מ
בנט הוא אכן נתון עתה לראייה דו צדדית.
מחד הוא אדם חיובי לגמרי שרצה למצוא שביל זהב בנושא הדתי – שנהייה בהדרגה השסע העיקרי בחברתנו (מחליף בכך את העדתי של פעם).
הוא גם כללית בעל התנהגות ג'נטלמנית מה שהתגלה בבירור בעימותים שהיו לו עם החרד"לים כאשר רץ לבד בימין החדש – הם תקפו באופן בוטה (לעתים מזעזע בעיוות בהצגת הדברים) והוא ענה בנועם לשון.
שותפיו שם גם לא השכילו להתעלות מעל גישה צרה וסקטוריאלית ובכך חיבלו בתוכניתו הכללית לפנות לכל עם ישראל. לכן פרק את מסגרת הבית היהודי המקורי ואז כאשר הייתה נפילה אלקטורלית, שבעצם בגללם, עודהאשימו אותו בכך.
הייתה לו פה בעייה עם איילת שקד שראתה, בטעות, יתרון פוליטי בחבירה עם החרדלים למיניהם – חשבה שזה מנוף פוליטי שכדאי בכל מחיר להצמד לו. אלא שזה ממילא לא יכול להצליח כי אין שם התאמה אמיתית בין הצדדים והפערים הבסיסיים תמיד יתפרצו. אך עקב הטראומה של אי מעבר אחוז החסימה של הימין החדש נפגע בטחונו העצמי והוא ככל הנראה שעה לעצתה. אז אמנם באמת הם נכנסו לכנסת אך ההופעה הכללית שלהם, ובייחוד התמיכה הנרצעת בנתניהו (שלמעשה היתל בהם) , כבר הפכה שלילית. הייתה פה נפילה תדמיתית של ממש ובסוף הם אף הושפלו עתה לגמרי.
בנט ניסה להציל משהו עם תיפקוד טוב מאד בענייני הקורונה וגם נסיון לתפקוד אקטיבי בהחלטות צבאיות (אף שלהטדות על האמת ממש לא התלהבתי מדברי הרהב שלו ביחס לאיראן) אך כללית זה כבר היה מאוחר מידי.
גם המערכה נגד בית המשפט העליון הפכה פתאום בעייתית מאד בעיני תיבור רחב פה – מה שבלט בהתייחסות למה שעשה יורי אדלשטיין בזמנו שנראה פתאום לרבים, אולי פעם ראשונה כך, סיכון של ממש לדמוקרטיה פה (ואני מציין כאן לטובה שגם בנט וגם שקד התבטאו בעד היענות ולא התרסה כפי שאדלשטיין עשה).
זה המצב עתה. בנט הוא בבירור פוטנציאל להנהגה בישראל ועתה יצטרך למצוא את הדרך חזרה למרכז הזירה. היא קיימת אך צריך הרבה זהירות ותבונה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם