זירת הבלוגים

ישראל מובילה במאבק בקורונה? אפשר היה אחרת

כל המתואר בפוסט קרה, אבל לא בישראל אלא בטאייוואן

13/04/2020 13:08
טאיוואן השבוע, בעת מגיפת הקורונה, החיים ממשיכים כרגיל, עם נקיטת אמצעי זהירות (צילום: AP-Photo-Chiang-Ying-ying)

ישראל היתה מוכנה למשבר הקורונה, הגיבה מהר וחכם למגפה החדשה, והמחיר שהיא שילמה, בניגוד לרוב המדינות בעולם היה נמוך. המדינה עברה מיד עם הידיעות הראשונות על המגפה בסין, ועוד לפני שהתגלה המקרה הראשון של חולה קורונה בישראל – למערך ניהול משבר לאומי. היא השכילה לנצל את היתרונות המובנים שלה במאבק בקורונה: המגפה החלה בסין, רחוק מישראל, לישראל יש שער כניסה אווירי ראשי אחד, שהיה קל מאוד לבודד אותו, ולישראל הייתה תוכנית "נחשול בריא", תוכנית ההיערכות הלאומית לתרחיש פנדמיה של שפעת, ומערכת מוכנה לניהול מצבי חירום.

את ההצלחה של ישראל בהכלת התפשטות נגיף הקורונה (עם מספר מקרים מועט של חולים שאושרו עד כה, כולל מספר קטן של מקרי מוות), אפשר ליחס לשמירה על קור רוח, לתכנון מראש וקדימה, למרכז ניהול ופיקוד מרכזי שאפשר קבלת החלטות מהירה, למערכת הבריאות שלה, להקשבה למומחים, ולשימוש בטכנולוגיה.

את הצלחת ישראל להכלת התפשטות הנגיף אפשר ליחס לשמירה על קור רוח, לתכנון מראש וקדימה, למרכז פיקוד מרכזי שאיפשר קבלת החלטות מהירה, למערכת הבריאות שלה, להקשבה למומחים ולשימוש בטכנולוגיה

ביוני 2007 פורסמה "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית משרד הבריאות 2007". משרד הבריאות עוסק בהיערכות לפנדמיה של שפעת מאז 1997, הכנות אשר הואצו משמעותית בשנתיים האחרונות, מאז 2005, עם כינוסן של וועדות מקצועיות ייעודיות למטרה זו. הוועדות עסקו במגוון התחומים של תכנית המוכנות הלאומית לפנדמיה הבאה – ניטור, חיסונים, תרופות אנטי- ויראליות, היערכות בתי החולים, הקהילה והמעבדות וכן תכנית להנחלת הידע בקרב צוותי הרפואה ותוכנית הסברה לציבור הרחב.

בפברואר 2018 הושלמה טיוטת תוכנית "נחשול בריא", תוכנית ההיערכות הלאומית לתרחיש פנדמיה של שפעת (התיחסות לתוכנית "נחשול בריא" בדוח מיוחד של מבקר המדינה ממרץ 2020).

ב-20 לפברואר כאשר וירוס הקורונה הגיע לישראל, המדינה היתה ערוכה לקראתו. עוד בתחילת ינואר, לאחר שסין דווחה לארגון הבריאות העולמי כי הוירוס שגרם ל'דלקת הריאות ממקור לא ידוע' בווהאן, זוהה כוירוס קורונה חדש, ושבועות לפני שהתגלה המקרה הראשון בישראל, נערכה בממשלה הערכת מצב בנושא הקורונה. משרד הבריאות שלח צוות אפידמיולוגי לווהאן. ונשלחה התרעה לכל המעבדות שאפשר בעזרתן לאבחן את הקורונה בישראל, להיות מוכנות.

הגופים החברים במרכז הישראלי הלאומי לבקרת מחלות – ICDC, עברו במהירות להגיב לאיום הפוטנציאלי. זאת בעקבות התפרצות הסארס ב-2003, שפעת החזירים ב-2009, והשפעת המזרח תיכונית, ישראל שדרגה את המרכז הלאומי לבקרת מחלות – ICDC, שהוקם ב- 1994. המרכז משתמש בביג דאטה מהביטוח הלאומי, מקופות החולים, ממשרד הפנים וממחלקות ההגירה והמכס כדי להתריע על התפרצויות נקודתיות. אבל למרכז יש סמכויות נוספות, כמו הטלת קנסות על הפצת מידע כוזב במזיד.

ב-23 לינואר, מיד אחרי שממשלת סין הטילה סגר על העיר ווהאן וערים אחרות במחוז הוביי, נאסרו טיסות נכנסות מסין לישראל והחלו בבדיקת כל הנוסעים הנכנסים מכל המדינות. אנשים שלא באו מאזורים בסיכון גבוה קיבלו בגבול אישור כניסה חופשית (גם באמצעות SMS). אלה שבאו מאזורים בסיכון גבוה, נדרשו לשים עצמם בהסגר בית והיו במעקב באמצעות הטלפונים הניידים שלהם כדי להבטיח שיישארו בבית למשך שבועיים. אנשים אלו נבדקו שנית לאחר תקופת ההסגר הביתי כדי לעקוב אחר מקרי הידבקות חדשים.

הצעדים הבאים היו מהירים עוד יותר. ישראל החלה לפעול לפי תוכנית "נחשול בריא", הוקם צוות לניהול המאבק בוירוס, ומערכת הבריאות, בתיאום עם המועצה לביטחון לאומי, עברה למצב 2 בפקודת "נחשול בריא" אשר מתייחסת לאפשרות של מגיפה.

בשלב הראשון היתה התגייסות ממשלתית ופרטית לייצור וליבוא המוני של ציוד מגן לצוותים הרפואיים, מכונות הנשמה לסוגיהן, וציוד וחומרים רפואיים אחרים, הותקנו חדרי טיפול נמרץ על ציודם והוכשרו צוותים רפואיים להפעלתם. והוכשרו כל המעבדות בישראל המסוגלות לבצע את בדיקת וירוס הקורונה.

בשלב הראשון היתה התגייסות ממשלתית ופרטית לייצור וליבוא המוני של ציוד מגן לצוותים הרפואיים, מכונות הנשמה וציוד רפואי, הותקנו חדרי טיפול נמרץ על ציודם והוכשרו צוותים רפואיים להפעלתם

בסוף פברואר לאחר שהקורונה הגיעה לישראל, החלה הממשלה למכור מסכות בשיטה שוויונית, אבל אף אחד לא הורשה לקנות יותר משתי מסכות בכל רכישה. בתחילת מרץ ייצרה ישראל מסכות בכמות שכיסתה את צורכי המדינה. במהלך החודש חילקה הממשלה מאות אלפי מסכות לתלמידי בתי הספר שנשארו פתוחים וההורים התבקשו לבדוק את חום גופם של ילדיהם לפני שהם נשלחים לבתי הספר ולדווח על התוצאות לצוות החינוכי. מבנים ציבוריים ופרטיים, ומרכזי קניות נדרשו לסקר את המבקרים לסימני חום, ובנייני דירות הכניסו מתקנים לחיטוי ידיים במעליות או מחוצה לה.

בסוף פברואר החלה ישראל באיכון מכשירים סלולריים. המעקב היה מבוסס על כרטיסי ה- sim של הטלפון ותחנות הבסיס הסמוכות להם, כדי לוודא שהחייבים בבידוד אכן נשארים בבית. האיכון נעשה רק בזמן התפרצות אפידמיולוגית ובפיקוח הדוק.

תחנות הטלוויזיה והרדיו חויבו לשדר מודעות שירות ציבורי מדי שעה על וירוס הקורונה, כולל איך הוא מתפשט ואיך אנשים צריכים למנוע הדבקה, במטרה לתת מידע אמין לאוכלוסיה על המגפה, להקטין את הפחד ממנה, ולעזור לעצור את התפשטות הוירוס,

התוצאות מורות על הצלחת המאבק במגפה.

מספר החולים עד היום הינו פחות מאלף, ומספר המתים נמוך מעשרה. באותו הזמן, רוב התושבים בישראל המשיכו את חייהם כרגיל. המשרדים ובתי הספר נשארו פתוחים. מפעלי הייצור הגדולים והקטנים המשיכו בפעולתם, מסעדות, חדרי כושר ובתי קפה רבים בערים היו עדיין שוקקים, אם כי מרבית האתרים מדדו את החום וריססו חומרי ניקוי על הידיים לפני שאיפשרו ללקוחות להיכנס.

נשמע לכם משונה? שגוי? לא תואם את מה שקראתם או ראיתם סביבכם? צודקים. כל זה קרה, אבל לא בישראל אלא בטאיוואן.

בישראל לעומת טאיוואן, עשו כמעט את כל הטעויות האפשריות במאבק בוירוס הקורונה. ובנוסף, בראש המערכת עמד ראש הממשלה שהונחה ע"י שיקולים פוליטיים, פעל בתזזיות, וזרע במכוון פחד ופניקה בציבור.

גם מבקר המדינה, בדוח שלו ממרץ 2020, התייחס כאמור לתוכנית "נחשול בריא", תוכנית ההיערכות הלאומית לתרחיש פנדמיה של שפעת (שנמצאת עדיין במעמד טיוטה). כבר כתבתי על כל זה בעבר בבלוג הזה. היו גם תוכניות התמודדות עם מגפה בארה"ב, ונעשו שם תרגילים – שבישראל היו צריכים להיות מודעים להם. לא היתה שום סיבה לא להיות ערוכים כראוי להתפרצות המגפה הנוכחית. גם השוואות בין הטיפול הישראלי במשבר לבין הטיפול במדינות אחרות כבר עשיתי בעבר בבלוג הזה, והוכחתי שידינו גם שם היתה על התחתונה.

נשמע לכם משונה? לא תואם את מה שקראתם או ראיתם סביבכם? צודקים. כל זה קרה, אבל לא בישראל אלא בטאיוואן. בישראל, לעומתם, נעשו כמעט כל הטעויות האפשריות,  ובנוסף, בראש המערכת עמד רה"מ שהונחה ע"י שיקולים פוליטיים

התוצאות אצלנו הן איומות. ישראל היא בין 15 המדינות המאוכלסות המובילות בתחלואה ביחס לאוכלוסין, את הפגיעה המתמשכת בחולים האחרים, שלא נדבקו בקורונה, ושנזקקו ונזקקים למערכת הבריאות אי אפשר לאמוד, ואת ההרס הכלכלי הנרחב לאזרחיה ולכלכלה שלה קשה עדיין להעריך, וככל הנראה יקח הרבה זמן עד שהמשק הישראלי יחזור לעצמו.

בין טאיוואן וסין מפריד מצר ים ברוחב של כ-130 ק"מ. בטאיוואן יש כ-24 מיליון תושבים, קרוב למיליון טאיוואנים מתגוררים בסין וכ-2.5 מיליון סינים מבקרים באי הסמוך מדי שנה. ישראל רחוקה מסין מרחק של אלפי ק"מ, ויש בה כ-9 מיליון תושבים.

נכון לאתמול, ה-12 לאפריל, בעקבות מגפת הקורונה, יש בטאיוואן 388 מקרים של וירוס הקורונה עם 6 מקרי מוות מהווירוס. בישראל יש 10,878 מקרים, עם 103 שמתו מוירוס הקורונה.