אילוסטרציה (צילום: Nuthawut Somsuk/istockphoto)
"צריך לשמור על בתי החולים הפסיכיאטריים כמו על בתי אבות"

פגועי הנפש עלולים לשלם מחיר כפול

אפקט הקורונה

אלפי ישראלים הפגועים בנפשם עלולים להיפגע קשות מהתפרצות הקורונה ● רבים מהם נמצאים ממילא בסיכון גבוה, בעקבות ניהול אורח לא בריא, עישון, השמנת יתר, ותופעות לוואי אחרות של הכדורים שהם נוטלים ● מי שמאושפז, גם חשוף לנגיף בבית החולים ● ולכך מתווספים הבלבול והדאגה בעקבות הקושי להבין את ההנחיות ואת המצב החדש ● יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: "כשמערכת כזו פוגשת את הקורונה זה מתכון לקטסטרופה"

בעוד שמשבר הקורונה יכול להכניס לחרדה ודיכאון גם את האדם הממוצע, עבור הסובלים מהפרעות נפשיות, המצב קשה פי כמה: המטופלים בקהילה מאבדים את מסגרת העבודה, מתקשים להסתגל לשינויים, וסובלים ממצוקה כלכלית; החולים הקשים יותר לא תמיד מבינים את משמעות הסגר, והמשפחות מתקשות לשמור על שלומם; ומערכת האשפוז – שהגיעה לימי הקורונה במצב של צפיפות שיא – מתמודדת עם אתגר לא פשוט, בניסיון למנוע את ההדבקה בבתי החולים.

"הגענו למשבר הזה עם מערכת אשפוז מורעבת שבבסיסה תקצוב נמוך, תת-כוח אדם וצפיפות בלתי אפשרית. כשמערכת כזו פוגשת את הקורונה זה מתכון לקטסטרופה", אומר לזמן ישראל בדאגה ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית, ומנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה.

"הגענו למשבר הזה עם מערכת אשפוז מורעבת שבבסיסה תקצוב נמוך, תת-כוח אדם וצפיפות בלתי אפשרית. כשמערכת כזו פוגשת את הקורונה זה מתכון לקטסטרופה", אומר ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהר"י

"מדובר בחולים שרובם מתקשים לשמור על כללים בסיסיים של מרחק חברתי, של חבישת מסיכות, שטיפת ידיים. הם מעבירים ביניהם סיגריות. המחלקות צפופות, חדרים של 4-5 מטופלים, ללא מרווחים בין המיטות. הצוות הרפואי שיוצא החוצה עלול להכניס וירוס לתוך המחלקות, וזה עלול להתפשט כמו אש בשדה קוצים".

כיום, כ-4%-5% מהישראלים נעזרים בטיפול נפשי, מתוכם כ-3,500 נזקקים לאשפוז, רובם במצב נפשי קשה. לדברי פישל, חולים אלה נמצאים בקבוצת סיכון להיפגע מקורונה. "לרוב הם מעשנים, התרופות גורמות להם לעלות במשקל והם מתקשים לשמור על אורח חיים בריא של תזונה וספורט, וסובלים מיתר לחץ דם.

"צריך לשמור על בתי החולים הפסיכיאטריים כמו על בתי אבות. אמנם אנחנו מונעים ביקורי משפחות, אבל כמו בכל בית חולים, יש אצלנו תנועה של אנשים פנימה והחוצה. מאושפזים משתחררים, וחולים חדשים נכנסים.

"צריך לעשות בדיקות קורונה לכל המאושפזים, לכל אנשי הצוות ולכל חולה חדש שנכנס. צריך למגן את אנשי הצוות במקרה שמתגלה הנגיף. פניתי למשרד הבריאות בבקשה לקבל את כמות הבדיקות הנדרשת, אבל לא קיבלנו מספיק".

11 בתי חולים פסיכיאטריים פועלים כיום בארץ, בנוסף על מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים רגילים. התקן הישראלי מאפשר לאשפז עד 40 חולים במחלקה, בעוד שבעולם מספרם מוגבל לרוב ל-18-24 בלבד. התפוסה של בתי החולים בימי שגרה עומדת על 105%-110%, בעוד שהשאיפה צריכה להיות לעבוד ב-85% תפוסה.

פישל אומר כי גם אחרי שהרפורמה במערך בריאות הנפש הושלמה בשנת 2015, התנאים במערכת לא השתפרו. "צריך להביא בחשבון שהאשפוז הפסיכיאטרי הוא הרבה יותר ממושך. אם אשפוז במחלקה כללית בבית חולים רגיל נמשך 3-4 ימים בממוצע, אצלנו האשפוז נמשך 3-4 שבועות בממוצע", מסביר פישל.

"מדובר בחולים שרובם מתקשים לשמור על כללים בסיסיים של מרחק חברתי, של חבישת מסיכות, שטיפת ידיים. הם מעבירים ביניהם סיגריות. המחלקות צפופות, חדרים של 4-5 מטופלים ללא מרווחים בין המיטות"

"אנחנו מנסים לדלל את מספר המאושפזים במחלקות בימים אלה, ולשחרר מטופלים במקרים שאפשר בלי להסתכן. אבל אנחנו מתקשים לעשות זאת, כי המשפחות מתנגדות. רואים את הקושי של הקרובים להשתלט על החולים בבית, ואפילו בהוסטלים, כולם רואים באשפוז פתרון למצב", הוא מוסיף.

כאמור, המערכת סובלת גם ממחסור חמור בכוח אדם. "חסרים היום כ-200 פסיכיאטרים בישראל. 100 תקנים בכלל אינם מאוישים, וכדי לספק לחולים את מה שאנחנו רואים לנכון, צריך לדעתנו עוד 100 תקנים. בתקופת הקורונה, הצפיפות והמחסור בכוח אדם הם מתכון לאסון", מזהיר פישל.

צפיפות בבית חולים פסיכיאטרי. אין מרווח בין המיטות
צפיפות בבית חולים פסיכיאטרי. אין מרווח בין המיטות

ד"ר פישל, מדוע המערכת סובלת ממחסור בכוח אדם?

"פסיכיאטריה היא לא מקצוע אטרקטיבי מבחינה כלכלית. המשכורות של המומחים במערכת הציבורית הן נמוכות, וגם הרווח בפסיכיאטריה הפרטית לא גבוה כמו במקצועות אחרים. היום משלמים לפסיכיאטר 600-800 שקל לשעה, בעוד לרופא עור, נשים או עיניים, המחיר עובר את ה-1,000 שקל לביקור פרטי.

"בהסכם הקיבוצי שנערך בין הסתדרות הרופאים לבין המעסיקים בשנת 2011, נעשה הבדל בין רופאים. מומחים שעובדים במחלקות פנימיות, הרדמה ופגיות, למשל, קיבלו תוספות גדולות. פסיכיאטרים, לעומת זאת, קיבלו תוספות מינוריות בלבד", אומר פישל. בנוסף לכך, מערך בריאות הנפש בישראל מקבל כ-4% מכלל תקציב הבריאות, בעוד במדינות העולם המערבי התקציבים עומדים על 6%-12%.

"אנחנו מנסים לדלל את מספר המאושפזים, ולשחרר מטופלים במקרים שאפשר בלי להסתכן. אבל אנחנו מתקשים לעשות זאת, כי המשפחות מתנגדות. רואים את הקושי של הקרובים להשתלט על החולים בבית"

מדוע לדעתך התקצוב נמוך?

"אין לי ספק שהסיבה העיקרית היא הסטיגמה שיש לפסיכיאטריה ולחולי נפש בארץ. זה מתחיל מקובעי המדיניות ומחלחל עד אחרון האזרחים. כולם מתייחסים לזה בהפליה", אומר פישל.

המלחמה של שי

שי קאופמן, יזם ומנהל בכיר לשעבר בחברות מזון מובילות, ואב לארבעה מבקעת הירדן, הקדיש את השנים האחרונות בחייו כדי להילחם בסטיגמה המדוברת.

קאופמן נחשף למערכת בריאות הנפש כאשר חלה במאניה דיפרסיה לפני כעשור. הוא גדל בבית ליטאי חרדי, ולדבריו עבר מעשה סדום בידי הרב שלו כשהיה בן 10. בהמשך חייו חזר בשאלה, והפך כאמור למנהל בכיר בחברת מזון גדולה.

קאופמן מספר לי בפתיחות כי לקראת גיל 40 חלה במחלת הסרטן, ועל רקע ההתמודדות עם המחלה הפיזית, התפרצה גם מחלת הנפש שלו. "אני מעביר הרצאות במשרד החינוך, במשטרה ובאוניברסיטת תל אביב, וכל הרצאה נפתחת בשאלה – למי מכם יצא בחייו לדבר עם מאותגר נפשית", הוא אומר לי.

"התוצאה תמיד זהה – הרוב המוחלט לא החליף מילה עם אדם שלוקה בנפשו. אנשים מפחדים אפילו לדבר. חושבים שמדובר באנשים עם שכל משובש, ולא מבינים שרוב רובם של החולים כלל לא נפגעים בשכל אלא רק בתפקוד היומיומי".

"הרוב המוחלט של הישראלים לא החליפו מילה עם אדם שלוקה בנפשו. אנשים מפחדים אפילו לדבר. חושבים שמדובר באנשים שהשכל שלהם משובש, ולא מבינים שרוב החולים כלל לא נפגעים בשכל, אלא רק בתפקוד היומיומי"

קאופמן מספר עוד כי כאשר נזקק לאשפוז בעקבות התקף נפשי ששיתק את גופו, הוא חשש מלהגיע ל"בית משוגעים", אבל בסופו של דבר החוויה שלו הייתה שונה.

"גיליתי שם אנשים איכותיים, טובי לב", הוא אומר לי. "הייתי מוקף באנשים מכל הסוגים, אנשים מדהימים ומוכשרים. למדתי שאין קשר בין שכל לנפש, אבל ראיתי גם איך החברה מרחיקה אותנו בגלל סטיגמות, משפחות מפקירות את ילדיהן.

"שם הבנתי שצריך להפסיק לקרוא להם 'חולי נפש' כי זה כמו קללה – 'רוצח', 'משוגע'. הבעיה של רוב מאותגרי הנפש נמצאת בתפקוד. המחלה לא משנה את האופי, ולא הופכת אותנו לרעים. אדם טוב ומוכשר נותר כזה גם עם המחלה".

שי קאופמן (צילום: עדו רוזנטל)
שי קאופמן (צילום: עדו רוזנטל)

לדברי ד"ר פישל, המצב הנוכחי משפיע על מאותגרי הנפש בצורה אינדיוידואלית, – תלוי במחלה הספציפית של כל אחד ואחת מהם.

"יש אנשים שזה לא ממש מזיז להם", אומר פישל, "כי העולם הפנימי שלהם הרבה יותר דרמטי וסוחף מהעולם החיצוני. אבל אנשים שסובלים מחרדה ודיכאון סובלים, כמובן, מהחמרה של המצב. עבור כולם כמעט, היעדר השגרה הוא גורם מקשה, ולכן אנחנו ממליצים לכולם לשמור על סדר יום: ללכת לישון ולאכול בזמנים הרגילים, ולשמור על קשר עם הגורם המטפל בטלפון או בשיחות וידאו".

אולם קאופמן מספר כי ישנם מתמודדים שלא מוצאים עזרה דווקא בתקופה זו. "מכרה שלי, שנמצאת במצב נפשי קשה, בדיוק עברה דירה לעיר אחרת, ובעיר החדשה לא נתנו לה מטפל חדש. היא גרה לבד וזקוקה לליווי.

"אני רואה אנשים שהתורים שלהם בוטלו, ולא נקבע להם טיפול אונליין במקום. הם פשוט נותרו ללא טיפול. חייבים להבין שחולים פסיכיאטריים היום נמצאים במצב קריטי ואין להם את פריבילגיה לחכות. אפשר להגיע מכאן לאובדנות או למצב שהטיפול כבר לא יעזור בהמשך. כמו במחלת הסרטן, גם במחלות נפש – ככל שמטפלים מוקדם יותר, יש יותר סיכוי שהטיפול יעזור".

"יש אנשים שהתורים שלהם בוטלו, ולא נקבע להם טיפול אונליין במקום. הם פשוט נותרו ללא טיפול. חייבים להבין שחולים פסיכיאטריים היום נמצאים במצב קריטי ואין להם פריבילגיה לחכות. אפשר להגיע מכאן לאובדנות"

בימים אלה עוזר קאופמן למתמודדי נפש בקהילה שנותרו ללא עבודה, באמצעות תרומות כספיות שהוא אוסף מאנשים פרטיים. בעוד שהחולים אשר אינם מסוגלים לעבוד זכאים לקצבאות נכות, החולים שמצליחים לתפקד – ולו באופן חלקי – לא זכאים לעזרה מהמדינה. כעת, הוא אומר, הם נותרים לגמרי לבד.

"אני רואה אנשים שבפעם הראשונה בחיים נאלצים לבקש עזרה כלכלית, וזה מרסק אותם. נושא התעסוקה הוא קריטי למאותגרי נפש, ולא רק בימי הקורונה.

"יש אנשי קריירה שמאבדים את מקום העבודה שלהם, כי המחלה פוגעת ביכולת התפקוד מפעם לפעם. מחלות הנפש גם מרסקות את הביטחון העצמי. בתקופות של מאניה הייתי מקים חברות ומוביל פרויקטים, ובתקופות הדיכאון לא תפקדתי.

"המדינה נותנת היום מענה רק לאוכלוסיות החלשות ביותר, באמצעות עמותות שמשבצות אותם במקומות עבודה, שם הם עושים עבודות יצירה. אבל צריך לתת מענה גם לאנשים שיש להם מקצוע וקריירה. זה יעלה הרבה פחות מקצבת נכות".

צבי פישל (צילום: אביטל צימט)
צבי פישל (צילום: אביטל צימט)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כל הכבוד שי. אתה נותן הרבה השראה וכוח לכולנו. צבי פישל אומר דברים נכונים בחלקם, אך מנער את חוצנו מתרומתה של הפסיכיאטריה למצוקת מאותגרי הנפש. למשל, הוא טען בכתבה של ישראל היום שהטיפול בש... המשך קריאה

כל הכבוד שי. אתה נותן הרבה השראה וכוח לכולנו. צבי פישל אומר דברים נכונים בחלקם, אך מנער את חוצנו מתרומתה של הפסיכיאטריה למצוקת מאותגרי הנפש. למשל, הוא טען בכתבה של ישראל היום שהטיפול בשוקים חשמלים קבל אישור של ה FDA. לא היה ולא נברא. הוא מתעלם מהקביעה של האו"ם שטיפול פסיכיאטריה בכפייה נחשב לעינויים. הוא מתעלם מהידע המצטבר לגבי הנזקים המצטברים של תרופות פסיכיאטריות וממשיך עם התרמית של "חוסר איזון כימי", שמעולם לא הוכח. טוב שיש אנשים כמוך שי. ותודה בשם כולנו.

עוד 1,245 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 28 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 866 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

למקרה שפיספסת

השמאל וסיפוח - עמוק בבור וממשיכים לחפור

השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש

כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.

באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.

בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.

הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.

כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?

כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם

השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.

הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 465 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-1 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים

פרשת וילה שוקן: עיריית ירושלים נדרשת להתערב בסיפוח המתחם לבית רה"מ

מעקב זמן ישראל בעקבות חשיפת "סיפוח" וילה שוקן למעון רה"מ בבלפור, ועדת השימור של עיריית ירושלים נדרשת לסוגיית ההשתלטות על הנכס, שחלקים ממנו מיועדים לשימור ולשימוש הציבור ● מגישת השאילתה, ציפי רון: "לאיש אין מושג מה קורה שם. אם בונים שם, זה לא תקין"

עוד 621 מילים
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה