אילוסטרציה (צילום: Nuthawut Somsuk/istockphoto)
Nuthawut Somsuk/istockphoto

אפקט הקורונה פגועי הנפש עלולים לשלם מחיר כפול

אלפי ישראלים הפגועים בנפשם עלולים להיפגע קשות מהתפרצות הקורונה ● רבים מהם נמצאים ממילא בסיכון גבוה, בעקבות ניהול אורח לא בריא, עישון, השמנת יתר, ותופעות לוואי אחרות של הכדורים שהם נוטלים ● מי שמאושפז, גם חשוף לנגיף בבית החולים ● ולכך מתווספים הבלבול והדאגה בעקבות הקושי להבין את ההנחיות ואת המצב החדש ● יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: "כשמערכת כזו פוגשת את הקורונה זה מתכון לקטסטרופה"

בעוד שמשבר הקורונה יכול להכניס לחרדה ודיכאון גם את האדם הממוצע, עבור הסובלים מהפרעות נפשיות, המצב קשה פי כמה: המטופלים בקהילה מאבדים את מסגרת העבודה, מתקשים להסתגל לשינויים, וסובלים ממצוקה כלכלית; החולים הקשים יותר לא תמיד מבינים את משמעות הסגר, והמשפחות מתקשות לשמור על שלומם; ומערכת האשפוז – שהגיעה לימי הקורונה במצב של צפיפות שיא – מתמודדת עם אתגר לא פשוט, בניסיון למנוע את ההדבקה בבתי החולים.

"הגענו למשבר הזה עם מערכת אשפוז מורעבת שבבסיסה תקצוב נמוך, תת-כוח אדם וצפיפות בלתי אפשרית. כשמערכת כזו פוגשת את הקורונה זה מתכון לקטסטרופה", אומר לזמן ישראל בדאגה ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית, ומנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה.

"הגענו למשבר הזה עם מערכת אשפוז מורעבת שבבסיסה תקצוב נמוך, תת-כוח אדם וצפיפות בלתי אפשרית. כשמערכת כזו פוגשת את הקורונה זה מתכון לקטסטרופה", אומר ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהר"י

"מדובר בחולים שרובם מתקשים לשמור על כללים בסיסיים של מרחק חברתי, של חבישת מסיכות, שטיפת ידיים. הם מעבירים ביניהם סיגריות. המחלקות צפופות, חדרים של 4-5 מטופלים, ללא מרווחים בין המיטות. הצוות הרפואי שיוצא החוצה עלול להכניס וירוס לתוך המחלקות, וזה עלול להתפשט כמו אש בשדה קוצים".

כיום, כ-4%-5% מהישראלים נעזרים בטיפול נפשי, מתוכם כ-3,500 נזקקים לאשפוז, רובם במצב נפשי קשה. לדברי פישל, חולים אלה נמצאים בקבוצת סיכון להיפגע מקורונה. "לרוב הם מעשנים, התרופות גורמות להם לעלות במשקל והם מתקשים לשמור על אורח חיים בריא של תזונה וספורט, וסובלים מיתר לחץ דם.

"צריך לשמור על בתי החולים הפסיכיאטריים כמו על בתי אבות. אמנם אנחנו מונעים ביקורי משפחות, אבל כמו בכל בית חולים, יש אצלנו תנועה של אנשים פנימה והחוצה. מאושפזים משתחררים, וחולים חדשים נכנסים.

"צריך לעשות בדיקות קורונה לכל המאושפזים, לכל אנשי הצוות ולכל חולה חדש שנכנס. צריך למגן את אנשי הצוות במקרה שמתגלה הנגיף. פניתי למשרד הבריאות בבקשה לקבל את כמות הבדיקות הנדרשת, אבל לא קיבלנו מספיק".

11 בתי חולים פסיכיאטריים פועלים כיום בארץ, בנוסף על מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים רגילים. התקן הישראלי מאפשר לאשפז עד 40 חולים במחלקה, בעוד שבעולם מספרם מוגבל לרוב ל-18-24 בלבד. התפוסה של בתי החולים בימי שגרה עומדת על 105%-110%, בעוד שהשאיפה צריכה להיות לעבוד ב-85% תפוסה.

פישל אומר כי גם אחרי שהרפורמה במערך בריאות הנפש הושלמה בשנת 2015, התנאים במערכת לא השתפרו. "צריך להביא בחשבון שהאשפוז הפסיכיאטרי הוא הרבה יותר ממושך. אם אשפוז במחלקה כללית בבית חולים רגיל נמשך 3-4 ימים בממוצע, אצלנו האשפוז נמשך 3-4 שבועות בממוצע", מסביר פישל.

"מדובר בחולים שרובם מתקשים לשמור על כללים בסיסיים של מרחק חברתי, של חבישת מסיכות, שטיפת ידיים. הם מעבירים ביניהם סיגריות. המחלקות צפופות, חדרים של 4-5 מטופלים ללא מרווחים בין המיטות"

"אנחנו מנסים לדלל את מספר המאושפזים במחלקות בימים אלה, ולשחרר מטופלים במקרים שאפשר בלי להסתכן. אבל אנחנו מתקשים לעשות זאת, כי המשפחות מתנגדות. רואים את הקושי של הקרובים להשתלט על החולים בבית, ואפילו בהוסטלים, כולם רואים באשפוז פתרון למצב", הוא מוסיף.

כאמור, המערכת סובלת גם ממחסור חמור בכוח אדם. "חסרים היום כ-200 פסיכיאטרים בישראל. 100 תקנים בכלל אינם מאוישים, וכדי לספק לחולים את מה שאנחנו רואים לנכון, צריך לדעתנו עוד 100 תקנים. בתקופת הקורונה, הצפיפות והמחסור בכוח אדם הם מתכון לאסון", מזהיר פישל.

צפיפות בבית חולים פסיכיאטרי. אין מרווח בין המיטות
צפיפות בבית חולים פסיכיאטרי. אין מרווח בין המיטות

ד"ר פישל, מדוע המערכת סובלת ממחסור בכוח אדם?

"פסיכיאטריה היא לא מקצוע אטרקטיבי מבחינה כלכלית. המשכורות של המומחים במערכת הציבורית הן נמוכות, וגם הרווח בפסיכיאטריה הפרטית לא גבוה כמו במקצועות אחרים. היום משלמים לפסיכיאטר 600-800 שקל לשעה, בעוד לרופא עור, נשים או עיניים, המחיר עובר את ה-1,000 שקל לביקור פרטי.

"בהסכם הקיבוצי שנערך בין הסתדרות הרופאים לבין המעסיקים בשנת 2011, נעשה הבדל בין רופאים. מומחים שעובדים במחלקות פנימיות, הרדמה ופגיות, למשל, קיבלו תוספות גדולות. פסיכיאטרים, לעומת זאת, קיבלו תוספות מינוריות בלבד", אומר פישל. בנוסף לכך, מערך בריאות הנפש בישראל מקבל כ-4% מכלל תקציב הבריאות, בעוד במדינות העולם המערבי התקציבים עומדים על 6%-12%.

"אנחנו מנסים לדלל את מספר המאושפזים, ולשחרר מטופלים במקרים שאפשר בלי להסתכן. אבל אנחנו מתקשים לעשות זאת, כי המשפחות מתנגדות. רואים את הקושי של הקרובים להשתלט על החולים בבית"

מדוע לדעתך התקצוב נמוך?

"אין לי ספק שהסיבה העיקרית היא הסטיגמה שיש לפסיכיאטריה ולחולי נפש בארץ. זה מתחיל מקובעי המדיניות ומחלחל עד אחרון האזרחים. כולם מתייחסים לזה בהפליה", אומר פישל.

המלחמה של שי

שי קאופמן, יזם ומנהל בכיר לשעבר בחברות מזון מובילות, ואב לארבעה מבקעת הירדן, הקדיש את השנים האחרונות בחייו כדי להילחם בסטיגמה המדוברת.

קאופמן נחשף למערכת בריאות הנפש כאשר חלה במאניה דיפרסיה לפני כעשור. הוא גדל בבית ליטאי חרדי, ולדבריו עבר מעשה סדום בידי הרב שלו כשהיה בן 10. בהמשך חייו חזר בשאלה, והפך כאמור למנהל בכיר בחברת מזון גדולה.

קאופמן מספר לי בפתיחות כי לקראת גיל 40 חלה במחלת הסרטן, ועל רקע ההתמודדות עם המחלה הפיזית, התפרצה גם מחלת הנפש שלו. "אני מעביר הרצאות במשרד החינוך, במשטרה ובאוניברסיטת תל אביב, וכל הרצאה נפתחת בשאלה – למי מכם יצא בחייו לדבר עם מאותגר נפשית", הוא אומר לי.

"התוצאה תמיד זהה – הרוב המוחלט לא החליף מילה עם אדם שלוקה בנפשו. אנשים מפחדים אפילו לדבר. חושבים שמדובר באנשים עם שכל משובש, ולא מבינים שרוב רובם של החולים כלל לא נפגעים בשכל אלא רק בתפקוד היומיומי".

"הרוב המוחלט של הישראלים לא החליפו מילה עם אדם שלוקה בנפשו. אנשים מפחדים אפילו לדבר. חושבים שמדובר באנשים שהשכל שלהם משובש, ולא מבינים שרוב החולים כלל לא נפגעים בשכל, אלא רק בתפקוד היומיומי"

קאופמן מספר עוד כי כאשר נזקק לאשפוז בעקבות התקף נפשי ששיתק את גופו, הוא חשש מלהגיע ל"בית משוגעים", אבל בסופו של דבר החוויה שלו הייתה שונה.

"גיליתי שם אנשים איכותיים, טובי לב", הוא אומר לי. "הייתי מוקף באנשים מכל הסוגים, אנשים מדהימים ומוכשרים. למדתי שאין קשר בין שכל לנפש, אבל ראיתי גם איך החברה מרחיקה אותנו בגלל סטיגמות, משפחות מפקירות את ילדיהן.

"שם הבנתי שצריך להפסיק לקרוא להם 'חולי נפש' כי זה כמו קללה – 'רוצח', 'משוגע'. הבעיה של רוב מאותגרי הנפש נמצאת בתפקוד. המחלה לא משנה את האופי, ולא הופכת אותנו לרעים. אדם טוב ומוכשר נותר כזה גם עם המחלה".

שי קאופמן (צילום: עדו רוזנטל)
שי קאופמן (צילום: עדו רוזנטל)

לדברי ד"ר פישל, המצב הנוכחי משפיע על מאותגרי הנפש בצורה אינדיוידואלית, – תלוי במחלה הספציפית של כל אחד ואחת מהם.

"יש אנשים שזה לא ממש מזיז להם", אומר פישל, "כי העולם הפנימי שלהם הרבה יותר דרמטי וסוחף מהעולם החיצוני. אבל אנשים שסובלים מחרדה ודיכאון סובלים, כמובן, מהחמרה של המצב. עבור כולם כמעט, היעדר השגרה הוא גורם מקשה, ולכן אנחנו ממליצים לכולם לשמור על סדר יום: ללכת לישון ולאכול בזמנים הרגילים, ולשמור על קשר עם הגורם המטפל בטלפון או בשיחות וידאו".

אולם קאופמן מספר כי ישנם מתמודדים שלא מוצאים עזרה דווקא בתקופה זו. "מכרה שלי, שנמצאת במצב נפשי קשה, בדיוק עברה דירה לעיר אחרת, ובעיר החדשה לא נתנו לה מטפל חדש. היא גרה לבד וזקוקה לליווי.

"אני רואה אנשים שהתורים שלהם בוטלו, ולא נקבע להם טיפול אונליין במקום. הם פשוט נותרו ללא טיפול. חייבים להבין שחולים פסיכיאטריים היום נמצאים במצב קריטי ואין להם את פריבילגיה לחכות. אפשר להגיע מכאן לאובדנות או למצב שהטיפול כבר לא יעזור בהמשך. כמו במחלת הסרטן, גם במחלות נפש – ככל שמטפלים מוקדם יותר, יש יותר סיכוי שהטיפול יעזור".

"יש אנשים שהתורים שלהם בוטלו, ולא נקבע להם טיפול אונליין במקום. הם פשוט נותרו ללא טיפול. חייבים להבין שחולים פסיכיאטריים היום נמצאים במצב קריטי ואין להם פריבילגיה לחכות. אפשר להגיע מכאן לאובדנות"

בימים אלה עוזר קאופמן למתמודדי נפש בקהילה שנותרו ללא עבודה, באמצעות תרומות כספיות שהוא אוסף מאנשים פרטיים. בעוד שהחולים אשר אינם מסוגלים לעבוד זכאים לקצבאות נכות, החולים שמצליחים לתפקד – ולו באופן חלקי – לא זכאים לעזרה מהמדינה. כעת, הוא אומר, הם נותרים לגמרי לבד.

"אני רואה אנשים שבפעם הראשונה בחיים נאלצים לבקש עזרה כלכלית, וזה מרסק אותם. נושא התעסוקה הוא קריטי למאותגרי נפש, ולא רק בימי הקורונה.

"יש אנשי קריירה שמאבדים את מקום העבודה שלהם, כי המחלה פוגעת ביכולת התפקוד מפעם לפעם. מחלות הנפש גם מרסקות את הביטחון העצמי. בתקופות של מאניה הייתי מקים חברות ומוביל פרויקטים, ובתקופות הדיכאון לא תפקדתי.

"המדינה נותנת היום מענה רק לאוכלוסיות החלשות ביותר, באמצעות עמותות שמשבצות אותם במקומות עבודה, שם הם עושים עבודות יצירה. אבל צריך לתת מענה גם לאנשים שיש להם מקצוע וקריירה. זה יעלה הרבה פחות מקצבת נכות".

צבי פישל (צילום: אביטל צימט)
צבי פישל (צילום: אביטל צימט)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כל הכבוד שי. אתה נותן הרבה השראה וכוח לכולנו. צבי פישל אומר דברים נכונים בחלקם, אך מנער את חוצנו מתרומתה של הפסיכיאטריה למצוקת מאותגרי הנפש. למשל, הוא טען בכתבה של ישראל היום שהטיפול בש... המשך קריאה

כל הכבוד שי. אתה נותן הרבה השראה וכוח לכולנו. צבי פישל אומר דברים נכונים בחלקם, אך מנער את חוצנו מתרומתה של הפסיכיאטריה למצוקת מאותגרי הנפש. למשל, הוא טען בכתבה של ישראל היום שהטיפול בשוקים חשמלים קבל אישור של ה FDA. לא היה ולא נברא. הוא מתעלם מהקביעה של האו"ם שטיפול פסיכיאטריה בכפייה נחשב לעינויים. הוא מתעלם מהידע המצטבר לגבי הנזקים המצטברים של תרופות פסיכיאטריות וממשיך עם התרמית של "חוסר איזון כימי", שמעולם לא הוכח. טוב שיש אנשים כמוך שי. ותודה בשם כולנו.

עוד 1,245 מילים ו-2 תגובות
סגירה