הסיבה להתעצמות החרדים, היא שבמשך שנים המערכת הפוליטית מקוטבת בשאלת ההסדר המדיני מול הפלסטינים, שמצידם בכלל אינם רוצים הסדר מדיני. בגלל העובדה הזו לא ניתן לייצר ממשלה אזרחית כלכלית ובט... המשך קריאה

הסיבה להתעצמות החרדים, היא שבמשך שנים המערכת הפוליטית מקוטבת בשאלת ההסדר המדיני מול הפלסטינים, שמצידם בכלל אינם רוצים הסדר מדיני. בגלל העובדה הזו לא ניתן לייצר ממשלה אזרחית כלכלית ובטחונית שלא תושפע מכוחם הפוליטי. זה ושנאת נתניהו.

כל הזמן // יום שני, 30 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

עוד 443 מילים

וידויו של דיין בקבינט המלחמה ב-7 באוקטובר 1973  

7 באוקטובר, 1973, היום ה-2 למלחמה

ביומה השני של מלחמת יום כיפור, ה-7 באוקטובר 1973, דיין שב מסיור בחזית הצפון בבוקר ובחזית הדרום בצהריים, ודיווח על רשמיו הקשים בישיבת הקבינט המדיני בטחוני של גולדה מאיר, קבינט המלחמה [אלי מזרחי, סטנוגרמה של ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ה7 באוקטובר, 14:50 , 1973]

דיין שהיה על סף שבירה, אמר:

"זה לא הזמן לחשבון הנפש. לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד. הערבים לוחמים הרבה יותר טובים מאשר קודם. יש בידיהם נשק רב, הם פוגעים בטנקים שלנו בנשק אישי. הטילים-מטריה קשה שחיל האויר שלנו לא יכול לנפץ אותה. יש לנו בעייה של יחסי כוחות מאוד קשים, הערבים לוחמים טוב ויש להם מטריה של טילים, מה יהיה?".

דיווחו של דיין והערכותיו שיקפו את המצב הקשה בשתי החזיתות, מצב שעד אז לא היה מובן לחברי קבינט המלחמה.

6 לאוקטובר, 1973, יום קודם, היום הראשון למלחמה

רק יום קודם פנו גולדה מאיר ומשה דיין לעם והשמיעו דברים אחרים. ביומה הראשון של המלחמה גולדה מאיר הודיעה לאומה בערוץ הראשון:

"לא הופתענו. מזה ימים אחדים נודע לשרותי המודיעין של ישראל כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת.[…] פנינו לגורמים מדיניים בעלי השפעה במטרה שיפעלו למניעת המלחמה […] הצבא ערוך למלחמה והודף את האויב".

גם משה דיין ביום הראשון למלחמה נשמע עדיין בטוח בעצמו ואמר לערוץ הראשון:

"אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מדיניות זאת כי בסופו של דבר, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך".

או ביתר פירוט:

"רבותיי, באתי לאולפן לומר כמה דברים על המערכה. הקרבות שמתנהלים מאז הצהריים, עשרה לפני שתיים היום, כאשר הסורים והמצרים פתחו בו בזמן בהתקפה בשתי החזיתות ברמת הגולן ובסיני. ובכן, מתנהלים עכשיו קרבות קשים בשתי החזיתות האלה, כאשר מולנו גם מבחינה מספרית וגם מבחינת סוג הנשק צבא גדול וחזק. […] לא רצינו לפתוח במלחמת מנע. לא רצינו להיות במצב שייאמר שאנחנו פתחנו במלחמה, ולא פתחנו במלחמה. […] והפעם נזהרנו מזה, לא רצינו במשהו להקדים, גם כאשר חשדנו שהם עומדים לתקוף, ואכן הם תקפו כאמור בעשרה לשתיים. אנחנו מרשים לעצמנו לנהוג במדיניות הזאת משום שאנחנו מניחים, אני חושב שבצדק, כי בסופו של דבר אנחנו, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך. […] וגם בתעלה היו לנו אבידות, גם בנפש וגם בעמדות, אבל באופן יחסי, זה פחות או יותר, כפי ששיערנו שיהיה היום הראשון של הקרב שייגמר בנצחוננו תוך הימים הקרובים".

*  *  *

ב-7 באוקטובר 1973 דיין לקח אחריות אישית על הטעות המרכזית של מלחמת יום הכיפורים: הטעות בהערכת הכוחות, שממנה נגזרו טעויות אחרות של דיין ערב המלחמה. המוכנות לוותר על מכה מונעת, אי גיוס המילואים ביום שישי בבוקר, ההוראה לא להזיז כוחות בשטח עד שתתחיל האש.

הוידוי של דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי בהקשר של אי גיוס המילואים [עדות משה דיין בועדת אגרנט, 4, 5 ו-11 בפברואר 1974. בעיקר ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-141] חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מצד אחד, ולתיאורית הקונספירציה מצד שני לגבי הנסיבות שבהן פרצה מלחמת יום כיפור.

וידוי דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי לגבי אי גיוס המילואים, חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מחד, ומאידך לתיאורית הקונספירציה לגבי נסיבות פרוץ המלחמה

היו חילוקי דיעות עם האמריקאים ונוצר פער בין ההערכות המודיעיניות של ישראל ושל האמריקאים ב-24 השעות האחרונות לפני המלחמה, ששיתק את מנהיגי ישראל לפני המלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

קיסינג'ר לא שיתף מידע שהיה ברשותו לפני המלחמה והטעה את המודיעין האמריקאי והישראלי. הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית, מצטט את לורנס איגלברגר, יועץ בכיר של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי:
"הנרי קרא חומר מודיעיני טרי והגיע למסקנה שסאדאת מתכוון לפתוח במלחמה לפני שאר קהילת המודיעין אבל עדיין מאוחר מדי".
פורד מצטט גם את וויליאם קוואנדט, יועץ בכיר נוסף של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי, מי שהיה אחראי לטיפול בסכסוך הישראלי-הערבי, שהסביר:
"העירנות הגבוהה של קיסינג'ר נבעה מאזהרה מוקדמת יותר של ברז'נייב שהערבים רציניים בכוונותיהם לפתוח במלחמה. הבעיה היתה שקיסינג'ר לא שיתף מידע מהערוצים החשאיים עם ראש הסוכנות וויליאם קולבי ושאר קהילת המודיעין האמריקאית".
מכתב האזהרה לערבים ששלחו דיין וגולדה מאיר ביום שישי בבוקר דרך קיסינג'ר, בבקשה שימנע ברגע האחרון את פריצת המלחמה, נועד לשמש אליבי לישראל: לא אנחנו פתחנו במלחמה. דיין ומאיר ביקשו מקיסינג'ר להעביר מסר לערבים, לפיו אנחנו יודעים על תוכניות המלחמה שלהם, נהיה מוכנים, לא מופתעים, ונגיב בעוצמה רבה אם יתקפו. שיתפנו אתכם במידע ונהגנו לפי עצתכם ולא פתחנו במלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה. לא כי היה חסר מידע מודיעיני, אלא כי לא גויסו כוחות המילואים בזמן וגם לא נערכו על הקווים בשל תסביך דה-גול של דיין והרצון להיות מיושר ומהודק עם האמריקאים, כדי שיסייעו לישראל בהמשך המלחמה [עדות משה דיין בועדת אגרנט, ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-140].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה

דיין טעה בהערכת הכוחות, הצבא הסדיר לא הצליח לבלום את האוייב ב-24 השעות הראשונות וחיל האויר לא הצליח להתמודד עם מטרית טילי הנ"מ. דיין לקח אחריות על טעותו בוידויו בקבינט המלחמה של ה-7 באוקטובר.

משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)
משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון. ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה... ג. ... המשך קריאה

א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון.
ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה…
ג. מכל מיני סיבות, המכתב שנשלח ביום שישי לקיסינג'ר הגיע אליו כבר אחרי פרוץ המלחמה.
ד. קרוב לוודאי שבמהלך התקופה שחלפה מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת עבודתה של ועדת אגרנט, גולדה ודיין עשו הערכת מצב – והפעם שקולה ונכונה, כי זה נגע לעכוזים האישיים שלהם – והגיעו למסקנה שהדרך הכי טובה לצאת מהבור שהם נפלו (או הפילו את עצמם) לתוכו היא לטעון שהיתה הפתעה, ולקוות שיאשימו בזה את הדרג הצבאי, ובעיקר את המודיעין (שאכן טעה בהערכת הסבירות למלחמה, אבל לא זה מה שקבע את המהלכים). התעלול הזה עבד מצוין והביא לזיכויים בוועדת אגרנט, אבל הם לא הביאו בחשבון את הזעם הציבורי ואת מוטי אשכנזי.

עוד 826 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 6 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

תגובות אחרונות

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה