סליחה על התגובה הבלתי תואמת לתוכן דבריך, אך התמונה המעטרת את הפרסום (תמונה ממצעד אחד במאי 1949) מרגשת אותי בכל פעם מחדש. הדמות האוחזת בחלון המשאית הוא אבי, חודשים ספורים טרם לידתי. התמונה הפכה בשנה האחרונה מאד פופולרית והוצגה בהזדמנויות שונות. התמונה גם ליוותה את הערך אחד במאי בויקיפדיה. אבי היה קומוניסט בנשמתו וחבר פעיל במק"י. אני עדיין זוכר את צעדות אחד במאי בהן השתתפתי כילד וצעקתי עם כולם: "ידידות ישראל ברית המועצות" ו"מה שטוב לפועל טוב לישראל". בשנת 1959 השתתפתי ביד חנה בקייטנה של בנק"י (ברית נוער קומוניסטי ישראלי) ואם זיכרוני אינו מטעה אותי, הדריכה אותי בתו של טופיק טובי.
לילות שבת הוקדשו לשיחות עם נציג המפלגה הקומוניסטית שהביא עימו את עיתון "קול העם" שקראתי בשקיקה. אבא "הדביק" אותי בחיידק החברתי-כלכלי ולימים הפכתי לעובד סוציאלי והתמדתי בתפיסתי הסוציאליסטית שהוקנתה גם לילדי וגם לנכדתי הבוגרת בת ה-16, המשקיעה מזמנה בדור הצעיר של מר"צ.
תגובתי אינה תואמת שכן היא מכוונת לקרובי המשפחה של הדמות הניצבת בגאון על המשאית,
שהייתי שמח לקשר עימם.
ראובן
החתונה של אבנר נתניהו נדחתה, אך למען האמת – אני מודה שזה לא ממש עניין אותי מלכתחילה.
לא חסרים נושאים שעליהם אפשר וחובה לבקר את נתניהו – הטרי שבהם – הדחת שר הביטחון יואב גלנט. וכמובן הבריחה המבישה מאחריות על אסון ה-7 באוקטובר, הפקרת החטופים בעזה, הצפון המטווח והנטוש, דרדור המעמד הבינלאומי של ישראל, ריסוק הכלכלה, השנאה והפילוג שזרע כאן, הטיפול המחפיר במפונים, ניהול מלחמה ממושכת ללא שום אסטרטגיה או יעדים מדיניים, חוק ההשתמטות הנורא, קידום ההפיכה המשטרית בחסות המלחמה, מתן האשראי לאיתמר בן גביר לפרק את משטרת ישראל, ועוד אלף ואחת נושאים שמטרידים ונוגעים במרבית אזרחי ישראל.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
אחרי שנה של מלחמה, הכנס שהנחינו יחד ביום שישי, 25 באוקטובר – "שנה לחורבן – כנס עדויות המלחמה", שעסק בהצגת עדויות מהשטח בשעה שהמלחמה עוד מתמשכת, הרגיש כמו משהו בין בוקס בבטן, לבעיטה בישבן.
אבל המפגש הזה, שבמרכזו עמדו עדויות הקורבנות, הכריח אותנו לצלול עמוק לתוך הפצע שעדיין הולך ומעמיק, ולהתעמת עם השאלה: איך מסכמים שנה כל כך רעה וכל כך קשה, שפוררה את כל מה שהאמנו בו והסתמכנו עליו?
סולאפה מח'ול היא פעילה פוליטית וסטודנטיאלית מכפר עקור בצפון המרכזת את קואליציית "שותפות השלום".
עו״ד נועה לוי היא סגנית יו״ר חד״ש. הנחתה את כנס שותפות השלום בשיתוף עם סולאפה מח'ול, ונמנות על מובילות היוזמה
זה לא הגיל, זה התרגיל
שחר של יום קודם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא תקפו את ביטול החתונה אלא את העןבדה שביבי מנסה לדחות את המשפט וכצעד מקדים הוא מבטל את החתונה כי 'זה לא בטוח': החתונה לא בטוחה, הקבינט לא בטוח, הכנסת לא בטוחה וכך גם בית המשפט.
כל תעלול אפשרי. כל מה שכתוב בספר התירוצים ומה שעדיין לא כתוב. הכל כשר והכל מסריח