זירת הבלוגים

מה מסתירים מאיתנו?

ההצלחה במאבק בקורונה נעוצה גם ברמת האמון שיהיה לציבור בממשלה. אמון הציבור תלוי בשקיפות

משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי במסיבת עיתונאים (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

השידור החי החל ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, לא שמו לב לכך. עשר שניות צולמו, עשר שניות שאומרות לא מעט. בזמן הזה, שאל בר סימן טוב את פרופ' סדצקי אם ראתה את הנתון שלפיו רמת האמינות של הפי-סי-אר (בדיקה לזיהוי נגיף הקורונה) עומדת על 70 אחוזים – לא, היא השיבה. את הסיבות לרמה הנמוכה – אמרה שמכירה. מה אנחנו למדים מכך? שבעוד משרד הבריאות מפרסם מידע רב בימים אלה, בכל זאת רב הנסתר על הגלוי.

הילה אלרואי מחדשות 13 היא שהביאה את הדברים, והרחיבה, כי בעוד שעל פי הפרסומים מידת האמינות של זיהוי נגיף הקורונה באמצעות הפי-סי-אר עומדת על 90 אחוזים – המציאות מעט שונה. משרד הבריאות מתנהל אומנם בשקיפות מסוימת, בדרך של מסירת נתונים מספריים לא מעטים באמצעות עמוד טלגרם ייעודי, האתר הרשמי ודרך התקשורת, אולם – כמו המידע בדבר אמינות הבדיקות, מידע רב עוד חסר. כך – לא ברור מהו היקף הבדיקות שנערכות בחלוקה לישובים, לא ברור מה תוצאותיהן, ולא נרחיב על כך שהמידע מועבר לאומת ההיי-טק בפורמט שלא מאפשר את עיבודו.

המציאות המתוארת היא בעייתית ומעידה על שניים: ראשית, מסתירים מאיתנו, במודע. הצד השני של אותו המטבע הוא שמגלים לנו רק מה שרוצים. שנית, ובאופן ישיר, הפרסום הבררני הוא פטרנליסטי – ניכר שיש מי שחושב שהציבור לא יוכל "לעכל" חלקים מהמידע.

ראשית, מסתירים מאיתנו, במודע. הצד השני של אותו המטבע הוא שמגלים לנו רק מה שרוצים. שנית, ובאופן ישיר, הפרסום הבררני הוא פטרנליסטי – ניכר שיש מי שחושב שהציבור לא יוכל "לעכל" חלקים מהמידע

על נקודה זו בתי המשפט בישראל נתנו כבר את דעתם. עוד לפני שנים רבות, בשנות השישים, היטיב לקבוע השופט לנדוי כי:

"שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא קובע מה טוב לאזרח לחשוב; ואין סתירה גדולה מזו לדמוקרטיה אמיתית, שאינה 'מודרכת' מלמעלה".

מצב החירום שבו אנו מצויים מראשית ימי המדינה מסמיך את הממשלה לעשות שימוש בתקנות שעת חירום – שמופעלות בימים אלו. מובן שבתוך כך מופעלים פחות אמצעים לפיקוח או ביקורת מאשר בשגרה, ועוד כשממילא הממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר.

אך אף שפעילות הממשלה מבוצעת נוכח איום ממשי ומוחשי – אין להסיק שמדובר בהצדקה לפעול בחוסר שקיפות ובתת-דיווח לציבור. למעשה, ההפך הוא הנכון – דווקא עתה ישנה חשיבות רבה יותר לשקיפות. מהותה של השקיפות לא נמדדת רק במה ש"נוח לפרסם", אלא גם במה שלאו דווקא נוח. אף שהזהירות היא ברורה, נוכח המצב הייחודי, היא לא מהווה טעם מספק להסתרת מידע. בעיקר כשבין גילוי מלא להסתרה מלאה יש ספקטרום רחב.

זכותו של הציבור לדעת חשובה דווקא עכשיו, בעת החירום. השקיפות הזו הכרחית לא רק מהטעם הבסיסי שאומר – אתם פוגעים לי בזכויות – הסבירו למה, אלא גם כדי להגביר את אמון הציבור במערכת. אמון זה קריטי גם ליום שאחרי, ולכן הכרחי במיוחד ברגעים מעין אלה.

הצדקה משמעותית נוספת לשקיפות דווקא בזמן זה היא עידן ה"פייק ניוז" שבו אנו מצויים. מידע רב מועבר הן ברשתות החברתיות והן על ידי אמצעי התקשורת, וזאת מבלי שברור על מה הוא מבוסס, ואם בכלל הוא מבוסס. מידע בלתי-מבוסס, במיוחד זה המועבר ברשתות החברתיות, רק מעשיר את אי-הוודאות ומגביר את רמת החרדה בקרב הציבור. הדיווחים הסותרים מהווים זרז לאיבוד אמון של הציבור במידע המועבר אליו, מה שמחזק עוד יותר את חשיבות אמינותו של המידע המועבר ישירות על ידי המדינה.

כדי להבטיח שיתוף פעולה בין האזרח למדינה, וכדי להפחית פגיעות נוספות, על הממשלה להשקיף מידע רב ככל שניתן. זרימת מידע מהימן מהשלטון לאזרח ולאזרחית יכולה להבטיח את הגברת האמון שניתן במערכת, והתגייסות משמעותית של הציבור. מה גם שיש בכוחה למנוע את השפעותיו של הפייק ניוז.

כדי להבטיח שת"פ בין האזרח למדינה, על הממשלה להשקיף מידע רב ככל שניתן. זרימת מידע מהימן מהשלטון לאזרחים יבטיח את הגברת האמון במערכת, את התגייסות הציבור ואת ניטרול השפעות הפייק ניוז

התנהלות הציבור הישראלי, שנתון במשבר שהמדינה לא ידעה כמותו, תלויה בהיקף ההסברה וברמת דיוק המידע שמועבר. כך, באשר לרמת אמינות הבדיקות ולכמות הבדיקות לפי יישובים ותוצאותיהן. כך גם בנוגע לתוכנית הכלכלית ליציאה מהמשבר ולכל השלכה אחרת.

על הממשלה להשכיל להבין שההצלחה במאבק בנגיף הקורונה נעוצה לא רק בסיום ההדבקה, אלא ברמת האמון שיהיה לציבור בממשלה ביום שאחרי. אמון הציבור תלוי בשקיפות.