אין כמו בבית - אפילו אם הדרך לשם עשויה לעלות בבריאות

מאז שהוכרזה הקורונה כמגפה עולמית, עושות מדינות רבות בעולם - בהן ארה״ב, גרמניה וישראל - מאמצים ניכרים להחזיר את אזרחיהן הביתה ● לא פעם, המדובר במסע ארוך הכולל עצירות ביניים -והסיכוי להידבק דווקא גובר במטוסים ובשדות תעופה ● השאלה היא, אם לא עדיף במקרים רבים פשוט להישאר במקום מאשר לחזור הביתה ● או שאולי זהו טבע האדם בזמן אסון ואי-ודאות?

  • מטיילים ישראלים עולים על מטוס של צבא הונדורס בדרך חזרה לישראל, ב-26 במרץ 2020 (צילום: באדיבות צבא הונדורס)
    באדיבות צבא הונדורס
  • מטיילים ישראלים שנתקעו בדרום אמריקה נוחתים בארץ, ב-20 במרץ 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
    תומר נויברג/פלאש90
  • תרמילאי ישראלי נוחת בארץ מלימה, פרו, במרץ 2020 (צילום: סיון פאראג׳)
    סיון פאראג׳
  • מטיילים ישראלים שהיו תקועים בדרום אמריקה מגיעים לשדה התעופה בן גוריון. מרץ 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
    Tomer Neuberg/Flash90
  • מטיילים לובשים מסכת פנים מחשש לנגיף הקורונה, בשדה התעופה במוסקבה ברוסיה (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
    Noam Revkin Fenton/Flash90

כשהתפרצות מגפת הקורונה הובילה בהדרגתיות לביטול התעופה מסביב לעולם, ממשלות רבות יצאו מגדרן להחזיר את אזרחי המדינה הביתה.

אבל בחלק מהמקרים, יציאה למסע ארוך שכולל לפעמים עצירות ביניים בשדה תעופה אחד או יותר, עשוי למעשה להגדיל את הסיכון של הנוסעים להידבק בנגיף, במיוחד המגפה התפשטה ביעד הסופי אף יותר מאשר ביעד אותו עזבו, כך אומרים מומחים לבריאות הציבור.

משרד החוץ של ארצות הברית החזיר, למשל, 46,000 אזרחים אמריקאים מיותר מ-70 מדינות ב-449 טיסות, כך אמר השבוע עוזר השר לעניינים קונסולריים איאן בראונלי. ארצות הברית – מדינה שבה אין ביטוח בריאות לכל האזרחים – רושמת כרגע את מספר מאובחני הקורונה הגבוה ביותר בעולם, בפער משמעותי, ומספר מקרי המוות השלישי בגובהו כתוצאה מהמחלה.

שגרירות ארצות הברית בירושלים שלחה הביתה עובדים אמריקאים או משפחותיהם "המצויים בסיכון גבוה יותר כתוצאה מחשיפה לקורונה", כך מסר נציג השגרירות ל-Times of Israel בשבוע שעבר. גם במקרה זה, השאלה היא אם לא היה מוטב לאנשים בקבוצות סיכון גבוהות דווקא להישאר בבתיהם בישראל.

ממשלת גרמניה החזירה יותר מ-200,000 אזרחים בעלות של יותר מ-50 מיליון אירו. גם גרמניה נפגעה באופן חמור במגפה, עם כ-118,000 מקרים ידועים נכון להבוקר (שישי).

ישראל ארגנה עשרות טיסות מארבע קצוות תבל כדי להחזיר תרמילאים נטושים בחזרה הביתה, על פי עקרון הערבות ההדדית. ועל אף שהגיוני שהמדינה תחלץ ישראלים המטיילים באמזונס או בהימלאיה, נראה פחות סביר, מנקודת מבט בריאותית, להטיס אנשים הביתה ממדינות מתקדמות בהן וירוס הקורונה הרבה פחות נפוץ, כמו ניו זילנד וסלובניה.

"מנקודת מבט אפידמיולוגית, יש עדיפויות שונות", אומר נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון שבגנב.

"אני לא אומר שלא צריך לעשות את זה, אבל הייתי שמח יותר אם חלק מהאנרגיה והמשאבים הללו היו מושקעים דווקא בטיפול טוב יותר בקשישים, בקבוצות רגישות או במגזרים אחרים, כמו החרדים והערבים".

אך משרד החוץ מתגאה מאוד במחויבות שלו שלא להשאיר אף אחד מעבר לים.

תרמילאי ישראלי נוחת בארץ מלימה, פרו, במרץ 2020 (צילום: סיון פאראג׳)
תרמילאי ישראלי נוחת בארץ מלימה, פרו, במרץ 2020 (צילום: סיון פאראג׳)

"ההגיון שלנו פשוט: בזמני משבר ואי-ודאות, המקום הבטוח ביותר עבור אזרח ישראלי הוא ישראל", אמר דובר המשרד ליאור חייט. "אנחנו לא יודעים לכמה זמן השמיים יישארו סגורים, וכמה אנשים נמצאים עכשיו במדינות בהן מערכת הבריאות לא טובה כמו בישראל".

הרבה תלוי באיזה שלב בחיים נמצא האזרח המטייל, הסביר חייט.

למשל, תרמילאי בן 23 התקוע באוסטרליה. בהתחשב בכך שהוא בסיכון נמוך להידבק בווירוס, הוא כנראה לא ירצה לבזבז את כל החסכונות שלו רק כדי להיות תקוע באכסניה בחו"ל. למה שהממשלה לא תעזור לו להגיע הביתה?

"ויש גם את העיקרון של ערבות הדדית", הוא הוסיף. "כולם צריכים להחליט בשביל עצמם איפה הם רוצים להיות. אנחנו לא מחזירים אנשים שרוצים להישאר. אבל אנחנו דואגים לכל מי שרוצה לחזור הביתה".

דובר משרד החוץ: "יש גם את העיקרון של ערבות הדדית. כולם צריכים להחליט בשביל עצמם איפה הם רוצים להיות. אנחנו לא מחזירים אנשים שרוצים להישאר. אבל אנחנו דואגים לכל מי שרוצה לחזור הביתה"

נכון לשבוע הנוכחי, משרד החוץ יודע על פחות מ-2,000 ישראלים שעדיין נמצאים בחו"ל ואשר מחפשים דרכים לחזור לארץ.

אין ספק שיש יותר סיכוי להידבק בקורונה בשדות תעופה ומטוסים מאשר בין ארבעת קירות ביתנו, או אפילו בסופרמרקט עמוס, כך על פי דוידוביץ'. ובכל זאת, לשאלה האם עדיף להישאר בחו"ל או לארוז את התיקים ולחזור הביתה, אין תשובה חד-משמעית, לדבריו.

מטיילים ישראלים שנתקעו בדרום אמריקה נוחתים בארץ, ב-20 במרץ 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
מטיילים ישראלים שנתקעו בדרום אמריקה נוחתים בארץ, ב-20 במרץ 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"נכון לעכשיו, אם יש לכם מקום שאתם יכולים להיות בו בבידוד ולשמור על ריחוק פיזי מאנשים אחרים, כנראה עדיף להישאר איפה שאתם", הוא אומר. "אבל כמובן, עשויים להיות עוד גורמים – לדוגמה אם יש לכם חברי משפחה חולים או שאין לכם מספיק משאבים כדי להישאר במקום הנוכחי שלכם".

הממשלה סייעה לא רק למטיילים אלא גם לאזרחים ישראלים שחיים באופן קבוע בחו"ל אבל מרגישים שהם רוצים להעביר את המשבר הנוכחי בארץ.

"אני מניח שזה קשור לעובדה שתחת לחץ גדול או איום, קבוצות נוטות להישאר יחד, לחזור למעגלים הפנימיים ביותר שלהן ולערכים הבסיסיים יותר שלהן", אומר ערן הלפרין, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

"זו הסיבה לכך שהייתה לממשלות כזו מוטיבציה, ומדוע אנשים שחיים בחו"ל מרגישים – באופן רציונלי או לא רציונלי – שיהיה בטוח יותר עבורם במולדת".

עוד 604 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קורונה בכנסת: חמישה ח"כים נתונים בבידוד

בחקירה האפידמיולוגית, שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נקבע שעל ארבעה מחבריו לסיעה - איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה - להיכנס לבידוד

06:57 עריכה

חברי הכנסת איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה – ארבעתם חברי הרשימה המשותפת – נכנסו לבידוד, לאחר שחקירה אפידמיולוגית שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנדבק בקורונה, קבעה שעליהם לעשות כן. בנוסף גם שני מנהלי הסיעה נדרשו להיכנס לבידוד.

אמש נשא עודה דברים בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד הסיפוח.

למקרה שפיספסת

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

תגובות אחרונות

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה