בני גנץ (צילום: גילי יערי/פלאש90)
גילי יערי/פלאש90

עם מחלוקות עקרוניות וללא אמון בין הצדדים, גנץ זקוק לזמן כדי לחשק את נתניהו

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

ב-13 באפריל בחצות יפוג המנדט שקיבל יו"ר כחול-לבן בני גנץ מנשיא המדינה להקמת ממשלה. אתמול (ראשון), גנץ כבר הודיע לנשיא ראובן ריבלין כי יזדקק להארכה. ריבלין, מצדו, הבטיח לשקול את הבקשה. שניהם יודעים שאין לגנץ שום ממשלה באופק, לפחות לא כזו שגנץ יעמוד בראשה מיומה הראשון. למעשה, לגנץ, נכון להיום, גם אין יותר 61 ממליצים.

אבל גנץ זקוק להארכה הזו כדי לקנות זמן ולעגן בכנסת את כל החוקים שיבטיחו לו כניסה חלקה לתוך ממשלה בראשות בנימין נתניהו. החל בחוק הקובע כי ממלא מקום ראש הממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום – וכלה בחוק שהופך את גנץ אוטומטית לראש הממשלה גם אם נתניהו מפרק את הקואליציה. בלי החוקים הללו לא יהיה הסכם, והממשלה לא תושבע.

אנחנו באמצע משבר הקורונה, אבל המשא ומתן להקמת ממשלת נתניהו-גנץ נמשך, והוא מסובך יותר ממה שנראה על פני השטח. דווקא בימים של איחוד כוחות ומצב חירום, אפשר היה לצפות לדיבור כן ופתוח בין שני הצדדים – אבל דווקא חוסר האמון הבסיסי בין גנץ ונתניהו הוא שמעכב את הצדדים, ואולי בסוף הדרך לא יהיה הסכם.

בנימין נתניהו ובני גנץ (צילום: אלעד מלכה/דוברות כחול-לבן)
בנימין נתניהו ובני גנץ (צילום: אלעד מלכה/דוברות כחול-לבן)

הנושאים שבמחלוקת כרגע ידועים: מבנה הוועדה למינוי שופטים הוא נושא להתנצחות גדולה בין הצדדים ונושא החלת הריבונות מורכב.

בכחול-לבן מעדיפים לטפל בנושא הקורונה בחצי השנה הראשונה לממשלה המשותפת, ולדחות את הדיון המדיני. אלא שנתניהו רוצה להחיל ריבונות באופן מיידי – בהתאם לקווים של תכנית המאה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לא ברור אם זהו רצון אמיתי או ספין שנועד רק להדוף את הלחצים מתוך הליכוד.

בכחול-לבן רוצים מנגנון תיאום מדוקדק, כדי שלא יפרוץ סכסוך עם ירדן, למשל, על נושא הבקעה. ומה אם נתניהו יחליט להחיל ריבונות רק על מעלה אדומים? "לזה אנחנו לא נוכל לסרב", אומר גורם בכחול-לבן, "רק שהכל צריך לקרות בהסכמתנו".

בכחול-לבן רוצים מנגנון תיאום מדוקדק, כדי שלא יפרוץ סכסוך עם ירדן, למשל, על נושא הבקעה. ומה אם נתניהו יחליט להחיל ריבונות רק על מעלה אדומים? "לזה אנחנו לא נוכל לסרב", אומר גורם בכחול-לבן, "רק שהכל צריך לקרות בהסכמתנו"

בנושא התיקים, מרבית המחלוקות נפתרו בין הצדדים. בכחול-לבן קיבלו תיקים שהם מכנים "דמוקרטיים": אבי ניסנקורן יהיה שר המשפטים, חילי טרופר מיועד לתפקיד שר התרבות והספורט. כחול-לבן תקבל גם את ועדת הכנסת, החשובה לקידום ולעיכוב חקיקה.

התיק לביטחון פנים, שהוא בעל חשיבות דמוקרטית רבה בעיקר בימים אלה, יישאר אצל הליכוד ויופקד בידי מירי רגב. בכחול-לבן טוענים שרגב לא תוכל להעביר הוראות ישירות לגופי החקירה במשטרה, אלא רק תעסוק במדיניות.

"המפכ"ל רוני אלשייך לא קיבל הוראות, והשר גלעד ארדן לא יכול היה לכפות עליו חקירות בנושאים רגישים. כך זה יימשך", אומר בכיר בכחול-לבן, אבל הוא כנראה לא יודע מי זו רגב: זו שאימצה בפריימריז שלה את מילות השיר "לא עושה חשבון לאף אחד".

עוד בקטע הדמוקרטי, זהותו של יו"ר הכנסת עדיין עומדת במרכז הוויכוח בין כחול-לבן לליכוד. לא יעזור כלום, יולי אדלשטיין לא יהיה יו"ר הכנסת – כך אומרים אבי ניסנקורן ויורם טורבוביץ' ליריב לוין בחדרי המשא ומתן.

"המפכ"ל רוני אלשייך לא קיבל הוראות, והשר גלעד ארדן לא יכול היה לכפות עליו חקירות בנושאים רגישים. כך זה יימשך", אומר בכיר בכחול-לבן, אבל הוא כנראה לא יודע מי זו רגב

הווטו על אדלשטיין – שסירב למלא את הוראות בג"ץ – מוחלט, ולאנשי כחול-לבן אפילו לא אכפת לקבל במקומו את יריב לוין, שהוא קיצוני פי כמה ביחס לרשות השופטת. "אנחנו לא יכולים לקבוע להם מי יהיה. יש עוד כמה שרים של הליכוד שלא היינו רוצים – מירי רגב, אמיר אוחנה, דודו אמסלם. אז מה?", אומר הבכיר בכחול-לבן.

פסקת ההתגברות והחוק הצרפתי לא יעלו לדיון, מבטיחים בכחול-לבן. נחיה נראה אם הם צודקים –  אבל מה שמעניין הוא המשמעות הפוליטית. מניעת חוקים כאלה תשאיר את יועז הנדל וצבי האוזר בצד של כחול-לבן, בלי הרהורי מעבר לצד השני. הנדל יהיה שר בממשלה המשותפת. האוזר יהיה יו"ר ועדה בכנסת.

בעניין השרים יצוין עוד כי גבי אשכנזי יהיה שר החוץ, אלא אם כן הליכוד יוותר לטובתו על משרד הבריאות. מי היה מאמין שתיק הבריאות הזניח, שאותו קיבלו פעם נציג הגימלאים, מפ"ם ולעם, יהפוך לתיק החשוב ביותר בממשלה.

נקודה אחרונה, שערורייתית למדי, נוגעת לחוק הנורווגי. מכיוון שכל חברי הכנסת של חוסן לישראל הולכים להיות שרים, המפלגה מבקשת לגייס עכשיו חברי כנסת מתחתית הרשימה לעבודה הפרלמנטרית. אלא שהבאים בתור ברשימת כחול-לבן לכנסת ה-23 הם אנשי יש עתיד שנשארו באופוזיציה. אי לכך, מבקשים בכחול-לבן לחוקק "חוק נורווגי מדלג" מופרך, לפיו המפלגה תוכל לקבוע מי ייכנס פנימה.

ברור שמהלך כזה, אם יצלח בידי כחול-לבן, יעלה לקופת המדינה כסף רב, כי מעבר לשרים שימונו לממשלה המפלצתית המיועדת, עוד שלושה או ארבעה חברי כנסת ייכנסו מהעשירייה הרביעית ויקבלו משכורות אדירות.

הנחת העבודה בכחול-לבן היא שנתניהו מסכים לקבל תנאים שאינם נוחים לו משתי סיבות עיקריות: הוא משוכנע שממשלה רחבה תעניק לו לגיטימציה ציבורית ותקל עליו במשפט; והוא באמת חושש מהשלכות משבר הקורונה שיפלו עליו ועל ממשלתו בימים שבהם הוא נתון באירוע פלילי.

לפי שעה, נתניהו היה רוצה שגנץ יגיע לסוף המנדט שקיבל בלי להקים ממשלה, והכדור יעבור לידי נתניהו עצמו – עם כל היתרונות ועמדת הכוח הכרוכים בכך. והנה עוד סיבה לחשדנות הגדולה שבה מתנהל המו"מ המקרטע על עתיד הממשלה ועתיד כולנו.

עוד 777 מילים
סגירה