש אותו באירופה - ויש גם מי שמייחס לו את הפצת מגפת הקורונה ● אמילי טמקין, שכתבה ספר חדש על סורוס, מצביעה על המכנים המשותפים בין כל המגדפים, ומתעכבת על שם אחד: ארתור פינקלשטיין

עוד 2,375 מילים

עם עשרות חברות ומפעלים, קרן פימי של ישי דוידי הפכה לטייקון הגדול בישראל בתחום התעשייה ● הקרן לוקחת חברה, מפשיטה ומלבישה אותה מחדש, בתקווה שיימצא לה קונה ● בניגוד לתעשיינים המסורתיים, שמייסדים מפעל ומחזיקים בו עשרות שנים, כל הסיבוב הזה צריך לקרות בתוך שנים ספורות ● השבוע פרצו סכסוכי עבודה בשני מפעלים של הקרן ובמפעל נוסף מתוכננים פיטורים ● בהסתדרות מאשימים את הקרן בניצול משבר הקורונה: "יש פה מיליון מובטלים, זה לא מעניין אותם"

עוד 2,705 מילים

ישראל מייבשת

פרק 17מים הם עניין גדול בגדה המערבית - ובפרט בדרום הר חברון ● מים הם לא רק מקור החיים, אלא גם נשק וכלי שלטוני ● "יש לטפל בעניין הזה בשקט, בשלווה ובחשאי ולעסוק בחיפוש דרכים להגירתם לארצות אחרות", אמר לוי אשכול על הפלסטינים אחרי מלחמת ששת הימים, ואף הציע את הפתרון: "ייתכן שאם לא ניתן להם מים במידה מספקת, לא תהיה להם ברירה" ● 53 שנה אחרי, אמיר בן-דוד רואה כיצד ישראל מיישמת את המדיניות הזו בשטח

עוד 2,442 מילים

נתניהו: דמי האבטלה לשכירים יוארכו, עצמאים שקיבלו מענק - יזכו למענק נוסף בשבוע הבא

ראש הממשלה: פתיחת העסקים ומקומות הבילוי הייתה מוקדמת מדי; האחריות לכך מוטלת עליי ● לפיד: נתניהו מתלונן על הבירוקרטיה; מי היה כאן ראש הממשלה ב-11 השנים האחרונות? ● קרן וקסנר: התשלום שהעברנו לברק - בסך 2.3 מיליון דולר - היה בעבור שני מחקרים, שאחד מהם לא הושלם ● יושב ראש הקואליציה זוהר: בין הליכוד לבין כחול לבן שורר נתק מוחלט

עוד 33 עדכונים

המשבר בין הציבור החרדי לרשויות נראה חסר תקנה

אחת הבדיחות הנפוצות בימים אלה בקרב בני ישיבות הולכת כך: "אם ראית שוטר מרחוק - תשים מסכה. אם שכחת את המסכה - תוריד את הכיפה" ● הרבה תסכול מסתתר מאחורי הבדיחה הזו, עם טענות על אכיפה בררנית, ניתוק ואפליה ● בגל הראשון, דרעי ניהל את המשבר מול החרדים, אבל כעת גם דרעי ממודר ● והזעם ברחוב החרדי גואה ומגיע עד נתניהו ● פרשנות

עוד 717 מילים

מאז קום המדינה התנהלה מערכת ההשכלה הגבוהה בהצלחה מעוררת הערכה, וללא שר ממונה ● והנה מגיע זאב אלקין, ונחוש להותיר חותם כמעט בכל מחיר ● החלטתו לבטל את הבחינות פנים אל פנים באוניברסיטאות עלולה לגרום נזק לדורות, ונראית אבסורדית במיוחד לאור ההנחיה להמשיך לקיים מבחנים פסיכומטריים ● דעה

עוד 1,224 מילים

קק"ל לא מרפה: ניסיון נוסף לפטר עובדים פלסטינים

מעקב זמן ישראל אחת לכמה חודשים קרן קיימת מזמנת לשימוע עשרות עובדי שדה, שמועסקים במשך עשרות שנים ללא תנאים סוציאליים, ומבקשת לפטר אותם במסגרת קיצוצים והסכמים קיבוציים ● גם הפעם מפוטרים עשרה עובדים פלסטינים ותיקים ● בעתירה שהגישו נטען כי קק"ל פועלת ל"אפלייתם השיטתית, בהיותם תושבי הרשות הפלסטינית"

עוד 752 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה