זו לא הזמן הכי טוב להוציא אלבום חדש, אבל כשאתה עומד להחלים ממקרה קל של מחלת נגיף הקורונה, אומר גרהם גולדמן, בן 73 – אחד מכותבי השירים הגדולים בהיסטורית הפופ, אתה שמח להסתכל קדימה בתקווה. האלבום החדש של גולדמן, Modesty Forbids, יצא ממש לאחרונה; סיבוב ההופעות שלו בבריטניה, Heart Full of Songs, נדחה לסתיו; וחוש הריח וחוש הטעם שלו חוזרים בהדרגה.
"למרבה המזל חזרתי מסיבוב הופעות באוסטרליה וניו זילנד, אז יכולתי להיות בבית בתקופה הזו", הוא אומר.
לרוב התזמון והטעם שלו מושלמים. גולדמן הוא אחד מגדולי עולם הפופ אבל לא מפורסם מספיק כפי שהוא אמור להיות. האיש שכתב קלאסיקות פופ נצחיות כמו Bus Stop, No Milk Today, Heartful of Soul, For Your Love, I'm Not in Love, ועוד רבים אחרים, הוא האדם הכי צנוע שיש.
כבחור בן 19 ו-20 היה לו רצף איכותי ונדיר של שירים באמצע שנות ה-60 אבל הוא משייך זאת לצירוף מקרים. "אני יכול להגיד רק שנולדתי בזמן הנכון", הוא אומר בראיון טלפוני לזמן ישראל מביתו בצפון מערב לונדון. "היה לי כישרון, עידוד מבית וגיטרה. והמוזיקה שהקשבתי לה הייתה כל כך מעוררת השראה, אז בוא נשים את זה על השילוב הזה".
גולדמן נולד ב-1946 בצפון מנצ'סטר למשפחה יהודית. ב-1957, בן דודו רוני הביא לו גיטרה מספרד. "הייתי בן 11 והתאהבתי בה", הוא אומר. "ההורים שלי רצו שאלמד באופן מסודר, אז לקחתי שני שיעורים אבל לא רציתי ללמוד סולמות, רציתי לנגן אקורדים של פופ ולימדתי את עצמי איך לנגן.
"כתבתי משהו ביום בו קיבלתי את הגיטרה והיה לי מזל עם המוזיקה שיצאה באותה תקופה והאמנים שהיו בסביבה באותם זמנים. התזמון לא היה יכול להיות מושלם יותר עבור מישהו שלא היה טוב מבחינה אקדמית, אבל היה לי את הכישרון למוזיקה והחיזוק מצד ההורים שלי ואנשים אחרים שפגשתי באותו זמן".
סיפור האהבה בן 60 השנים עם המוזיקה הפך לייעוד ב-1963 כשהשירים של להקה חדשה מליברפול הגיעו לתחנות הרדיו. אפשר רק לדמיין את ההשפעה של ההקשבה ל-Please Please Me של הביטלס בפעם הראשונה. "זה שינה את החיים שלי, ממש ככה", הוא אומר.
"הכרתי את הביטלס אחרי ששמעתי את Love Me Do אבל Please Please Me, הסינגל השני, הפך לי את המוח. כשהאזנתי לשיר, קרה לי משהו כל כך עמוק – וזה קרה לאנשים אחרים. החלטתי באותו רגע שזה מה שאני רוצה לעשות – שהדבר היחיד שאני רוצה זה לעשות מוזיקה.
"היה לי מזל, כי לא הייתי ממש טוב בבית הספר. הייתי אחד מהתלמידים האלה שתמיד חושב על מוזיקה כל הזמן. אם הייתי טוב במשהו אחר, ההורים שלי אולי היו דוחפים אותי לכיוון אחר. אבל הם הבינו שהיה לי כישרון מוזיקלי אז הם טיפחו אותו".
הוא החל לנגן בלהקות במנצ'סטר והופיע ב-Jewish Lad Brigade, מועדון מקומי בו שני חברים לעתיד של 10cc, קווין גודלי ולול קרים, ניגנו גם הם. יחד עם אריק סטוארט הם היו שלושה רבעים מאחת מהלהקות היהודיות המצליחות ביותר בכל הזמנים.
גולדמן הוא יהודי חילוני גאה המעדיף בימים אלו שלא לעבוד ביום כיפור. על אף שגדל בבית מסורתי של הליכה לבית כנסת בימי שבת ואז לאולד טראפורד לראות כדורגל, גולדמן מעדיף להגדיר את עצמו יהודי מבחינה אתנית. "זה השבט שלי, האחים והאחיות שלי, ולדעתי אנחנו מיוחדים ואני מאוד גאה להיות יהודי".
אנחנו בתחילת חודש אפריל ואלו הימים האחרונים של ג'רמי קורבין בתור מנהיג מפלגת הלייבור. בתור חלק מהקהילה היהודית בבריטניה, האם הרגשת את השינוי כשהוא היה בתפקיד?
"משהו באמת השתנה אתו. הדרך בה פעל או הגיב לאנטישמיות במפלגת הלייבור הייתה פאקינג חרפה. סליחה על הבוטות. זה כל מה שאני יכול להגיד. עם זאת, הייתי רוצה להוסיף שבעסקי המוזיקה אין צבע, אמונה או דת. מעולם לא סבלתי מאנטישמיות בעבודה שלי במשך יותר מ-60 שנה בתור כותב שירים ומוזיקאי. אנחנו רואים אחד את השני רק בתור מוזיקאים וזה עולם רב-תרבותי, רב-גוני ועם פנים רבות, שאני גאה מאוד להיות חלק ממנו".
תחילת הקריירה שלו הייתה מונומנטלית. בעזרת אביו, היימי, גולדמן הצעיר – שעבד במשך היום בחנות בגדי גברים – כתב שורה של אבני דרך בעולם הפופ. הרעיון של No Milk Today הגיע מאביו שראה בקבוק חלב ריק ופתק מהחלבן. "אתה צריך לכתוב על זה שיר", הוא אמר לבנו בן העשר.
"אבא", מספר גרהם בהופעות שלו, "זה רעיון ממש גרוע. מי ירצה לשמוע שיר על מחסור בחלב?"
"לא, לא", הסביר האב. "זו מטאפורה למערכת יחסים שבורה. לבית שהאהבה עזבה אותו".
הבן הבין וכתב את הלהיט הנצחי של Herman's Hermits.
אבא שלו היה גם הוא אדם יצירתי, כתב מחזות, שירה, מאמרים לעיתונות וניהל חבורת שחקנים חובבניים לצד העובדה שלו בעולם האופנה. הוא היה עזרה משמעותית, אומר גולדמן.
"אני נותן לו קרדיט גדול כל כך במיוחד בהתחלה, אבל אפילו עם 10cc. השיר Art for Art's Sake לדוגמה – זה היה משהו שהוא היה אומר. אמנות לשם אמנות וכסף בשביל אלוהים. זה היה מונח שהוא היה נוהג להגיד ואפילו שהוא לא היה אדם ציני, הוא חשב שהמשפט הזה מצחיק וגם אני חשבתי כך. אבא שלי היה אמן בעצמו על אף שהוא לא יצר הכנסה מכך אבל הוא היה צריך להיות כותב מקצועי והייתה לו משפחה לפרנס וזה היה סיכון גדול מדי לעשות זאת".
"הוא נתן לי את הבית הראשון ל-Bus Stop. דיברנו על כתיבת שיר בשם הזה משום שעבדתי בחנות בגדים באותם ימים ולקחתי את האוטובוס לעבודה בכל יום. חזרתי הביתה יום אחד, והוא כתב את הבית הראשון, לקחתי את השיר לחדר השינה שלי וכתבתי את המוזיקה ומאוחר יותר את שאר השיר בראש שלי. וזה היה אחד השירים החשובים ביותר שכתבתי, אם לא החשוב ביותר. ואני חייב את זה לו".
ל-Yardbirds הנפלאים הוא כתב את For Your Love שנדחה בהתחלה על ידי חברת התקליטים ואת Heart Full of Soul עם הגיטרה האנרגטית של ג'ימי פייג' הצעיר. Evil Hearted You הגיע לאחר מכן ובהמשך קיבל גרסת כיסוי אפלה ומסחררת של ה-Pixies. כולם היו שירים של כמיהה לאהבה שמאוחר יותר בקריירה שלו הביאה לו הצעה מאצולת הפאנק The Ramones להפיק את האלבום שלהם מ-1981, Pleasant Dreams.
גולדמן אומר ש"זה היה יוצא דופן. כשהם פנו אלי בראשונה, שאלתי למה הם רוצים לעבוד איתי, אנחנו כל כך רחוקים מבחינה מוזיקלית בנקודה בה 10cc היו מצליחים מאוד. הם אמרו שזה לא קשור ל-10cc אלא לשנות ה-60, להקות כמו ה-Yardbirds וה-Hollies. הם הזדהו איתן והם חשבו שזה יעבוד. הייתי עדיין ספקן בנוגע לכך ואמרתי שנקליט שניים או שלושה שירים ונראה איך זה הולך לפני שנתחייב, והם אהבו את זה".
השירים הפכו ללהיטים בינלאומיים ומאז נוגנו מיליוני פעמים ברדיו מסביב לעולם. גולדמן הפך לעילוי פופ בין לילה שהשירים שלו מושמעים ללא הרף ברדיו ובטלוויזיה והוא החל להרוויח הרבה כסף לראשונה בחייו. זה בטח עלה לו לראש.
"לא, זה לא", הוא אומר. "ראשית, נשארתי במנצ'סטר שהייתה מקום מאוד מיושב ומחובר למציאות. ההורים שלי והחברים שלי לא אפשרו שזה יעלה לי לראש ואני לא אדם כזה. הייתי פשוט שמח".
השירים הטובים ביותר של גולדמן כוללים מלודיה חזקה ונגיעה של עצבות. הוא קיבל את השראה מהשיר House of the Rising Sun של ה-Animals וגם מתפילות בבית כנסת והשתמש ברצף אקורדים יוצא דופן. "אני אוהב את האקורדים האלו. הם הרבה יותר מלאי נשמה ומעוררי השראה. אני חושב שהם אפלים ועמוקים יותר ואני נמשך למלנכוליה".
פנינה מלנכולית נוספת שהייתה מתחת לרדאר הוא השיר East West אותו כתב ל-Herman's Hermits. זה שיר על הצלחה וגעגוע הביתה, ריחוק גיאוגרפי ורגשי וכמיהה לשייכות עם השורה המרכזית "ואני מרגיש כה לבד – ואני חושב על ביתי". השיר הקצר אך העוצמתי הזה נחשף מאוחר יותר על ידי מוריסי עם גרסת כיסוי מצוינת.
גולדמן אומר כי "זה שיר מאוד מנצ'סטרי מסיבה כלשהי. הוא תמיד גורם לי לחשוב על מנצ'סטר ואני אוהב את הגרסה של מוריסי, היא נהדרת. מעולם לא פגשתי את מוריסי אבל אני מחבב אותו, הוא ממנצ'סטר וגם אני. אני אוהב את הסמיתס ואני אוהב את ג'וני מאר; הוא נהדר, ממש נהדר! הוא מישהו שהייתי רוצה לעבוד אתו באחד הימים. אני לא מכיר אותו, אבל אני מקווה שדרכינו יצטלבו ביום מן הימים".
מפגש שכזה יהיה חלום מוזיקלי בין-דורי מנצ'סטרי. עם 10cc, הסמיתס, Joy Division, ניו אורדר, The Fall, Stone Roses, בין היתר, מנצ'סטר הייתה ועודנה מרכז מוזיקלי יוצא דופן, וגולדמן מסביר: "העיר תמיד הייתה הלב היצירתי – עם הרבה תיאטרון, מוזיקה קלאסית, מוזיקת רוק, ספרות, גלריות אמנות וכו'. בנוסף, בתור עיר אוניברסיטאית יש בה הרבה מקומות להופעות של מוזיקה. לדעתי יש גן יצירתי אצל תושבי מנצ'סטר".
לאחר שעבד במשך מספר שנים בצד המסחרי של המוזיקה ("בזבוז זמן, שום דבר טוב בזה") בניו יורק, הוא חזר לאנגליה ועבד עם החברים העתידיים של 100cc באולפן הקלטות בסטוקפורט, בתור בעלים, מפיקים ולהקת הבית. ארבעתם, כולם מוזיקאים בעלי כישרונות רבים שחברו כדי ליצור את אחת מהלהקות המצליחות והמשפיעות ביותר של שנות ה-70. כל החברים ניגנו במספר כלים, כתבו את השירים והפיקו.
השם 10cc ניתן ללהקה על ידי אמרגן הפופ ג'ונתן קינג ובניגוד למיתולוגיה לא היה לו משמעות ממשית. עם להיטים כמו Donna, I'm Mandy Fly Me, The Wall Street Shuffle ו-Art for Art's Sake, והסינגלים שלהם שהגיעו למקומות הראשונים במצעדים – Rubber Bullets ו-Dreadlock Holiday – הם הפכו לאחת הלהקות הגדולות ביותר בשנות ה-70.
השיר I'm Not in Love היה השיר שהותיר את הרושם הגדול ביותר. זו הייתה יצירת מופת טכנית, עבודת אולפן שהקדימה את זמנה של הכפלת קולות חברי הלהקה שוב ושוב כדי להפוך את השיר למושלם. על פי קווין גודלי, הם הקליטו במקור את השיר בתור "משהו של לאונג' ובוסה נובה", מה שבבירור לא עבד. כשהם שינו את זה, הם הגיעו לגישה החדשה.
"יכול להיות שזה נבע מייאוש וחוסר ידיעה מה אפשר לעשות, עד שניסינו את כל הקולות האווריריים האלו. תשכחו מכלי נגינה, תשכחו מגיטרות, תשכחו מתופים. רק קולות, כמו מקהלה שמיימית, כמו צונאמי של קולות".
אבל עם אוסף של כישרונות ושאיפות, אורך החיים של הלהקה היה קצר. גודלי וקרים המשיכו לחולל מהפכה בתחום הקליפים בעוד שגולדמן שמר על השם 10cc ויצא להופעות.
"במבט לאחור", הוא אומר, "היינו כוח יצירתי כל-כך גדול שחבל שלא המשכנו וזה משהו שאני תמיד אתחרט עליו למרות שניסיתי לעצור את זה, כמו שכולנו ניסינו. זה משהו שאף אחד מאיתנו לא הצליח לעשות. אבל אני שמח עם מה שיש לנו".
גולדמן עדיין מקליט ומופיע עם החומרים שלו כחלק מסיבוב ההופעות 'רינגו סטאר וחברים'. הם ניגנו יחד בתל אביב בשנה שעברה, ועבור גולדמן לעבוד עם חבר הביטלס זו עדיין חויה מרגשת. ממעריץ למשתף פעולה מכובד.
ועדיין, עם גוף העבודות שלו, האם הוא מרגיש שהיה צריך להיות מפורסם יותר?
"אין לי מה לעשות עם זה", הוא אומר. "אני מאוד שמח מהקריירה שלי ומוקיר תודה. אבל זה אחד מהדברים האלו, מי יודע מדוע הדברים האלו קורים. חלק מהאנשים הופכים למפורסמים בלי לעשות הרבה, בעוד שאחרים לא. אני לא יכול להגיד שאני לא מרוצה מזה. זה לא העניין שלי להגיד שאני אדם צנוע.
"אני שונא להתפאר, ואנשים שמתרברבים – אולי זה מראה שהם צריכים להגדיל את עצמם. אבל אני שמח בחלקי, היצירות שלי מדברות בעד עצמן".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אמן גדול, שכתב עשרות להיטי ענק, שכולנו מכירים. רבים מאזינים לשירים הללו ברדיו, נהנים מהם שנים, ולא מעלים בדעתם, את השירים הללו כתב גרהם גולדמן.
הוא מוזיקאי, מלחין, תמלילן ויוצר נפלא. אך אינו כוכב רוק טיפוסי, וייתכן שזוהי הסיבה שלא זכה לפרסום והכרה כראוי לו.
התגמול עדיין רב. זוהי תחושה אדירה עבורה אמן, להחזיק תחת חסותו להיטים שמתנגנים בתחנות הרדיו מזה עשרות שנים. שלא לדבר על התגמול הכלכלי, בהחלט אלה הם נכסים שמחוללים המון כסף.
ובצדק, מגיע לו.
יוסי נפקר