• ליידי איירין האטר ואחיה ז'ק נוח בסצנה מתוך "חייל נשכח" (צילום: באדיבות Road on the Show Productions)
    באדיבות Road on the Show Productions
  • וטרנים צרפתיים נשבעים אמונים למרשל פיליפ פאטן בכיכר העיר ליון, נובמבר 1940 (צילום: AP)
    AP
  • ליידי איירין האטר ואחיה ז'ק נוח בוחנים את תעודות הזהות המזויפות שהצילו את משפחתו של הרמן ודר בסצנה מתוך הסרט "חייל נשכח" (צילום: באדיבות Road on the Show Productions)
    באדיבות Road on the Show Productions
  • ספר הזיכרונות הנשכח של סאלי נוח משנות ה-70 של המאה ה-20 (צילום: באדיבות Road on the Show Productions)
    באדיבות Road on the Show Productions

"שינדלר ההולנדי" "אבא שלנו הציל מאות יהודים, הגיע הזמן שתכירו אותו"

נוח סאלי הציל ממוות מאות יהודים - אם לא אלפים - כאשר עבד בקונסוליה ההולנדית בעיר הצרפתית ליון ● אבל דוח שהגיש למלכת וילהלמינה על מחדלי הדיפלומטיה ההולנדית במהלך המלחמה, הוביל לירידת מעמדו בארצו ● הוא מעולם לא זכה להכרה הראויה על מעשיו, והלך לעולמו כמעט כאלמוני ● כעת, ילדיו מבקשים לתקן את העוול

באוגוסט 1942, כאשר המצוד הנאצי הלך והתהדק סביב היהודים במשטר וישי בצרפת, הדיפלומט ההולנדי סאלי נוח נכנס לפאלֶה דה ז'וסטיס בליון, ותבע בהצלחה את שחרורם של 118 האסירים שהוחזקו שם.

למחרת, נוח הגיע לאצטדיון איריס בפאתי העיר. על פי מידע שקיבל ממקור משטרתי, זה היה האתר שבו הוחזקו היהודים ששרדו את מחנות המעצר של משטר וישי. רובם דיברו פולנית ויידיש, והוא לא דיבר אף אחת משתי השפות.

עם זאת, באמצעות פנטומימה ושפת סימנים, הוא הצליח לתקשר איתם. "נתתי לאנשים שמות מפוברקים ופרטים אישיים מזויפים. המשכתי לכתוב עד שנגמר לי הנייר", נזכר נוח לאחר מכן. בסך הכול, 432 אנשים קיבלו מסמכים מזויפים שזיהו אותם כהולנדים, וכך הבטיחו את חירותם ואת הימלטותם ממוות כמעט בטוח.

מציל היהודים ההולנדי סאלי נוח (צילום: באדיבות Road on the Show Productions)
נוח (צילום: באדיבות Road on the Show Productions)

אבל נוח לא היה דיפלומט רגיל, ואף על פי שזה היה ככל הנראה המעשה הנועז ביותר שלו, זו לא הייתה הפעם הראשונה בה שילב אומץ והונאה בלתי רגילה כדי להציל יהודים. למעשה, נוח עצמו היה פליט יהודי ולשעבר איש מכירות נודד של טקסטיל. בקיץ 1940 הוא נידב את שירותיו כמתרגם לקונסוליה ההולנדית בליון, ובמשך שנתיים השתמש בתפקיד כדי לבצע מה שהוא כינה "משימות שחרור".

נוח – שנפטר בחודש מרץ לפני 40 שנה – דיבר רק לעתים נדירות על מעשיו מתקופת המלחמה. רק באמצעות עבודת מחקר ובילוש נחושה של ילדיו – ליידי איירין האטר, פילנתרופית אנגלייה שנישאה לתעשיין לשעבר סר מוריס האטר, וז'ק נוח – נחשף הסיפור המלא על מעשיו בליון. הסרט התיעודי באורך מלא "חייל נשכח" ("Forgotten Soldier"), אשר יצא בשנה שעברה בהפקתו של פול גולדין, חושף את האדם שמעולם לא קיבל את ההכרה שהיה ראוי לה.

הולדתו של מורד

הנטייה המרדנית של נוח, שמאוחר יותר תרמה להצלת חייהם של אינספור יהודים ומתנגדים אחרים לנאצים, בלטה שנים לפני שהוא הגיע לליון ב-1940.

סלומון (סאלי) נוח, שנולד בדצמבר 1909 בעיירה ההולנדית זוטפן, היה בן למשפחה בת שישה ילדים. הוא עזב את בית הספר בגיל 12 לאחר ויכוח עם המורה שלו. הוא עבד כקצב, כנער שירות בבית מלון וכמלצר. כשמשפחתו עברה לבריסל, הוא הפך לאיש מכירות נודד של מוצרי טקסטיל, כמו אחָיו ואביו.

במאי 1940, כאשר מלחמת הבזק של גרמניה הכתה בבלגיה ובהולנד, נוח עלה על רכבת לטולוז והצטרף ל-"Grande Exode", המנוסה הנואשת של 6 מיליון איש מכוחותיו המתקדמים של היטלר. אולם הוא לא הצליח לשכנע את הוריו להצטרף.

לאחר שהות קצרה בכפר בפירנאים, נוח הגיע לליון. הודות למעמדו באזור הלא כבוש שבדרום צרפת – שנשלטה על ידי משטר וישי של המרשל פיליפ פאטן, אשר שיתף פעולה עם הנאצים – העיר הפכה לאבן שואבת לפליטים.

וטרנים צרפתיים נשבעים אמונים למרשל פיליפ פאטן בכיכר העיר ליון, נובמבר 1940 (צילום: AP)
וטרנים צרפתיים נשבעים אמונים למרשל פיליפ פאטן בכיכר העיר ליון, נובמבר 1940 (צילום: AP)

בתוך שבועות, האוכלוסייה היהודית של ליון, שמנתה 4,000 בני אדם, תפחה ל-40,000. בזכות המוניטין שלה כנעדרת חוק, העיר נודעה כ"בירת ההתנגדות"; מקום שממנו אפשר היה לברוח מזרחה אל הגבול השווייצרי או דרומה לעבר הגבול הספרדי. בליון, נוח מצא קונסוליה הולנדית והתנדב בה כמתרגם.

הוא התקבל בברכה על ידי הקונסול, מוריס ז'ק, שדיבר רק צרפתית. לפיכך נוח הפך לאיש הקשר הראשון של הפליטים ההולנדים – רבים מהם יהודים – שהציפו כעת את הקונסוליה. נוח גם קיבל על עצמו את תפקיד המתורגמן בבית הדין הצבאי, והחל לטפח קשרים עם ז'נדרמים אוהדים בכוחותיו של פאטן.

הוא גם ניצל את הקשרים העסקיים שלו כדי לשכנע סוחרי טקסטיל מובילים לספק כספים שנדרשו ל"קרן המאבק" של הקונסוליה לסיוע לפליטים.

שילוב התפקידים הזה אפשר לנוח – בעזרת הסיוע, התמיכה והסמכות שהעניק לו ז'ק – להתחיל ב"משימות השחרור" שלו. באמצעות מסמכים מזויפים שסיפקה לו המחתרת (ואשר הוכיחו לכאורה כי האסירים אינם יהודים), הוא נכנס לבתי סוהר ולמחנות מעצר במטרה להבטיח את שחרורם של פליטים רבים ככל האפשר.

הוא שימן את התהליך באמצעות שוחד ומתנות לשומרים ולמשטרה. לא זו בלבד שהמסמכים היו מזויפים, אלא שנוח דרש לעתים קרובות לשחרר מספר רב הרבה יותר של אסירים מאשר אלה שצוינו במסמכים שהחזיק.

הוא שימן את התהליך באמצעות שוחד ומתנות לשומרים ולמשטרה. לא זו בלבד שהמסמכים היו מזויפים, אלא שנוח דרש לעתים קרובות לשחרר מספר רב הרבה יותר של אסירים מאשר אלה שצוינו במסמכיו

נוח לא נרתע מלהפריז בתפקידו. אחד הניצולים מספר ב"חייל נשכח" כיצד הוא גער בשוטר צרפתי במילים: "איך אתה מעז לקחת את בני העם שלי. מה פתאום שתיקח את בני העם ההולנדי שלי, אני הקונסול".

ניצול אחר נזכר כיצד הוא הצליח לשחרר אסירים במילים: "אני הקונסול ההולנדי. כבר אין כבוד לדיפלומטיה? אני צריך את בני העם שלי".

"הוא הוציא משם את כולם, והוא הפך את כולם להולנדים", אומרת ג'ני גרישהאבר ויינשל לבתו איירין האטר בסרט. כפי שאומר סירק פלנטינגה מהארכיון ההולנדי הלאומי, "אני חושב שהוא היה רב-אמן בהונאה".

"אבא שלי אף פעם לא פעל לפי הספר, בשום צורה, מידה או אופן. הוא עשה מה שהוא רצה לעשות. הוא היה מלא חוצפה… זה היה האופי שלו, האישיות שלו", אומרת האטר עצמה לזמן ישראל.

עם זאת, הקונסוליה של ז'ק הייתה נדירה. רק הקונסוליות בליון ובפרפיניין סייעו לפליטים באופן פעיל (ז'ק נשלח מאוחר יותר למחנה מאוטהאוזן), והפרת החוקים של נוח החלה למשוך תשומת לב שלילית מצד בכירים הולנדים בצרפת של וישי.

ליידי איירין האטר בסצנה מתוך "חייל נשכח" (צילום: באדיבות Road on the Show Productions)
ליידי איירין האטר בסצנה מתוך "חייל נשכח" (צילום: באדיבות Road on the Show Productions)

זהות בדויה ובריחה

עם התגברותם של ריכוז וגירוש היהודים ב-1942, נוח אימץ לעצמו זהות בדויה – הזהות שבה ביצע את מעשי הגבורה שלו בפאלה דה ז'וסטיס ובאצטדיון איריס. כפי שהאטר מציינת בסרט, "זה היה מעשה כל כך מסוכן ואמיץ. בשביל יהודי, בזמן המלחמה, לעמוד מול המשטרה של פאטן".

פרופ' רוברט גילדאה מאוניברסיטת אוקספורד הוא אחד מהמומחים המרואיינים בסרט. לדבריו, "הסיפור של סאלי נוח הוא במהותו סיפור על הצלה, ובמשך זמן רב פעולות ההצלה לא זכו למקום נרחב בסיפורי המחתרת, משום שאנשים חשבו על המחתרת כמי שעסקה בחבלה במסילות רכבת ובפגיעה ממוקדת בגרמנים.

"אבל ההתנגדות היהודית וההצלה של יהודים היו מלחמה בתוך המלחמה, משום שזו לא הייתה רק מלחמה נגד הכיבוש הנאצי, אלא גם מלחמה נגד השואה".

זמן קצר לאחר המהלך שלו בפאלה דה ז'וסטיס, נוח הבין שזה הזמן לברוח. "תעזוב, סאלי, עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי", הפציר בו ז'ק. הוא עשה מסלול דומה לזה שעזר לאחרים לעבור: דרך הפירנאים לספרד, ומשם לפורטוגל ואל חוף מבטחים. מטוס ימי הביא את נוח מליסבון לפול בחוף הדרומי של אנגליה.

משם, הוא לווה על ידי המשטרה ללונדון ונחקר על ידי המודיעין הבריטי. חוקריו התרשמו ממה ששמעו. "יהודי הולנדי פיקח ופטריוט, שעשה עבודה טובה במיוחד בדרום צרפת וסייע למאות אנשים להימלט", כך דיווח קצין מודיעין בריטי. "הוא היה אמין לחלוטין מבחינה פוליטית".

הסרט מייחס לנוח את הצלתם של 600 בני אדם. המספר האמיתי ככל הנראה גבוה בהרבה, אומרת האטר, משום שהנתון הזה כולל רק את אלו ששמותיהם ידועים. ואכן, ארכיונאי שהשתתף בסרט מאמין שנוח הציל 1,500 אנשים לפחות.

הסרט מייחס לנוח את הצלתם של 600 בני אדם. המספר האמיתי ככל הנראה גבוה בהרבה, משום שהנתון הזה כולל רק את אלו ששמותיהם ידועים. ארכיונאי שהשתתף בסרט מאמין שנוח הציל 1,500 אנשים לפחות

עם זאת, נראה שהאטר אינה מעוניינת לנסות לכמת את גבורתו של אביה באופן כזה. "כל המציל נפש אחת, אתה מכיר את הפתגם", היא אומרת.

ואולם כמה מההולנדים האחרים שהגיעו ללונדון היו חשדנים יותר באשר אליו מהמודיעין הבריטי. "הוא יהודי, ויהודים הם פחדנים", נוח שמע אחד מהם אומר.

המלכה וילהלמינה, 1937 (צילום: AP)
המלכה וילהלמינה, 1937 (צילום: AP)

נוח קנה לעצמו במהרה אויבים רבי עוצמה. המלכה וילהלמינה, שחיה עם ממשלתה בגלות בלונדון, נפגשה עם נוח, וביקשה ממנו להכין עבורה דוח.

הביקורת החריפה שלו על כמה מנציגיה הרשמיים של הולנד בצרפת עוררה זעם כשהדוח הופץ. נוח תויג במהרה כעושה צרות, לא אמין ומעורב בשוק השחור. היות שנמנע ממנו לעסוק בעבודת מודיעין, הוא הועבר לתפקיד מנהלתי.

"גורמי הממסד ריסקו אותו", אומרת האטר בסרט.

סוף המלחמה הביא איתו חדשות נוראות: אמו ואביו של נוח נרצחו באושוויץ. עובדה זו, סבורה האטר, עשויה להסביר מדוע נוח מיעט כל כך לדבר בשנים שלאחר מכן על מעשיו במלחמה. "הוא אף פעם לא ממש רצה לדבר על זה", היא אומרת. "אתה יכול לתאר לעצמך, אם אתה מציל את כל אותם זרים, ואימא ואבא שלך נשלחים למחנות. זו הייתה האשמה שהוא נאלץ לחיות איתה".

ואכן, היא זוכרת איך הלכה עם אביה באמסטרדם כנערה, כשאדם זר ניגש אליהם ואמר לאביה שהוא אחראי להצלת המשפחה שלו. "אה, שכח מזה", הגיב נוח. "אבא לא רוצה לדבר על זה, אך הוא עזר לאנשים במלחמה", אמה הסבירה לה.

בין אלו שהציל היו שניים מאחיו ומשפחותיהם. אבל האטר לא הייתה מודעת לכך עד שאחד מבני דודיה חשף זאת בבכורת הסרט: "את יודעת, אביך הציל אותנו".

ליידי איירין האטר ואחיה ז'ק נוח בוחנים את תעודות הזהות המזויפות שהצילו את משפחתו של הרמן ודר בסצנה מתוך הסרט "חייל נשכח" (צילום: באדיבות Road on the Show Productions)
תעודות הזהות המזויפות שהצילו את משפחתו של הרמן ודר (צילום: באדיבות Road on the Show Productions)

רגע קצר של קבלת הכרה

בסופו של דבר נוח הפר את השתיקה שלו, אבל למשך זמן קצר בלבד. ב-1971 – שנתיים לאחר שקיבל ממשפחת המלוכה ההולנדית את אות הכבוד הגבוה ביותר שבאפשרותה להעניק – הוא פרסם ספר זיכרונות קצר והתראיין לטלוויזיה ההולנדית. "קראתי את הספר, אבל לא באמת הפנמתי אותו לגמרי", נזכרת האטר.

אבל כשהוא היה מועמד לקבלת עיטור שהוענק לאלו שעזרו לאזרחים הולנדים במהלך המלחמה, הממשלה סירבה. הוא הוענק לו לבסוף רק לאחר מותו ב-1980.

עם זאת, הקנאה והקטנוניות שהובילו ליחסו של הממסד כלפי נוח אינן יכולות להתחרות בסיפור שמספר הסרט של האטר ובעדות החיה לאומץ ולעקשנות של אביה, שאותם היא חושפת. היא פותחת את הסרט בהתחקות אחר המסלול שלו בצרפת, עד ליון ומשם ללונדון. לדבריה, "כל פיסות המידע הקטנות שהיו לי, זה כמו פאזל, מצרפים אותן יחד, וזה הפך יותר ויותר לתמונה מלאה בשבילי".

הסצנות האחרונות בסרט מתרחשות בארה"ב, שם, בעקבות מודעות שפורסמו בעיתונות, האטר נפגשת עם ניצולים שמכירים בחוב שיש להם כלפי נוח.

הרמן ודר היה בן 6 כאשר הוא נעצר יחד עם אחִיו והוריו באוגוסט 1942 ונכלא בפאלה דה ז'וסטיס. נוח הבטיח את שחרורם באמצעות מסמכים מזויפים – שהתגלו על ידי אחיה של האטר בארכיון באמסטרדם – שבהם שינה את דתם של בני המשפחה מיהודים לקלוויניסטים. המסמכים אפשרו לבני המשפחה להגיע מצרפת לספרד ולפורטוגל, ומשם לחוף מבטחים בקולוניה ההולנדית סורינאם.

בתום המלחמה, משפחתו של ודר, שמנתה 60 אנשים, הצטמצמה לפחות מעשרה – ארבעה מהם חבים את חייהם לנוח. "בעיקרו של דבר, הוא הציל את החיים שלנו", אומר ודר הנרגש לילדיו של נוח. לאחר שחרורה, משפחתו חזרה לאמסטרדם, שם הוא זוכר שפגש את נוח ודיבר איתו פעמים רבות.

עבורו, הוא נזכר, הוא תמיד היה "דוד סאלי".

בתום המלחמה, משפחתו של ודר, שמנתה 60 אנשים, הצטמצמה לפחות מעשרה – ארבעה מהם חבים את חייהם לנוח. "בעיקרו של דבר, הוא הציל את החיים שלנו", אומר ודר הנרגש לילדיו של נוח בסרט שהפיקו לזכרו

עוד 1,548 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה