זירת הבלוגים

אני רוצה בחזרה את המלריה!

כן כן, מלריה! אני רוצה בחזרה את המלריה, זו שהורגת גם צעירים, אבל לדאבון הלב נכחדה מהעולם

06/04/2020 10:01
אילוסטרציה (צילום: Irina Shatilova-iStock)

שתי נשים עדינות נפש ממני, כנראה, התוודו ואף מחו על מה שעוללה הקורונה לתפיסתן העצמית כנשים בוגרות אך לא קשישות. פרופ' עמיה ליבליך טענה שמעולם קודם לקורונה לא הרגישה עצמה זקנה, למרות היותה כבת 80, בעוד שנרי לבנה דיברה בטור שלה על עידן האג'יזם (מתחרז עם פאשיזם), ועל כך שהיא מצפה מדור הצעירים להחזיר לדור שלה חיבה.

החוויה שלי בתוך מתקפת הקורונה אלימה יותר. מתוך התבוננות בצעירים שעונדים את הצעירות (בשורוק) שלהם בביטחון ובהתרסה באזור מגורי בתל-אביב, אלה המכונים צעירים פשוט שמחים על ההזדמנות להיפטר מאיתנו. רוצים, גם אם לא אומרים את זה במפורש בדרך כלל, שנחדל להתקיים. כי אז נפנה את דירותינו היקרות ואת כספי הקצבאות או הפנסיות המהוות נטל על המדינה.

החוויה שלי בתוך מתקפת הקורונה אלימה יותר. מתוך התבוננות בצעירים שעונדים את צעירותם (בשורוק) בביטחון ובהתרסה באזור מגורי בת"א, אלה המכונים צעירים פשוט שמחים על ההזדמנות להיפטר מאיתנו

באותה הזדמנות יתנקה כדור הארץ מהזבל שאנחנו משליכים ומעצמות התרנגולות שאנחנו מענים. שהרי צעירים שנהגתי לפגוש בבתי קפה האמינו שאם יסרבו לכוס חד פעמית יצילו את כדור הארץ מהתחממות. ככה מנהלים מאבק גלובלי. באמצעות כוס.

הדור שקדם לשלי יבשו ביצות וסללו כבישים (ככתוב בפרוטוקול הקלישאות הנכונות) ומתו ממלריה. כן כן, מלריה! אני רוצה בחזרה את המלריה, זו שהורגת גם צעירים, אבל לדאבון הלב נכחדה מהעולם. יורם קניוק אמר אז זה טוב ממני בפנטסיה "נבלות", שבה 3 יוצאי הפלמ"ח, ארכי-קשישים, מחסלים צעירים ברחובות תל אביב בגלל שהם מזלזלים ביורים ולא מכירים בהשקעה המפרכת שלהם בבניית המקום בו חיים הצעירים.

במקומות שונים בעולם יש מסיבות קורונה בהן מוחים צעירים מצטופפים ורוקדים על שכופים עליהם בידוד חברתי. בגרמניה השתעלו במהלך האירוע בכוונה על קשישים ברחוב (נו כן, הגרמנים מצוינים בכל).

ואכן, ויותר מכל באותו משטר שלעולם לא נשכח, קשישים נחשבו/ים לחסרי תועלת ודמם מותר. כמו שכתב טוקבקיסט אחד מתוך עשרות גרועים יותר, שלא תיעדתי לצערי בזמן: "למה סגר? כי מתים קשישים ומעשנים כבדים? אבל זה קורה כל יום בלי הקורונה. למה צריך להרוס את הכלכלה בגלל זה? גם ככה לצעירים קשה". נכון, באמת קשה להם לראות את בשרנו הקמל בעידן הפוטוגניות.

הדור שקדם לשלי יבשו ביצות וסללו כבישים (ככתוב בפרוטוקול הקלישאות הנכונות) ומתו ממלריה. כן כן, מלריה! אני רוצה בחזרה את המלריה, זו שהורגת גם צעירים, אבל לדאבון הלב נכחדה מהעולם

לפני החרפת הסגר, כשהלכתי לבקר קרוב חולה מדי 3 ימים, התכסיתי במסכה (טוב, לא אכתוב עטיתי מסכה), יצא לי כמה פעמים לבקש מצעירים רעננים שהלכו עם כלבם בשעות הערב לשמור על מרחק 2 מטר ממני. ביקשתי בקול הכי רך שיכולתי לגייס, על גבול התחנון.

אחד אמר: "יאללה" וסימן בידו שאני נודניקית. אחת אמרה: "תעברי את את הכביש", אחד הביט עלי כעל אשה היסטרית כמובן ואמר לי להירגע, ואחת שדיברה בטלפון החכם דיווחה לחברתה ש"יש כאן אישה לא נורמלית שמבקשת שאתרחק ממנה 2 מטר". אה, עכשיו הבנתי למה בעצם קוראים לטלפון סלולרי בשם "חכם", כי מי שמתקשה להשתמש בכל ההגדרות והאפליקציות הוא טיפש. קשיש טמבל.

לפני 4 שנים פרשתי מחדר כושר מסוים בצפון העיר, שאחד מבעליו הוא סלבריטאי ולרוב מתאמנים בו יפים ואף אמיצים, כולל מדריך הכושר שהעביר סדנת בטן באחד הימים בהם הצטרפתי לאזור האימון הבטני. המשפט הראשון שהוציא מהפה היה: "נתחיל בעמידת פלאנק על הידיים, ואת (הוא פנה אלי) יכולה לעשות על המרפקים". זה נועד להקל עלי בלי לבדוק מה רמת הכושר שלי. נבחתי עליו את המילה "אג'יזם", שלא אמרה לו כלום, ולאחר מכן ביצעתי את עמידת הפלאנק הטובה מכל מהשאר, גברים כולם, שהגב שלהם נראה כדבשת בזמן התרגיל, מה שאסור בתכלית האיסור בעת ביצוע פלאנק.

בעולם קפיטליסטי החושב עצמו לנאור, הקשישים שמילאו את העולם בתבונתם, בעמל כפיהם, בייצור, ביצירה, מתאיינים והולכים מגיל 60 בערך. אלא אם הם עשירי עולם או ביל גייטס או סלבריטאים מנופחי בוטוקס. בעולם השלישי קדים קידה של כבוד והוקרה לקשיש/ה (אלא אם כן יש מקומות לא מוכרים לי מספיק בעולם השלישי). הקשיש אמור להיות ראש השבט, זה שיכול להאציל על האחרים מחוכמת חייו.

כשייגמר עידן הקורונה אני לא חושבת שאתן יותר טיפים נדיבים למלצרים שרוצים לראות עולם באמצעותי (וסתם מעצבנים אותי כי הם צורכים ציפרלקס בכמויות אדירות. נטולי כושר עמידות לעומת הדור שלי כשהיה בגילם, שהסתפק בפחות תרופות הרגעה והתבייש בזה).

בעולם קפיטליסטי החושב עצמו לנאור, הקשישים שמילאו את העולם בתבונתם, בעמל כפיהם, בייצור, ביצירה, מתאיינים והולכים מגיל 60 בערך. אלא אם הם עשירי עולם או ביל גייטס או סלבריטאים מנופחי בוטוקס

ועוד מחשבה מדכאת אחרונה: מה מעצים את בטחון אלה המכונים צעירים שהם לא יידבקו (ולחלק מהם לא איכפת כאמור להדביק)? תחושת ה"לי זה יקרה" הפנטסטית, שמשגשת בעיקר בזמן הצעירות ועליה סומכים מנהיגים בכל הדורות בבואם לשלוח צעירים למלחמות אל נכות ומוות.

53% מחולי הקורונה בניו יורק הם בני 18-49. גם אם לא ימותו, כפי שמתו צעירים במקומות אחרים בעולם, לחלקם זה יהיה גיהינום.