הכישלון הגדול ביותר של ליצמן הוא דווקא בהגנה על הציבור שהוא מייצג

לא ברור אם שר הבריאות הפר את הנחיות משרדו שלו, ואפשר לדון בשאלה האם כשלי מערכת הבריאות במשבר הנוכחי הם באשמת מי שהיה ראש המערכת מזה כעשור ● אבל על נקודה אחת אין עוררין: תכליתו של ליצמן כפוליטיקאי חרדי היא לדאוג לרווחת ציבור המצביעים שלו ● ודווקא לנוכח האיום הבריאותי הגדול ביותר על ציבור זה, ליצמן אכזב אותו לגמרי

04/04/2020 16:13
יעקב ליצמן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות אם שר הבריאות יעקב ליצמן הפר את ההנחיות שפרסם משרדו שלו והשתתף בימים האחרונים בתפילה קבוצתית, למרות האיסור על התקהלויות כאלה כדי למנוע את התפשטות מגפת הקורונה. עדים טוענים שראו אותו מפר את התקנות שקבע משרדו וכי כך נדבק בעצמו בווירוס הקורונה. ליצמן עצמו מכחיש זאת.

מה שאנו כן יודעים הוא שמנהיגה של מפלגת יהדות התורה, ששימש במשך כמעט כל העשור האחרון כשר הבריאות (או כסגן שר הבריאות ללא שר מעליו), סירב בבירור להכיר באיום שמציבה המגפה ולהפנים אותו.

ליצמן התנגד להגבלות התנועה הנוקשות שבכירי המשרד שלו ביקשו להטיל על הציבור, והשהה תקנות שאלמלא כן היו עשויות לחול כבר בתחילת החודש שעבר, לפני פורים. רק לפני עשרה ימים ביקש לשווא מראש הממשלה בנימין נתניהו להתיר את המשך פעילותם של בתי הכנסת, לפחות עבור קבוצות קטנות של מתפללים שישמרו על מרחק של שני מטרים זה מזה.

ועדיין, הדבר הראוי ביותר לגנאי הוא הכישלון הברור של מערכת הבריאות, שהוא עומד בראשה מזה שנים, להבהיר למגזר החרדי שהוא משתייך אליו את החובה להתייחס לנגיף הזה ברצינות.

לפני עשרים שנה, העיר בני ברק שינתה את שמו של רוב הרחוב הראשי שלה מרחוב (תיאודור) הרצל לרחוב (אלעזר) שך – מהלך שניתן לראות בו העברת אמונים סמלית מחלוץ הציונות למנהיג הרוחני הנערץ של הזרם החרדי הליטאי.

הרחוב הראשי בבני ברק אחרי שהוכרז על העיר כאזור מוגבל. יום שישי, ה-3 באפריל 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

הרחוב הראשי בבני ברק אחרי שהוכרז על העיר כאזור מוגבל. יום שישי, ה-3 באפריל 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

השינוי הזה הבליט את הניתוק המתמשך של הקהילה החרדית מהזרם המרכזי בישראל, שתורמת לו גם התבססות הנורמה שלפיה רוב הצעירים החרדים, במקום להתגייס לצה"ל או לעשות שירות לאומי ולהשתלב לאחר מכן בשוק העבודה, עוסקים בלימוד תורה במשרה מלאה. הנורמה הזאת, אגב, מנוגדת למסורת דתית בת מאות שנים, שמדגישה את חובתו של כלל הציבור לדאוג לפרנסת המשפחה, בשעה שרק התלמידים המוכשרים והמבריקים ביותר מקבלים מימון ללימוד במשרה מלאה.

רוב החרדים בישראל חיים בקהילות נפרדות במידה רבה מהזרם המרכזי החילוני והדתי-מודרני, ומנותקות במידה רבה – ללא טלוויזיה, עם גישה מוגבלת למחשבים ועם טלפונים ניידים "כשרים" החוסמים תכנים חילוניים "טמאים". הם נשמעים לרבנים שלהם במקום להנהגה הפוליטית הלאומית.

מפלגת יהדות התורה של ליצמן, וכמוה ש"ס, קיימות בדיוק בשביל להגן על האינטרסים של הקהילה הזאת. ואמנם, המיומנות שבה שתי המפלגות האלה השתמשו בכוח המיקוח הקואליציוני שלהן כדי להגן על אותם אינטרסים – בפרט הדיפת הדרישות שהחרדים יחלקו בנטל השירות הלאומי – הייתה מקור למתיחות פנימית מרה בישראל במשך עשורים.

עם התפשטותה של מגפת הקורונה, הצורך הדוחק של ליצמן, מערכת הבריאות שלו ועמיתיו הפוליטיקאים החרדים היה להבטיח שציבור הבוחרים שלהם יהיה מודע לסכנה כמו שאר החברה הישראלית המחוברת לאמצעי התקשורת, שבאופן כללי נענתה במהרה להנחיות הריחוק החברתי ונשמרה יותר מפני הדבקה. סיסמת הקמפיין של יהדות התורה במערכות הבחירות האחרונות הייתה "ברגע האמת". אלא שברגע האמת הזה הם נכשלו בבירור ובאופן טרגי.

כנס של יהדות התורה מה-30 במאי 2019 (צילום: פלאש90)

כנס של יהדות התורה מה-30 במאי 2019 (צילום: פלאש90)

בני ברק הושמה בסגר, לאחר שהפכה למוקד התפרצות של הנגיף (ביום חמישי האחרון מנכ"ל קופת החולים מכבי העריך כי 38% מתושבי העיר חולים בקורונה). ערים ושכונות חרדיות אחרות מתגלות גם הן כבעלות שיעורי הידבקות מהגבוהים במדינה.

קל להפוך רבנים וראשי ישיבה חרדים לשעירים לעזאזל על שלא הורו מיד על היענות מלאה להפצרותיו החוזרות של נתניהו בשבועות האחרונים – "תישארו בבית". גם הסרטון שבו נכדו של הרב חיים קנייבסקי, מנהיגו הרוחני של הזרם החרדי הליטאי, שואל אותו אם יש להפסיק את הלימודים בחיידרים ובישיבות בזמן המלחמה בנגיף, וקנייבסקי בן ה-92 ממלמל "חלילה", מצדיק לכאורה כעס ותסכול רבים.

סיסמת הקמפיין של יהדות התורה במערכות הבחירות האחרונות הייתה "ברגע האמת". אלא שברגע האמת הזה הם נכשלו בבירור ובאופן טרגי

שאר הישראלים, שרובם מכבדים במידה רבה את הגבלות התנועה והריחוק החברתי, ואולי מצליחים למנוע או לפחות לצמצם את התפשטות המגפה, עשויים למצוא את עצמם היום בפני תרחיש בלהות של התפשטות רחבה, לכאורה מכיוון ש-10% מתושבי המדינה נשמעים לחכמי תורה בשנות השמונים והתשעים לחייהם במקום למנהיגיהם הלאומיים וליועצי הבריאות המומחים שלהם (ביום ראשון קנייבסקי שינה את עמדתו, ואסר על תפילות או לימוד קבוצתיים).

אבל הכישלון העיקרי שייך לפוליטיקאים החרדים, שתכלית קיומם הייתה אמורה לעמוד בחזית בשבועות הנוראים האחרונים. זו הייתה שעתם להצדיק את עצם קיומם – להוכיח שעבודתם עם הממשלה הציונית היא חיונית לרווחת הקהילה שלהם.

מגפת הקורונה: כוחות לאכיפת ההסגר בשכונת מאה שערים בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

מגפת הקורונה: כוחות לאכיפת ההסגר בשכונת מאה שערים בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

זו הייתה שעת ההזדמנות והמחויבות שלהם לפנות אל ציבור הבוחרים שלהם ולהסביר להם שלא, ההוראה לסגור בתי כנסת ולהשבית בתי ספר וישיבות איננה חלק מאיזו מזימה ציונית וחילונית שטנית חדשה לחסל את לימוד התורה, שיש להדוף אותה למען השם; מדובר בצורך של חיים או מוות להתגונן מפני נגיף שמתפשט כאש בשדה קוצים, ושעל פי הסטטיסטיקה עשוי להרוג 20% מהקשישים והפגיעים ביותר.

בימים האחרונים, החברה החרדית ברובה החלה להבין סוף סוף את חומרת השעה. אבל כפי שהדגישו דובריה הפגועים, ממשלת ישראל כשלה במשך שבועות בלהדגיש את הסכנה בצורה יעילה דרך ערוצים נגישים שהציבור החרדי יבין ויכבד. בפרט, טענו אותם דוברים, היה צריך לפנות אל רבני ומנהיגי הקהילה, אנשים מביני עניין שמסוגלים לחלוטין להכיר בסכנה, להסביר אותה לציבור שלהם ולהבטיח כי אמצעי זהירות יינקטו מיד.

מקהלה של פוליטיקאים מהאופוזיציה דרשה מנתניהו לפטר את ליצמן בשל זלזול לכאורה בצווי המשרד שלו. ביום חמישי צוטט בעילום שם שר בכיר בממשלה שהאשים את ליצמן כי הוא "צפצף על ההוראות" וסיכן את עמיתיו בהנהגה. ומאחר שליצמן אובחן כחולה קורונה ברביעי בערב, ראש הממשלה נאלץ להיכנס שוב לבידוד, וכמוהו כמעט כל הבכירים שמובילים את המלחמה הנואשת בנגיף.

שר הבריאות יעקב ליצמן בתדרוך על משבר הקורונה, ב-19 במרץ 2020 (צילום: Chen Leopold/Flash90)

שר הבריאות יעקב ליצמן בתדרוך על משבר הקורונה, ב-19 במרץ 2020 (צילום: Chen Leopold/Flash90)

אבל גם אם איננו יודעים באמת אם ליצמן עצמו אכן הפר את ההנחיות של משרדו, אנחנו יודעים שהוא אכזב את הציבור שלו. יותר מכל אחד אחר בישראל, בהתחשב בכל שנות הניסיון שלו בראש משרד הבריאות, הוא היה אמור להבין מיד את האיום החמור באופן בלתי רגיל שמציבה מגפת הקורונה. והוא נכנס לפוליטיקה מלכתחילה רק כדי לדאוג לקהילה החרדית שלו.

תחת זאת, אנחנו צופים בהתחוללותה של טרגדיה – שבה חברים פגיעים בקהילה החרדית מוצאים את עצמם כעת בסכנת חיים שניתן היה למנוע באופן חלקי, ושאר הקהילה נמצאת גם היא בסיכון גבוה להידבקות.

וכל זה בגלל כשל תקשורתי דו-סטרי, שבו הפוליטיקאים בעלי היכולת הרבה ביותר לגשר על התהום כשלו מלהפנים שזהו הרגע שלהם. כי לבושתה של ישראל, וכעת גם במחיר של סכנת חיים, רחוב הרצל הפך לרחוב שך, ואף אחד לא הצליח לגשר על העולמות שביניהם.