• לאה הכט ומתנדבים אחרים המרכיבים ומספקים אריזות מזון בדרום תל אביב, 3 באפריל, 2020 (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)
    באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים
  • בדיקות קורונה בדרום תל אביב, אפריל 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
    Avshalom Sassoni/Flash90
  • הפגנה נגד חוק הפיקדון, ארכיון, 2017 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
    Tomer Neuberg/Flash90

מגפת הקורונה מבקשי המקלט על סף קריסה כלכלית

בניגוד להערכות, עדיין לא התגלתה תחלואה מוגברת בקורונה בקרב מבקשי המקלט מאפריקה ● אבל רבים מהם חוששים להיזרק לרחוב ● האבטלה בקהילת המהגרים אסטרונומית, אין להם כמעט זכויות סוציאליות, והממשלה לא פונה אליהם בשפתם ● התקווה היחידה שלהם היא לקבל את הכספים שהופרשו ממשכורותיהם במסגרת "חוק הפיקדון" ● אך הסיכויים שזה יקרה נמוכים

פילמון, בן 30, אריתראי שברח ממולדתו מוכת המלחמה ב-2012 ומבקש מקלט בישראל מאז, הצליח לשמור על עבודתו בסופרמרקט בנתניה למרות התפרצות הקורונה בארץ. הוא מחשיב את עצמו "בעל מזל גדול" להצליח לעבוד, כאשר שיעור האבטלה במשק נושק ל-25% כתוצאה מהמאבק במגפה.

אך עבודה בחנות עמוסה בזמן שהוירוס ממשיך לגבות חיים בקצב גובר מציבה סכנה משל עצמה. "אני חושש להגיע לעבודה, ואני יודע שאדם שאובחן כחולה קורונה היה בחנות שלנו. אני מפחד לחלות", הוא אומר לנו.

זו לא רק החרדה מהקורונה שמדירה שינה מעיניו בלילה. בתור מבקש מקלט שלא הוכר באופן רשמי כפליט, פילמון מודע לכך שהוא עשוי שלא לקבל את הבדיקות או הטיפול הרפואי שאזרחי המדינה זכאים להם.

"אם אחלה, הבוס יגיד לי להישאר בבית, אבל הביטוח הלאומי לא יפצה אותי על הימים שלא עבדתי. ואם אני אאבד את עבודתי ולא אוכל לשלם שכר דירה בזמן, אני בטוח שבעל הבית שלי יפנה אותי. אני מאוד מפחד שזה יקרה", הוא מוסיף.

עשרות אלפי מבקשי מקלט מאפריקה שותפים לאותם חששות. בעוד שהתקשורת עסקה בהרחבה שיעור ההדבקה הגבוה בקרב החרדים, הכותרות התעלמו ברובן מהקהילה בסיכון שפילמון הוא חלק ממנה, המתמודדת עם משבר חסר תקדים.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ממרץ 2018, בארץ חיים כ-36,000 מבקשי מקלט מאפריקה. הגל הראשון של ההגירה החל ב-2009.

הרוב המוחלט שלהם – שהגיעו מאריתראה וסודאן – מעולם לא קיבלו מעמד פליט, על אף שרבים אולצו לברוח ממולדתם כדי להימנע ממלחמה או משברים הומניטריים אחרים. הם גרים בישראל עם ויזות זמניות המחודשות בכל תקופה.

"אם אחלה, הבוס יגיד לי להישאר בבית, אבל הביטוח הלאומי לא יפצה אותי על הימים שלא עבדתי. ואם אני אאבד את עבודתי ולא אוכל לשלם שכר דירה בזמן, אני בטוח שבעל הבית שלי יפנה אותי. אני מאוד מפחד שזה יקרה"

תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ישראל נקטה בצעדים הולכים ומחמירים כדי לעצור את זרם המהגרים, בעיקר על ידי סגירת הגבול עם מצרים. הממשלה גם קיימה מגעים עם מדינות שונות כדי לגרש לשטחן את אלו שכבר הגיעו לכאן.

למרות שהמגעים נעצרו לעת עתה, המדינה גרמה לכך שיהיה כמעט בלתי אפשרי עבורם לקבל השכלה גבוהה או גישה לשירותי בריאות או רווחה מסובסדים.

רבים מהם, התקועים במצב ביניים וחוששים מפני מגירוש, איבדו את עבודתם בתחום המזון והאירוח ברגע שהקורונה הגיעה לארץ. עשרות אלפים מהם, מובטלים ולכודים בתוך הבתים, חוששים לאבד גם את מקום המגורים שלהם.

מתנדבים מהמרכז לקידום פליטים אפריקאים מתכוננים לשליחת אריזות מזון למבקשי מקלט מאפריקה בדרום תל אביב, 3 באפריל, 2020 (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)
מתנדבים מהמרכז לקידום פליטים אפריקאים מתכוננים לשליחת אריזות מזון, 3 באפריל 2020 (צילום: באדיבות המרכז)

אבטלה גבוהה במיוחד

"ההשלכות של התפרצות הקורונה הן דרמטיות מאוד כשזה נוגע לקהילת מבקשי המקלט", אומרת טלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל. "הם סובלים מעוני חמור, וכבר היו חלשים ורגישים אפילו לפני שהוירוס הזה התפרץ. אבל כעת אנחנו רואים עלייה חדה במספר המובטלים". להערכתה, בין 50% ל-75% ממהגרי העבודה איבדו כבר את מקום עבודתם.

"מבקשי מקלט לא זכאים לדמי אבטלה כשהם מפוטרים", ממשיכה אהרנטל. "כל הכסף שהם אמורים לקבל מועבר לקרן פיקדון שאין להם גישה אליה, כך שהם נתונים לחסדיהם של מתנדבים", היא אומרת על חוק הפיקדון השנוי במחלוקת.

החוק, מ-2017, מחייב חברות המעסיקות מבקשי מקלט להפחית 20% ממשכורתם ולהפקידה בקרן שיוכלו לפדות רק לאחר שהם עוזבים את המדינה. בתחילת החודש פרסם משרד הפנים הצעת חוק, שתאפשר למהגרים למשוך עד 2,700 שקלים בחודש מהקרן, אך לא ברור האם ומתי היוזמה הזו תצא לפועל. אהרנטל אומרת כי בכל מקרה, הסכום הזה לא יספיק אפילו כדי לשלם שכר דירה.

אלו הנסיבות הקשות שבפניהם עומד טקלב, מבקש מקלט מאריתריאה שברח משירות צבאי לכל החיים אותו רק התחיל, והגיע לישראל ב-2011. היום הוא גר בשכונת התקווה בדרום תל אביב עם אשתו ובתם הפעוטה. הוא עבד בתור טבח בבית קפה, אבל פוטר לפני שלושה שבועות, כשהעסק נסגר.

"גם אשתי לא עובדת כרגע, ואנחנו מפחדים מהמצב", הוא אומר. "מצד אחד, אני רוצה לחפש עבודה חדשה משום שאני זקוק לכסף. אבל מצד שני, אני מפחד שאם אמצא עבודה, אהיה חשוף לוירוס ואהיה עלול לסכן את המשפחה שלי".

טקלב אומר כי אי הוודאות בנוגע לעתידו "מפחידה מאוד. לא קיבלתי את המשכורת האחרונה שלי, ואני לא יודע איך המשפחה שלי ואני אסתדר. בעלת הדירה שלי התקשרה אליי אתמול ושאל אם אצליח לשלם את שכר הדירה, ואמרתי לה שאני לא בטוח. אם זה יימשך, אני אהיה בצרות גדולות".

מקרים כמו אלו של טקלב, מזהירה אהרנטל, יהיו הרוב המכריע תוך כמה שבועות. "אם הממשלה לא תיכנס לתמונה במהירות, נחזה באסון הומניטרי", היא מוסיפה. "אנחנו סבורים כי תוך זמן קצר, משפחות של מבקשי מקלט רבים יהיו ברחובות, יקבצו נדבות וירעבו. כבר עכשיו אנחנו מקבלים שיחות טלפון מאנשים שמשכירים דירות למבקשי מקלט, והם אומרים לנו: 'אנחנו צריכים להוציא אותם מהדירה'".

"תוך זמן קצר משפחות של מבקשי מקלט רבים יהיו ברחובות, יקבצו נדבות וירעבו. כבר עכשיו אנחנו מקבלים שיחות טלפון מאנשים שמשכירים דירות למבקשי מקלט, והם אומרים לנו: 'אנחנו צריכים להוציא אותם מהדירה'"

שיעור GED מקוון למהגרים אפריקאים בישראל (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)
שיעור GED מקוון למהגרים אפריקאים בישראל (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)

מחאה בלתי אפשרית

המאבק של הפליטים וארגוני הסיוע בחוק הפיקדון נהיה קריטי וקשה יותר בימי הקורונה. ההפגנות נגד החוק, שהתקיימו באופן קבוע במשך השנים, הפכו לכמעט בלתי אפשריות בשל תקנות הריחוק החברתי. "ההפגנות היו השיטה היחידה שלנו להילחם מול חוסר הצדק. כעת, כשההשפעות של החוק הזה מורגשות במידה הרבה ביותר, אפילו את זה אנחנו לא יכולים לעשות", אומר לנו בלוטס אייסו, בן ה-38 שברח מאריתריאה ב-2010, וגר מאז בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב.

גם אייסו נחשב בעיני חברי לבר מזל, משום שהוא הצליח לשמור על מקום עבודתו. אך על רקע התגברות המגבלות סביב הקורונה, השעות שלו בסופרמרקט המקומי קוצצו, והוא חושש מכך שלא יצליח יותר להגיע לעבודה השנייה שלו בסופרמרקט אחר ברעננה, בעקבות הפחתת פעילות התחבורה הציבורית.

אייסו אומר כי רבים מחבריו שעבדו במסעדות ובתעשיית האחזקה איבדו את עבודתם, ובעקבות המעמד שלהם בישראל, הם לא יכולים לקחת הלוואות מהבנק. "אם זה ימשיך עוד חודש או חודשיים, תתחילו לראות מבקשי מקלט חסרי בית ברחובות", הוא מזהיר. "ואז, איך הם יצליחו לשמור על הנחיות הסגר?"

סנאית, מבקשת מקלט אריתראית שברחה מהמדינה שלה והגיעה לישראל בגיל 17 (ב-2012), עבדה בתור מנקה במשך שמונה השנים שבהן חיה כאן. בתור אם לשלושה ילדים צעירים, היא נאלצה להפסיק לעבוד כאשר הוירוס תקף.

"אני עצובה ולחוצה, בנוגע לכל העולם, אנשים שאיבדו את אהוביהם. אישית, אני חווה משבר: אני חוששת בנוגע למשפחה שלי באריתריאה, אני חוששת בנוגע לשאלה האם אצליח להאכיל את הילדים שלי ולשלם שכר דירה", היא אומרת.

היא מוצאת נחמה והסחת דעת בלימודים שלה לתעודת GED, תעודה שוות ערך לתעודת בגרות, אותם החלה בפברואר דרך המרכז לקידום פליטים אפריקאים.

סנאית, מבקשת מקלט אריתראית (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)
סנאית (צילום: המרכז לקידום פליטים אפריקאים)

לאה הכט, מנהל הפעילות במרכז, אומרת כי הארגון העביר את כל הקורסים שלו לרשת, כך שהסטודנטים יוכלו להמשיך ללמוד: "חלק לומדים בטלפונים שלהם, ורובם משתמשים ב'נקודות חמות', כך שהחיבור לאינטרנט עשוי להיות בעייתי. למרות כל האתגרים האלו, הסטודנטים החליטו שהם רוצים להמשיך ללמוד".

המרכז לקידום פליטים אפריקאים גם הרחיב לאחרונה את העבודה שלו מעבר לשיעורים וירטואליים, כאשר החל בפרויקט משלוחי מזון. חבילות המזון נתרמות על ידי קרן שפירו, מורכבות ונשלחות על ידי מתנדבים, והכט מתכננת כי ביצוע המשלוחים יתרחש כל שבוע.

תרגום עצמאי של ההנחיות

אחד מהמתנדבים שעוזר להעביר את המזון לקהילה הוא תספאלם (תספיט), בוגר קורס התכנות של המרכז, העובד כמתורגמן עבור רופאים למען זכויות אדם.

הוא הגיע לישראל מאריתריאה ב-2009, והיה באמצע לימודים לתואר בביולוגיה ימית כשברח מהמדינה שלו. "התחלתי ללמוד תכנות ב-2010, והחלטתי ללמוד עוד כדי שאוכל להתקדם בתחום. עכשיו אני לומד Javascript, וכשאסיים אני רוצה למצוא עבודה בתחום ההיי-טק", הוא אומר.

דרך העבודה שלו, תספיט הבין כי חברים רבים בקהילה שלו נמצאים בסכנת הידבקות בוירוס, משום שהם לא מבינים את ההוראות המפורסמות על ידי משרד הבריאות בעברית ובאנגלית. יחד עם מנהיגי קהילה אחרים, תספיט פתח עמוד פייסבוק בו הוא מפרסם מידע חיוני על וירוס הקורונה בשפת התיגרינית.

תספיט הבין כי רבים נמצאים בסכנת הידבקות בוירוס, משום שהם לא מבינים את ההוראות המפורסמות על ידי משרד הבריאות. הוא פתח עמוד פייסבוק בו הוא מפרסם מידע חיוני על וירוס הקורונה בשפת התיגרינית

"אנחנו מפרסמים שם מידע ועולים בשידורים בלייב, בהם אנחנו מסבירים על המצב ומעדכנים את האנשים. זה חשוב לפרסם את קטעי הוידיאו האלו משום שרבים ממבקשי המקלט לא יודעים קרוא וכתוב בשפות שלהם, כך שהם צריכים לשמוע את ההוראות בקול רם. זה עוזר לקהילה שלי לשרוד".

תספאלם (ימין) ובוגר נוסף של קורס התכנות של המרכז לקידום פליטים אפריקאים (צילום: באדיבות המרכז לקידום פליטים אפריקאים)
תספאלם (ימין) ובוגר נוסף של קורס התכנות של המרכז לקידום פליטים אפריקאים (צילום: באדיבות המרכז)

ארגון נוסף שמסייע למבקשי מקלט בימים מאתגרים אלו הוא המוקד לפליטים ולמהגרים. שירה עבו, דוברת הארגון, אומרת כי המוקד הרחיב לאחרונה את שעות הפעילות שלו, והוא מפעיל קו חירום שפתוח מ-9 עד 13 בכל יום חול.

אחד מתחומי הפעילות המרכזיים של הארגון מאז התפרצות הוירוס הוא המאבק הגובר בשם מבקשי המקלט שנכלאו במעצר מנהלי ללא משפט.

"מישהו יכול להיות במעצר במשך שישה חודשים עבור עבירה קלה מאוד, ואז הוא מועבר למעצר מנהלי באופן פתאומי. כל מה שצריך הוא החלטה של פקיד מרשות האוכלוסין וההגירה, המגדירה אותם כסכנה לחברה", היא מסבירה.

"בנקודה הזו, אפשר לעצור אותם לשנה ואפילו שנתיים. אז אנחנו מנסים לגרום לשחרורם ולתת להם ייצוג משפטי. זה הופך להיות דחוף יותר עכשיו, משום שיש סיכון להידבקות המונית בבתי כלא. בשבועות האחרונים הצלחנו לשחרר שבעה אנשים, ואנחנו מייצגים כרגע עשרה נוספים בניסיון לשחרר אותם", אומרת עבו.

פילמון הוא אחד ממבקשי המקלט שנכלאו בעבר בישראל, כאשר הוחזק במתקן חולות במשך יותר משנה. הוא לא הושם מאחורי סורג ובריח בשל עבירה פלילית, אלא משום שהגיע לישראל באופן בלתי חוקי. המעצר שלו בוצע כמעט 6 שנים לאחר שהגיע לישראל. פילמון אומר כי לקח לו הרבה זמן להתאושש מהחוויה.

"עברתי דברים קשים, החיים שלי היו קשים מאוד", הוא מוסיף. "אבל כל עוד אני קם בבוקר ורואה את אור היום, זה משהו להיתלות בו. יש תקווה, אני עדיין חי".

פילמון מספר כי השגרה שלו – עבודה בסופרמרקט, קריאה, ושיחה עם חברים בזמן הפנוי – מספקת קצת נחמה. "נכון לעכשיו יצרתי לעצמי סוג של בית כאן", הוא אומר. כל עוד הוא שומר על העבודה שלו, וכל עוד הוא לא נדבק בוירוס.

פילמון מספר כי השגרה שלו – עבודה בסופר, קריאה, ושיחה עם חברים – מספקת קצת נחמה. "נכון לעכשיו יצרתי לעצמי סוג של בית כאן", הוא אומר. כל עוד הוא שומר על העבודה שלו, וכל עוד הוא לא נדבק בוירוס

"ירידה במצב הנפשי"

חבל ששמחת החיים של פילמון לא מדבקת. "שמנו לב גם לירידה במצב הנפשי הכולל של הקהילה", אומרת טלי אהרנטל. "העובדים הסוציאליים שלנו מקבלים יותר לקוחות מאי פעם". לדבריה, הרוב המכריע של מבקשי המקלט עומדים במגבלות התנועה בעקבות הקורונה "באופן מוחלט". "אפילו שמותר להם להתרחק 100 מטר מהדירות שלהם, רבים נשארו בבית יותר משלושה שבועות".

א.ס.ף מספק למהגרים שוברים לקניית מזון בסיסי, כמו גם סיוע פיננסי ומנטלי, באמצעות עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מתנדבים. "רבים מהמהגרים שרדו עינויים בדרכם לארץ, ועדיין סובלים מההשלכות של טראומה קיצונית שעברו. המצב הנוכחי מגביר את המצב המנטלי הבעייתי שהם נמצאים בו. אם לא יהיה שינוי מיידי, אני חוזה החמרה נוספת של המצב המנטלי שלהם", צופה אהרנטל.

בדיקות קורונה בדרום תל אביב, אפריל 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
בדיקות קורונה בדרום תל אביב, אפריל 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"אני יודעת שזה קשה כאן לכולם, ואני לא מנסה להפחית ממה ששאר המדינה עוברת, אבל בשבילנו זה קשה במיוחד", אמרה עדן תספאמריאם. עדן בת ה-34 ברחה מאריתריאה לישראל ב-2010 ומתגוררת כעת בדירה בת חדר שינה אחד בדרום תל אביב עם שלושת ילדיה – בני 17, 13 ושש.

תספאמאריאם, העובדת במשרה חלקית בתור מתרגמת, אמרה כי היא הצליחה להאכיל את ילדיה בשבועות האחרונים הודות למארזי מזון מ"ישראלים טובי לב". "בלי זה לא הייתי יודעת מה לעשות", היא אמרה, והוסיפה כי על אף שהיא הצליחה לשלם את שכר הדירה עד כה, החודשים הקרובים יהיו אתגר גדול.

תספאמאריאם נזכרת בכך שהלכה לרופא בשבוע שעבר (למחלה שלא קשורה לקורונה) וקיבלה מרשם לתרופה שלא הייתה יכולה להרשות לעצמה. "היו לי רק 100 שקלים בכיס, אז החלטתי שאחכה עד למשכורת הבאה שלי", היא סיפרה.

תספאמאריאם הלכה לרופא בשבוע שעבר (למחלה שלא קשורה לקורונה) וקיבלה מרשם לתרופה שלא הייתה יכולה להרשות לעצמה. "היו לי רק 100 שקלים בכיס, אז החלטתי שאחכה עד למשכורת הבאה שלי", היא אומרת

תספאמאריאם הוסיפה כי על אף שמבקשי מקלט זקוקים לכל העזרה שהם יכולים לקבל מהמדינה, הבקשה המרכזית שלהם היא פשוט לאפשר להם לקבל גישה לכסף שלהם בקרן. "אלו עשרות תאלפי שקלים שפשוט יושבים שם", היא אמרה.

הפגנה נגד חוק הפיקדון, ארכיון, 2017 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הפגנה נגד חוק הפיקדון, ארכיון, 2017 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

תחלואה נמוכה – בינתיים

גורמים בתחום הבריאות חוששים מכך שדרום תל אביב – שם גרים רוב מבקשי המקלט – תהפוך, כמו בני ברק, ל"נקודה חמה" של הוירוס. בינתיים, זה לא קרה.

מד"א פתח לאחרונה אתר בדיקות לטיפול בקהילת המהגרים בתחנת המרכזית הישנה בתל אביב. מתוך כ-100 בדיקות שבוצעו ביום שני שעבר, לדוגמה, רק שתיים היו חיוביות (עם קורונה), ושני הנדבקים פיתחו תסמינים קלים בלבד.

עם זאת, ייתכן כי הסיבה לנתונים הנמוכים היא מספר הבדיקות הנמוך באזור.

"אנחנו מנסים להסביר ללקוחות שהם לא עומדים להיעצר אם יגיעו לשם וכי כאשר ייתנו מידע, לא ישתמשו בו נגדם", אומרת אהרנטל. "יש הרבה חוסר אמון כלפי הממשלה בעקבות שנים של הזנחה".

עוד 1,915 מילים
סגירה