מבצע "עם כלביא" (שם מלא פאתוס) ייזכר כאחד מרגעי השיא של חיל האוויר, המודיעין והמוסד, אך גם כרגע שפל של התקשורת הישראלית, שעם פרוץ המבצע נאלמה דום או גרוע מכך – החלה לתפקד כלהקת מעודדות.

איני מצפה מפרשנים ועיתונאים להתנגד לתקיפה בעומק השטח האיראני, שנראה כי הייתה הכרחית כדי למנוע ממדינה השואפת להשמיד את ישראל להגיע ליכולת גרעינית. מותר ורצוי לברך על המתקפה האמריקאית נגד אתרי הגרעין המרכזיים באיראן. עם זאת, בהחלט מצופה מעיתונאים ופרשנים להציף שאלות קשות, לתבוע תשובות ממי שאמורים לספק אותן, ולשים זרקור על שורת מחדלים וכשלים הנגלים לעינינו.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).

המלחמה הנוכחית בין איראן לישראל מעוררת שוב את הסוגיה הגרעינית, לא רק בהקשר של איום ביטחוני, אלא גם כשאלה עקרונית: מהי בעצם אנרגיה גרעינית? כיצד נוצרת פצצת אטום? והאם מדינה כמו איראן מסוגלת לבנות אחת?

מהי אנרגיה, ומה מייחד את האנרגיה הגרעינית?

אנרגיה היא אחד הדברים הקשים להגדרה. נסתפק כאן בזה שהיא נשמרת ומתארת את היכולת לבצע פעולה – להזיז, לחמם, להאיר או ליצור שינוי. היא יכולה להגיע בצורות רבות: מכנית, תרמית, חשמלית, כימית, ואפילו בצורת אור. האנרגיה הגרעינית היא מהחזקות ביותר בטבע, והיא נובעת מהכוחות הפועלים בתוך גרעין האטום עצמו – הכוחות שמחזיקים את הפרוטונים והניוטרונים יחד.

פרופ׳ מוחמד עכאשה הוא ראש חטיבת פיזיקה בפקולטה להנדסה, המכללה האקדמית כנרת.

בשנת 1948 ברחוב ביאליק בתל אביב, הכריז ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל כבית לאומי ובטוח ליהודי העולם, שוויון זכויות וכבוד לכל החיים בה. כעבור קצת יותר מיובל שנים מאז הכרזת המדינה, בנימין נתניהו, ראש הממשלה משנת 1996, עסוק מראשית דרכו בלסכסך, להסית ולהרוס את הרקמה החברתית בישראל, תוך הפיכת המדינה כולה מסוכנת לאזרחיה הנמלטים מבתיהם המופגזים כדי לשרוד.

מתחילת העשור הראשון של האלף הנוכחית נכנסו בהדרגה יישובי הדרום למעגל הטרור והאש המוכר בשם: "צבע אדום" – גוש קטיף דאז, קיבוצי ומושבי עוטף עזה, שדרות, אשקלון, באר שבע, אשדוד, גדרה, קריית גת ועוד. פעולות  טרור נקודתיות, עפיפוני תבערה, בלוני נפץ, הפגזות יומיומיות ומנהרות טרור אשר חדרו כמעט עד לב הישובים. תושבים וילדים נהרגו ונפצעו, החיים בדרום הפכו לרולטה רוסית.

גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.