אילוסטרציה (צילום: Feodora Chiosea/istockphoto)
בחסות משבר הקורונה, כל הסודות שלכם חשופים

סוף עידן הפרטיות

בדיקת זמן ישראל

מרגלים כבר פרצו לטלפונים הסלולריים שלכם, וחברה פרטית שנויה במחלוקת עשויה להיות הבאה בתור ● במסגרת המלחמה בהתפשטות מגפת הקורונה, הממשלה הנהיגה איכון פולשני של טלפונים ניידים בידי השב"כ ● עכשיו היא רוצה לערב בכך גם את NSO, חברת סייבר המואשמת בהפרת זכויות אדם

בשעה ששיעור האבטלה במדינה עומד על 25%, ותנועתם של רוב הישראלים מוגבלת לרדיוס של 100 מטרים מהבית בעקבות הקורונה, מעטים נתנו את דעתם לתכנית של הממשלה לעקוב אחר נשאי קורונה באמצעות נתונים סלולריים.

לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 63% מהציבור היהודי ו-38% מהציבור הערבי במדינה אמרו שהם סומכים על השב"כ ועל גופים ממשלתיים אחרים שיעשו שימוש אחראי בנתונים הסלולריים הנאספים, ורק לצורך מניעת הדבקה.

אבל ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התכנית שלו לדמוקרטיה בעידן המידע, מאמינה שהאמון הזה אינו מוצדק. היא מזהירה כי על רקע הכאוס והבלבול שגרמה המגפה, הממשלה ביצעה "הפרה קיצונית ונרחבת של זכויות אדם בכך שאפשרה לשב"כ, שהוא הגוף הכי לא שקוף שאפשר לדמיין, גישה לכל הנתונים הדיגיטליים האישיים של אזרחי ישראל".

לא זו בלבד שהשב"כ קיבל גישה חסרת תקדים לנתונים של אזרחי ישראל, לרבות היסטוריית המיקום שלהם ומידע על שיחות, מסרונים ואתרים שהם גלשו בהם, אומרת שוורץ אלטשולר, אלא ששר הביטחון הודיע לאחרונה על תכנית לנתח את הנתונים האלה בעזרת חברה פרטית שיש לגביה מחלוקת רבה – קבוצת NSO.

קבוצת NSO נתבעה לאחרונה על ידי פייסבוק בשל שימוש באפליקציית המסרים ווטסאפ שבבעלותה כדי לפרוץ לטלפונים הסלולריים של כ-1,400 עיתונאים, דיפלומטים, מתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם.

על פי דיווחים בתקשורת, החברה נתונה כעת בחקירה של ה-FBI, וכפי שפורסם ב-Times of Israel, בעליה קשורים לתעשיית האופציות הבינאריות שהייתה מעורבת במידה רבה במעשי הונאה ואשר הוצאה אל מחוץ לחוק בישראל.

קבוצת NSO הכחישה בעבר את החשדות שיוחסו לה בתביעה של פייסבוק ובכמה תביעות נוספות שהגישו נגדה פעילי זכויות אדם.

"מטרתה היחידה של NSO היא לספק טכנולוגיה לגופי המודיעין הממשלתיים ולסוכנויות אכיפת החוק המורשים, שתסייע להם להילחם בטרור ובפשע חמור. הטכנולוגיה לא נועדה או הורשתה לשימוש נגד פעילי זכויות אדם או עיתונאים. היא סייעה להציל אלפי חיים בשנים האחרונות", הצהירה החברה ב-2019.

בתגובה שהתקבלה זמן קצר לאחר פרסום הכתבה הזו (בגרסתה האנגלית), קבוצת NSO טענה כי הכתבה "אינה משקפת את המציאות ומלאה באי-דיוקים" (תגובתה המלאה של קבוצת NSO, בעברית, מופיעה בתחתית העמוד).

זמן ישראל שאל דובר מטעם נפתלי בנט אם שר הביטחון מאמין שקבוצת NSO מחזיקה ביושרה וברמה המוסרית לקבל גישה לנתונים האישיים של כל אזרחי ישראל. "לא מתייחסים", הייתה התשובה.

זמן ישראל שוחח עם שוורץ אלטשולר כדי להבין מדוע היא סבורה ששיטות המעקב הסלולרי החדשות של ממשלת ישראל פולשניות יותר מאלה של מדינות דמוקרטיות אחרות, ומדוע היא חושבת שהסמכויות שהוענקו לשב"כ, וייתכן שיוענקו גם לקבוצת NSO, צריכות לעורר דאגה עמוקה בלבם של אזרחי ישראל. שוחחנו גם עם תובע פדרלי לשעבר בארה"ב, והתייעצנו עם מומחים נוספים.

משבר הקורונה: בנימין נתניהו (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)
משבר הקורונה: בנימין נתניהו (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)

כיצד נתונים סלולריים משמשים לבלימת הקורונה

ב-14 במרץ, ראש הממשלה הודיע כי ישראל תעשה שימוש בנתונים סלולריים לצורך מעקב אחר נשאי קורונה. "יופעלו כל האמצעים, כולל אמצעים טכנולוגיים למאבק בטרור, שנמנעתי עד היום להפעילם בציבור האזרחי. אבל אין ברירה", הוא אמר בהצהרה לתקשורת בפריים-טיים. הוא הכיר בכך שיש באותם אמצעים משום פגיעה בפרטיות האזרחים, אבל אמר שההכרח לעצור את התפשטות המגפה זוכה לעדיפות עליונה, וציין כי הוא קיבל אור ירוק ממשרד המשפטים.

אבל למה בדיוק התכוון בנתונים סלולריים, ולאיזה סוג של פגיעה בפרטיות הוא רמז? שוורץ אלטשולר מסבירה שנתניהו התכוון לשיטה שנקראת "מעקב מגע", ולדבריה נמצאת בשימוש במדינות רבות, דמוקרטיות ולא דמוקרטיות.

הרעיון מאחורי מעקב מגע בהקשר של המאבק במגפה, היא אומרת, הוא לאתר אנשים במעגלים הראשון, השני והשלישי של ההדבקה. "בואי נאמר שאובחנת כנשאית קורונה. אני רוצה ללכת 14 ימים אחורה ולדעת בדיוק איפה היית ועם מי נפגשת בדרך. אולי חזרת מארצות הברית לפני 14 יום וישבת בבית ולא פגשת אף אחד. או אולי פשוט לא ידעת שנדבקת, והמשכת ללכת לעבודה כרגיל, נסעת ברכבת ועשית קניות בסופרמרקט. כל אלה שחצו את דרכך הם מה שאנחנו מכנים המעגל השני. וכל האנשים שהם פגשו בתורם, הם המעגל השלישי".

שוורץ אלטשולר אומרת שהדרך הטובה ביותר לגלות מי בא במגע עם חולה היא לשאול אותו, אבל זה תקף רק לגבי אנשים שהוא מכיר באופן אישי. אם הוא הלך לסופרמרקט או נסע באוטובוס, הדרך היחידה לדעת עם מי הוא בא במגע קרוב היא לנתח את נתוני המיקום הסלולריים שלו. לדבריה, "נתוני מיקום סלולריים יכולים לעזור להבין את מי פגשת ב-14 הימים האחרונים. כל האנשים האלה צריכים להיכנס לבידוד. הם צריכים לקבל מסרון שאומר להם להישאר בבית".

הדרך הטובה ביותר לגלות מי בא במגע עם חולה היא לשאול אותו, אבל זה תקף רק לגבי אנשים שהוא מכיר. אם הוא הלך לסופרמרקט, הדרך היחידה לדעת עם מי הוא בא במגע היא לנתח את נתוני המיקום הסלולריים שלו

היא מאמינה שמעקב מיקום יכול להיות נוהג לגיטימי, כל עוד הגוף הממשלתי שמקבל את הנתונים ומנתח אותם הוא גוף אזרחי ולא צבא או סוכנות מודיעין.

לדבריה, למרות שהשב"כ מחזיק ביכולת הטכנולוגית לביצוע מעקב מגע, העובדה שישראל הטילה עליו משימה כזו היא חסרת תקדים ובעייתית ביותר.  "זה שירות חשאי", היא אומרת. "הוא פועל מאחורי דלתות סגורות, והכול בו סודי. אז יצרנו מערכת שבה כל נתוני המיקום שלנו מנותחים על ידי השב"כ על בסיס יומי".

תהילה שוורץ אלטשולר (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
תהילה שוורץ אלטשולר (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

נתוני המיקום שנמצאים כעת בידי השב"כ, אומרת שוורץ אלטשולר, מראים איפה היה כל אדם בכל רגע, באילו אתרים גלש וכן את היסטוריית השיחות והמסרונים שלו ועם מי הוא שוחח או התכתב (לא כולל את תוכן השיחות או המסרונים).

בנוגע לשאלה איך בדיוק מתקבל המידע, היא אומרת שלא רבים יודעים, אבל לשב"כ יש גישה ישירה לתשתית הסלולרית בישראל. הארגון אינו צריך לבקש נתוני מיקום מחברות הסלולר, היות שהוא משיג אותם באופן עצמאי.

"השב"כ אוסף את המידע הזה כל הזמן, לא רק במהלך משבר הקורונה", מעירה שוורץ אלטשולר. "רונן ברגמן פרסם לאחרונה כתבת תחקיר בנושא, אבל המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב על זה מאמר לפני שנה. התרענו שאין מספיק פיקוח".

בזמני שגרה, השב"כ מחזיק את כל המידע במאגר נתונים עצום, שהוא אינו משתמש בו ואין לו גישה אוטומטית אליו. "אם הם רוצים לעקוב אחרי אדם מסוים, הם זקוקים לצו בית משפט". מה שהשתנה מאז ההודעה של נתניהו ב-14 במרץ, לדבריה, הוא שלשב"כ יש עכשיו "גישה רחבה למאגר הנתונים הזה ללא שום צו מבית משפט, ולא על אדם מסוים אלא על כל מי שאולי היה ליד חולה קורונה". "אני רואה בזה הפרה קיצונית ונרחבת של זכויות אדם", היא אומרת.

"לשב"כ יש עכשיו גישה רחבה למאגר הנתונים הזה ללא שום צו מבית משפט, ולא על אדם מסוים אלא על כל מי שאולי היה ליד חולה קורונה. אני רואה בזה הפרה קיצונית ונרחבת של זכויות אדם"

שוורץ אלטשולר מכירה בכך שישנם אמצעים למניעת שימוש לרעה או שימוש למטרות זרות בנתונים הללו. "השב"כ אינו מורשה להעביר את הנתונים האלה לכל גוף ממשלתי אחר, והוא אמור למחוק את כל המידע ברגע שמשבר הקורונה יחלוף. אבל את יכולה לתאר לעצמך שהפיקוח די רופף".

אנקוש חרדורי, לשעבר תובע פדרלי בארצות הברית, אמר לזמן ישראל שסוג והיקף הנתונים שהשב"כ אסף על פי הדיווחים עלולים להיות מסוכנים מאוד אם המידע ייפול לידיים הלא נכונות. "אם הדיווחים נכונים, הרי שמדובר במאגר מידע בלתי רגיל שאפשר לעשות בו שימוש ושימוש לרעה באינספור דרכים", הוא אומר.

"גם אם נשים בצד את השאלה אם בכלל היה צריך לאסוף אותה מלכתחילה, היסטוריית נתוני איכון – מעקב אחרי אדם באמצעות הטלפון הנייד שלו או שלה – יכולה לשמש כדי לדעת אם אותו אדם מחפש אחר עזרה נפשית, אם הוא מחפש אחר טיפול בהתמכרות או אם הוא מנהל רומן מחוץ לנישואים. בידיים הלא נכונות, לא יהיה קשה להשתמש במידע מהסוג הזה לצורך סחיטה".

"מעקב אחרי אדם באמצעות הטלפון הנייד שלו – יכול לשמש כדי לדעת אם אותו אדם מחפש אחר עזרה נפשית או אם הוא מנהל רומן מחוץ לנישואים. בידיים הלא נכונות, לא יהיה קשה להשתמש במידע מהסוג הזה לצורך סחיטה"

הוא מוסיף כי "אם נתוני האיכון מוצלבים עם נתוני שיחות וחיפוש ברשת, יש לך אפילו גישה רחבה יותר למידע רגיש על התנהגות ותנועות של אנשים – מידע שאולי נראה בעיניהם זמני באותו הזמן, אך יכול לקבל משמעות בשל הישארות הנתונים. מי ירצה שכל היסטוריית החיפוש שלו בנייד – שאולי כוללת כמה תחומי עניין ומחשבות שהעסיקו אותו רק לזמן קצר – תיסקר על ידי אדם אחר?".

נפתלי בנט (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)
נפתלי בנט (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)

שיתוף פעולה עם קבוצת NSO

ב-30 במרץ, שר הביטחון בנט הודיע בסדרה של ציוצים שישראל פיתחה גם מערכת בינה מלאכותית מתוחכמת, בנפרד מהמערכת שנמצאת כעת בשימוש השב"כ, כדי לנטר את התפשטות נגיף הקורונה. "לדעתי היא המתקדמת בעולם", הוא כתב, והוסיף אימוג'י של שריר ושל דגל ישראל.

המערכת, לדבריו, תעניק לכל אזרח ציון בין 1 ל-10, בהתאם לסבירות שלפיה הוא מדביק אחרים בקורונה. "נניח ביקרת שלשום בכספומט ששעה קודם לכן היה שם נשא, הציון שלך יעלה, נניח ל-9. (המערכת) מזהה עבורנו בזמן אמת מבנים, שכונות ומוקדי הדבקה, ועליהם 'נתנפל', ונבצע בהם סגר או המון בדיקות", אמר.

בנט חשף גם שהמערכת היא מיזם משותף של משרד הביטחון, יחידת המודיעין 8200 וחברת הייטק פרטית, שהוא לא נקב בשמה. אבל בשימוע שערכה ועדת המשנה של הכנסת למודיעין ולשירותים החשאיים ב-31 במרץ, חברי הכנסת גילו שאותה חברה היא לא אחרת מאשר קבוצת NSO השנויה במחלוקת.

בנט חשף גם שהמערכת היא מיזם משותף של משרד הביטחון, יחידת המודיעין 8200 וחברת הייטק פרטית, שהוא לא נקב בשמה. אבל בשימוע בכנסת התגלה שאותה חברה היא לא אחרת מאשר קבוצת NSO השנויה במחלוקת

החברה מוכרת כמי ששיווקה את תוכנת פגסוס, שעל פי דיווחים מסוגלת לפרוץ לתכנים של כל טלפון ואף להפעיל או לכבות את המצלמה ואת המיקרופון שלו כדי לרגל אחר בעליו. באוקטובר, פייסבוק, הבעלים של אפליקציית המסרים ווטסאפ, הגישה תביעה לבית משפט פדרלי בארצות הברית נגד NSO, שבה היא מאשימה אותה כי ניצלה את האפליקציה לריגול סייבר אחר קרוב ל-1,400 עיתונאים, דיפלומטים, מתנגדי משטר ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם.

על פי הדיווחים, נגד קבוצת NSO מתנהלת גם חקירה של ה-FBI.

במאי 2019, נציגים של אמנסטי אינטרנשיונל ישראל וכמה עשרות פעילי זכויות אדם ישראלים נוספים הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לצו לביטול רישיון הייצוא של קבוצת NSO, מכיוון שהקבוצה השתמשה לכאורה בפגסוס נגד סוכנים של אמנסטי אינטרנשיונל באיחוד האמירויות הערביות.

בעתירה נטען כי במתן היתר לקבוצת NSO לייצא את התוכנה שלה, מדינת ישראל מפרה את הכרזת האו"ם על זכויות אדם מ-1948, שלפיה "לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו, במעונו, בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב. כל אדם זכאי להגנת החוק בפני התערבות או פגיעה באלה".

"אין הרבה חברות ישראליות עם מוניטין גרוע יותר משל קבוצת NSO", אומרת תהילה שוורץ אלטשולר. לדבריה, כדי שכלי התוכנה של NSO שהזכיר בנט יעבוד, הוא יזדקק לנתוני מיקום סלולריים. "אנחנו לא יודעים מאיפה הוא מתכנן להשיג את הנתונים האלה. אם הוא רוצה להשתמש בנתוני המיקום של השב"כ שתיארתי קודם, תקנות החירום אינן מתירות את זה. נאמר בפירוש שהשב"כ אינו יכול להעביר מידע כלשהו לכל גוף אחר מלבד משרד הבריאות.

"אין הרבה חברות ישראליות עם מוניטין גרוע יותר משל קבוצת NSO. אנחנו לא יודעים מאיפה בנט מתכנן להשיג את הנתונים האלה. אם הוא רוצה להשתמש בנתוני המיקום של השב"כ, תקנות החירום אינן מתירות את זה"

"אם, לעומת זאת, הוא רוצה להשתמש בנתוני המיקום הרגילים של חברות הסלולר, צריכה להיות לו סמכות כלשהי לבקש את הנתונים האלה", היא אומרת.

לדבריה, כלי המעקב החדש שבנט התפאר בו יכול להיות מועיל כשלעצמו, היות שהוא יכול לנהל מעקב מגע אחר המעגלים הראשון, השני והשלישי של ההדבקה.

"הוא יכול לעשות את זה בצורה ויזואלית מאוד יפה. הוא יכול לספק מפות חום שיאפשרו למקבלי ההחלטות לראות איפה ההתפרצויות מחמירות ואילו אזורים במדינה נקיים יחסית מהמחלה", היא אומרת. אבל, היא מזהירה, יש שתי בעיות עיקריות בנוגע למערכת הבינה המלאכותית שבנט רוצה להשתמש בה.

הראשונה קשורה לשימוש בכלי כזה על ידי הצבא ומוסדות הביטחון. "הצבא אינו כפוף לחוק חופש המידע; לא חלות עליו המגבלות של גוף שמטפל בנתונים פרטיים של אזרחים", היא אומרת. "אנחנו מעניקים לצבא סמכויות רחבות כדי להילחם באויבים, לא כדי להילחם באזרחים".

לדבריה, אף על פי שדמוקרטיות אסייתיות כמו טייוואן ודרום קוריאה השתמשו בנתוני מיקום סלולריים לצורך מעקב מגע במסגרת המלחמה במגפה, הן לא עירבו את הצבא ואת מוסדות הביטחון.

"הן הלכו ישר לחברות הסלולר, ניצלו את תקנות החירום כדי לבקש מהן נתונים סלולריים, ואז העבירו את הנתונים האלה ישירות למשרד לבריאות הציבור. הן לא עירבו את הצבא או את המשטרה, ובטח שלא את השירותים החשאיים".

אבל מטרידה במיוחד, לדברי שוורץ אלטשולר, היא העובדה שהשב"כ לא ראה בעיה בעירובה של קבוצת NSO ביוזמה שלו. "לקבוצת NSO יש מוניטין רע מאוד. אין הרבה חברות ישראליות שזכו לגינוי מצד הדווח המיוחד של האו"ם להגנה על חופש הדעה והביטוי", היא אומרת בהקשר לביקורתו החריפה של הדווח המיוחד דיוויד קיי על החברה בשל ביזוי והפרה לכאורה של זכויות אדם.

קבוצת NSO הכחישה כי ביצעה עוולה כלשהי.

ב-5 באפריל, בנט אמר לגלצ שהפעלת כלי הבינה המלאכותית מצריכה את אישור ראש הממשלה. "אנחנו מחכים להחלטת הממשלה", סיפר. "ברגע שראש הממשלה יחליט, זה יקרה. אנחנו צריכים את הכלי הזה כי זה כמו ההבדל בין להשתמש בווייז לבין פשוט לדווח על פקק תנועה. הכלי הזה הוא הווייז של הקורונה".

בנט הבטיח בשידור שרק הממשלה, ולא קבוצת NSO, תנהל את הנתונים. לדבריו, תפקידה של NSO יהיה רק לספק את התוכנה, שתהיה בשליטת הממשלה.

"אנחנו זקוקים לכלי הזה אם אנחנו רוצים לפתוח מחדש את הכלכלה", טען בנט. "אנחנו צריכים לדעת אם הייתה התפרצות של הווירוס בדימונה או ב… קריית שמונה. כרגע אנחנו בעצם עיוורים".

מקור בתעשיית אבטחת הסייבר, שביקש לדבר בעילום שם, אמר לי כי NSO מוכרת כרגע את תוכנת הקורונה שלה למדינות שונות, וכי הוא חושש שהיא עשויה למכור לאותן ממשלות מרכיבים של תוכנת פגסוס כחלק מעסקת חבילה.

קשרים מטרידים

שלושה ממייסדיה של קבוצת NSO – עמרי לביא, שלו חוליו ויצחק זק – מנהלים את השקעות הכסף הפרטי שלהם דרך חברת ההשקעות פאונדרס גרופ (Founders Group), שביצעה השקעות בתעשיית האופציות הבינאריות, אשר הייתה מעורבת במידה רבה במעשי הונאה.

בחומר השיווקי שלה, פאונדרס טוענת כי היא סיפקה הון ראשוני של 1.85 מיליון דולר ל-23 טריידרס (23Traders), חברה למסחר באופציות בינאריות. בדצמבר 2016 קנדי בשם פרד טורביד התאבד לאחר שהפסיד לחברה את חסכונותיו.

עו"ד יורם פיי, שמייצג אזרח בריטי אשר הפסיד לדבריו את חסכונותיו ל-23 טריידס, אומר כי הוא אינו אוהב את הרעיון שמשקיעים מרכזיים בחברה שהונתה לכאורה את הלקוח שלו עשויים לעזור לממשלה להילחם בקורונה.

"כאזרח ישראלי, זה מעורר בי אי-נוחות רבה שמישהו שקשור לאופציות בינאריות ישיג גישה לנתונים האישיים שלי. זה דבר אחד אם לממשלה יש את הנתונים שלי והיא משתמשת בהם כדי לספק שירותים, ואפילו אם הממשלה עוקבת אחריי למטרות של מניעת התפשטות הקורונה. אבל הממשלה לא מנסה לשדוד אנשים כפי שעשו חברות למסחר באופציות בינאריות".

גם חרדורי, התובע הפדרלי לשעבר, לא אוהב את הרעיון. "אם הממשלה שוקלת לשתף מידע מהסוג הזה עם חברה פרטית – רעיון גרוע מלכתחילה, אבל בואי נניח שהיא עושה זאת – אני רוצה לקוות שהיא תערוך בדיקה מחמירה ביותר של החברה הזאת, ותתעקש על הסייגים החזקים ביותר שבנמצא", הוא אומר.

חרדורי מוסיף כי "האפשרות שישתפו את הנתונים האלה עם חברה שיש לה קשרים או מעורבות בתעשיית האופציות הבינאריות היא מטרידה אפילו יותר. על סמך הניסיון שלי כתובע שחקר מעורבים בתעשייה הזאת – ובלי קשר לידע שאולי יש לי על החברה המסוימת הזאת – אני יכול לומר שהונאה והתנהלות בלתי הולמת היו רווחות בתעשייה בקנה מידה מבהיל. להערכתי, כמעט כל התעשייה הייתה מעורבת בהונאה ברמה מסוימת".

למרות עברם של קבוצת NSO ושל בעליה, שוורץ אלטשולר מאמינה שבנט אינו נרתע מההשלכות השליליות שעשויות להיות לשיתוף הפעולה עם NSO, בכלל זאת על יחסי הציבור שלו, מפני שרובנו לא מודעים לסכנות של פגיעה בפרטיות.

"הוא עשה את זה כי הוא ידע שלציבור לא יהיה אכפת. הסיפורים של NSO ושל השב"כ זוכים לעניין רב בקרב הקהילה דוברת האנגלית בארץ והקהילה הבינ"ל. לא ייאמן כמה מעטה ההתקוממות בקרב הציבור הישראלי דובר העברית".

"בנט עשה את זה כי הוא ידע שלציבור לא יהיה אכפת. הסיפורים של NSO ושל השב"כ זוכים לעניין רב בקרב הקהילה דוברת האנגלית בארץ והקהילה הבינ"ל. לא ייאמן כמה מעטה ההתקוממות בקרב הציבור הישראלי הרחב"

תגובת קבוצת NSO

כאמור, פנינו לקבוצת NSO בבקשת תגובה, אבל לא קיבלנו מענה עד למועד פרסום הכתבה (באנגלית). בתגובה שהתקבלה זמן קצר לאחר הפרסום נאמר:

"לצערנו לא התקבלה אצלנו הפנייה. אנו מניחים כי אם הייתה ניתנת לנו הזדמנות להציג את המערכת היה נמנע הפרסום המגמתי, אשר חוטא למציאות ורצוף אי-דיוקים.

"חברת NSO פיתחה במהירות שיא מערכת אנליטית אסטרטגית שמיועדת למקבלי החלטות שנועדה לנהל את התפשטות מגיפת הקורונה לצד ניהול המשק והכלכלה.

"החברה פיתחה את הטכנולוגיה לטובת מדינות והיא אינה מפעילה אותה כך שהמידע לא עובר לחברה. הטענות בדבר החדירה לפרטיות אינן נכונות.

"המידע שיידרש להפעלת המערכת ע"י רשויות המדינות הינו סטטיסטי ומעורבל ולא מידע אישי".

עוד 2,515 מילים
כל הזמן // יום שני, 1 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

הפחד לצאת נגד הקונספציה והברנז'ה

צפיתי לפני מספר שבועות בשלושת פרקיה של הסדרה המרתקת "מלחמה בלי שם", של ישראל רוזנר ומתי פרידמן על מלחמת לבנון.

מדובר במסמך תיעודי מטלטל מהשניה הראשונה ועד האחרונה של שלושת פרקיו. הוא מטלטל לא בגלל שהוא מביא את "כל הסיפור" (אף מסמך לא מביא את "כל הסיפור"), אלא מכיון שאת חלקי הסיפור שהוא כן מביא, הוא מביא באופן הגון, חודר ונטול הנחות.

מדובר במסמך תיעודי מטלטל. לא בגלל שהוא מביא את "כל הסיפור" (אף מסמך לא מביא את "כל הסיפור"), אלא מכיון שאת חלקי הסיפור שהוא כן מביא, הוא מביא באופן הגון, חודר ונטול הנחות

מה הוא כן מביא? את הסיפור הישראלי. כיצד "מלחמת אין ברירה" נוספת הפכה למלכודת של כוח, אטימות, קונספציה ופחדנות. כן, פחד היא כנראה המילה החשובה ביותר בסיפור הזה: הפחד לצאת נגד הקונספציה ונגד הברנז'ה, שאיים על רוב בכירי הצבא ועל הפוליטיקאים, הוא מה שהנציח את 18 שנות "שומרים על ישובי הצפון" מלבנון.

ופחד הוא גם מה שגמר את זה בסופו של דבר. פחד מוות במובן הפשוט והמיידי, שהומחש בסיפור הטרגי של החייל עופר שרון (מפברואר 1999), אשר חשש להסתער על לוחמי חזבאללה שארבו להם, שעה שחבריו נהרגו ונפצעו, כפי שמתואר בפרק השלישי. אבל הפחד והספקות שניכרו בשרון לגבי צדקת פעילות הצבא בדרום לבנון, ששיתקו אותו, הם אלו שבסופו של דבר הצילו כנראה לא רק אותו, אלא גם הרבה חיילים אחרים. זה היה אחד הארועים שהובילו את ראשי הצבא להבנה שהסיפור נגמר. הצבא אכול מבפנים. ולצבא שאכול מבפנים אין תקומה.

החסרון הגדול של הסדרה, כצפוי ביצירה דוקומנטרית ישראלית, הוא היעדרו הכמעט מוחלט של הקול הלבנוני האזרחי בסיפור הזה. למעט ראיון קצר עם לבנונית שיעית שמתארת בפרק הראשון כיצד בן דודה נהרג על ידי חיילים ישראליים, ככל הנראה בטעות או מתוך רשלנות פושעת – הצופה לא יכול להתחיל להבין את מימדי הסבל והמחירים האיומים שהאוכלוסייה בלבנון בכלל ובדרום בפרט, שילמה וחוותה במהלך 18 השנים הללו.

אין שום נתון כולל או אפילו התייחסות כלשהי למאות אלפי הפליטים, עשרות אלפי הפצועים וההרוגים (כמה בדיוק? כנראה שאף אחד לא יודע) וההרס הכלכלי והחברתי שהנוכחות הצבאית הישראלית, כלומר הכיבוש הישראלי, השיתו על לבנון ואוכלוסייתה האזרחית, שלרובה לא היה דבר וחצי דבר עם ישראל עד לשנת 1982.

פחד היא כנראה המילה החשובה כאן: הפחד לצאת נגד הקונספציה והברנז'ה, שאיים על רוב בכירי הצבא והפוליטיקאים, הנציח את 18 שנות "שומרים על ישובי הצפון" מלבנון

אין כל התייחסות לזוועות שהתחוללו כמה קלומטרים מצפון למטולה בין כותלי כלא אל חיאם (בו נכלאו במהלך השנים על פי הערכות כ-5,000 אנשים), שנוהל על ידי צד"ל בחסות צה"ל והשב"כ, בלא שכל ארגון בינ"ל יכול היה לבקר במקום.

אין כל התייחסות לחייהם של כ150,000 אזרחים לבנונים שחיו תחת כיבוש ישראלי בפועל במשך השנים שבמהלכן ישראל שלטה ב"רצועת הלבנון", שכללה כ-10% משטח לבנון! מסתבר שהשמיים הם הגבול כאשר עובדים "בלי בג"ץ ובלי בצלם".

וחבל שכך, ולא רק מכיון שראוי שישראלים ידעו ויבינו כיצד מעשינו השפיעו ומשפיעים על חייהם של שכנינו. אלא גם מכיון שהתייחסות לכל ההיבטים הללו היתה מעניקה עומק אחר לגמרי לתופעה שנקראת חזבאללה, ולא מותירה אותה רק כ"זרוע הפונדמנטליסטית והרצחנית של איראן", כפי שישראלים הורגלו לחשוב עליה.

העדרה הכמעט מוחלט של הפרספקטיבה הלבנונית אינו מקרי. הוא מבטא היטב את גבולות השיח המקובל כאן, שהיוצרים (שאת שניהם אגב, אני מכיר אישית מעריך ומחבב) הכפיפו את עצמם אליה בין אם במודע ובין אם לא. ברור אפוא שיוצרים אחרים אשר בשורה התחתונה אינם מחוייבים לסיפור הישראלי-ציוני, היו מוציאים תחת ידם סדרה אחרת לגמרי, שהיתה מאירה כמה פינות מוחשכות ומושתקות בשיח הישראלי, על התקופה הזו.

אין כל התייחסות לחיי כ-150,000 אזרחים לבנונים שחיו תחת כיבוש ישראלי ב"רצועת הלבנון". מסתבר שהשמיים הם הגבול כשעובדים "בלי בג"ץ ובלי בצלם"

למותר כמעט לציין שכאשר צופים בסדרה הזו, אי אפשר שלא לחשוב על קונספציות נוספות בהן אנו חיים ועל אוכלוסייה אזרחית נוספת שבה ישראל רודה ואותה היא מנשלת מזה עשרות שנים. רק שזה סיפור שאנו עדיין מאוד רחוקים מלהיות מסוגלים לדבר עליו בלשון עבר. תיאור כן והגון שלו יחייב אותנו יום אחד לבחינה הרבה יותר ביקורתית, חודרת וכואבת על כולנו כאן.

חלק ניכר מזמנו של דרור אטקס במהלך שני העשורים האחרונים הוא בילה בגדה המערבית, בנסיון להבין ולתעד את מדיניות ההתנחלות וגזל האדמות שישראל מנהלת שם. בעבר עבד עבור מספר ארגוני שמאל ישראלים וכיום פועל מתוך פלטפורמה קטנה בשם 'כרם נבות' שעוסקת בעניינים אלו. הוא מתכוון לתעד כאן מדי פעם אנשים או תופעות בהם הוא נפגש במהלך עבודתו. https://www.keremnavot.org/hebrew

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 622 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,103 מילים

גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● בנט: נביע את עמדתנו לגבי יוזמת הסיפוח, אחרי שתוצג מפה ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 36 עדכונים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

למקרה שפיספסת

מצב חירום ללא גבולות

הממשלה מקדמת חוק שמטרתו המוצהרת היא:

"להקנות לממשלה סמכויות מפורשות ומתוחמות, מכוח חקיקה ראשית, בנושאים האמורים, לצורך המשך ההתמודדות כאמור עם הנגיף".

הצורך בחקיקת החוק נובע מהמגבלה החוקתית בחוק יסוד הממשלה, המגביל את תוקפן של תקנות שעת חירום לשלושה חודשים בלבד אלא אם הוארך תוקפן בחוק. ובלשון תזכיר החוק:

"קם הצורך להעמיד תחליף חקיקתי להסדרים החיוניים שבתקנות שעת החירום, אשר יאפשר את המשך המאבק בנגיף מעבר לתקופת שלושת החודשים".

מכיוון שהממשלה כבר התקינה תקנות חירום במגוון תחומים והיא פועלת מכוחן מאז חודש מרץ 2020, ומכיוון שכאמור תוקפן מוגבל לשלושה חודשים בלבד ללא יכולת הארכה אלא בחוק – הרי שאם רוצים להמשיך ולהתקין תקנות חירום יש צורך בחקיקה ראשית המעניקה סמכות להתקנת תקנות. מדובר בחקיקה הקשורה בקיומו של מצב חירום וכוללת סמכויות המאפשרות שינוי בהסדרים הקיימים במצבי חירום.

הממשלה מקדמת חוק שמטרתו הארכת תוקף התקנות לשעת חירום, מעבר למגבלת שלושת החודשים, ומקנה לממשלה סמכויות נרחבות "לצורך המשך ההתמודדות עם הנגיף"

אפשר היה לטעון כי מדובר בצעד מבורך ודמוקרטי, שכן הממשלה לא תמשיך לפעול מכוח תקנות שעת חירום אלא מכוח חקיקה ראשית של הכנסת – מה שאוהבים לכנות "דרך המלך".

ואכן תזכיר החוק מזכיר את העובדה כי הצורך בחקיקה הוא בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר החלפת תקנות שעת חירום בחקיקה ראשית – אלא שבהתחשב בממשלה הספציפית הזו, בנסיבות הקמתה ובעומד בראשה – אין מקום לברך על החקיקה, אלא יש מקום לדאגה.

נסיבות הקמת הממשלה – לאחר שלוש מערכות בחירות שנכפו על המדינה בידי נאשם בפלילים שלא הצליח להרכיב ממשלה, טיב ההסכם בין נתניהו לבין גנץ שהתחזה להסכם קואליציוני ועל כן עבר את מבחן בג"ץ, אלא שטיבו האמיתי הוא הסדרת כהונת נאשם בפלילים בראשות הממשלה תוך ניהול המשפט, הקמת ממשלה שניתן לכנות אותה "מפלץ ארך רגליים" בשל הגודל שלה, משרדיה המופרכים והעלות שלה – כל זה בעת משבר כלכלי המאיים על המשק כולו, תפירת תפקיד "ראש ממשלה חלופי" המתאים למידותיו של הנאשם בפלילים שימשיך לכהן תוך מימון ציבורי שלו ושל משפחתו, כולן סיבות ונסיבות שדי בהן לעורר דאגה בלב האזרחים מהעתיד לבוא.

אלא שהחקיקה הזו מעוררת דאגה גם בשל הבטים נוספים: הקמת הממשלה הביאה לפרוק המפלגה השנייה בגודלה, מפלגה שאמורה היתה לשמש כאופוזיציה. המשמעות של פירוק המפלגה לצד עריקת אורלי לוי לליכוד ופירוק שאריות גוש השמאל, היא שאין לממשלה אופוזיציה. וכשאין לממשלה אופוזיציה, כשהממשלה כה גדולה וחבריה הם רוב חברי בית המחוקקים – הממשלה מחזיקה בכוח רב.

פירוק המפלגה השניה בגודלה, עריקת אורלי לוי ופירוק שאריות גוש השמאל, פירושם שאין לממשלה אופוזיציה. וכשאין לה אופוזיציה וחבריה הם רוב החכ"ים, הממשלה מחזיקה בכוח רב

כאשר רשות אחת מבין שלוש רשויות מרכזת בידה כוח רב ביחס לשתי הרשויות האחרות מדובר במצב לא תקין, מצב בו מערכת האיזונים במדינה דמוקרטית עומדת על שווי משקל רופף.

כך בימים כתיקונם, כך וודאי בימים שמי שאוחז בשלטון הוא נאשם בפלילים באישומים חמורים, אישומים הקשורים בקשר הדוק לתפקיד, אישומים שנעשו מתוך התפקיד.

מצב זה יוצר ניגוד עניינים אינהרנטי. אם בימים כתיקונם כוח רב בידי רשות אחת ועיקור רשות אחרת מיכולת הביקורת שלה קיים חשש שהכוח הזה ינוצל לרעה, הרי שכאשר נאשם בפלילים הוא המחזיק בידו כוח רב – החשש מניצול הכוח לרעה הוא חשש ממשי – מצב של קרוב לוודאי.

השוואה בין תקנות שעת החירום, מכוחן פעלה הממשלה עד כה, לבין תזכיר החוק – מלמדת כי חקיקת החוק מפקידה בידי הממשלה כוח רב.

על פי חוק יסוד הממשלה, המתאר את המצב הקיים, מי שאמורה להכריז על מצב החירום זו הכנסת, הרשות המחוקקת, ורק אם אין אפשרות לכינוס הכנסת ובשל דחיפות המצב, הממשלה רשאית להכריז על מצב חירום. ואילו על פי תזכיר החוק, המתאר את המצב החדש, הסמכות להכריז על מצב החירום נתונה בידי הממשלה.

אם בימים כתיקונם כוח רב בידי רשות אחת ועיקור רשות אחרת מיכולת הביקורת שלה מעורר חשש שהכוח ינוצל לרעה, הרי שאם הכוח נמצא בידי נאשם בפלילים, ניצולו לרעה קרוב לוודאי

ההכרזה על מצב החירום היא תנאי להפעלת סמכויות הממשלה מכוח מצב החירום. תזכיר החוק איננו מפרט מה הן אמות המידה להפעלת מצב החירום:

  • האם די במאה נדבקים חדשים להפעלת מצב החירום בידי הממשלה וללא פיקוח של הכנסת?
  • כמה מהר תכריז ממשלה שהעילה להקמתה היה מצב חירום בשל נגיף הקורונה על מצב חירום, אם אמת המידה הכתובה בתזכיר החוק היא: "אם שוכנעה שקיימת סבירות גבוהה להתפשטות הנגיף לרמה המסכנת את בריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה"? שוכנעה בידי מי? האם בידי וועדת מומחים של משרד הבריאות? האם בידי הד"ר יורם לס האוחז בדעה אחת או שמא בידי פרופ' רהב האוחזת בדעה אחרת?
  • תזכיר החוק מציין כי לא יוכרז על מצב חירום לפני שתתקבל המלצה של שר הבריאות בעניין. בהתחשב בכך ששר הבריאות חדש בתפקידו ואינו מכיר את המשרד – למי יישמע שר הבריאות?
  • בהתחשב בדברים החמורים שנודעו לנו על שר הבריאות היוצא, על אופן ניהול המשבר ועל כך שהיה למעשה ממודר ולא הוא קיבל את ההחלטות – האם כך יהיה עם שר הבריאות החדש?
  • מה על העובדה כי שר הבריאות החדש היה האדם הראשון בתפקיד ציבורי שסרב לקיים את החלטת בג"ץ? האם אפשר לסמוך על אדם כזה? האם עלינו לסמוך על כך שההכרזה על מצב החירום תהיה הכרזה עניינית ולא הכרזה מטעמים פוליטיים?

בנוסף על כך – המשמעות של הכרזה על מצב חירום היא שהממשלה יכולה לפגוע בזכויות היסוד של האזרח בשל מצב החירום. כך למשל כשהמדינה עוקבת אחרי אזרחים יש בכך פגיעה בפרטיות. כשהמדינה מונעת התקהלות יש פגיעה בחירות ובזכות ההתקהלות.

הכרזה על מצב חירום מאפשרת לממשלה לפגוע בזכויות היסוד של האזרח. כשהמדינה עוקבת אחרי אזרחים יש פגיעה בפרטיות. כשהיא מונעת התקהלות יש פגיעה בחירות ובזכות ההתקהלות

ההצדקה לפגיעה בזכויות היסוד הוא מצב החירום שפירושו העדפת האינטרס הציבורי, כמו למשל בריאות העם על פני זכויות היסוד של הפרט – זכויות המוגנות בחוקי היסוד.

הפרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, סבור כי היחס בין חוקי היסוד לבין זכויות האדם במצבי חירום צריך למצוא פתרון במסגרת חוקי היסוד – הם אמורים להסדיר את הפגיעה בזכויות האדם. והנה, לא רק שהפגיעה בזכויות איננה מוסדרת בחוקה אלא שבתזכיר החוק מוצע לקבוע כי השר הממונה על החוק יהיה ראש הממשלה, בשל הפריסה הרחבה של הסמכויות המוצעות, השפעתן על תחומי אחריות של משרדי ממשלה רבים, ובשים לב להקניית הסמכות להתקין את התקנות לממשלה.

אלא שהסעיף הזה, הבא לתאר מדוע כדאי שהשר האחראי עליו יהיה ראש הממשלה, הוא גם הסעיף המסביר היטב מדוע זה רע מאוד שהסמכות תהיה נתונה בידי ראש הממשלה שהוא נאשם בפלילים – בבחינת בא לברך ויצא מקלל.

  • איך לדעתכם ינהג אדם בשעה שעליו לקבל החלטות כאשר כמעט כל החלטה שהוא מקבל יכולה להשפיע על מצבו האישי?
  • איך לדעתכם ינהג אדם שבתחילת משפטו הוכיח כי אינו בוחל בדבר – לא בהשתלחות חסרת רסן ולא בפירוק מערכת המשפט ואכיפת החוק?
  • מה יעשה נאשם כזה כשהחוק שם בידיו כוח רב?

ובכן, יש חשש שינצל את הכוח הזה לרעה, ולא רק חשש, שהרי ראינו כבר ניצול לרעה ראינו בטרם הוחק החוק, בשעה שהוא, חברי ממשלתו והנשיא הפרו את ההנחיות שהממשלה עצמה קבעה תוך זלזול עמוק באזרחים. ראינו ניצול כזה כאשר נעשה שימוש לא מידתי תוך פגיעה בזכויות יסוד כאשר הממשלה ביקשה להילחם במגפה באמצעות מעקב אחר אזרחים ופגיעה בפרטיותם, זאת על אף שהיו בידה אמצעים פחות פוגעניים כגון הגדלת מספר הבדיקות.

והנה, לא רק שהפגיעה בזכויות איננה מוסדרת בחוקה, אלא שבתזכיר החוק מוצע לקבוע כי השר הממונה על החוק יהיה רה"מ. ובכן, יש חשש שינצל את הכוח לרעה, כפי שראינו בעבר

חוק כזה, אילו באמת נועד להתמודד עם מצב חירום בריאותי בשל הקורונה, היה קובע הסדרים ברורים באשר לדרכים למלחמה בנגיף ובאשר לבדיקות הנדרשות.  חוק כזה היה מנסה לתקן את כל המחדלים שאיפיינו את הטיפול בנגיף בעת שאלה נעשו מכוח תקנות חירום.

במקום זה החוק נותר עמום מאוד, הוא אינו קובע הסדרים ברורים ונותן בידי הממשלה שיקול דעת רחב, רחב מדי באשר לפגיעה בזכויות היסוד של אזרחים בעת מצב חירום. "כוח ללא אחריות משול להפקרות" אמר הפרופ' אהרן ברק וכוח כזה הנתון בידי נאשם בפלילים הוא הפקרות מוחלטת.

ואחרון, הבחירות, העתירות לבג"ץ והקמת הממשלה לוו ברוממות הדמוקרטיה בפי שופרות הימין. לי אין אלא להביא את דבריו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס על החוקה של רפובליקת ויימר, שאפשרה למפלגה הנאצית להשתתף בבחירות:

"היא תשאר תמיד אחת מהבדיחות הטובות ביותר של הדמוקרטיה, שהיא מבטיחה לאויביה המושבעים את האמצעים להשמדתה".

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,280 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

לשלוח את הילד לבית הספר זה כמו לזרוק קובייה בקזינו

נכון לאמש, 144 תלמידים, מורים והורים מהגימנסיה בירושלים אובחנו כנשאי קורונה ● לכל אחד מהנדבקים יש אחים ואחיות או חברים מבתי ספר אחרים, מתנועות הנוער, מהשכונה ● ובתוך בית הספר, אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי ● שלום ירושלמי שולח הבוקר את הילד לבית הספר בתחושת חוסר אונים ועם חשש גדול ● טור אישי

את הילד שלי אשלח היום בבוקר לתיכון במערב ירושלים באותה תחושה שמהמר זורק את הקובייה בקזינו בסטריפ של לאס וגאס. גם פה וגם שם המספרים מדברים.

נכון לאתמול בצהריים אובחנו 109 תלמידים בגימנסיה העברית ברחביה כנשאי קורונה. בשעות אחר הצהריים המספר עלה ב-22. קצב מדהים. יחד עם המורים וההורים הגענו בשעות ערב ל-144. בית הספר – שבו למדו פעם נשיא המדינה וראש הממשלה – נסגר, וכולם נכנסו לבידוד.

הגימנסיה שוכנת ברחוב קק"ל ברחביה, שזה מרכז העיר. מכאן המעגלים יכולים להתפשט לכל הכיוונים, כמו בבריכת מים שמשליכים לתוכה אבן. בינתיים מגלים עוד נשא ועוד נשאית, כי לרבים בגימנסיה יש אחים שלומדים בבתי ספר אחרים בעיר. ולא רק.

הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תיכון הרטמן נסגר, כי מורה מהגימנסיה שחלה בקורונה מלמד גם שם. המסורתי כמעט נסגר, כי תלמידה שנדבקה שם היא בתו של איש צוות בגימנסיה, וכן הלאה. בבית הספר ליד-האוניברסיטה הגיעו אתמול ללימודים 27 תלמידים מתוך 1,100.

בתי הספר ריקים או כמעט ריקים. כך החליטו ההורים, ובצדק. פולה בן גוריון, סאלד, אילן רמון, גאולים, רמת מוריה, בויאר ואפילו מקיף גילה. עד לשם הגיע המעגל המתרחב. אם תחשבו על זה, הכול היה די צפוי.

אני מביט במכתב ששלח מנהל הגימנסיה דני לייבוביץ' להורי התלמידים, כאשר הסתיים הסגר הגדול ב-17 במאי.

לייבוביץ' מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה שמחייב משרד הבריאות: חבישת מסיכות, מרחק של שני מטר בין התלמידים והיגיינה. כל הורה יחליט עכשיו מה לעשות.

מנהל הגימנסיה מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה

הלימודים התחדשו בכל זאת. אפשר להבין את ההורים וגם את התלמידים. השהייה בבית היא בלתי נסבלת עבור בני נוער שכל חייהם היא תזזית אחת גדולה; הלימודים מרחוק לא יכולים להחליף את החוויה בכיתה ובהפסקות; ההורים לא יכולים להחזיק מעמד בחל"ת ובכלל.

אני מכיר את העניין מקרוב. הילד שלי – שמקטר תדיר על הלימודים ומייחל ליום שבו יסגרו את בית הספר לעולמי עד ויזרקו את המפתחות לים – רק חיכה ליום שבו יפתחו את הכיתות.

כולם לקחו הימור לפני שבועיים. בירושלים ההימור היה כבד במיוחד. זוהי עיר מבודדת, קהילתית וצפופה. הנערים מכל מקום נפגשים בכל מקום – בתנועות הנוער, ברחוב, במרכז המסחרי, בכדורגל ובכדורסל.

בתוך בית הספר או בכל מקום אחר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17.

בתוך בית הספר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17

זה המצב. היום יש לילד מבחן מתכונת באנגלית. בהמשך, יום לימודים רגיל. מה עושים? הוא לא יישאר בבית, גם אם נרתך את דלתות הכניסה לבניין. המחשבה שהוא יחזור, חלילה, עם נגיף לתוך בידוד נוראי וחרדה גדולה מוציאה אותי מדעתי. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, אומר שהצעירים כלל לא יינזקו. הלוואי.

אני שם את הז'יטון ומתפלל לטוב. בירושלים, המרחק לבורא עולם הכי קצר. שיחה מקומית, כמו שאמר פעם מנחם בגין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 493 מילים ו-1 תגובות

ההשתוללות המכוערת של יאיר נתניהו ברשתות החברתיות גוררת אנשי ציבור ותקשורת לפינג-פונג אלים ומיותר עם בנו של ראש הממשלה ● אם כולנו נתחיל להתייחס אליו כמו אל פעוט בהתקף זעם ופשוט נתעלם ממנו עד שיירגע וילך לישון - אולי הוא יגרום הרבה פחות נזק ● דעה

עוד 961 מילים ו-1 תגובות

ככל שמתקרב המועד שבו ישראל תבקש להחיל ריבונות באופן חד-צדדי על שטחים בגדה המערבית, בעולם מתחילים לזנוח את פרדיגמת שתי מדינות לשני עמים ● במקום זאת, מנהיגים ופעילים בעולם מתחילים לתמוך בפתרון מדינה אחת עם זכויות שוות לכל אזרחיה ● והגדרת ישראל כמדינה יהודית ממש לא מעניינת אותם ● פרשנות

עוד 1,442 מילים

מס במתנה בעלי ערוץ 13 ממתין להכרעת הממשלה על מחיר המלט

מפעל נשר עומד בפני החלטה קריטית: ועדה של משרד הכלכלה צפויה להכריע השבוע אם להטיל מס של עד 30% על יבוא מלט, ולייקר במאות מיליוני שקלים את תשתיות הבנייה ● מונופול העבר מדווח על הפסדים, אך בעליו, האוליגרך לן בלווטניק, הוא גם הבעלים של ערוץ 13, שגם הוא מדמם הפסדים ● וכך שוב פוליטיקה, כלכלה ותקשורת מתערבבים זה בזה תחת שלטון נתניהו ● הגורם הפוליטי הראשון שהנושא ינחת על שולחנו הוא עמיר פרץ

עוד 1,155 מילים

תזכיר חוק: המשטרה תיכנס לבתים ללא צו, הממשלה תגביל ביקורי בית

נתניהו: חדשות 12 עסוקים בתעמולה נגד הימין ● המשטרה חושדת שעובדות מעון רה"מ מסרו תצהירים שקריים לטובת שרה נתניהו ● אדלשטיין: נרחיב את הבדיקות לאנשים ללא תסמינים ● כ"ץ עוקץ את פרץ: אין שר אוצר חלופי ● הממשלה תקצץ במשרדים קיימים כדי לפנות כספים למשרדים חדשים ● גנץ: "אנחנו ממש מצטערים על המקרה שבו נורה איאד אל-חלאק; הנושא יתוחקר"

עוד 40 עדכונים

אל מול המציאות הפוליטית, שופטי בג"ץ נותרו חסרי אונים

ל-78 העמודים שכתבו 11 שופטי בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, אין משמעות מיידית - אך פסק הדין מספק הצצה להלך הרוח של בית המשפט בנושאים הבוערים ● מה עמדת השופטים לגבי הלכת פנחסי-דרעי ● מי מהם היה פוסק אחרת אם הנשיא היה מטיל את המנדט על נתניהו בסיבוב הראשון ● ולמה, בסופו של דבר, פסק הדין הזה כמוהו כהנפת דגל לבן ● פרשנות

עוד 2,001 מילים

בכיר לשעבר במנהל האזרחי השתלט על אדמות פלסטיניות באופן לא חוקי

חשיפה יחידת הפיקוח במנהל האזרחי ביו"ש אחראית לאכוף שימוש שלא כחוק באדמות פרטיות בגדה המערבית ● אלא שדוד קישיק-כהן, מי שעמד בראש היחידה במשך 23 שנים, בעצמו השתלט על אדמות פלסטיניות ונטע עליהן מטע עצי זית לפני 30 שנה, בזמן שכיהן בתפקיד ● הוא ממשיך להחזיק במטע בניגוד לחוק גם היום ● גורמים במנהל האזרחי: אין למנהל סמכות לפנות את המטע ללא תלונה רשמית

עוד 506 מילים ו-2 תגובות

נתניהו: נהדק את המשמעת שהתרופפה, נפעל נגד מי שלא פועל לפי הכללים

שר האוצר כץ: כל מעסיק שיחזיר עובד מחל"ת יקבל מענק של 7,000 ש"ח ● פרץ העביר ביקורת: מתעלם מההנחיות. אעלה מחר בישיבת הממשלה הצעה למתווה שיעמוד בסיכומים ● ברקת: לגנץ אין את הכישורים והניסיון להיות ראש ממשלה ● השר אמיר אוחנה על הרג הצעיר בעל הצרכים המיוחדים: לא נחרוץ את דין השוטרים עד תום הבדיקה

עוד 21 עדכונים

מיוחד הסיפור שמאחורי "מסתערבים, אגדה ישראלית"

"הלכתי לפגוש את יצחק לא כי שמעתי עליו או על היחידה הקטנה שהוא השתייך אליה בימי הקמת המדינה, ולא כי תכננתי לכתוב את הספר הזה, אלא רק כי שנים של עבודה עיתונאית לימדו אותי שבילוי בחברת מרגלים זקנים תמיד משתלם" ● מתי פרידמן בהקדמה לספרו החדש, "מסתערבים, אגדה ישראלית", מספר כיצד הגיע לחקור את סיפורה של המחלקה הערבית בפלמ"ח - אשר על בסיסה נולד המוסד למבצעים מיוחדים

עוד 1,406 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה