קורונה - עולם כמנהגו שוגה

אילוסטרציה (צילום: scaliger/iStock)
scaliger/iStock
אילוסטרציה

כדי לעקוב אחרי מהלך המגיפה בכל מדינה, די להתבונן בגרף אחד באתר הניטור וורלד-או-מיטרס: גרף עמודות המציג את מספר החולים החדשים בכל יום. הגרף בשלמותו מודגם בשתי מדינות בהן הושלם המהלך – סין ודרום-קוריאה – ונראה כעקומת פעמון המורכבת מחמישה פרקי זמן:

  1.  "תקופת הטיפטוף" בה מספר החולים החדשים נמוך ויציב יחסית.
  2. תקופת התפרצות המאופיינת בעלייה חדה של מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  3. שיא המגיפה בו נצפית יציבות יחסית של מספר החולים החדשים.
  4. דעיכת המגיפה בה יורד מספר החולים החדשים ברוב הימים בהשוואה ליום הקודם.
  5. תקופה דומה לתקופת הטפטוף בה המחלה נותרת אנדמית (ברקע).

לא תמיד קל לקבוע בזמן אמת אם אחד מהשלבים הסתיים, שכן "מספר המקרים החדשים" אינו מושג יציב בשל תנודות אקראיות, שגיאות מדידה, שינוי מדיניות הבדיקות וכיוצא באלה. למען הדיוק נזכיר כי גרף התמותה היומית מספק מידע דומה, בדרך כלל באיחור מה, ובמחיר של יציבות סטטיסטית מופחתת כשמספר הנפטרים קטן.

השוואת המהלך בין מדינות

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת על פי "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. השוואה שכזאת מחייבת כיול של נקודות ההתחלה, שכן המעבר מתקופת טפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה ואינו בהכרח מעבר חד. יש כמובן מרכיב שרירותי בכל בחירה של נקודת הזינוק, אבל הבחירה בלתי נמנעת לצורך השוואה וניבוי.

כדי להבין אם מגיפת הקורונה מתנהגת עפ"י "חוקיות סטטיסטית", יש להשוות את המהלך בין מדינות. ההשוואה מחייבת כיול נקודות ההתחלה, שכן המעבר מטפטוף להתפרצות לא התרחש באותו תאריך בכל מדינה

תאריך אפשרי הוא בקירוב היום שבו מספר החולים החדשים מנה עשרות אך טרם חצה את המאה. לדוגמה, ה-11 במרץ הוא נקודת זינוק אפשרית של אוסטריה, לעומת ה-17 במרץ בישראל. בהתאם לכך, אפשר להשוות את גרף העמודות (מספר החולים החדשים) של ישראל עד היום – לזה של אוסטריה עד לפני כשבוע. אם יש דמיון ניכר, אפשר לנבא שהשבוע נצפה בישראל את מה שנצפה באוסטריה בשבוע שעבר. ניבוי – לא וודאות.

חומרת המחלה

אין כל ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים שאינם מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם מרכיב חשוב – אולי מרכזי – להתפתחות "חסינות עדר" והיעצרות המגיפה. מכיון שלא נערכו בדיקות קורונה על מידגמי אוכלוסיה גדולים טרום-מגיפה, התשובה תימצא בדיעבד באמצעות בדיקות סרולוגיות של נוגדנים לנגיף בדגימות דם שנלקחו באותה עת למטרות אחרות.

שיעור הנדבקים האסימפטומטים והחולים הקלים, הן לפני המגיפה והן במהלכה, משפיע דרמטית על חישוב שיעור התמותה ושיעור התחלואה הקשה, שכן יש להוסיפם למכנה. בשלב זה אין ערך למדד המקובל (שיעור תמותה בקרב החולים) בשל שוני בספירת המקרים בכל מדינה, כמו גם שיעור לא ידוע של לא-מאובחנים. אין ספק שחישובים המבוססים על מספר החולים המאובחן רחוקים מהאמת מרחק רב.

אין ספק שבכל מדינה חבוי שיעור עצום של נדבקים אסימפטומטים וחולים קלים לא מאובחנים. מספרם עם פרוץ המגיפה מלמד על האחוז באוכלוסיה שרכש חיסון לנגיף ותרם ל"חסינות עדר"

כדי לקבל כרגע מושג על חומרת המחלה, יש להתבונן באתר הניטור בעמודה שבה חושב מספר המתים מקורונה למיליון תושבים. סביר להניח שהמונה, וכמובן גם המכנה, נספרים במדויק בכל מדינה, מכיון שחולים קשים מגיעים לבתי החולים ומאובחנים בקפידה. מספר המתים למיליון "במחצית הדרך" (תקופת השיא) מאפשר גם להעריך את התמותה הכללית בכל מדינה בסיום המגיפה. לדוגמה, במדינה המונה שמונה מליון תושבים, ושיעור של 10 נפטרים למליון במחצית הדרך, צפויים כ- 160 נפטרים מקורונה. אפשר כמובן גם פשוט להכפיל בשתיים את מספר הנפטרים עד לשיא. יש להתייחס לתרגילי חישוב אלה כהערכת סדרי גודל ולא יותר.

השפעת התערבות לעומת מהלך טבעי

כל חוקר מתחיל יודע שאין אפשרות להעריך את גודל ההשפעה של התערבות רפואית ללא קבוצת ביקורת. נדגים היפותטית. נניח שקבוצה של 50 חולים במחלה זהה מזווגת עם קבוצה של 50 רופאים, כך שנוצרים 50 צמדי רופא מטפל-חולה מטופל. כל הרופאים רושמים לחולים תרופה ממשפחת תרופות אחת (למשל, נוגדי דלקת לא סטרואידלים), אבל הטיפול אינו זהה. כל רופא רשאי להחליט על התרופה הספציפית, על המינון היומי, על מועד התחלת הטיפול וסיומו וכיוצא באלה. בתצפית בת כחודשיים מסתמן מהלך דומה מאד של 50 החולים: החמרה בחודש הראשון, התייצבות, והחלמה כעבור חודש נוסף. מה היתה השפעת הטיפול?

לא ניתן לדעת ללא השוואה לקבוצת בקורת שלא טופלה או טופלה בפלצבו (תרופת דמה). מצד אחד אפשר לטעון שכל הטיפולים היו יעילים מאד במידה רבה ושווה. מאידך, אפשר לטעון שכל הטיפולים היו חסרי ערך בקירוב והמהלך הנצפה הוא המהלך הטבעי של המחלה: החמרה, התייצבות, והחלמה בתוך כחודשיים. מבחינה לוגית אין הכרעה, אבל ככל שמודגמת שונות גדולה יותר בין הטיפולים, אמורה להתחזק האמונה שהמהלך הטבעי – ולא מיגוון הטיפולים – שיחק תפקיד מרכזי. בלשון פשטנית: אם נראה שהכל עבד נפלא, כנראה שדבר לא עבד, או עבד מינימלית. נשוב לאנלוגיה הזאת בסיום.

תופעות לוואי

כל החלטה על התערבות רפואית לוקחת בחשבון את תופעות הלוואי – השפעות לא רצויות של הטיפול ובכללן סבל, תחלואה, ותמותה. לפעמים תופעות הלוואי הן כה חמורות עד שהטיפול מוכרז כאסור, גם אם מאמינים בהשפעתו המיטיבה על מהלך המחלה.

הכלל הזה חל גם על מדיניות אקטיביסטית בתחום בריאות הציבור. לדוגמא, החלטה על השבתת המשק בעטיה של מגיפה תגרום לפשיטות רגל, אובדן מקורות פרנסה, חרדה, דיכאון, ולפעמים נסיונות אובדניים.

באופן דומה, מיקוד תשומת הלב הרפואית על מחלה נגיפית אחת יגרום לתת-טיפול ועליית תחלואה ותמותה ממחלות אחרות. אלא שבניגוד לרפואה, תופעות הלוואי בתחום בריאות הציבור אינן נרשמות בדרך כלל לחובתם של מקבלי ההחלטות. כלל ידוע הוא שככל שהמסובב רחוק יותר מסיבתו על ציר הזמן ועל השרשרת הסיבתית, נוטים לשכוח את הסיבה הראשונה. איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה.

איש לא שוכח את הרופא שרשם תרופה נוגדת קרישה שגרמה לדימום מוחי כעבור שבוע. רבים ישכחו את הסיבה (מקבלי ההחלטות) לעליית התמותה ממחלות שאינן נקראות קורונה בסטטיסטיקה שתפורסם בעוד שנה

תצפיות ומסקנות

תצפיות מצטברות על סין, דרום-קוריאה, איטליה, ספרד, גרמניה, הולנד, אוסטריה, דנמרק, ומדינות אחרות מלמדות כי מגיפת הקורונה מתקדמת על פי "שעון סטטיסטי" מפתיע בחוקיותו. אם מכיילים את תחילת המגיפה לעשרות חולים חדשים ביום, שיאה מגיע אחרי 2-4 שבועות. השיא נמשך עד כשבוע, והירידה לרמת רקע משלימה עקומת פעמון סימטרית למדי, כנצפה לפי שעה במספר מדינות (סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה).

עד כה מהלך המגיפה בישראל דומה מאד למהלך באוסטריה בתקופה החופפת. כזכור, אוסטריה מקדימה את ישראל בכשבוע והיא נמצאת בשלב הדעיכה מזה כשבוע. אם הדמיון בין המדינות יימשך, אפשר לשער שבימים הקרובים, לכל היותר, נצפה בארץ בשלב הדעיכה. שוב, ניבוי – לא וודאות. למעשה, בעת כתיבת שורות אלה מצטיירת דעיכה אלא שבמקביל מדווח על שיהוי בבדיקת דגימות. כמובן שהפחתה או הגדלה של מספר הבדיקות עלולה לטשטש את התמונה.

לפעמים תצפית חכמה על חולים בודדים מספקת מבט מאלף על גודלו של הקרחון מתחת לקצה הקרחון [קרדיט: ד"ר אמיר שחר]. בתחילת חודש מרץ דווח בארץ על תיירים ישראלים במדינות אירופה שאובחנו כחולי קורונה עם חזרתם ארצה. באותה תקופה נספרו באותן מדינות עשרות בודדות בלבד של חולים. מה היתה ההסתברות של תייר במדינה המונה מיליונים לבוא במגע עם חולה קורונה, אם שכיחות המחלה היתה אפסית?

באותו אופן, כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שבה נספרו שם עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כאשר מספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

עד להצגת הסבר חלופי ריאלי, אין מנוס מלהקיש שמספר הנדבקים בכל מדינה, טרום-מגיפה ובמהלך המגיפה, גדול עשרות מונים או יותר מהמדווח מידי מיום.

כיצד נדבק טום הנקס באוסטרליה בתקופה שנספרו בה עשרות בודדות של חולים? ואיך נדבק בוריס ג'ונסון לאחרונה בבריטניה (66 מליון תושבים) כשמספר המקרים המדווח היה כ-15,000 (מינוס מחלימים ומבודדים)?

אם כך, אפשר להציע הערכה ראשונית של סדר הגודל המירבי של שיעורי תמותה ותחלואה קשה. נניח שמרנית שמספר החולים האמיתי (נדבקים אסימפטומטים, חולים קלים, וחולים קשים) גדול רק פי עשרה מהנספר כיום. פירושו של דבר ששיעורי התמותה והתחלואה הקשה האמיתיים אמורים להיות עשירית מהמחושב. לדוגמה, שיעורי תמותה של 10%, 5%, ו-1% אמורים להיות מתוקנים ל-1%, 0.5%, ו-0.1%, בהתאמה. תחזיות חולים מונשמים של 5%, 2%, ו-1% אמורות להיות מתוקנות ל-0.5%, 0.2%, ו-0.1% בהתאמה. בל נשכח כי מדינות שלמות הוכנסו לעוצר על בסיס הערכת שיעורי תמותה ותחלואה קשה.

מכיון שלא כל המדינות נמצאות באמצעיתה של עקומת הפעמון (ואין לדעת היכן האמצע עד שהדעיכה ברורה), קשה לדייק בהערכת המספר הסופי של הנפטרים מהמגיפה בכל מדינה. עם זאת מסתמנות שלוש קבוצות:

  1. תמותת קורונה נמוכה: 10-100 נפטרים למליון תושבים. גרמניה וישראל, לדוגמה.
  2. תמותת קורונה בינונית: 100-200 נפטרים למליון תושבים. בלגיה והולנד, לדוגמה.
  3. תמותת קורונה גבוהה: 200-500 נפטרים למליון תושבים. איטליה וספרד, לדוגמה.

אף שמוקדם לקבוע, סדרי הגודל המשוערים במדינות אחדות אינם שונים דרמטית מאלו של תמותה משפעת.

יש לזכור שהמספרים מייצגים שיעור תמותה ממוצע באוכלוסיה. כבר היום ברור בישראל ובמדינות אחרות שהממוצע מסתיר טווח רחב של שיעור תמותה בקבוצות גיל שונות – מתמותה כמעט אפסית בילדים וצעירים ועד תמותה גבוהה בגילאים גבוהים. כמן כן סביר להניח שפילוח עתידי לפי קבוצות גיל יצמצם את רמת השונות בין מדינות.

מגיפת הקורונה תסתיים, ככל המגיפות, ואין ספק שקובעי המדיניות בכל מדינה יצהירו בראש חוצות כי המגיפה נבלמה ודעכה בזכות ההחלטות הקשות, האמיצות והנכונות שקיבלו בלית ברירה. קיימות שתי דרכים לערער את תקיפות הטיעון: ראשית, כשיוודע גודלו של קרחון החולים והנדבקים, יתברר כי הנגיף אלים הרבה פחות מששוער, אולי אפילו באוכלוסיה קשישה. גם כרגע מסתבר שתחזיות-עבר על "מאות מונשמים בארץ תוך יומיים שלושה" היו עורבא פרח.

שנית, יש להזכיר את מינעד "הטיפולים המוצלחים" שניתנו במדינות שונות, החל בצעדים הדרקונים בסין, דרך שיטת הבדיקות בדרום-קוריאה, וכלה בגישה הליברלית בשוודיה. גם בחינה מדוקדקת של ניהול המשבר במדינות אירופה (ובארץ) תראה שונות רבה בין מדינות בטיב הצעדים, בהיקפם, במועדם, ובאכיפתם – בדיוק כמו השונות בגישה הטיפולית של 50 הרופאים באנלוגיה שלעיל. וגם כאן יש לשאול את אותה שאלה פרוזאית: האם הכל עבד נפלא, או שמא…?

למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה. פסק הדין נמצא בידיה של מדינה זו ויפורסם בקרוב. מבט חטוף על גרף העמודות של שוודיה בימים האחרונים מרמז על הפסיקה המסתמנת. יש סיכוי סביר שניהול מגיפת הקורונה בעולם יירשם בהיסטוריה כפיאסקו קולוסאלי. נסיון אובדני כלכלי – בשגגה.

תודות: ד"ר רותם לפידות, על קריאת טיוטה והערות בונות

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
הסגר נמשך כמעט חודש, ויותר ויותר אזרחים מאבדים סבלנות ומחפשים סיבות לכך שהסגר לא מוצדק, וכך כל פרופסור בגמלאות או מומחה מטעם עצמו זוכה לפרסום ברשת, כל עוד הוא מפרסם מאמר ארוך ובלי שגיאו... המשך קריאה

הסגר נמשך כמעט חודש, ויותר ויותר אזרחים מאבדים סבלנות ומחפשים סיבות לכך שהסגר לא מוצדק, וכך כל פרופסור בגמלאות או מומחה מטעם עצמו זוכה לפרסום ברשת, כל עוד הוא מפרסם מאמר ארוך ובלי שגיאות כתיב שמסביר למה בעצם הכל בסדר ולא צריך סגר.

תסתכלו על המאמר של אייל שחר, ואז תראו איך סטודנט שנה א' יכול לפרק את הטענות של מר פרופסור:

1. אייל שחר מדבר על שבדיה כעל דוגמא למדינה שלא נכנעה להיסטריה ומצליחה לשלוט בהתפרצות המגיפה. שבדיה הפכה לסמל עבור המרגיעים הלאומיים, אבל האם בצדק? כנראה שלא.

בשבדיה יש רשמית פחות חולים מישראל, אבל מספר החולים הקריטיים שלה גדול פי 4 (640 לעומת 153), ומספר המתים כמעט פי 10 (60 לעומת 591).
מספר המתים מקורונה אתמול ב2 המדינות היה 114 לעומת 8.
מה זה אומר? ששבדיה לא בודקת מספיק את האזרחים שלה, ולכן על הנייר כמות החולים שלה סבירה, אבל בפועל כמות חולי הקורונה גדולה פי כמה, מכיוון שאת הנתונים של החולים הקשים אי אפשר לעוות והם נותנים תמונת מצב אמיתית יותר לגבי חומרת המצב.
בנוסף, בידוד האוכלוסייה שבסיכון לא מספיק טוב.
יותר מזה – שבדיה היא מדינה די הומוגנית, הרבה פחות צפופה מישראל, ועם אוכלוסייה ממושמעת ובעלת אחריות אישית – ועדיין המחלה מתפשטת שם במהירות.
אני אופתע אם בעוד חודש שבדיה תמשיך לא להגביל את האזרחים שלה, הכיוון שהיא הולכת אליו הוא התפרצות רצינית של המגיפה.

2. ועכשיו נגיע לתאוריה המרכזית של הכותב, שמתבססת על השאלה: איך יתכן שתיירים נדבקו בקורונה במדינות שבהן עד אז היו עשרות חולים בלבד.
הוא מתעלם מכך שכולם יודעים שלקורונה תקופת דגירה ארוכה של 5-7 ימים ושכולם מסכימים שבתחילת ההתפרצות מספר החולים האמיתיים גבוה עשרות מונים מהמספר המדווח.
לדוגמא סין ביצעה סגר בווהאן כשהיו 400 חולים מאומתים, ובימים שלאחר מכן התגלה כי באותו רגע כבר היו 25,000 חולי קורונה.

בנוסף לכך שבמקומות תיירותיים יש תיירים מכל העולם ולכן ברור שהם יהיו מוקדי קורונה נפוצים בהרבה מאוכלוסייה אזרחית רגילה.

משם הוא קופץ למסקנה שמספר חולי הקורונה האמיתי גבוה עשרות מונים באופן כללי, בלי לספק שום הסבר הגיוני, ואז הוא מחליט שבגלל זה אחוזי המוות נמוכים פי 10 מהמדווח. כזה היגיון לא ראיתי מאז שרפרפתי ב"חיסונים – הבחירה המודעת".

3. אבל הכי חשוב: הכותב מתעלם מכך שהבעיה בקורונה היא לא אחוזי התמותה, או אפילו המתים עצמם – אלא ההשפעה שלהם: קריסת מערכת הבריאות במדינה כמו שקרה וקורה באיטליה, ספרד, ניו יורק, בריטניה ומחוז ווהאן. בכולם מערכת הבריאות לא מסוגלת לטפל בחולים, לא חולי קורונה ולא חולים רגילים.

תשמרו על עצמכם, תשמרו על הסגר. חג שמח

כמו שקשה לקחת בחשבון את הנזק העקיף קשה לקחת בחשבון את התועלת העקיפה - פחות זיהום אויר, פחות צריכה, הבנה טובה יותר בעתיד לגבי התמודדות עם איומים דומים או אפילו גדולים יותר , תשומת לב ללי... המשך קריאה

כמו שקשה לקחת בחשבון את הנזק העקיף קשה לקחת בחשבון את התועלת העקיפה – פחות זיהום אויר, פחות צריכה, הבנה טובה יותר בעתיד לגבי התמודדות עם איומים דומים או אפילו גדולים יותר , תשומת לב לליקויים מבניים בביטוח הסוציאלי לשכירים, התנהלות מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכת החינוך , בעלי צרכים מיוחדים ועוד ועוד. כמובן שהיו הרבה מאד אנשים שישלמו מחיר כבד על ההתנהלות הנוכחית אבל יהיו אולי לא פחות שירוויחו מכך.

דעה דומה כבר הוצגה לפני זמן מה על ידי אסף נתן http://www.assafnathan.com// כמענה לאותן שאלות סטטיסטיות קשות המובילות לכאורה למסקנה שיש מספרים עצומים של חולים לא סימפטומטיים. כנראה זה ... המשך קריאה

דעה דומה כבר הוצגה לפני זמן מה על ידי אסף נתן
http://www.assafnathan.com// כמענה לאותן שאלות סטטיסטיות קשות המובילות לכאורה למסקנה שיש מספרים עצומים של חולים לא סימפטומטיים. כנראה זה גם מה שחשבו בבריטניה כשתיכננו חיסון עדר. נניח שיש סיכוי של 95% שההסבר הזה נכון. צריך להביא בחשבון שב 5% ההסבר הוא אחר ועדין לא ידוע. אם ההסבר האחר נכון, ואחוז התמותה הוא 5% (כפי שמצטייר בסיכום המחלה בסין אם לא נניח מספרים עצומים של חולים לא סימפוטמטיים). במקרה כזה 5% לפחות מאוכלסיות מדינות העולהם יאבדו, כלומר מיליונים. העולם שאנחנו מכירים היום לא יכול לקחת סיכון כזה

עוד 1,568 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מגפת הקורונה שוודיה: פסק דין, וחשבון

מסתבר שמגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה גבולות אחרים: בין מומחים והדיוטות, בין מדענים וחובבי מדע, בין אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם. כתבי חוץ, עיתונאֵי חצר, שלוחי מצווה, בעלי חשבון פייסבוק, ואפילו סתם בעלי מקלדת – כולם מזהים מגמות, מחשבים קיצים, ומוכיחים באותות ובמופתים איך טעו פרופסורים שסרבו לזמר עם המקהלה. ניחא. בין כל המכות שהנחיתה הקורונה, זאת נמנית עם הקלות ביותר.

מגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה אחרים: בין מומחים והדיוטות, מדענים וחובבי מדע, אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם

"האם שוודיה פירסמה את פסק הדין?" שאלה כותרת פוסט קודם. פירסמה גם פירסמה. האם טעה העולם כששיתק את החיים במדינה אחר מדינה? טעה גם טעה. הכיצד? 435 מתֵי קורונה למליון נפש בשוודיה ועדיין סופרים, לעומת 99 למליון בדנמרק ו-44 למליון בנורווגיה (31 במאי). היש הוכחה טובה מזו ליעילות הסגר? אין ספק שאם היה מוטל סגר בשוודיה, מספר המתים לא היה בדרכו לחצות את ה-500 למליון, אלא היה בדיוק כמו ב… בלגיה? (816 למליון, עם סגר), ספרד? (580 למליון, עם סגר), בריטניה? (566 למליון, עם סגר), צרפת? (441 למליון, עם סגר), הולנד? (347 למליון, עם סגר), אירלנד? (335 למליון, עם סגר), דנמרק? (99 למליון, עם סגר), נורווגיה? (44 למליון, עם סגר), ישראל? (31 למליון, עם סגר), בלארוס? (24 למליון, ללא סגר), יפן? (7 למליון, ללא סגר). עוד נחזור לבקר במועדון ההשוואות.

דועכת בשוודיה או לא?

התשובה בגרפים. לא במספר החולים שאובחנו אתמול, לא במספר המתים שדווח הבוקר, ולא באף מספר מצטבר.

נתחיל בשני גרפים פשוטים, שאינם מצריכים תעודות פטירה, סיווג סיבות מוות, או חישוב ממוצעים. שניהם נלקחו מהמרשם השוודי של היחידות לטיפול נמרץ ב-31 במאי.

גרף 1: מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ
מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

גרף 2: מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ
מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

אין ספק ששני מדדי האישפוז מתארים נאמנה את מגמות המגפה בחולים קשים, שהם מקור התמותה. שני הגרפים תואמים את שלושת השלבים הקלאסים של עקומת מגפה, בכפוף לתנודות יומיות: התפרצות (עליה), שיא (היעצרות העליה ויציבות יחסית), ודעיכה (ירידה). הקו האדום המקווקו מדגים בערך את המהלך הצפוי לולא נעצרה המגפה והמשיך שלב ההתפרצות.

על פי מדדים אלה, מגפת הקורונה בשוודיה החלה להיעצר במחצית הראשונה של חודש אפריל. כדי לדייק בתאריכים נזדקק לגרפי תמותה ותחלואה המייצבים תנודות יומיות ותנודות מחזוריות. בשוודיה, כמו במדינות רבות אחרות, קטֵנים המספרים בסופי השבוע בהשוואה לאמצעיתו. השינויים המלאכותיים האלה נעלמים אם מציגים בכל יום את הממוצע של שבעת הימים האחרונים.

תמותה יומית

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל (גרף 3, קו אדום מקווקו). שיא התמותה היומית מתוארך לאמצע אפריל. לאחר השיא נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות.

גרף 3: ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי). 
ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

בעת כתיבת שורות אלה יורדת התמותה היומית הממוצעת בקצב של מקרה מוות אחד עד שניים ביום. אם יישמר הקצב הנוכחי, התמותה הסופית מוערכת בסדר גודל של 500-550 למליון.

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל שיאה מתוארך לאמצע אפריל. אחריו נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות

יש סיבות להניח שמספר המתים האמיתי נמוך ב-5-10% מהמספר המדווח. הספירה הרשמית של המועצה הלאומית לבריאות ורווחה, הגוף הרשמי לסטטיסטיקת תמותה, מושתתת על תעודות פטירה בהן רשומה קורונה כסיבת מוות. הצלבת הנתונים עם דיווחי מתים של הסוכנות לבריאות הצבור הראתה שב-12% ממקרי המוות המיוחסים לקורונה לא נמצאה בדיקת קורונה תומכת.

גם נתוני הסוכנות לבריאות הציבור לוקים בספירת יתר, שכן מוות מקורונה מוגדר כמוות בתוך 30 יום של חולה קורונה מאובחן, גם אם סיבת המוות היתה אחרת. ואכן, הצלבת הנתונים עם תעודות פטירה הראתה כי סיבת המוות לא היתה קורונה בקרוב ל-5% מהמקרים. נסכם: שני המקורות בשוודיה מדווחים על מספר מתים דומה, ושניהם כנראה שוגים בהערכת יתר – מסיבות שונות.

שיעור התמותה בשוודיה

לפני עידן ועידנים, כלומר לפני שלושה חודשים, העריך ארגון הבריאות העולמי את שיעור התמותה הממוצע מקורונה ב-3.4%, גבוה יותר מהערכה קודמת של 2%. גם המספר העגול 4% הוזכר בקצה הטווח.

לא דובים ולא יער. כבר בשלב מוקדם היה ברור כי אחוז לא מבוטל של הנדבקים אינו מפתח סימפטומים ולכן מספר הנדבקים גדול פי כמה ממספר המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב (אחוז המתים בקרב המאובחנים) גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי.

כבר בשלב מוקדם התברר כי אחוז ניכר מהנדבקים אינו מפתח סימפטומים, ולכן מס' הנדבקים גדול פי כמה ממס' המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי

כדי לתקן את שיעור התמותה המחושב יש לחלקו ביחס שבין כלל הנדבקים באוכלוסייה לחולים המאובחנים. לדוגמה, שיעור התמותה המחושב בארץ הוא 1.6%. על פי ממצאים ראשוניים של סקר סרולוגי, מספר הנדבקים גדול פי 10 ממספר החולים הידועים, ולפיכך שיעור התמותה האמיתי הוא 0.16%. מחקרים דומים בעולם מייצבים את שיעור התמותה הממוצע מקורונה בטווח של 0.1%-1.1%.

היחס בין נדבקים למאובחנים תלוי, בין היתר, במדיניות הבדיקות בכל מדינה. מספר גדול של בדיקות קורונה ומדיניות בדיקות ליברלית צפויים להקטין את היחס, ולהיפך. בשלב מוקדם הוחלט בשוודיה להגביל את הבדיקות לחולים עם סימפטומים משמעותיים המופנים לבתי החולים ולא לנסות לאבחן כל מקרה אפשרי של המחלה. לפיכך צפוי שם יחס גדול.

ואכן, תוצאות מוקדמות מסקר סרולוגי בשוודיה, מראות כי מספר הנדבקים גדול בערך פי 25 ממספר המאובחנים. בהתאמה לכך, שיעור התמותה האמיתי מוערך ב-0.5%, בערך באמצע טווח התמותה בעולם. נזכיר כי 88% מהמתים בשוודיה היו בני 70 ומעלה (22% בני 70-79, 41% בני 80-89, ו-25% בני 90 ומעלה).

מספר החולים החדשים

מספר החולים החדשים חדל לטפס בקצב הקודם (קו אדום מקווקו) סביב ה-9 באפריל, כשלושה שבועות לאחר תחילת ההתפרצות (גרף 4). בשוודיה, כמו בכל העולם, נעצרה התפרצות המגפה בטווח של 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר וללא חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. הכיצד? ככל הנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף כתוצאה מחשיפה קודמת לקרובי משפחתו. בתקופת ההתפרצות נוספו בכל מדינה אחוזים נוספים של חסינות נוגדנית עד שהושגה הרמה הנדרשת להשגת "חסינות עדר". לחילופין, יש המציעים תיאוריה נועזת על החלשות הנגיף.

בשוודיה, כבכל העולם, נעצרה ההתפרצות בטווח 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר או חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. כיצד? כנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף

גרף 4: ממוצע נע של מספר החולים החדשים היומי (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 30 במאי):

חולים חדשים, ממוצע נע
חולים חדשים, ממוצע נע

בניגוד למדינות רבות, גרף החולים החדשים בשוודיה מציג תקופת שיא מתמשכת ובה שני מהלכים גליים. התופעה אינה ייחודית לשוודיה. תמונת שיא מתמשך ניתן לראות גם בארה"ב, בבריטניה, בבלגיה ועוד, אם כי משך השיא חריג בשוודיה. ניתוח התופעה מצביע על שני הסברים אפשריים היכולים להתקיים בו זמנית:

1

עלייה שיטתית במספר הבדיקות במדינה, וכתוצאה מכך איבחון יתר של חולים בהשוואה לתקופה קודמת
גרף 5 תומך בהסבר. מספר בדיקות הקורונה בשוודיה שעמד על כ-20,000 בשבוע באמצע אפריל (תקופת ההתייצבות) עלה בעקביות ל-32,000 בשבוע באמצע חודש מאי. במקביל, ירד אחוז הבדיקות החיוביות מ-19% ל-11%, כך שמספר המאובחנים נותר יציב יחסית. נזכיר כי התמותה היומית ירדה בתקופה זאת – ללא ירידה מקבילה במספר החולים החדשים. כיצד מתיישבות המגמות הסותרות? האם הגדלת מספר הבדיקות העשירה את קבוצת המאובחנים בחולים קלים יותר שלא נבדקו בעבר, וכך הִסוותה מגמת ירידה במספר החולים היומי?

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)
גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

זאת גם השערתה של הסוכנות השוודית לבריאות הציבור. בסיכום הדו"ח השבועי מסוף מאי נכתב:

"הבדיקה המורחבת בקבוצות של אנשים שאינם זקוקים לטיפול בבית חולים עשויה להשפיע על מספר המקרים המדווחים. מספר המקרים השבועי, מבלי לכלול צוותי סיעוד וטיפול, דומה לשבוע הקודם. מכיוון שנתונים אחרים מצביעים על ירידה בהידבקות, הדבר מצביע על כך שיותר אנשים עם תסמינים קלים נבדקים כעת מבעבר, אך אין כיום נתונים זמינים לאשר זאת".

2

המדינה אינה יחידת מגפה אחידה
שיא מתמשך צפוי גם כאשר המדינה מורכבת מתת-יחידות גיאוגרפיות, שלהן תאריכי התפרצות שונים ותאריכי שיא שונים. כפועל יוצא מכך נוצרת סידרת גרפי מגפה החופפים רק חלקית (גרף 6). הגרף הכלל-מדינתי משמר את מישכו של שלב ההתפרצות, אבל "סיכום" העקומות מייצר שיא מתמשך ויכול למתן את שיפוע הדעיכה (גרף 7). כך קרה בארה"ב על 50 מדינותיה, וכך קרה גם בשוודיה על 21 מחוזותיה. למשל, מחוז שטוקהולם (30% מהחולים) הגיע לשיא המגפה בשבוע השני של אפריל, ואילו מחוז ואסטרה גוטלנד (15% מהחולים) הגיע לשיא כחודש מאוחר יותר.

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים
גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת
גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

כתב האישום

תזכורת למי ששכח, או הדחיק.

מודלים אקדמאיים כבדי משקל ניבאו מליוני חולים ועשרות אלפי מתים מקורונה בשוודיה, אם תמשיך בגישתה הליברלית, נטולת סגרים וריחוק חברתי כפוי. על פי התחזית של המכון האמריקאי למדדי בריאות והערכה, מוסד מחקרי בעל שם, היו צפויים בשוודיה כ-2,800 מתים ביום בשיא המגפה, ומספר מצטבר של כ-75,000 מתים בסופה. קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף חודש יוני.

קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף יוני

אין-ספור כותרות בתקשורת העולמית הדהדו את התחזיות האפוקליפטיות. העולם עצר את נשמתו אל מול טיפשותה ורשלנותה של שוודיה וחיכה לספירה הנוראה. זאת, כידוע, בוששה לבוא. כמאה מתים ביום בשיא התמותה, לעומת צפי של 2,800. כ-5,000 מתים במגפה, לעומת צפי של 80,000 ויותר. היחידות לטיפול נמרץ לא הגיעו לשיא התפוסה.

כתב אישום מתוקן

משזוכתה שוודיה מכתב האישום המקורי בקול ענות חלושה, מיהר העולם להגיש כתב אישום מתוקן, שהרי זיכויה של שוודיה פרושו הרשעת העולם. כתב האישום המתוקן היה מוקטן וחלש אבל הודפס באותיות גדולות במיוחד. בעצם היה זה כתב אישום בצירוף פסק דין: שוודיה מואשמת ומורשעת בגרימת מוות ברשלנות מפני ששיעור התמותה למליון גבוה פי חמישה עד פי עשרה מזה של שכנותיה. המשחק ברולטה רוסית נסתיים באסון.

או שלא היתה זאת רולטה, ולא היה זה אסון.

סיבתיות

כל מי שנחשף ליסודות הפילוסופיה של המדע יודע שאין הוכחה לוגית לקשר סיבתי. כדי לדעת שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה בשוודיה, יש לדעת את התשובה לשאלה "מה היתה התמותה מקורונה בשוודיה אילו הוטל בה סגר?". התשובה אינה בנמצא, כמובן. אם כן, מדוע סוברים כה רבים שהתשובה בידם? קל להבין. הם סמוכים ובטוחים שהתמותה בשכנות הסקנדינביות מייצגת בערך את התמותה בשוודיה, אם היה מוטל בה סגר (עד 100 למליון). אבל על מה מסתמכת האמונה הזאת, אם לא על הנחת יסוד לפיה תמיד היתה בארצות הסקנדינביות תמותה דומה מנגיף רספירטורי (שפעת למשל)?

נחדד את הנקודה: אם הנחת היסוד שגוייה, קורסת השרשרת כולה: התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. יתכן שהיתה זהה לתמותה הנצפית. ואם כך, לא ניתן לטעון שהיעדר הסגר שיחק תפקיד כלשהו בקביעת מספר המתים. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי.

התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי

למרבית המזל גם שר ההסטוריה יקבל הזדמנות לומר את דברו. הטבלה מציגה תמותה מוערכת למליון נפש בארצות הסקנדינביות במגפת הקורונה (נכון ל-31 במאי) ובשתי עונות השפעת הקודמות. עונת השפעת של 2017/2018 היתה קשה במיוחד: בארה"ב נרשמה התמותה הגבוהה ביותר מזה ארבע עשורים, כ-60,000 מתים, ושיעור התמותה באירופה הוערך ב-250 למליון.

טבלה: תמותה מוערכת למליון נפש

תמותה מוערכת למיליון נפש
תמותה מוערכת למיליון נפש

ברור כי תמותת השפעת אינה אחידה בשלוש המדינות בשנתיים הקודמות, והיא גבוהה יותר אצל שכנותיה של שוודיה (להוציא נתון חסר מנורווגיה). יתר על כן, בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי חמישה מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – ובלי כותרות בתקשורת. האם ייתכן הבדל תמותה מנגיף בין שוודיה ודנמרק בסדר גודל של פי חמישה, ללא סגר באף מדינה? קרה. בכיוון ההפוך לתמותה מקורונה! האם תתכן תמותה משפעת בארצות הסקנדינביות בסדר גודל של תמותה מקורונה? קרה. קרסה התשתית להנחת האסון בשוודיה.

בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי 5 מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – בלי סגר באף מדינה ובלי כותרות בתקשורת

ואם לא די בכך, הרי שגם בנורווגיה החלו להישמע ניצני פקפוק ביעילות הסגר. ניתוח שלאחר מעשה מלמד כי מקדם ההדבקה של הנגיף ירד ל-1.1 בקירוב בשעה שהוטלו ההגבלות הגורפות במדינה, וספק אם הללו תרמו להיעצרות המגפה.

לבסוף, נזכיר כי אין בסיס מחקרי ליעילותו של סגר כלל-מדינתי בהורדת תמותה ממגפה. שוודיה לא הימרה יותר משהימר העולם כולו, שכן פרט לחורבן כלכלי יכול סגר ממושך להעלות תמותה ממחלות אחרות שהטיפול בהן הוזנח ונדחה. סטטיסטיקת התמותה של 2020 תוציא פסק דין אמיתי בכל מדינה.

קורונה בבתי האבות

לפחות שליש מהמתים מקורונה, במדינות רבות, היו דיירי בתי אבות. כבר נכתב, ועוד ייכתב, על הנסיבות האומללות שהובילו לכך, ביניהן מדיניות סגר גורפת במקום טיפול ממוקד בפלח אוכלוסייה בסיכון גבוה. למרבה הצער, גם בהעדרו של סגר כללי, לא פסח המחדל על שוודיה, שכן כמחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. תיאורים אנקדוטלים משוודיה ומנורווגיה (שהצליחה להימנע מגורל דומה) מלמדים עד כמה היו חשובים צעדי מנע נקודתיים.

לענייננו, קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות, ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה.

קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה

יותר מכך, גם במדינות שקיימו את הסגר ככתבו וכלשונו – אירלנד למשל – מחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. אגב, תמותת הקורונה באירלנד טיפסה ל-335 למליון (נכון ל-31 במאי), אבל בניגוד לשוודיה, אירלנד אינה מעסיקה את התקשורת בארץ ובעולם. ברור מדוע. אירלנד לא חרגה מהקונצנזוס העולמי.

טעויות

נתחיל בציטוט של לנסלוט הוגבן, זואולוג וסטטיסטיקאי (1895-1975):

"אין שום דבר מדעי במיוחד בזהירות מופרזת. המדע משגשג באמצעות הכללות נועזות".

ואפשר להוסיף: כל מדען טועה לפעמים, ומי שאינו רוצה להסתכן ולטעות, אולי עדיף שלא יהיה מדען. אבל אין דין שווה לכל הטעויות. יש טעויות מהותיות ויש אי דיוקים בניבוי. אם חזית מליוני חולי קורונה וחלו רק עשרות אלפים – הטעות מהותית. כך גם אם חזית 80,000 מתים, והמספר הסופי היה 5,000.

לעומת זאת, אם חזית 2,000 מתים והמספר הסופי היה 5,000, כשלת בדיוק הניבוי. אם חזית את שיא התמותה בשבוע הראשון של אפריל וטעית בשבוע – לא קלעת לתאריך.

בפוסט קודם כתבתי: 

"בעת כתיבת שורות אלה נפטרו בשוודיה כ-900 חולי קורונה. במדינה מתגוררים כ-10 מליון תושבים. אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון)".

על מה הסתמך הניבוי שנתברר כשגוי?

ראשית, באותה עת היו רק מדינות בודדות שהגיעו לשלב הדעיכה של המגפה, ביניהן סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה. בכולן נצטיירה עקומת פעמון סימטרית למדי של מספר החולים החדשים, ושיא שנמשך עד לשבוע. להדגמה, מוצגים כאן הגרפים של אוסטריה (מקור: וורלד-או-מיטר).

מספר החולים באוסטריה
מספר החולים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה

כאשר עקומת המגפה סימטרית בערך, מספר המתים הסופי הוא בערך פי שניים ממספר המתים עד לשיא. לדוגמה, עד לשיא התמותה באוסטריה (7-10 באפריל) נספרו כ-300 מתים, וסך המתים הסופי מתקרב ל-700. אם שיא התמותה בשוודיה היה בשבוע הראשון של אפריל, ומספר המתים עמד על 900, הרי שסך המתים אמור היה להיות כפול (ולכל היותר פי שניים משפעת, עד 200 למליון). רק בשבועות הבאים נתברר כי במרבית המדינות, כולל ישראל, שלב הדעיכה איטי וממושך בהרבה משלב ההתפרצות. עקומות התמותה לא היו סימטרית.

שנית, שוודיה לא עברה את שיא התמותה ביום כתיבת המאמר (11 באפריל). השיא מתוארך לאמצע אפריל. בחמשת הימים הבאים עלה מספר המתים ל-1300.

בפוסט קודם עוד יותר כתבתי: 

"למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה".

כנראה שגם זאת היתה טעות. דבר לא ישכנע את מי שמשוכנע שהסגר העולמי הציל את העולם מנגיף הקורונה. לא הפוסט הנוכחי, לא מאמרים אחרים, וגם לא סטטיסטיקת התמותה של 2020.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,413 מילים

משרד הבריאות פותח במבצע בדיקות סרולוגיות, מהמקיפים בעולם, לזיהוי חולי קורונה

עשרות אלפי בדיקות דם, שהחל להיערך היום בבני ברק ויתרחבו בשבוע הבא לשאר הארץ, ייערכו בלמעלה ממאה יישובים ● השימוע של דוד ביטן ייערך בחודש הבא ● יושב ראש האופוזיציה לפיד נפגש עם ראש הממשלה נתניהו, לראשונה מאז הושבעה הממשלה החדשה ● סמוטריץ' על גניבת ציוד צבאי בדרום: "בדואי שמתקרב לגנוב - צריך לירות בו"

עוד 29 עדכונים

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

למקרה שפיספסת

חינוך פיננסי אחרי קורונה

כשהתחלתי ללמוד את תחום הכלכלה האישית לפני בערך 20 שנה, היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מההכנסה השוטפת שלכם לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו גם כאלה שאמרו 50%.

50%?!

איך ישראלים, שבקושי סוגרים את החודש, יכולים לשים בצד 50% עבור חיסכון ממשכורות הנטו שלהם?

לפני כ-20 שנה היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מהכנסתכם השוטפת לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו שאמרו 50%. איך ישראלים שבקושי סוגרים את החודש יכולים לשים בצד 50% ממשכורות הנטו שלהם?

לאחרונה שמעתי את דן אריאלי מעביר פרזנטציה מצויינת על רקע תקופת הקורונה. הוא שיתף תובנה מעניינת.

חלק מהשווי הפיננסי שלנו נראה לכל: הבית שאנחנו גרים בו, הרכב שאנחנו נוסעים בו, הבגדים והתכשיטים שאנחנו לובשים ועונדים, והשמחות שאליהן אנחנו מזמינים את קרובינו וחברינו.

אבל חלק מהשווי שלנו מוסתר ואינו ידוע לאנשים מבחוץ, כלומר כמה כסף ונכסים אחרים צברנו.

אריאלי הצביע על כך שאנשים נוטים להשקיע יותר ברכוש הנראה, אשר מרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי שלהם במדד של יציבות כלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נראה לקהילה מסביב.

כתוצאה מכך, כשנוחת משבר, אנשים אינם נערכים ואין להם כרית מגינה ליפול עליה.

מאחורי הקלעים ממתינים כמובן הבנקים וסוחרי השוק האפור, שמציעים הלוואות עם סיכוי גבוה שהלווים לא יוכלו להחזיר.

ככל שחוסר היציבות החברתית קשה כרגע, הצרות יהיו הרבה יותר קשות בעוד שנה-שנתיים כאשר מספר גדול של אנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות ויכנסו להליכי הוצאה לפועל.

אז מסתבר שאולי המומחים הפיננסים צדקו, אולי צריך באמת לשים בצד יותר כסף למצבי חירום.

אולי הקורונה היא הזדמנות טובה לבחון מחדש את הרגלי הקניות שלנו, ובמיוחד לחשוב על הערכים שאנו רוצים להעביר לדור הצעיר.

מי קובע מה אנחנו צריכים לקנות? הסטייליסטים ומעצבי המותגים שמרוויחים הון עתק מהתאווה האינסופית שלנו לרכוש אופנה חדשה וחפצים יותר חדשניים?

דן אריאלי הצביע על הנטיה להשקיע יותר ברכוש הנראה, שמרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי במדד היציבות הכלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נתפש בעיני הקהילה מסביב

מי אומר שאנחנו צריכים להזמין מאות אנשים לשמחות משפחתיות? האם אנשים באמת נהנים מהאירועים הללו?

כל כמה זמן אנחנו צריכים לאכול בחוץ? האם אנחנו יכולים להכין יותר אוכל בעצמנו ולשבת ולהינות מארוחות בבית?

מה מביא לנו אושר? ארון צפוף ודחוס בדברים, או יותר מדפים מרווחים ומסודרים?

בשורה התחתונה, מי אחראי למצב הכלכלי שלנו? על מי אנחנו יכולים לסמוך שיושיע אותנו? הממשלה, הבנקים, ההורים והחמים שלנו, או אנחנו עצמנו?

קורונה היא שעון מעורר חשיבה מחדש כפויה של הניהול הכלכלי האישי שלנו.

אולי נחשוב לעשות דברים אחרת, ולשנות כמה הרגלי קניה וחיסכון.

והכי חשוב מכל, אנחנו חייבים להעביר את הלקחים הללו לדור הצעיר.

מינדי אייזנר היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "חיים בפלוס". היא פועלת למניעת חובות ועוני באמצעות חינוך פיננסי לצעירים. מינדי עלתה לארץ מטורונטו, קנדה וגרה עם משפחתה ברעננה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה