• פסל של אליהו במוחרקה בצפון ישראל (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • פסל "עץ החיים" בירושלים מתאר את נוח, אברהם, יצחק ומשה (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • "שער האמונה" בגן אברשה ביפו העתיקה, המפוסל מאבן גלילית, מתאר את נפילת ירחו, סולם יעקב ועקדת יצחק (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • פסלים של המלך התנ"כי אסא ויהושפט בגן העצמאות בתל אביב (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • פסל הכולל את המילים "יונה הנביא" על גבעת יונה באשדוד (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם
  • פסל של משה בגליל שעוצב על ידי מי שכונה מייסד האמנות הישראלית, בוריס שץ (צילום: אסף בן צבי)
    אסף בן צבי
  • עמוד שעל פי המסורת התנ"כית הוא אשת לוט בהר סדום ליד ים המלח (צילום: שמואל בר-עם)
    שמואל בר-עם

טיול וירטואלי לחג: מסע מצולם בעקבות פסלים בהשראת סיפורי התנ"ך

פסלים מרשימים בדמויותיהם של גיבורי התנ"ך מככבים באתרים היסטוריים ובמוקדי תיירות מרהיבים ברחבי הארץ ● לכבוד חג הפסח, אביבה ושמואל בר-עם מביאים את סיפוריהם וצילומיהם של הפסלים ● בתקווה שבקרוב נוכל לראותם גם מקרוב ● טיול לחג בלי לצאת מהבית

במשך יותר משני עשורים במהלך המאה ה-9 לפני הספירה, שלטו בממלכת ישראל המלך אחאב ואשתו הפיניקית איזבל. על פי הכתובים, הזוג עודד את הנתינים שלהם לסגוד לאל בעל. הנביא אליהו היה היריב המר של משפחת המלוכה. הוא תיעב את המלך ואשתו, והיה נחוש לבטל את המנהגים הפגניים שלהם. במלכים א' י"ז:א, הוא הצהיר כי יהיה רעב בישראל, וכך היה.

בשנתו השלישית, אליהו עמד מול 450 נביאי הבעל על פסגת הר כרמל (המוחרקה) בתחרות שתקבע מי ישלוט בממלכת ישראל: האל של אברהם, יצחק ויעקב – או הבעל. לאחר שאליהו זכה, הוא הורה להרוג את כל הנביאים האחרים.

במשך השנים, צמח כפר דרוזי סביב המוחרקה. בערבית של המילה הוא "שריפה" – כמו האש השמימית שאיכלה את הקרבן של אליהו כאשר ניצח בתחרות.

אליהו היה אחד מהנביאים החשובים ביותר בדת היהודית, הנוצרית והמוסלמית, והאתר כולל פסל מרשים של אליהו עם חרב מונפת לשמיים. היום יש מנזר במקום, השייך למסדר היחפים הכרמליטים. מעל למנזר תצפית נפלאה מציעה נוף מהמם של עמק יזרעאל והר תבור, הגליל העליון והר חרמון.

במוחרקה ישנם סלעים מוזרים, הנקראים "האבטיח של אליהו". על פי הסיפור, אליהו הלך על ההר יום אחד, כשנתקל באבטיחים בשלים. הוא שאל את החקלאי שהיה הבעלים של האבטיחים אם הוא יכול לאכול אחד.

אך החקלאי היה קמצן ולא רצה לתת אפילו אבטיח אחד, ולכן אמר לאליהו שהם לא אבטיחים אלא אבנים. אליהו התרגז ואמר: "שאלוהים יהפוך את מילותייך לנכונות!". ברגע שסיים לדבר, כל האבטיחים הפכו לאבנים עגולות וגדולות.

פסלים עם נושא תנ"כי נמצאים ברחבי ארץ הקודש, לעתים בעיצוב ראליסטי, כמו הפסל של אליהו, ובמקרים אחרים באופן מופשט יותר. למרבה השמחה, בעלי שמואל צילם בכל מקום שהיינו בו, כך שהיו לנו הרבה תמונות ולא היינו צריכים להפר את הנחיות הסגר כדי לצלם אותן.

תל אביב

שני מלכים של יהודה התנהגו באופן שונה לחלוטין מהמלכים המקבילים בישראל ויורשיהם. אסא ובנו יהושפט "עשו הטוב בעיני האל" בעוד שמלכי ישראל ששלטו באותו זמן, כמו אחאב, "עשו הרע בעיני באל".

גן העצמאות בתל אביב הושק ברוב פאר ב-1952 אך התדרדר בשנים שלאחר מכן. למרבה השמחה, הוא שוקם ב-2009, לכבוד יום ההולדת ה-100 של העיר.

שתי דמויות מאבן עומדות בנקודה הגבוהה ביותר בגן. אחת מהן מייצגת את המלך אסא, ששלט ביהודי מסוף המאה ה-10 לפני הספירה עד תחילת המאה ה-9 לפני הספירה. ירש אותו בנו יהושפט, הדמות השנייה בגן. נחשו מי מהם עומד ומי יושב כשהם מביטים אל המים הכחולים של הים התיכון.

פסלים של המלך התנ"כי אסא ויהושפט בגן העצמאות בתל אביב (צילום: שמואל בר-עם)
פסלים של המלך התנ"כי אסא ויהושפט בגן העצמאות בתל אביב (צילום: שמואל בר-עם)

הפסל בועז ועדיה, שיצר את הפסלים, נפטר ב-2017. ועדיה, שנולד בקהילה חקלאית בישראל, בילה את רוב השנים שאחרי שחרורו מצה"ל באמריקה.

ועדיה השתמש בסלעים מאתרי בנייה ועד סלעי משקע. עם הפטיש והאזמל שלו, בעבודה עם שכבות טבעיות, הוא יצר דמויות אוניברסליות נהדרות. במקרים רבים, כמו במקרה הזה, הם נקראו על שם דמויות מהתנ"ך.

יפו

הפסל "שער האמונה" בפארק אברשה ביפו העתיקה, שהושלם ב-1977, הפך לאטרקציה תיירותית. הפסל, בגובה של 4 מטרים, פוסל על ידי הפסל דניאל כפרי והיה עבודתו הראשונה לאחר מלחמת יום כיפור ולאחר חזרתו לדת.

הפסל, העשוי מאבן גלילית, כולל שלושה חלקים: נפילת יריחו, סולם יעקב ועקדת יצחק. הוא בנוי בתור שער אולי משום שיפו נחשבה לשער הכניסה לארץ ישראל.

"שער האמונה" בגן אברשה ביפו העתיקה, המפוסל מאבן גלילית, מתאר את נפילת ירחו, סולם יעקב ועקדת יצחק (צילום: שמואל בר-עם)
"שער האמונה" בגן אברשה ביפו העתיקה, המפוסל מאבן גלילית, מתאר את נפילת ירחו, סולם יעקב ועקדת יצחק (צילום: שמואל בר-עם)

מעניין לציין כי בחפירות שנעשו בפארק מדרום לפסלו של כפרי, ארכאולוגים גילו חלקים משער שמתוארך במאה ה-13 לפני הספירה. השער ששוקם ונראה דומה בצורה מדהימה לשער האמונה, הוביל לארמון או מבצר שההירוגפליפים שלו מתארים את שם הפרעה- רעמסס השני – והתואר שלו.

אשדוד

שרידים של מבצר קטן מהמאה ה-9 או ה-8 לפני הספירה נחשפו באשדוד בפסגת הגבעה הגבוהה ביותר על קו החוף. בשילוב עם קבר עתיק עליו המילים "יוניס הנביא קבור כאן" וקו הזמן המתאים, הגיוני היה לקרוא למקום "גבעת יונה". ומי יודע: ה"יבשה" (יונה ב:י) עליה הלווייתן הקיא את הנביא עשויה להיות באשדוד.

פסל הכולל את המילים "יונה הנביא" על גבעת יונה באשדוד (צילום: שמואל בר-עם)
פסל הכולל את המילים "יונה הנביא" על גבעת יונה באשדוד (צילום: שמואל בר-עם)

יצירת אמנות במשקל 17 טון נחנכה ב-2015 על גבעת יונה. הפסל היה הפילוסוף והאמן ד"ר אדוארד דולקרט, והוא הוקדש לקרדיולוג האוקראיני המנוח ד"ר אהרון ארקדי שמיסט.

ירושלים

על אף שהר הצופים היה חלק מישראל מאז הקמת המדינה, מ-1948 עד מלחמת ששת הימים ב-1967 כל האזור היה תחת סטטוס מיוחד בתור אזור מפורז. במהלך אותן 19 שנים, בית החולים הדסה בהר הצופים, שנוסד ב-1939, עמד ללא שימוש.

אחרי מלחמת ששת הימים, בית החולים הדסה שופץ (ב-1975). בחוץ על הדשא עומד פסל עצום, עבודתו של הפסל הנודע ז'אק (חיים יעקב) ליפשיץ.

פסל "עץ החיים" בירושלים מתאר את נוח, אברהם, יצחק ומשה (צילום: שמואל בר-עם)
פסל "עץ החיים" בירושלים מתאר את נוח, אברהם, יצחק ומשה (צילום: שמואל בר-עם)

הפסל, הנקרא "עץ החיים", הוא פסל ברונזה בגובה שישה מטרים המציג 4 דמויות תנ"כיות: נוח, אברהם, יצחק ומשה. הדמות הקלה ביותר לזיהוי היא אברהם, ליד החלק התחתון של הפסל, האוחז בסכין כשהוא מתכונן להקרבת בנו.

כשהן נצפות על רקע השמיים הכחולים, הכפרים הערביים והחולות החומים של המדבר, כל ארבע הדמויות נראות בעיצומו של מאבק הישרדות.

תל חי

ב-20 בינואר, 1920, נרצחו שני חקלאים יהודים בהתיישבות הקטנה תל חי בחלק המזרחי של הגליל העליון, כחלק מהעימות עם הערבים באזור. שישה נוספים נהרגו במהלך קרב עקוב מדם במקום מספר שבועות לאחר מכן, ב-1 במרץ.

כשהיה ברור כי תל חי עומדת ליפול, המגנים נשאו את הפצועים דרך נחל ובמעלה הגבעה הסמוכה לקיבוץ הסמוך כפר גלעדי. בין הפצועים אנושות היה המפקד שלהם, גיבור מלחמת העולם הראשונה יוסף טרומפלדור – הידוע באמרה המיוחסת לו לפני מותו: "טוב למות בעד ארצנו".

פסל של משה בגליל שעוצב על ידי מי שכונה מייסד האמנות הישראלית, בוריס שץ (צילום: אסף בן צבי)
פסל של משה בגליל שעוצב על ידי מי שכונה מייסד האמנות הישראלית, בוריס שץ (צילום: אסף בן צבי)

שביל שהונח על ידי קק"ל עובר במסלול שהם עברו. השביל, הנקרא "שביל הפצועים", כולל מונומנטים המספרים את הסיפור של תל חי. ביניהם, על הכביש שבין תל חי לכפר גלעדי, עומד פסל ברונזה עצום של משה אשר נוצר על ידי אמברוזיו קאהן, שהוא הגדלה של מודל בגובה 50 ס"מ שנוצר על ידי בוריס שץ.

ב-1918, שץ (שהקים את בצלאל) יצר את המודל של משה, וצבע אותו בצבע הדומה לברונזה. על אף שהוא חלם על הפיכתו לפסל ממשי, החזון מומש רק ב-1994, אז היסטוריון האמנות גדעון עפרת קיבל את האחריות על פסל סביבתי בתל חי. עפרת השאיל את המודל, וביקש מקון להפיק את ההגדלה – העתק מושלם של משה של שץ, עם לוח ביד אחת ופטיש עץ ביד השנייה.

פסל אחד אחרון נוצר על ידי הטבע. הציצו באשת לוט ליד ים המלח, שהתעלמה מהפקודה של האל שלא להביט לאחור כשהיא ומשפחתה ברחו מסדום. בראשית י"ט:כ"ו " וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח".

עמוד שעל פי המסורת התנ"כית הוא אשת לוט בהר סדום ליד ים המלח (צילום: שמואל בר-עם)
עמוד שעל פי המסורת התנ"כית הוא אשת לוט בהר סדום ליד ים המלח (צילום: שמואל בר-עם)
עוד 931 מילים
סגירה