עפ"י חוק יסוד הממשלה , ראש ממשלה נאשם בפלילים יכול להמשיך לכהן בתפקידו! הדיון בבגצ לא עסק בכך -אלא בח"כ שנאשם בפלילים ומציג מועמדות לראשות הממשלה. כל עוד קיים החוק לעיל-פסיקת הבגצ מתבקש... המשך קריאה

עפ"י חוק יסוד הממשלה , ראש ממשלה נאשם בפלילים יכול להמשיך לכהן בתפקידו!
הדיון בבגצ לא עסק בכך -אלא בח"כ
שנאשם בפלילים ומציג מועמדות לראשות הממשלה.
כל עוד קיים החוק לעיל-פסיקת הבגצ מתבקשת.
פסילת חוק היסוד -אם כבר- היתה צריכה להעשות בסמוך לחקיקתו , לפני כעשרים שנה.

כל הזמן // יום שלישי, 7 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אדלשטיין: אמנה מנהל מיוחד למערכה בקורונה, האוצר יציג תוך יומיים תוכנית כלכלית

הממשלה החליטה על סגירת מועדונים, ברים, אולמות וחדרי כושר; מספר הנוסעים באוטובוס יוגבל ל-20 ותיאסר הפעלת מיזוג אוויר ● נתניהו: "אנחנו כפסע מסגר מלא" ● דירקטוריון אל על אישר מתווה, המאפשר הלאמה של החברה ● הכנסת אישרה בקריאה ראשונה תיקון לתקנות החירום, שלפיו, הגבלות שתטיל הממשלה ייכנסו לתוקף לפני שהכנסת תדון בהם

עוד 44 עדכונים

מכלב השמירה לפודל כנוע

פעם נספר לילדינו שעד שנת 2020 פעל בישראל ערוץ חד, בועט ועצמאי שלא עשה הנחות לפוליטיקאים, לא עיגל פינות ולא חשש להביע ביקורת ולממש את הזכות לחופש הביטוי וחופש העיתונות. בערוץ הזה היו תוכניות סאטירה נשכניות כגון "גב האומה" ותחקירי עומק שעסקו בפרשות השחיתות של השלטון.

הם כמובן לא יאמינו שדבר כזה אפשרי, כי עד אז, אם נמשיך בקצב הזה, התקשורת היחידה שתהיה כאן תהיה תקשורת "מטעם" שתפקידה לבלבל ולטמטם את הציבור תוך כדי הניגון הנצחי "השמאל הרע לא נותן לנו למשול". הם יאמרו לנו "אבל תראו את פרשת בזק-ואלה", איך לא נפל לכם האסימון כבר אז? איך לא הבנתם שרומסים לכם את התקשורת החופשית, שהכתובת הייתה על הקיר?" ולא נדע מה לענות להם.

פעם נספר לילדינו שעד שנת 2020 פעל בישראל ערוץ חד, בועט ועצמאי שלא עשה הנחות לפוליטיקאים ולא חשש להביע ביקורת. היו בו תוכניות סאטירה נשכניות כ"גב האומה" ותחקירי עומק על פרשות שחיתות שלטונית

זה לא שחסרות לנו דוגמאות מהשנים האחרונות מטורקיה, הונגריה ורוסיה, שם "בייתו" את התקשורת כך שתדע את מקומה ולא תעז לדבר סרה במנהיג, בנשיא או ברה"מ. למעשה, ההשתלטות על ערוץ ה-NTV הרוסי בתחילת שנות ה-2000 הפכה לקו פרשת המים, שהפריד בין רוסיה שהייתה בה תקווה לדמוקרטיה וחופש לבין מדינה אוטוקרטית שבה התקשורת תלויה בחסדי המשטר, ועיתונאים אמיצים מדי עלולים למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח.

פעם גם בטורקיה הייתה תקשורת עצמאית שהעזה להעביר ביקורת על ארדואן. אחרי זמן-מה הוא קלט שאפשר גם אחרת והפעיל לחצים שונים – החל מאיומים כלכליים נגד המו"לים ועד כליאת עיתונאים ועורכים – על מנת לשלוט על התקשורת. דרך אגב, לאחרונה ירד מספר העיתונאים הכלואים בטורקיה – לא בגלל שהיחס אליהם השתפר, אלא בגלל שאמצעי הדיכוי היו אפקטיביים למדי: בעיתונים וערוצי הטלוויזיה הפנימו את המסר.

אז איך קורה שלנגד עינינו סותמים את הפה לעיתונאים המוכשרים והחדים ביותר, שלא מתחנפים לשלטון ולא חוששים לחשוף את השחיתות במערומיה ולהצביע על כשלים, זחיחות ושקרים? מדוע הציבור שלומד עוד בשיעורי האזרחות בבית הספר שהתקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה נותר אדיש כל כך כלפי מה שקורה עכשיו בערוץ 13 ולא נרעד מהתהליכים שעוברים על התקשורת הישראלית כולה? מדוע המדינה לא מתקוממת אל נוכח הקריאות הבוטות לכלוא את העיתונאים שממשיכים לספק סחורה משובחת ותחקירים מצויינים?

זה לא שחסרות לנו דוגמאות מהשנים האחרונות מטורקיה, הונגריה ורוסיה, שם "בייתו" את התקשורת כך שתדע את מקומה ולא תעז לדבר סרה במנהיג, בנשיא או ברה"מ

ובכן, לרגע הזה קדמו הרבה שנים של הסתה פרועה. עוד בסוף התשעים בבלפור סימנו את התקשורת בתור אויב, ובעשור האחרון כבר הצמידו לה אות קיין והשניאו אותה על האזרחים. המציאות איננה הבעיה, המראה שמשקפת אותה – דווקא כן.

אותה התקשורת שחשפה וטיפלה באופן אדוק בפרשות השחיתות של משפחת שרון, אהוד אולמרט, פרשת הטרדות המיניות של משה קצב ועוד פתאום הפכה לאויבת האישית של משפחת נתניהו. מדוע רביב דרוקר להוט לחשוף את פרשת הצוללות? כי הוא שונא את נתניהו! מדוע אביעד גליקמן וגיא פלג עוסקים בהרחבה בתיק המתנות או בתיק בזק-וואלה? כי הם מהדיפ-סטייפ העמוק השמאלני שמעוניין לתפור תיקים למלך העולם ולמשפחתו היקרה מפז.

לרגע הזה גם קדמו שנים של ריקון הדמוקרטיה מתוכנה, לרבות החלשת הכנסת, מחיקה של הפרדה בין הרשויות והחלשת התקשורת. הכנסת מתנהלת כבר שנים רבות  כחותמת גומי של הקואליציה והיא אינה ממלאה את תפקידה כמי שאמורה לבקר ולפקח על הממשלה.

ראש הממשלה מוביל את מערכת ההסתה הפרועה ביותר מאז ומעולם נגד גורמים של אכיפת החוק בישראל. כשכספים רבים נעלמים מתחת לשולחן של ועדת הכספים והלוביסטים מתהלכים בכנסת כמו בביתם שלהם – למה שהשלטון ירצה שנדע מכל זה?

מדוע דרוקר להוט לחשוף את פרשת הצוללות? כי הוא שונא את נתניהו! מדוע אביעד גליקמן וגיא פלג עוסקים בהרחבה בתיק המתנות או בתיק בזק-וואלה? כי הם מהדיפ-סטייפ השמאלני שמעוניין לתפור תיקים למלך

שוק התקשורת הקטן והריכוזי שפועל בישראל מקל על השלטון במקרה הזה. התקשורת המסחרית ממילא מתקשה לשרוד בעולם שעובר שינויים טכנולוגיים מפליגים, וחוששת להרגיז את הטייקונים האוחזים בה. השידור הציבורי יודע שהוא נתון לחסדי הפוליטיקאים שמהלכים עליו אימים ברגע שהוא הופך ליותר מדי נועז.

מתחילת הכינון של תאגיד השידור הציבורי נשמעו קריאות של מקורבי נתניהו שדרשו לצמצם את תקציבו ובמקרה הקיצון – לפרק את התאגיד. במקביל השלטון דוחף את שופריו לכל תחנת רדיו, טלוויזיה ועיתון והקקפוניה שהם מייצרים שם מסיטה את תשומת הלב של הציבור ממה שחשוב. 

ישראל מפגרת במדדים של OECD  בחינוך? בואו נדבר על הבוגדים האלה מהשמאל. מערכת הרפואה הציבורית במשבר בעמוק? מזמן לא שלפנו מהבוידם איזה מחסן איראני. הפערים החברתיים מתרחבים? נציג לכם נתונים אלטרנטיביים בעוד ששרן השכל תמליץ לכם לשטוף כלים בתל-אביב וצחי הנגבי, שר לענייני כלום ושום דבר, שלא המציאו בשבילו אפילו תיק מדומיין, יסביר לכם שהרעבים זה חארטה.

ישראל מפגרת במדדים של OECD  בחינוך? בואו נדבר על הבוגדים האלה מהשמאל. מערכת הרפואה הציבורית במשבר בעמוק? מזמן לא שלפנו מהבוידם איזה מחסן איראני

אני רוצה לספר לכם מה קורה במדינה שלא קיים בה חופש הביטוי והמושג חופש העיתונות הוא בדיחה עצובה. ב-26 באפריל 1986 התפוצץ כור מספר 4 באתר הגרעיני בצ'רנוביל. למרות שהשמועות זרמו מהר, התקשורת הרשמית לא דיווחה על האסון הטכנולוגי האדיר הזה, וב-1 במאי המצעדים לכבוד ה-1 במאי בקייב שהייתה סמוכה לצ'רנוביל התקיימו כסדרם.

למעשה, השלטונות הסובייטיים הסתירו מידע על כ-30 אסונות דומים אם כי בסדר גודל יותר קטן באתרי הגרעין שלהם. בדצמבר 2019 כשנגיף הקורונה החל להתפשט בסין, השלטונות לא מיהרו לפרסם את העניין ולעדכן את ארגון הבריאות העולמי ואת המדינות האחרות על מה שמתרחש בארצם.

יאמר מי שיאמר שההשוואות הללו אין לא במקומן, שזה "לא אותו דבר". הבעיה עם התזה הזאת זה האמונה העמוקה בכך שהדמוקרטיה הישראלית מתקיימת איפשהו בנפרד מהמערכת הפוליטית ומקשרי הון-שלטון, מוגנת ובטוחה. חברי, אם לא נגן על הדמוקרטיה שלנו – בסוף יישאר ממנה רק שלט יפה.

במדינות שאינן חופשיות, שבהן לפלרמנט אין כוח ולעיתונות אין שיניים, חיי האזרח תמיד יהיו זולים, זולים מאוד. ואם השלטון יכול לטייח אסונות לאומיים, הוא ישמח לטייח גם את כל המשברים והאסונות האחרים, הקטנים יותר – על חשבון של חיי האזרח הקטן.

במדינה בלי חופש ביטוי וחופש עיתונות, התפוצץ ב-26 באפריל 1986 כור מספר 4 באתר הגרעיני בצ'רנוביל. התקשורת הרשמית לא דיווחה על האסון האדיר ומצעדי 1 במאי בקייב הסמוכה התקיימו כסדרם

תחשבו על זה בפעם הבאה כשאתם קוראים באדישות על  כך שהטייקונים המקורבים לשלטון מתחילים לקצץ את הכנפיים דווקא של אלה שטרחו והביאו מידע, השיגו סקופים, ערכו תחקירי עומק וגילו לציבור ששם למעלה יש מי שמרמה אותו, משקר ועובר על החוק. תחשבו טוב-טוב, מדוע השלטון מבזבז זמן וכוח כדי לסרס את כלב השמירה ולהפוך אותו לפודל כנוע.

קסניה סבטלובה היא עמיתת מחקר במכון הבינתחומי הרצליה ועמיתת מדיניות במכון מתווים למדיניות חוץ אזורית. לשעבר חברת כנסת מטעם סיעת התנועה, והפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,003 מילים ו-1 תגובות
אוהדי הפועל ירושלים במשחק הצ'מפיונס ליג ב-23 באוקטובר 2019

בשניות האחרונות של גמר גביע המדינה בכדורסל, ב-18 באפריל 1996, קלע קפטן הפועל ירושלים עדי גורדון את סל הניצחון ורץ להניף את הגביע ● "לא היה להם שום סיכוי מולי", סיפר גורדון אחרי המשחק, "הקהל הרים אותי לשמיים" ● אבל עכשיו אין קהל ומנהלת הכדורסל שוקלת לסגור את הליגה בימים הקרובים ● שלום ירושלמי שבור לב ולבד בהיכל

עוד 525 מילים

המשטרה לא מעבירה מידע למועצה למניעת אובדנות

"המידע על התאבדויות מגיע אלינו באיחור של שנתיים, ולא ניתן להילחם בתופעה בלי מידע עדכני", כך אומר לזמן ישראל פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות במשרד הבריאות ● "אנו מגששים באפלה, ועובדים לפי מגמות לא רלוונטיות", מוסיפה ד"ר שירי דניאלס ● במדינות רבות המשטרה מסייעת בנושא, בין היתר במיפוי אתרים שכיחים לביצוע פעולות אובדניות ● במקביל, משרד החינוך הפסיק לבדוק אירועי התאבדות של תלמידים

עוד 951 מילים

רפי פרץ הגיש בקשה להתפלג מימינה

אתמול נחשף בזמן ישראל כי מינויו של רפי פרץ לשר עשוי להיות מנוגד לחוק ● זאת, משום שפרץ לא התפלג מסיעת האופוזיציה ימינה בטרם מינויו לשר בממשלת הנוכחית ● בעקבות הפרסום, הגיש היום פרץ הודעה לוועדת הכנסת על רצונו להתפלג מימינה ולהקים סיעה חדשה ● אולם כמה מומחים משפטיים הטילו ספק האם די בהודעה זו כדי להכשיר את מינויו בדיעבד

השר לענייני ירושלים ומורשת ויו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ, הגיש היום לוועדת הכנסת הודעה על התפלגותו מסיעת ימינה – זאת בעקבות חשיפת זמן ישראל אתמול כי מינויו לשר עשוי להיות מנוגד לחוק משום שלא התפלג מסיעת האופוזיציה ימינה בטרם מינויו לשר.

בהודעה שהגיש היום (שני), פרץ מבקש להתפלג מימינה ולהקים סיעת חדשה בשם "הבית היהודי מיסודה של המפד"ל".

מכתבו של רפי פרץ לוועדת הכנסת, 6.7.2020
מכתבו של רפי פרץ לוועדת הכנסת, 6.7.2020

חוק הכנסת קובע כי "רואים התפלגות של סיעה לענין סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת" בין השאר אם "ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של מפלגות, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן מפלגות, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של מפלגות כאמור".

פרץ התמודד ברשימת ימינה במקום השני, מטעם הבית היהודי וכך מופיעה רשימת המועמדים בוועדת הבחירות המרכזית. על פי חוק הכנסת, "נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור … תאשר ועדת הכנסת את השינוי".

עם זאת, כלל לא ברור האם הודעת ההתפלגות כעת מספיקה כדי להכשיר בדיעבד את מינויו של פרץ לשר בממשלה הנוכחית.

מומחים למשפט חוקתי עמם שוחחנו סבורים כי מאחר שההודעה על הפילוג לא הוגשה עד לפרסום בזמן ישראל, יש לראות בפרץ חבר כנסת "פורש" לכל דבר ועניין.

על פי חוק יסוד הממשלה, ח"כ פורש אינו יכול לכהן כשר במהלך כל כהונת הכנסת הנוכחית. כמו כן, אותו ח"כ לא יוכל להתמודד מטעם כל מפלגה המיוצגת בכנסת הנוכחית.

הבוקר הגישה תנועת משמר הדמוקרטיה הישראלית פנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שבה היא דורשת ממנו לפעול לביטול מינויו של רפי פרץ לשר.

מתגובת הכנסת לפניית זמן ישראל אתמול עולה כי ניתן להתיר את התסבוכת אליה נקלע פרץ בדיעבד, אולם כאמור, הדעות על כך חלוקות, וייתכן כי הודעתו של פרץ לוועדת הכנסת לא תהיה סוף פסוק בפרשה.

עוד 274 מילים

למקרה שפיספסת

והארץ לא רעדה

אתמול קרה דבר גדול בישראל, דבר שהיה אמור להרעיד את האדמה בכל דמוקרטיה בריאה ומתפקדת.

אתמול, באמצע היום ובלי שום הסבר או היגיון – סתמו לי את הפה!
אתמול ברק רביד, עיתונאי בכיר, שידוע כפצצת סקופים וראיונות בלעדיים עם שועי עולם. איש חרוץ, חד ועתיר קשרים, פוטר מהערוץ שבו הוא הועסק ללא שום סיבה הגיונית, עניינית או כלכלית. עושה רושם שהפיטורים הבלתי מוצדקים שלו מועילים בעיקר למשפחה אחת שמתגוררת בבית שלנו בבלפור.

אתמול הושתק עיתונאי בכיר ומוכשר, אולי גם בשל דעותיו הפוליטיות וההתייצבות האמיצה שלו מול הסיאוב והשחיתות, והאדמה לא רעדה.

אתמול הושתק עיתונאי בכיר ומוכשר, אולי גם בשל דעותיו הפוליטיות וההתייצבות האמיצה שלו מול הסיאוב והשחיתות, והאדמה לא רעדה

ההחלטה הבלתי מנומקת לפטר את ברק רביד מהדהדת את העדויות בתיק 4000, בהם נדרשו האלוביצ'ים לפטר ולהשתיק עיתונאים "עויינים לבלפור", שנחשבים הרבה פחות 'מזיקים' מרביד.

גם כאן, בדומה לפרשת וואלה, מדובר בטייקון שאין לו שום עניין בחדשות או בטלוויזיה, ועצם רכישת הערוץ נועדה, אולי, גם לקדם ולשרת את עסקיו האחרים – למשל עסקי המלט. גם בהעדר ראיות לקשר ישיר בין הגורמים השונים במשולש נתניהו, בלווטניק וברק רביד, כל בר דעת רואה ומבין מי המרוויחים ומה הם מרוויחים או ירוויחו. כל בר דעת מבין זאת, אבל זה קרה מול עינינו הפקוחות כשכולנו ערים ובהכרה מלאה ובכל זאת האדמה לא רעדה.

המהדורות לא נפתחו בזעקות שבר על השתקת קולה של התקשורת החופשית. כותרות העיתונים לא זעקו עם בוקר "ישראל מתעוררת לפשיזם והיא איבדה אפילו חזות של דמוקרטיה".

האדמה לא רעדה מתחת לרגליהם של מליוני ישראלים מיואשים ומפוחדים שישבו אמש מול המרקע וחיכו ל"הישרדות" או לשליח של הפיצה או לאיזו בשורה אופטימית ביחס לקורונה. שקועים במרירות חיינו בכלל לא הבחנו שהמדינה שלנו כבר לא ממש שלנו, ושהדמוקרטיה כבר לא באמת פועמת בעורקיה של הפנסיונרית הציונית האהובה.

אני רוצה לבכות מכמה שזה מתסכל אותי שזה קורה, ואפילו יותר מתסכל אותי שזה כבר לא מרעיד את האדמה כי אנשים פה התרגלו והתייאשו וחלק רעבים וקורסים ומה מעניין אותם עכשיו ברק רביד.

האדמה לא רעדה מתחת לרגלי מליוני ישראלים מיואשים שישבו אמש מול המרקע וחיכו ל"הישרדות" או לשליח של הפיצה או לאיזו בשורה אופטימית ביחס לקורונה

אבל כך בדיוק פועלת דוקטרינת ההלם – אנשי השררה מנצלים את הבלבול והחרדה הקיומית של האזרחים בזמן משבר, כדי לעשות הפיכות, שבאקלים רגיל היה קשה מאוד לעשות.

אפילו לפני שבועיים שלושה, טרם 'פרוץ' הגל השני, הדבר הזה היה מתקבל בגל מחאה. אבל היום, כשכולם מבולבלים מאיכוני שב"כ אקראיים ושערוריתיים ומשרד בריאות שלא יודע מימינו ומשמאלו, כשעצמאים לא יודעים אם לפטר או לא את עובדיהם כדי להשאיר את עסקיהם בחיים, וכששכירים שלא יודעים אם מחר יפוטרו או יתמזל מזלם להיות בין אלה שעוד מצליחים להתפרנס בכבוד – באקלים אזרחי שפוף מבוהל ומיואש, זה הזמן של השחיתות וההשחתה להרים ראש ויד אלימה על מוקדי החופש והדמוקרטיה.

הסיפור של ברק רביד הוא לא סיפור על עוד אדם פרטי שאיבד את פרנסתו. מובטלים ומפוטרים יש כבר קרוב למיליון. ברק רביד היה הקול שלי בתקשורת הולכת ומתקרנפת. ברק רביד דיבר אותי, ייצג אותי ושמר על הדמוקרטיה שכה חשובה לי. אתמול, מי שהשתיק את ברק רביד לא השתיק רק אותו. הוא השתיק את כולנו, והאדמה לא רעדה.

לימור מויאל היא סופרת, אקטיביסטית ודוקטורנטית לפרשנות ותרבות. רעיה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
***** התליין**** By Maurice Ogden תרגום: שרית שץ אֶל עִירֵנוּ צָעַד הַתַּלְיָן קְדוּר-פָּנִים, וּבְגָדָיו מִזָּהָב, דָּם וָאֵשׁ מַצְחִינִים. עַל מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב הִתְהַלֵּך... המשך קריאה

***** התליין****
By Maurice Ogden

תרגום: שרית שץ

אֶל עִירֵנוּ צָעַד הַתַּלְיָן קְדוּר-פָּנִים,

וּבְגָדָיו מִזָּהָב, דָּם וָאֵשׁ מַצְחִינִים.

עַל מַרְצֶפֶת הָרְחוֹב הִתְהַלֵּךְ בִּדְמָמָה,

וּבְכִכָּר בֵּית-הַצֶּדֶק הִצִּיב לוֹ בָּמָה.

לְצַד בֵּית-הַדִּין עֵץ הוּרַם, עֵץ קָלוֹן,

כְּדֶלֶת רָחְבּוֹ מִכַּרְכֹּב עַד חַלּוֹן,

תַּבְנִית לוֹ צְנוּעָה, ועוֹלָה אַךְ בִּמְעַט

עַל מִסְגֶּרֶת הַפֶּתַח שֶׁל בֵּית-הַמִּשְׁפָּט.

וְאָנוּ תָּהִינוּ בְּכָל עֵת פְּנוּיָה

מַהוּ הַחֵטְא? מִי יִדּוֹן לִתְלִיָּה?

שָׁפַט הַתַּלְיָן, אֶגְרוֹפוֹ מְקַפֵּל

פְּתִיל מֻזְהַב-קִשּׁוּרִים בְּיָדָיו מְפַתֵּל.

לַמְרוֹת חַפּוּתֵנוּ הַפַּחַד לָפַת,

בְּעֵינֵי הָעוֹפֶרֶת הֵעַפְנוּ מַבָּט .

אֶחָד אָז זָעַק: "הֵי, תַּלְיָן, אַל תִּדֹּם!

לְמִי זֶה תָּכִין אֶת בָּמַת הַגַּרְדּוֹם?"

בְּעֵין הָעוֹפֶרֶת נִצַּת אָז זִיק חַד

וּבִמְקוֹם מַעֲנֶה, כְּמוֹ חִידָה לָנוּ חָד:

"זֶה שֶׁיֵּיטִיב לְשָׁרְתֵנִי עַד תֹּם,

הוּא בַּחֶבֶל יִזְכֶּה – כְּמַתְּנַת הַגַּרְדּוֹם."

לְמַטָּה יָרַד וְיָדוֹ הוּא שָׁלַח

אֶל נָכְרִי שֶׁהִגִּיעַ מֵחֶבֶל נִדָּח.

רָוְחָה הַנְּשִׁימָה, כי סִבְלוֹ שֶׁל הַלָּה

מִיָּדוֹ שֶׁל תַּלְיָן – לָנוּ הִיא הֲקָלָה:

מִבְנֵה הַגַּרְדּוֹם בְּרַחְבַת הַשִּׁפּוּט,

עֵת בֹּקֶר יֵעוֹר, יֵעָלֵם לִצְמִיתוּת.

לוֹ דֶּרֶךְ פִּנִּינוּ, שִׂיחָה נֶאֶלְמָה –

מִיִּרְאַת הַתַּלְיָן וְכָבוֹד לַגְּלִימָה.

בְּיוֹם הַמָּחָר, שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר עָלְתָה

עַל גַּגּ וּרְחוֹב, עַל הָעִיר הַשְּׁקֵטָה;

נֻקְשֶׁה וְשָׁחוֹר בַּאֲוִיר צַח שֶׁל יוֹם,

בְּכִכַּר בֵּית-הַצֶּדֶק נִצָּב עֵץ גַּרְדּוֹם.

עָמַד הַתַּלְיָן בְּרַגְלַיִם פְּשׂוּקוֹת

וְיָדָיו בְּחֶבְלוֹ הַמֻּזְהָב עֲסוּקוֹת.

גּוֹן עֵינוֹ כְּעוֹפֶרֶת, לִסְתּוֹ חֹד חֲנִית,

מַרְאִיתוֹ תַּכְלִיתִית, חָזוּתוֹ יַדְעָנִית.

כֻּלָּנוּ זָעַקְנוּ: "תַּלְיָן, הַאֵין דַּי

בַּנָּכְרִי מֵאֶתְמוֹל? הוּא יַסְפִּיק בְּוַדַּאי."

נִדְהַמְנוּ, לְפֶתַע נָפְלָה דּוּמִיָּה:

"הוֹ, לֹא עֲבוּרוֹ הוּקַם עֵץ הַתְּלִיָּה."

הִבִּיט בַּקָּהָל וּצְחוֹקוֹ נְהָמָה:

"בְּלִבְּכֶם יַעֲלֶה כִּי מַטְרַת הַמְּהוּמָה

הִיא לִתְלוֹת אִישׁ אֶחָד? הֵן בָּזֹאת אֶעֱסֹק:

הַחֶבֶל חָדָשׁ וְאוֹתוֹ יֵשׁ לִבְדֹּק."

בַּדְּמָמָה – זְעָקָה: "הוֹ, בּוּשָׁה וּכְלִמָּה!"

לְתוֹכֵנוּ צָעַד הַתַּלְיָן – שְׁחוֹר גְּלִימָה;

מוּל הָאִישׁ נֶעֱמַד "הֲתִתְמֹךְ," כָּךְ גָּזַר,

"בַּנִּדּוֹן שֶהָיָה לַגַּרְדּוֹם רַק בָּשָׂר?"

עַל זְרוֹעו שֶׁל הָאִישׁ יָד קָשָׁה נִנְעֲלָה

נִרְתַּעְנוּ אָחוֹר בְּאֵימַת בֶּהָלָה.

וְהַדֶּרֶךְ פֻּנְּתָה, לֹא הִשְׁמַעְנוּ מִלָּה,

מִפְּנֵי הַגְּלִימָה… אֲחוּזֵי חַלְחָלָה.

בַּלַּיְלָה רָאִינוּ טְרוּפִים מִבִּיעוּת

אֶת גַּרְדּוֹם הַתַּלְיָן מִתְעַצֵּם בְּלִי לֵאוּת.

יוֹנֵק מֵהַדָּם הַנִּגָּר בֵּין טְרָשִׁים,

הִצְמִיחַ לוֹ עֵץ הַתְּלִיָּה שָׁרָשִׁים.

וְכָעֵת הוּא רָחָב, וְגָדוֹל אַךְ בִּמְעַט

מִמֶּרְחַב מַדְרֵגוֹת פֶּתַח בֵּית-הַמִּשְׁפָּט,

גָּבַהּ עַד הִגִּיעַ לְאֶמְצַע הַקִּיר –

הַכְּתֹבֶת עָלָיו בְּגָבְהוֹ הוּא מַסְתִּיר.

שְׁלִישִׁי שֶׁלָּקַח, לוֹ יָצְאוּ מוֹנִיטִין

שֶׁל כִּילַי, נוֹשֵׁךְ נֶשֶׁךְ, כּוֹפֵר הוּא וּמִין,

וּ"מַה זֶּה לָכֶם," הַתַּלְיָן אָז תָּהָה,

"עִם בַּרְנָש יְהוּדִי שֶׁנּוֹעַד לִתְלִיָּה?".

וְאָנוּ זָעַקְנוּ "הֲזֶה הָאֶחָד

שֶׁאוֹתְךָ כֹּה שֵׁרֵת? נֶאֱמָן בִּמְיֻחָד?"

חִיֵּךְ הַתַּלְיָן: "זוֹ תָּכְנִית רְצוּיָה

לְוַדֵּא אֶת חָזְקָהּ שֶׁל קוֹרַת הַתְּלִיָּה."

הָאִישׁ הָרְבִיעִי שַׁלְוָתֵנוּ קָרַע,

בְּשִׁיר קְדוֹרָנִי, מַאֲשִׁים וְנוֹרָא.

"וּמָה עִנְיַנְכֶם בְּנִדּוֹן לִכְלָיָה –

שָׁחוֹר וְשׁוֹנֶה", הִתְרִיס אִישׁ הַתְּלִיָּה.

חֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי, וְשׁוּב בֶּכִי נִחָר

"תַּלְיָן, הֵי, תַּלְיָן, הֲזֶה הַנִּבְחָר?"

"תַּכְסִיס תַּלְיָנִים מֻכָּר," הוּא נֵאוֹת,

"לְהַגְמִישׁ אֶת קְפִיצֵי הַדְּלָתוֹת הַתְּקוּעוֹת."

חָדַלְנוּ לִשְׁאֹל, הַתַּלְיָן הִתְיַשֵּׁב

אֶת סִכּוּם מַאֲזַן הַדָּמִים לְחַשֵּׁב.

יוֹם רָדַף יוֹם, ולֵיל אַחַר לֵיל

וּמִבְנֵה הַגַּרְדּוֹם כְּמִפְלֶצֶת גָּדֵל.

כַּנְפוֹת הַגַּרְדוֹם נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה

וְכִסּוּ מִכָּל צַד הַכִּכָּר הַפְּתוּחָה

וְקוֹרַת הַתְּלִיָּה מִמָּרוֹם אֵימְתָנִי,

עַל הַקֶּרֶת הִטִּילָה צִלָּהּ הַשְּׂטָנִי.

הַתַּלְיָן אֶת הָעִיר אָז חָצָה בִּמְהֵרָה

וּבָרְחוֹב הַשּׁוֹמֵם… בִּשְׁמִי הוּא קָרָא.

אֶת רוֹם הַגַּרְדּוֹם עֵינִי אָז סָקְרָה,

וְחָשַׁבְתִּי: הֵן נֶפֶשׁ חַיָּה לֹא נוֹתְרָה

לִתְלִיָּה … הַתַּלְיָן לִי קָרָא שֶׁאָבֹא לָתֵת יָד

אֶת מִבְנֵה הַגַּרְדּוֹם לְפָרֵק – וּמִיָּד.

בְּתִקְוָה וּבְבִטְחָה הִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו,

אֶל עֵץ הַתַּלְיָן וְאֶל סְבַךְ חֲבָלָיו.

אֵלַי הוּא חִיֵּךְ כְּשֶׁנִּגַּשְׁתִּי קָרוֹב

אֶל כִּכַּר בֵּית-הַדִּין..בְּדִמְמַת הָרְחוֹב,

וְחָבְלֵי הַתְּלִיָּה, מְתוּחִים וּגְמִישִׁים,

בְּיָדָיו מִשְׂתָּרְגִים כַּעֲדַת נְחָשִׁים.

הוּא שָׁרַק לוֹ פִּזְמוֹן, הַמַּלְכֹּדֶת סָקַר

הַדְּלָתוֹת נִפְעֲרוּ בְּקוֹל הֹלֶם מֻכָּר,

וְאָזַי בְּחִיּוּךְ שֶׁל פְּקֻדָּה נוֹרָאָה

יָדוֹ עַל יָדִי שָׂם לְלֹא הַתְרָעָה.

זָעַקְתִּי: "תַּלְיָן, הֵן הִשְׁלֵיתָ אוֹתִי,

כִּי נוֹעָד הַגַּרְדּוֹם לְכֻלָּם – זוּלָתִי,

אוֹתְךָ לֹא שֵׁרַתִּי, תַּלְיָן מְנֻוָּל,

רִמִּיתָ אוֹתִי וְהוֹלַכְתָּ שׁוֹלָל!"

בְּעֵין הָעוֹפֶרֶת נִצַּת שׁוּב זִיק חַד:

"רִמִּיתִיךָ?…הִשְׁלֵיתִי? אֲנִי הָאֶחָד

שֶׁדִּבַּרְתִּי אֱמֶת, תְּשׁוּבוֹתַי כֹּה כֵּנוֹת,

הַגַּרְדּוֹם רַק לְךָ הֵן נוֹעַד לִהְיוֹת."

"וּמִי הֶעֱנִיק לִי שֵׁרוּת מְלַבֵּב,

נִתְלָה בַּתִּקְוָה – ונַפְשׁוֹ מוּגַת-לֵב.

וְהֵיכָן כָּל הַשְּׁאָר שֶׁיָּכְלוּ לַעֲרֹב

יַחְדָּיו לְצִדְּךָ לְכֹחוֹ שֵׁל הַטּוֹב?"

"מֵתוּ!" עָנִיתִי, וּבִמְאוֹר פָּנִים

"נִרְצָחוּ, " תִּקֵן הַתַּלְיָן וְהִטְעִים.

בַּתְּחִלָּה הַנָּכְרִי… יְהוּדִי הַשֵּׁנִי;

רַק מַה שֶּׁאִפְשַׁרְתָּ, עָשִׂיתִי אֲנִי.

מֵעָלַי הַקּוֹרָה שֶׁחָסְמָה שְׁמֵי מָרוֹם,

הִרְגַּשְׁתִּי בּוֹדֵד בָּעוֹלָם, כְּמוֹ עֵירֹם,

הַתַּלְיָן אֲסָרַנִי…וּבְכָל הָאֵזוֹר

לֹא בָּקַע קוֹל אָדָם שֶׁיִּצְעַק לוֹ "עֲצֹר!".

לה

עוד 488 מילים ו-2 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איך מממנים, בונים ומשווקים את הדירות הכי יקרות בישראל, תוך התגברות על מכשולי הביורוקרטיה והרגולציה? ● ספר חדש מאת היזם עידו חג'ג' - האיש שמאחורי מגדל מאייר המפואר בשדרות רוטשילד בתל אביב - חושף את מאחורי הקלעים של שוק הנדל"ן למיליוניון העליון ● חג'ג' מגלה בספר כיצד "מובילי דעה" ו"אנשים מוכרים" קיבלו הנחות על הדירות במגדל כדי לתרום לאקסקלוסיביות שלו ● ואיך נוצר שם מעגל סגור של קבלנים, יזמים ומממנים שלעתים הופכים לדיירים ● סיפור הסינדרלה של המיליונר הצעיר - שכבר לא בונה דירות לפשוטי העם

עוד 2,469 מילים

אפקט הקורונה "ההמתנה לפסיכיאטר זינקה לחצי שנה"

במערך בריאות הנפש מדווחים על עלייה דרמטית בפניות של מטופלים חדשים בעקבות הקורונה, ועל חוסר היכולת לסייע להם ● "עד עכשיו לא קיבלנו תקנים, אנשי מקצוע או תקציבים מתאימים", אומרים שם ● "אדם עם חרדה או דיכאון שלא מטפל בזה, לא יחזור לתפקד" ● מרבית הפניות החדשות עוסקות בקשיים שהתעוררו בעבודה ובאהבה (או בהיעדרן) ● משרד הבריאות כבר יצא בתכנית לסיוע נפשי לכל אזרח בחינם, אבל זה לא מספיק ● וגם הווירוס עצמו מעורר דאגה בקרב פסיכיאטרים: "הידבקות יכולה לגרום להפרעות כמו אובדן זיכרון, חרדה ודיכאון"

עוד 1,830 מילים ו-1 תגובות

מעל חמש שנים מאז ירה שוטר למוות בחיר חמדאן בכפר כנא, חוזר המקרה שוב לבית המשפט ● הפעם, לדיון מחדש בהחלטה השנויה במחלוקת של שופטי בג"ץ באוקטובר האחרון, שבצעד נדיר הורו ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את השוטר היורה ● אך אותו שוטר מעולם לא נחקר כחשוד ● הרכב מורחב של חמישה שופטים יצטרך לקבוע האם לאשר או להפוך את ההחלטה התקדימית ● פרשנות

עוד 998 מילים

אם ישראל היא שתקפה באיראן, הסיבות לכך לא מבשרות טובות

איראן מאשימה את ישראל בעוד מתקפת סייבר מתוחכמת, ובפיצוצים המסתוריים שאירעו על אדמתה ● למרות השתיקה הרועמת בירושלים, מפת הפיצוצים האלה מצביעה על מודיעין מדויק, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות ● בכל הקשור לאפשרות של נקמה איראנית, ישראל נכנסה לכוננות גבוהה ● פרשנות

כל מי שמכיר את מפת אתרי הגרעין של איראן לא מתפלא. ברצף הפיצוצים המסתוריים של השבועות האחרונים, מישהו מנסה לשגר מסר. האיראנים – אשר בפיצוץ הראשון, סמוך למתקן בפרצ'ין, עוד ניסו להסוות את הדברים – עלו בסוף השבוע האחרון מדרגה, ומפנים אצבע מאשימה לישראל.

ירושלים, כתמיד בעניין האיראני, שותקת. הכי רחוק הגיע הבוקר שר הביטחון, בני גנץ, כשחזר בראיון לגלצ על המנטרה: "איראן גרעינית לא תהיה". ולמרות השתיקה הרועמת, בחינה מעמיקה של מפת הפיצוצים מצביעה על מודיעין מדויק מאוד, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות.

כך, למשל, הפגיעה בפרצ'ין. את האתר הזה חשף לעולם ארגון ביון ב-2007. מדובר במתקן תת-קרקעי המכיל אלפי צנטריפוגות, ושם מחזיקה איראן את הצנטריפוגות המתקדמות ביותר. את המחקר והפיתוח של צנטריפוגות חדשות עושה איראן בנתאנז, שם נרשמה כנראה הפגיעה הכי גדולה בסדרת הפיצוצים.

צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

פיתוח צנטריפוגות באיראן

בישראל, כמו במדינות מערביות נוספות, סימנו את פיתוח הצנטריפוגות כאחד הממדים שאותם חייב העולם לרסן. המתמטיקה פשוטה: מה שעושות עשר צנטריפוגות ישנות, עושה אחת חדשה. כלומר, כאשר תתקבל ההחלטה לפרוץ לפצצה, איראן יכולה להעשיר אורניום בקצב המהיר פי 10 מזה המוכר כיום.

עכשיו גם מובן יותר מה קורה לפרויקט הזה, כאשר פיצוץ מסתורי במתקן חסוי משבית את קו הייצור או את מעבדת המחקר האיראניים. ההיגיון הזה נכון לכל אחד מארבעת הפיצוצים שאירעו על אדמת איראן החל מה-26 ביוני ועד הלילה.

איראן, כאמור, מאשימה את ישראל במתקפת סייבר מתוחכמת. זו לא הפעם הראשונה שמיוחסת יכולת כזו למודיעין הישראלי.

ב-2010, מתקפת סייבר מתוחכמת – הידועה כתולעת סטקסנטגרמה לשורה של פיצוצים בצנטריפוגות שהעשירו אורניום במתקן העל-קרקעי בנתאנז.

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על ניסיון איראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בארץ, ולהרעיל אזרחים.

השאלה עתה היא מדוע בחר מי שבחר לתקוף את אתרי הגרעין. אם ישראל אכן עומדת מאחורי התקיפות הללו, יכולות לכך שתי סיבות, ושתיהן לא מבשרות טוב:

הראשונה, גורמים ביטחוניים בישראל עדיין מרגישים שהמסר בהשבתת הנמל לא עבר, ומצריך "שימור הרתעה" ע"י פגיעה בנכסים רגישים יותר לשלטון בטהראן.

האפשרות השנייה, היא פריצת דרך משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני, שהצריכה פעולה מיידית להאטת התהליך, מבלי להיגרר לעימות צבאי.

בשני המקרים, אם אכן הייתה זו ישראל, סביר להניח שהשותפים האמריקנים עודכנו, ואולי בחלק מהמקרים אף שותפו. בדיוק כמו ב-2010, אז הגדירו מומחי סייבר את התולעת "מוצר שרק מעצמה יכולה לפתח".

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב ביותר של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על הניסיון האיראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בישראל

בסוף השבוע האחרון דיווחה התקשורת בארץ על רמת כוננות גבוהה מפני נקמה איראנית. עיקר תשומת הלב הוקדש לממד הסייבר. כמו ישראל, גם איראן מיפתה היטב את המטרות ברשת, אבל עד כה לא ממש הצליחה לחדור למערכת קריטית.

זה לא אומר שהניסיונות לא יימשכו. להפך, הם צפויים אפילו לעלות מדרגה. השאלה היא האם איראן תסתפק במגרש הקיברנטי, או שמא הכישלון ברשת יאלץ אותה לבצע פיגוע דרך שליח. את זה היא כבר עשתה פעמים רבות בעבר.

עוד 471 מילים

מינויו של רפי פרץ לשר עשוי להיות מנוגד לחוק

חשיפה עם כינון הממשלה לפני כחודשיים, הודיע פרץ כי הוא מצטרף לממשלת נתניהו, ובתמורה מונה לשר לענייני ירושלים ● ימינה, סיעתו של פרץ, איחלה לו בהצלחה והודיעה כי תגיש בקשה לפיצול ● אולם בקשה כזו מעולם לא הוגשה לכנסת ● המשמעות: על פי חוק יסוד הכנסת, פרץ מוגדר כח"כ פורש ● ועל פי חוק יסוד הממשלה, ח"כ פורש אינו רשאי לכהן כשר במהלך הכנסת הנוכחית ● בנוסף, ספק אם יוכל להתמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגה קיימת ● גם מרב מיכאלי עשויה להימצא בסיטואציה דומה

עוד 990 מילים

קהיר לא יכולה להרשות לעצמה קרע עם ישראל וארצות הברית

אף על פי שמצרים הביעה דאגה בנוגע לסיפוח, נראה שהפלסטינים כבר לא עומדים בראש סדר העדיפויות שלה ● "מצרים מתמודדת היום עם משברים הרבה יותר גדולים: הקורונה וההשלכות הכלכליות שלה, ההתערבות הטורקית במלחמה בלוב וסכר הרנסנס האתיופי", מסביר ד"ר אופיר וינטר מאוניברסיטת תל אביב ● "זה כבר לא עידן נאצר או סאדאת", מוסיף פרשן מצרי שביקש להישאר בעילום שם ● פרשנות

עוד 1,720 מילים

איפה מסתתר הבוס הגדול?

תחקיר איך מחלקת המשפטים של ארצות הברית הניחה לישראלי שעמד לכאורה בראש מזימת הונאות ענקית להימלט? ● במשך שנים, יוסי הרצוג, מפעיל זירות מסחר באופציות בינאריות, גנב לכאורה מיליונים מלקוחותיו ברחבי העולם, אבל נראה כאילו עמד מעל החוק ● לבסוף התובעים תפסו אותו – ואז הניחו לו לחמוק ● סימונה ויינגלס, שחשפה את מאחורי הקלעים של תעשיית הונאת האופציות הבינאריות, מביאה את סיפור היעלמותו של הזאב מקיסריה

עוד 4,351 מילים

דיווח: מקורבי נתניהו טוענים כי גנץ מפריע לניהול משבר הקורונה

משרד הבריאות: מאז החזרת איכוני שב"כ, עשרות אלפים נשלחו לבידוד ● נתניהו האריך בחצי שנה את כהונת ראש המוסד יוסי כהן ● ועדת הקורונה אישרה את הצו האוסר התקהלות יותר מ-50 איש ● נתניהו יכנס מחר את הממשלה לדיון נוסף בנושא הגבלות קורונה ● ועדת ההיתרים הקציבה לנתניהו 30 ימים להוכיח שהשיב לבן דודו מיליקובסקי 30 אלף דולרים, שקיבל ממנו ללא אישור ● הממשלה אישרה את מינוי גלעד ארדן לשגריר ישראל באו"ם ובארצות הברית

עוד 31 עדכונים

קרע באגודת ישראל מאיים על יציבות יהדות התורה

בסוף השבוע שוב עלו איומים לפילוגים ופיצולים באגודת ישראל, המהווה מחצית מיהדות התורה ● אנשי פרוש דורשים לקיים פריימריז במפלגה - לראשונה מזה 44 שנים, ואילו אנשי ליצמן מתנגדים לדרישה בתוקף ● אנשי פרוש טוענים שליצמן הוא "פחדן ושפן גדול" ● אנשי ליצמן מכנים את פרוש "חצוף" ● שלום ירושלמי על המאבק שמאיים לשנות את חלוקת הכוחות שנקבעה לפני שנות דור

עוד 808 מילים

פייסבוק "אפשרה לכמה מהיסודות הגרועים ביותר בחברה להיכנס לביתנו ולחיינו", אומר ג'ונתן גרינבלט, מי היה חלק מהסיליקון ואלי לפני שמונה למנכ"ל הליגה נגד השמצה ● ואחרי שנים שבהם הליגה עבדה בצמוד עם הרשת החברתית, עכשיו היא מתייחסת אליה כאל יריבה ● השינוי הזה מגיע לשיאו כעת, בקמפיין הדוחק בחברות מסחריות להפסיק לפרסם בפייסבוק

עוד 1,530 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה