המגפה הגלובלית היא תקופה לא טובה לדיפלומטים. הגבולות נסגרים, האירועים הבינ"ל מתבטלים אחד אחרי השני, הוועידות, הביקורים, השיחות המדיניות נדחים לזמן בלתי ידוע

על רקע שתי מגמות סותרות – התלות הגוברת של המדינות אחת בשנייה ושאיפתן לבידוד בצל המגפה, הדיפלומטים יהפכו לסוכני הגלובליזציה החדשה. הם ינסחו את כללי המשחק הגלובלי החדש: במקום "עולם ללא גבולות" במובן המילולי של הביטוי – עולם שיתבסס על השימוש הרחב של ה-big data, חילופי ידע והקמת מרכזי חלוקת משאבים אזוריים. בתהליך זה יהיו מעורבים גם שחקנים אחרים – פוליטיקאים, תאגידים בינ"ל, המגזר הפיננסי, ארגונים לא ממשלתיים. אך דווקא הדיפלומטים הם אלה שיצטרכו לעצב את מערכת הקשרים הבינ"ל שנפגעה קשות ע"י המגפה.

2

חשיבותו של ה"כוח הרך" בדיפלומטיה יעלה. ראשית כל, מדובר בפוטנציאל המדעי והטכנולוגי של המדינות. דיפלומטים יצטרכו ללמוד לנצל את היתרונות הטכנולוגיים של מדינותיהם להשגת מטרות מדיניות וכלכליות. המדינות עם מערכת בריאות מודרנית, מחקר מדעי מפותח וטכנולוגיות מתקדמות יקבלו יתרון מובהק על-פני המדינות התלויות בייצוא מחצבים. מי שיידע לפתח חיסון נגד הנגיף הבא לפני כולם, יזכה ליתרון על-פני מי שיש לו את הטיל המדויק ביותר או את עתודות הנפט הגדולות ביותר.

3

הניסיון בפעילות ברשתות החברתיות, קריאטיביות והבנה ביסודות השיווק ברשת יהיו בגדר חובה עבור כל דיפלומט. טכנולוגיות המידע כבר מזמן הפכו לחלק אינטגרלי מהדיפלומטיה המודרנית.

הניסיון בפעילות ברשתות החברתיות, קריאטיביות והבנה ביסודות השיווק ברשת יהיו בגדר חובה עבור כל דיפלומט. טכנולוגיות המידע כבר מזמן הפכו לחלק אינטגרלי מהדיפלומטיה המודרנית

לאחר הקורונה הם יתפסו מקום מרכזי בפעילות הנציגויות הדיפלומטיות. הדיפלומטים יצטרכו לדעת להתאים את מסריהם לחוקי הרשת, ולדבר עם קהלים שונים בשפתם, מבלי לחרוג ממסגרות השיח הדיפלומטי.

4

דיפלומטיית הבריאות הגלובלית (Global Health Diplomacy) תהפוך למקצוע בפני עצמו. ברוב הנציגויות הדיפלומטיות יהיו נספחים רפואיים, דיפלומטים בעלי ידע רפואי או רופאים שיעברו הכשרה דיפלומטית בסיסית.

5

חשיבותם של ארגונים בינ"ל, ובראשם ארגון הבריאות העולמי ו-UNISEF, תעלה, וכך גם חשיבותם של ארגונים לא ממשלתיים, דוגמת "רופאים ללא גבולות". המוסדות הפיננסיים הבינ"ל יצטרכו אף הם להתמודד עם תוצאות המשבר, במיוחד באזורים הנחשלים. אחת השאלות הראשונות שתעלה לאחר סיום המשבר היא עתידו של האיחוד האירופי שלא הצליח לספק מענה הולם למשבר ההומניטרי באיטליה ובספרד. הארגונים והפורומים שמתיימרים למלא את תפקיד הממשלה הגלובלית, כמו מועצת הביטחון של האו"ם, ה-G7 ופורום דאבוס, יידרשו לשנות את האג'נדה שלהם ולעצב תכנית פעולה עולמית חדשה.

6

לאחר המשבר אנחנו נעמוד בפני שאלות רבות הקשורות לתנועת האזרחים ממדינה למדינה. לא מן הנמנע שיונהגו "אשרות רפואיות" המעניקות את הזכות לחצות גבולות רק לאלו שהוכיחו שאינם נשאים וירוסים.

לאחר המשבר אנחנו נעמוד בפני שאלות רבות הקשורות לתנועת האזרחים ממדינה למדינה. לא מן הנמנע שיונהגו "אשרות רפואיות" המעניקות את הזכות לחצות גבולות רק לאלו שהוכיחו שאינם נשאים וירוסים

שיקום קשרי התעופה הבינ"ל ייקח זמן רב. השירות הקונסולרי, לצד רשויות אחרות, יהיה זה שיקבע את הכללים החדשים: בדיקות רפואיות לפני עליה למטוס, בניית בסיס נתונים שימנע מחולים מדבקים לצאת מהמדינה.

7

הפרוטוקול הדיפלומטי יהפוך לגמיש יותר. במציאות שבה רוב השיחות מתנהלות בוידאו, סוגיות הפרוטוקול וקוד הלבוש לא יהיו חשובות במיוחד.

אחת הדילמות הקשות תהיה בין זכויות הפרט לדרישת המשטרים לשקיפות מוחלטת בתמורה להגנה מפני המחלות. מטרת הפוליטיקאים והדיפלומטים תהיה מציאת שביל הזהב וניסוח האמנה החברתית החדשה

מיכאל ברודסקי הוא איש משרד החוץ, שירת בתפקידים דיפלומטיים במוסקבה ובלונדון. בתפקידו האחרון היה שגריר ישראל בקזחסטן. נשוי +3, גר במודיעין. המשבר הנוכחי מספק לו הרבה זמן לחשוב על העתיד, איך תיראה הדיפלומטיה, תחום עיסוקו, אחרי המגפה. כפי שאמר שחקן הבייסבול יוגי ברה, ״If you don’t know where you are going, you might end up somewhere else״. ממליץ לפחות לנסות להבין לאן אנחנו הולכים, כדי לא להגיע למקום הלא נכון