איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו

בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות

אפי נוה ואיילת שקד באוגוסט 2016 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
אפי נוה ואיילת שקד באוגוסט 2016

עזות מצח יכולה להיחשב כסחורה הפוליטית השגרתית של איילת שקד, אבל חייבים להודות שבימים האחרונים היא התעלתה על עצמה.

"מסירת משרד המשפטים לידי השמאל", היא הודיעה בהתייחסה למשא ומתן הקואליציוני בין בנימין נתניהו לבני גנץ, "היא השבת שליטת השופטים בוועדה לבחירת שופטים". היא תיארה איך בקדנציה שלה "לראשונה, נבחרי הציבור בוועדה כרתו ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין והשופטים איבדו את אחיזתם בוועדה".

צריך לקחת כמה שניות ולהסדיר את הנשימה אחרי שקוראים את הציטוט הזה מפיה של שקד. לשקד יש תעוזה, לנפנף כך ציבורית במהלכים שהייתה שותפה להם בוועדה לבחירת שופטים, ולהזכיר באגביות כזו את הברית שרקמה בינה לבין לשכת עורכי הדין. כאילו לא באה לעולם פרשת אפי נוה, ששימש ראש הלשכה בתקופתה של שקד כשרת משפטים. יש פילים שהיו רוצים עור כמו של שקד.

בחודש דצמבר האחרון החליטה הפרקליטות, כזכור, להעמיד לדין את נוה בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים, ולצידו גם את השופטת אתי כרייף, בפרשה שנודעה כ"מין תמורת מינוי". עד לתהומות הללו הצליחה שקד להביא את הוועדה לבחירת שופטים, בשנים שהיא עמדה בראשה, יחד עם נוה שהצהיר פומבית ששקד "זורמת" איתו.

אתי כרייף (צילום: דוברות בתי המשפט)
אתי כרייף (צילום: דוברות בתי המשפט)

כרייף הייתה כידוע תובעת משטרתית, שנכשלה בקורס ההכנה לשפיטה ולמרות זאת הובא עניינה בפני הוועדה לבחירת שופטים. טיוטת כתב האישום נגד נוה קובעת כי אף לפני שהתמנה לחבר מן המניין בוועדה, הוא היה "בעל השפעה משמעותית על בחירת שופטים בישראל". כן, בימיה של שקד – שכיום מתגאה כל כך על הצלחתה להוציא את השליטה בוועדה מידיהם של השופטים – בחירת שופטים בישראל התנהלה כמו שוק.

אין צפי ששקד תשוב בעתיד הנראה לעין לתפקיד חייה, שאותו מילאה במשך ארבע שנים. אך את השבר שספגה הוועדה לבחירת שופטים, יהיה צורך לתקן. המו"מ המתנהל כעת בין הליכוד לבין כחול-לבן לא צפוי להביא מזור לחוליים שהתגלו בעבודת הוועדה, הממונה על מה שפעם נהוג היה לכנות "קודש הקודשים" של שלטון החוק – בחירת שופטים וקידומם, המקום שבו הפוליטיקה אמורה לסגת מפני שיקולים ממלכתיים וענייניים, וקרבה לצלחת אמורה לסגת מפני מקצוענות ומצוינות.

הוויכוח בדבר שיטת מינוי השופטים בישראל נמשך זה שנים רבות. הפוליטיקאים, לאורך השנים, ביקשו תמיד להרחיב את אחיזתם בוועדה. החל מרעיונות בדבר הוספת חברים נוספים לוועדה, מעבר לתשעה היושבים בה כיום (שלושה שופטי בית המשפט העליון; שני שרים; שני ח"כים; ושני נציגי לשכת עורכי הדין) תוך "דילול" משקלם של השופטים, עבור ב"שימוע" פומבי לשופטים בוועדת החוקה של הכנסת, ועד הרעיון למנות שופטים ל"בית משפט לחוקה" בהתאם למפתח מפלגתי, כפי שהיה נהוג בעבר לגבי מליאת רשות השידור.

גם אם הפטנט הישראלי למינוי שופטים – והתמהיל הייחודי שנוצר בוועדה לבחירת שופטים – עבדו היטב במשך שנים רבות, המסקנה שנתן להסיק מטראומת השנים האחרונות היא שיש ביכולתם של מושחתים להשחית אפילו את המנגנונים הטובים ביותר. ההצעות לרפורמות במבנה הוועדה בשנים עברו נענו בדרך כלל במשפט "אם זה לא שבור, אל תתקן את זה". ובכן, נראה שכעת זה שבור.

אין סיבה לבוא בטענות לפוליטיקאים המכהנים בוועדה. הם עושים את מה שהם יודעים לעשות – כלומר, פוליטיקה. אם כי, גם בהקשר הזה דומה שהשנים האחרונות מלמדות על מדרון ערכי של ממש. אפשר גם לומר שנציגי לשכת עורכי הדין, שבעבר ראו את תפקידם בוועדה כנציגי המקצוע – אלה שמביאים את הידע מן השטח על השופטים האיכותיים הראויים לקידום, ועל עורכי הדין הבולטים, המתאימים לשפיטה – זנחו את האתוס המקצועני והפכו לשחקני-משנה במשחק הפוליטי שמשחקים הפוליטיקאים בוועדה.

מה שלא ברור הוא איך השופטים החברים בוועדה נתנו יד לכל זה. נשיאת בית המשפט העליון באותה תקופה, מרים נאור, מסרה עדות במסגרת חקירת המשטרה בעניינם של נוה וכרייף. "במצג שהוצג לי, נוה היה הדמות הדומיננטית בוועדה", אמרה נאור, לפי פרוטוקול העדות שפירסמה לאחרונה העיתונאית שרון שפורר, "הוא לא היה חבר ועדה בתקופתי … אבל אני כן יודעת שכלפיי אפי הצטייר כדמות הקובעת, בין אם נכח ובין אם לא".

איילת שקד ואפי נוה במסיבת הפרידה שערכה לשכת עורכי הדין לנשיאת העליון היוצאת מרים נאור, ב-6 בנובמבר 2017 (צילום: פלאש90)
איילת שקד ואפי נוה במסיבת הפרידה שערכה לשכת עורכי הדין לנשיאת העליון היוצאת מרים נאור, ב-6 בנובמבר 2017 (צילום: פלאש90)

בהתאם לדיווחים מחדר המו"מ בין אנשי הליכוד לכחול-לבן, הצדדים דנים באפשרויות להמשיך ולשמר את שליטת הפוליטיקאים בוועדה, בין בדרך של הותרת המנגנון הקיים על כנו, ובין בדרך של שינוי הרכב הוועדה או מנגנון בחירת השופטים.

ההקשר הפוליטי הוא בדרך כלל נקודתי – בין אם המוטיבציה של הליכוד לחסום את מועמדותו לבית המשפט העליון של עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה עד לאחרונה ותלמיד מובהק של אסכולת ברק-ביניש; ובין אם הצורך למנוע השפעה של נתניהו וחבריו על שאלת קידומם של השופטים היושבים בהרכב שמונה לדון במשפטו של נתניהו.

אך השאלה היא כמובן עקרונית ורחבה בהרבה. במהלך תקופת כהונתה של הממשלה הקרובה, אמורים לפרוש לא פחות מחמישה שופטים של בית המשפט העליון.

יהיה זה קריטי שהשופטים החדשים שימונו, ייבחרו על בסיס שיקולים מקצועיים של מצוינות משפטית, ולא על בסיס תפיסתם, הנכונה או השגויה, של הפוליטיקאים בדבר מידת "שמרנותם" של המועמדים.

כל שנותיו היה בת המשפט העליון מגדלור של מצוינות, אלא שהוא ניצב בסכנה של הפיכתו לעוד מוסד בינוני, בדומה לאיכות הכללית של המגזר הממשלתי.

לצד זאת, יש הכרח גם לשוב ולהקפיד על סטנדרטים גבוהים במינוי שופטים לערכאות הדיוניות, השלום והמחוזי, שאתם נפגש הציבור הישראלי הנזקק לבתי המשפט ברוב מוחלט של המקרים.

עוד 763 מילים
סגירה