בשעה ששיעור האבטלה במדינה עומד על 25%, ותנועתם של רוב הישראלים מוגבלת לרדיוס של 100 מטרים מהבית בעקבות הקורונה, מעטים נתנו את דעתם לתכנית של הממשלה לעקוב אחר נשאי קורונה באמצעות נתונים סלולריים.
לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 63% מהציבור היהודי ו-38% מהציבור הערבי במדינה אמרו שהם סומכים על השב"כ ועל גופים ממשלתיים אחרים שיעשו שימוש אחראי בנתונים הסלולריים הנאספים, ורק לצורך מניעת הדבקה.
אבל ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התכנית שלו לדמוקרטיה בעידן המידע, מאמינה שהאמון הזה אינו מוצדק. היא מזהירה כי על רקע הכאוס והבלבול שגרמה המגפה, הממשלה ביצעה "הפרה קיצונית ונרחבת של זכויות אדם בכך שאפשרה לשב"כ, שהוא הגוף הכי לא שקוף שאפשר לדמיין, גישה לכל הנתונים הדיגיטליים האישיים של אזרחי ישראל".
לא זו בלבד שהשב"כ קיבל גישה חסרת תקדים לנתונים של אזרחי ישראל, לרבות היסטוריית המיקום שלהם ומידע על שיחות, מסרונים ואתרים שהם גלשו בהם, אומרת שוורץ אלטשולר, אלא ששר הביטחון הודיע לאחרונה על תכנית לנתח את הנתונים האלה בעזרת חברה פרטית שיש לגביה מחלוקת רבה – קבוצת NSO.
קבוצת NSO נתבעה לאחרונה על ידי פייסבוק בשל שימוש באפליקציית המסרים ווטסאפ שבבעלותה כדי לפרוץ לטלפונים הסלולריים של כ-1,400 עיתונאים, דיפלומטים, מתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם.
על פי דיווחים בתקשורת, החברה נתונה כעת בחקירה של ה-FBI, וכפי שפורסם ב-Times of Israel, בעליה קשורים לתעשיית האופציות הבינאריות שהייתה מעורבת במידה רבה במעשי הונאה ואשר הוצאה אל מחוץ לחוק בישראל.
קבוצת NSO הכחישה בעבר את החשדות שיוחסו לה בתביעה של פייסבוק ובכמה תביעות נוספות שהגישו נגדה פעילי זכויות אדם.
"מטרתה היחידה של NSO היא לספק טכנולוגיה לגופי המודיעין הממשלתיים ולסוכנויות אכיפת החוק המורשים, שתסייע להם להילחם בטרור ובפשע חמור. הטכנולוגיה לא נועדה או הורשתה לשימוש נגד פעילי זכויות אדם או עיתונאים. היא סייעה להציל אלפי חיים בשנים האחרונות", הצהירה החברה ב-2019.
בתגובה שהתקבלה זמן קצר לאחר פרסום הכתבה הזו (בגרסתה האנגלית), קבוצת NSO טענה כי הכתבה "אינה משקפת את המציאות ומלאה באי-דיוקים" (תגובתה המלאה של קבוצת NSO, בעברית, מופיעה בתחתית העמוד).
זמן ישראל שאל דובר מטעם נפתלי בנט אם שר הביטחון מאמין שקבוצת NSO מחזיקה ביושרה וברמה המוסרית לקבל גישה לנתונים האישיים של כל אזרחי ישראל. "לא מתייחסים", הייתה התשובה.
זמן ישראל שוחח עם שוורץ אלטשולר כדי להבין מדוע היא סבורה ששיטות המעקב הסלולרי החדשות של ממשלת ישראל פולשניות יותר מאלה של מדינות דמוקרטיות אחרות, ומדוע היא חושבת שהסמכויות שהוענקו לשב"כ, וייתכן שיוענקו גם לקבוצת NSO, צריכות לעורר דאגה עמוקה בלבם של אזרחי ישראל. שוחחנו גם עם תובע פדרלי לשעבר בארה"ב, והתייעצנו עם מומחים נוספים.
כיצד נתונים סלולריים משמשים לבלימת הקורונה
ב-14 במרץ, ראש הממשלה הודיע כי ישראל תעשה שימוש בנתונים סלולריים לצורך מעקב אחר נשאי קורונה. "יופעלו כל האמצעים, כולל אמצעים טכנולוגיים למאבק בטרור, שנמנעתי עד היום להפעילם בציבור האזרחי. אבל אין ברירה", הוא אמר בהצהרה לתקשורת בפריים-טיים. הוא הכיר בכך שיש באותם אמצעים משום פגיעה בפרטיות האזרחים, אבל אמר שההכרח לעצור את התפשטות המגפה זוכה לעדיפות עליונה, וציין כי הוא קיבל אור ירוק ממשרד המשפטים.
אבל למה בדיוק התכוון בנתונים סלולריים, ולאיזה סוג של פגיעה בפרטיות הוא רמז? שוורץ אלטשולר מסבירה שנתניהו התכוון לשיטה שנקראת "מעקב מגע", ולדבריה נמצאת בשימוש במדינות רבות, דמוקרטיות ולא דמוקרטיות.
הרעיון מאחורי מעקב מגע בהקשר של המאבק במגפה, היא אומרת, הוא לאתר אנשים במעגלים הראשון, השני והשלישי של ההדבקה. "בואי נאמר שאובחנת כנשאית קורונה. אני רוצה ללכת 14 ימים אחורה ולדעת בדיוק איפה היית ועם מי נפגשת בדרך. אולי חזרת מארצות הברית לפני 14 יום וישבת בבית ולא פגשת אף אחד. או אולי פשוט לא ידעת שנדבקת, והמשכת ללכת לעבודה כרגיל, נסעת ברכבת ועשית קניות בסופרמרקט. כל אלה שחצו את דרכך הם מה שאנחנו מכנים המעגל השני. וכל האנשים שהם פגשו בתורם, הם המעגל השלישי".
שוורץ אלטשולר אומרת שהדרך הטובה ביותר לגלות מי בא במגע עם חולה היא לשאול אותו, אבל זה תקף רק לגבי אנשים שהוא מכיר באופן אישי. אם הוא הלך לסופרמרקט או נסע באוטובוס, הדרך היחידה לדעת עם מי הוא בא במגע קרוב היא לנתח את נתוני המיקום הסלולריים שלו. לדבריה, "נתוני מיקום סלולריים יכולים לעזור להבין את מי פגשת ב-14 הימים האחרונים. כל האנשים האלה צריכים להיכנס לבידוד. הם צריכים לקבל מסרון שאומר להם להישאר בבית".
הדרך הטובה ביותר לגלות מי בא במגע עם חולה היא לשאול אותו, אבל זה תקף רק לגבי אנשים שהוא מכיר. אם הוא הלך לסופרמרקט, הדרך היחידה לדעת עם מי הוא בא במגע היא לנתח את נתוני המיקום הסלולריים שלו
היא מאמינה שמעקב מיקום יכול להיות נוהג לגיטימי, כל עוד הגוף הממשלתי שמקבל את הנתונים ומנתח אותם הוא גוף אזרחי ולא צבא או סוכנות מודיעין.
לדבריה, למרות שהשב"כ מחזיק ביכולת הטכנולוגית לביצוע מעקב מגע, העובדה שישראל הטילה עליו משימה כזו היא חסרת תקדים ובעייתית ביותר. "זה שירות חשאי", היא אומרת. "הוא פועל מאחורי דלתות סגורות, והכול בו סודי. אז יצרנו מערכת שבה כל נתוני המיקום שלנו מנותחים על ידי השב"כ על בסיס יומי".
נתוני המיקום שנמצאים כעת בידי השב"כ, אומרת שוורץ אלטשולר, מראים איפה היה כל אדם בכל רגע, באילו אתרים גלש וכן את היסטוריית השיחות והמסרונים שלו ועם מי הוא שוחח או התכתב (לא כולל את תוכן השיחות או המסרונים).
בנוגע לשאלה איך בדיוק מתקבל המידע, היא אומרת שלא רבים יודעים, אבל לשב"כ יש גישה ישירה לתשתית הסלולרית בישראל. הארגון אינו צריך לבקש נתוני מיקום מחברות הסלולר, היות שהוא משיג אותם באופן עצמאי.
"השב"כ אוסף את המידע הזה כל הזמן, לא רק במהלך משבר הקורונה", מעירה שוורץ אלטשולר. "רונן ברגמן פרסם לאחרונה כתבת תחקיר בנושא, אבל המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב על זה מאמר לפני שנה. התרענו שאין מספיק פיקוח".
בזמני שגרה, השב"כ מחזיק את כל המידע במאגר נתונים עצום, שהוא אינו משתמש בו ואין לו גישה אוטומטית אליו. "אם הם רוצים לעקוב אחרי אדם מסוים, הם זקוקים לצו בית משפט". מה שהשתנה מאז ההודעה של נתניהו ב-14 במרץ, לדבריה, הוא שלשב"כ יש עכשיו "גישה רחבה למאגר הנתונים הזה ללא שום צו מבית משפט, ולא על אדם מסוים אלא על כל מי שאולי היה ליד חולה קורונה". "אני רואה בזה הפרה קיצונית ונרחבת של זכויות אדם", היא אומרת.
"לשב"כ יש עכשיו גישה רחבה למאגר הנתונים הזה ללא שום צו מבית משפט, ולא על אדם מסוים אלא על כל מי שאולי היה ליד חולה קורונה. אני רואה בזה הפרה קיצונית ונרחבת של זכויות אדם"
שוורץ אלטשולר מכירה בכך שישנם אמצעים למניעת שימוש לרעה או שימוש למטרות זרות בנתונים הללו. "השב"כ אינו מורשה להעביר את הנתונים האלה לכל גוף ממשלתי אחר, והוא אמור למחוק את כל המידע ברגע שמשבר הקורונה יחלוף. אבל את יכולה לתאר לעצמך שהפיקוח די רופף".
אנקוש חרדורי, לשעבר תובע פדרלי בארצות הברית, אמר לזמן ישראל שסוג והיקף הנתונים שהשב"כ אסף על פי הדיווחים עלולים להיות מסוכנים מאוד אם המידע ייפול לידיים הלא נכונות. "אם הדיווחים נכונים, הרי שמדובר במאגר מידע בלתי רגיל שאפשר לעשות בו שימוש ושימוש לרעה באינספור דרכים", הוא אומר.
"גם אם נשים בצד את השאלה אם בכלל היה צריך לאסוף אותה מלכתחילה, היסטוריית נתוני איכון – מעקב אחרי אדם באמצעות הטלפון הנייד שלו או שלה – יכולה לשמש כדי לדעת אם אותו אדם מחפש אחר עזרה נפשית, אם הוא מחפש אחר טיפול בהתמכרות או אם הוא מנהל רומן מחוץ לנישואים. בידיים הלא נכונות, לא יהיה קשה להשתמש במידע מהסוג הזה לצורך סחיטה".
"מעקב אחרי אדם באמצעות הטלפון הנייד שלו – יכול לשמש כדי לדעת אם אותו אדם מחפש אחר עזרה נפשית או אם הוא מנהל רומן מחוץ לנישואים. בידיים הלא נכונות, לא יהיה קשה להשתמש במידע מהסוג הזה לצורך סחיטה"
הוא מוסיף כי "אם נתוני האיכון מוצלבים עם נתוני שיחות וחיפוש ברשת, יש לך אפילו גישה רחבה יותר למידע רגיש על התנהגות ותנועות של אנשים – מידע שאולי נראה בעיניהם זמני באותו הזמן, אך יכול לקבל משמעות בשל הישארות הנתונים. מי ירצה שכל היסטוריית החיפוש שלו בנייד – שאולי כוללת כמה תחומי עניין ומחשבות שהעסיקו אותו רק לזמן קצר – תיסקר על ידי אדם אחר?".
שיתוף פעולה עם קבוצת NSO
ב-30 במרץ, שר הביטחון בנט הודיע בסדרה של ציוצים שישראל פיתחה גם מערכת בינה מלאכותית מתוחכמת, בנפרד מהמערכת שנמצאת כעת בשימוש השב"כ, כדי לנטר את התפשטות נגיף הקורונה. "לדעתי היא המתקדמת בעולם", הוא כתב, והוסיף אימוג'י של שריר ושל דגל ישראל.
המערכת, לדבריו, תעניק לכל אזרח ציון בין 1 ל-10, בהתאם לסבירות שלפיה הוא מדביק אחרים בקורונה. "נניח ביקרת שלשום בכספומט ששעה קודם לכן היה שם נשא, הציון שלך יעלה, נניח ל-9. (המערכת) מזהה עבורנו בזמן אמת מבנים, שכונות ומוקדי הדבקה, ועליהם 'נתנפל', ונבצע בהם סגר או המון בדיקות", אמר.
בנט חשף גם שהמערכת היא מיזם משותף של משרד הביטחון, יחידת המודיעין 8200 וחברת הייטק פרטית, שהוא לא נקב בשמה. אבל בשימוע שערכה ועדת המשנה של הכנסת למודיעין ולשירותים החשאיים ב-31 במרץ, חברי הכנסת גילו שאותה חברה היא לא אחרת מאשר קבוצת NSO השנויה במחלוקת.
בנט חשף גם שהמערכת היא מיזם משותף של משרד הביטחון, יחידת המודיעין 8200 וחברת הייטק פרטית, שהוא לא נקב בשמה. אבל בשימוע בכנסת התגלה שאותה חברה היא לא אחרת מאשר קבוצת NSO השנויה במחלוקת
החברה מוכרת כמי ששיווקה את תוכנת פגסוס, שעל פי דיווחים מסוגלת לפרוץ לתכנים של כל טלפון ואף להפעיל או לכבות את המצלמה ואת המיקרופון שלו כדי לרגל אחר בעליו. באוקטובר, פייסבוק, הבעלים של אפליקציית המסרים ווטסאפ, הגישה תביעה לבית משפט פדרלי בארצות הברית נגד NSO, שבה היא מאשימה אותה כי ניצלה את האפליקציה לריגול סייבר אחר קרוב ל-1,400 עיתונאים, דיפלומטים, מתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם.
על פי הדיווחים, נגד קבוצת NSO מתנהלת גם חקירה של ה-FBI.
– היא מדרגת כל אזרח מה סבירות שהוא מדביק כרגע בקורונה.
הכל אוטומטי.
נניח ביקרת שלשום בכספומט ששעה קודם לכן היה שם נשא-קורונה, הציון שלך יעלה, נניח ל-9. ועוד.
– מזהה עבורנו בזמן אמת מבנים, שכונות ומוקדי הדבקה, ועליהם "נתנפל", ונבצע בהם סגר או המון בדיקות.— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) March 30, 2020
במאי 2019, נציגים של אמנסטי אינטרנשיונל ישראל וכמה עשרות פעילי זכויות אדם ישראלים נוספים הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לצו לביטול רישיון הייצוא של קבוצת NSO, מכיוון שהקבוצה השתמשה לכאורה בפגסוס נגד סוכנים של אמנסטי אינטרנשיונל באיחוד האמירויות הערביות.
בעתירה נטען כי במתן היתר לקבוצת NSO לייצא את התוכנה שלה, מדינת ישראל מפרה את הכרזת האו"ם על זכויות אדם מ-1948, שלפיה "לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו, במעונו, בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב. כל אדם זכאי להגנת החוק בפני התערבות או פגיעה באלה".
"אין הרבה חברות ישראליות עם מוניטין גרוע יותר משל קבוצת NSO", אומרת תהילה שוורץ אלטשולר. לדבריה, כדי שכלי התוכנה של NSO שהזכיר בנט יעבוד, הוא יזדקק לנתוני מיקום סלולריים. "אנחנו לא יודעים מאיפה הוא מתכנן להשיג את הנתונים האלה. אם הוא רוצה להשתמש בנתוני המיקום של השב"כ שתיארתי קודם, תקנות החירום אינן מתירות את זה. נאמר בפירוש שהשב"כ אינו יכול להעביר מידע כלשהו לכל גוף אחר מלבד משרד הבריאות.
"אין הרבה חברות ישראליות עם מוניטין גרוע יותר משל קבוצת NSO. אנחנו לא יודעים מאיפה בנט מתכנן להשיג את הנתונים האלה. אם הוא רוצה להשתמש בנתוני המיקום של השב"כ, תקנות החירום אינן מתירות את זה"
"אם, לעומת זאת, הוא רוצה להשתמש בנתוני המיקום הרגילים של חברות הסלולר, צריכה להיות לו סמכות כלשהי לבקש את הנתונים האלה", היא אומרת.
לדבריה, כלי המעקב החדש שבנט התפאר בו יכול להיות מועיל כשלעצמו, היות שהוא יכול לנהל מעקב מגע אחר המעגלים הראשון, השני והשלישי של ההדבקה.
"הוא יכול לעשות את זה בצורה ויזואלית מאוד יפה. הוא יכול לספק מפות חום שיאפשרו למקבלי ההחלטות לראות איפה ההתפרצויות מחמירות ואילו אזורים במדינה נקיים יחסית מהמחלה", היא אומרת. אבל, היא מזהירה, יש שתי בעיות עיקריות בנוגע למערכת הבינה המלאכותית שבנט רוצה להשתמש בה.
הראשונה קשורה לשימוש בכלי כזה על ידי הצבא ומוסדות הביטחון. "הצבא אינו כפוף לחוק חופש המידע; לא חלות עליו המגבלות של גוף שמטפל בנתונים פרטיים של אזרחים", היא אומרת. "אנחנו מעניקים לצבא סמכויות רחבות כדי להילחם באויבים, לא כדי להילחם באזרחים".
לדבריה, אף על פי שדמוקרטיות אסייתיות כמו טייוואן ודרום קוריאה השתמשו בנתוני מיקום סלולריים לצורך מעקב מגע במסגרת המלחמה במגפה, הן לא עירבו את הצבא ואת מוסדות הביטחון.
"הן הלכו ישר לחברות הסלולר, ניצלו את תקנות החירום כדי לבקש מהן נתונים סלולריים, ואז העבירו את הנתונים האלה ישירות למשרד לבריאות הציבור. הן לא עירבו את הצבא או את המשטרה, ובטח שלא את השירותים החשאיים".
אבל מטרידה במיוחד, לדברי שוורץ אלטשולר, היא העובדה שהשב"כ לא ראה בעיה בעירובה של קבוצת NSO ביוזמה שלו. "לקבוצת NSO יש מוניטין רע מאוד. אין הרבה חברות ישראליות שזכו לגינוי מצד הדווח המיוחד של האו"ם להגנה על חופש הדעה והביטוי", היא אומרת בהקשר לביקורתו החריפה של הדווח המיוחד דיוויד קיי על החברה בשל ביזוי והפרה לכאורה של זכויות אדם.
קבוצת NSO הכחישה כי ביצעה עוולה כלשהי.
ב-5 באפריל, בנט אמר לגלצ שהפעלת כלי הבינה המלאכותית מצריכה את אישור ראש הממשלה. "אנחנו מחכים להחלטת הממשלה", סיפר. "ברגע שראש הממשלה יחליט, זה יקרה. אנחנו צריכים את הכלי הזה כי זה כמו ההבדל בין להשתמש בווייז לבין פשוט לדווח על פקק תנועה. הכלי הזה הוא הווייז של הקורונה".
בנט הבטיח בשידור שרק הממשלה, ולא קבוצת NSO, תנהל את הנתונים. לדבריו, תפקידה של NSO יהיה רק לספק את התוכנה, שתהיה בשליטת הממשלה.
"אנחנו זקוקים לכלי הזה אם אנחנו רוצים לפתוח מחדש את הכלכלה", טען בנט. "אנחנו צריכים לדעת אם הייתה התפרצות של הווירוס בדימונה או ב… קריית שמונה. כרגע אנחנו בעצם עיוורים".
מקור בתעשיית אבטחת הסייבר, שביקש לדבר בעילום שם, אמר לי כי NSO מוכרת כרגע את תוכנת הקורונה שלה למדינות שונות, וכי הוא חושש שהיא עשויה למכור לאותן ממשלות מרכיבים של תוכנת פגסוס כחלק מעסקת חבילה.
קשרים מטרידים
שלושה ממייסדיה של קבוצת NSO – עמרי לביא, שלו חוליו ויצחק זק – מנהלים את השקעות הכסף הפרטי שלהם דרך חברת ההשקעות פאונדרס גרופ (Founders Group), שביצעה השקעות בתעשיית האופציות הבינאריות, אשר הייתה מעורבת במידה רבה במעשי הונאה.
בחומר השיווקי שלה, פאונדרס טוענת כי היא סיפקה הון ראשוני של 1.85 מיליון דולר ל-23 טריידרס (23Traders), חברה למסחר באופציות בינאריות. בדצמבר 2016 קנדי בשם פרד טורביד התאבד לאחר שהפסיד לחברה את חסכונותיו.
עו"ד יורם פיי, שמייצג אזרח בריטי אשר הפסיד לדבריו את חסכונותיו ל-23 טריידס, אומר כי הוא אינו אוהב את הרעיון שמשקיעים מרכזיים בחברה שהונתה לכאורה את הלקוח שלו עשויים לעזור לממשלה להילחם בקורונה.
"כאזרח ישראלי, זה מעורר בי אי-נוחות רבה שמישהו שקשור לאופציות בינאריות ישיג גישה לנתונים האישיים שלי. זה דבר אחד אם לממשלה יש את הנתונים שלי והיא משתמשת בהם כדי לספק שירותים, ואפילו אם הממשלה עוקבת אחריי למטרות של מניעת התפשטות הקורונה. אבל הממשלה לא מנסה לשדוד אנשים כפי שעשו חברות למסחר באופציות בינאריות".
גם חרדורי, התובע הפדרלי לשעבר, לא אוהב את הרעיון. "אם הממשלה שוקלת לשתף מידע מהסוג הזה עם חברה פרטית – רעיון גרוע מלכתחילה, אבל בואי נניח שהיא עושה זאת – אני רוצה לקוות שהיא תערוך בדיקה מחמירה ביותר של החברה הזאת, ותתעקש על הסייגים החזקים ביותר שבנמצא", הוא אומר.
חרדורי מוסיף כי "האפשרות שישתפו את הנתונים האלה עם חברה שיש לה קשרים או מעורבות בתעשיית האופציות הבינאריות היא מטרידה אפילו יותר. על סמך הניסיון שלי כתובע שחקר מעורבים בתעשייה הזאת – ובלי קשר לידע שאולי יש לי על החברה המסוימת הזאת – אני יכול לומר שהונאה והתנהלות בלתי הולמת היו רווחות בתעשייה בקנה מידה מבהיל. להערכתי, כמעט כל התעשייה הייתה מעורבת בהונאה ברמה מסוימת".
למרות עברם של קבוצת NSO ושל בעליה, שוורץ אלטשולר מאמינה שבנט אינו נרתע מההשלכות השליליות שעשויות להיות לשיתוף הפעולה עם NSO, בכלל זאת על יחסי הציבור שלו, מפני שרובנו לא מודעים לסכנות של פגיעה בפרטיות.
"הוא עשה את זה כי הוא ידע שלציבור לא יהיה אכפת. הסיפורים של NSO ושל השב"כ זוכים לעניין רב בקרב הקהילה דוברת האנגלית בארץ והקהילה הבינ"ל. לא ייאמן כמה מעטה ההתקוממות בקרב הציבור הישראלי דובר העברית".
"בנט עשה את זה כי הוא ידע שלציבור לא יהיה אכפת. הסיפורים של NSO ושל השב"כ זוכים לעניין רב בקרב הקהילה דוברת האנגלית בארץ והקהילה הבינ"ל. לא ייאמן כמה מעטה ההתקוממות בקרב הציבור הישראלי הרחב"
תגובת קבוצת NSO
כאמור, פנינו לקבוצת NSO בבקשת תגובה, אבל לא קיבלנו מענה עד למועד פרסום הכתבה (באנגלית). בתגובה שהתקבלה זמן קצר לאחר הפרסום נאמר:
"לצערנו לא התקבלה אצלנו הפנייה. אנו מניחים כי אם הייתה ניתנת לנו הזדמנות להציג את המערכת היה נמנע הפרסום המגמתי, אשר חוטא למציאות ורצוף אי-דיוקים.
"חברת NSO פיתחה במהירות שיא מערכת אנליטית אסטרטגית שמיועדת למקבלי החלטות שנועדה לנהל את התפשטות מגיפת הקורונה לצד ניהול המשק והכלכלה.
"החברה פיתחה את הטכנולוגיה לטובת מדינות והיא אינה מפעילה אותה כך שהמידע לא עובר לחברה. הטענות בדבר החדירה לפרטיות אינן נכונות.
"המידע שיידרש להפעלת המערכת ע"י רשויות המדינות הינו סטטיסטי ומעורבל ולא מידע אישי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם