מעתיקה כאן את הפוסט של Miriam Gvaram:

מי שיקרא את הכתבה שפורסמה לפני יומיים בזמן ישראל עלול להתרשם שדמיטרי ציגנוק הוא חיה פצועה, נרדף בעל כורחו על ידי כוחות גדולים ממנו ונאשם ברצח במה שלכל היותר הינו אי הבנה.

הנרטיב שאמיר בן דוד מצייר בכתבה טוען שהסיבה היחידה שציגנוק מואשם בהאשמה חמורה כזו היא האווירה הציבורית שנוצרה בעקבות פוסט שובר לב שפורסם ע"י בית החולים איכילוב ומתאר את נסיבות מותה הטרגי של אנסטסיה קלין ז"ל. רק הפוסט הזה שלדברי בן דוד נכתב בדמגוגיות שאינה בהכרח נאמנה לאמת הצליח לעורר בציבור את העניין באנסטסיה.

בן דוד חוטא במה שרבים לפניו חטאו לפניו. רק ברגע שגברים כותבים או אומרים משהו ראוי להקשיב להם, לו היה קשוב יותר לרחשי האווירה הציבורית היה מבחין בארגוני הנשים שכתבו על הנושא הרבה לפני פרסומו של הפוסט.
עמותת כולן – كلهن, שדולת הנשים בישראל פוליטיקלי קוראת ופעילות עצמאיות רבות כתבו על הנושא הרבה לפני שאיכילוב כתבו על כך. אנסטסיה היתה במחשבותינו הרבה לפני שהונחנו לכך ע"י דובר איכילוב. והאווירה הציבורית מזה זמן רב כבר פחות סלחנית כלפי רציחות של נשים, בגלל עבודה קשה של פעילות חברתיות שנלחמו ומחו אחרי כל רצח, לא בגלל פוסט קצרצר שנכתב ע"י בית חולים.
בן דוד מצייר את ציגנוק באולם הנאשמים כדמות מבוהלת ורדופה. "הוא כבר בן 52 ודבר כזה מעולם לא קרה לו" אבל כאן בן דוד מגלה עצלות רבה בבדיקת הרקע והצגתו של מושא הסיקור שלו. כבר ב12 באוקטובר פירסם בר פלג כי ציגנוק נעצר והוגש נגדו כתב אישום על תקיפת אשתו הראשונה ב-2001 אך בית משפט השלום בנצרת החליט לסיים את ההליך באי הרשעה. הפרקליטות ערערה והוא הורשע ונקבע לו מאסר על תנאי. לקבוע ש"דבר כזה מעולם לא קרה לו" זה חטא נוסף שחוטא בן דוד לאמת בתוך כתבה שכל כולה רצופה בחטאים קטנים וגדולים שכאלו.

בהמשך הכתבה ממשיך בן דוד לתאר את עדותם של חבריה של אנסטסיה עימם שהתה מספר ימים עד שפונתה לבית החולים. אנסטסיה לא התפנתה תחילה לקבלת טיפול רפואי כיוון ששהתה בישראל לאחר שאשרת השהייה שלה כבר פגה ולכן חששה להגיע לבית החולים שמא ידווח עליה לרשויות (בהערת אגב אגיד שבתי החולים אינם אמורים לדווח על שוהים בלתי חוקיים, וטיפול רפואי חירומי ניתן לכל אדם על פי חוק). על פי הכתבה חבריה של אנסטסיה סותרים את עדותם ולא ברור האם סיפרה להן שנאנסה או עברה ניסיון אונס ומתי. שום מילה לא מצויינת בכתבה על כך שייתכן ויש קושי לגבות עדות מאנשים שחוששים מהרשויות, כפי שניתן להבין מהחשש הראשוני שלהם לפנות לקבלת טיפול רפואי. או לכך שכיוון שאנסטסיה שהתה בביתם זמן כה רב ללא קבלת טיפול בעוד שמצבה בבירור הולך ומתדרדר הם עצמם חשופים כעת להאשמות פליליות ויכולים להיות מואשמים בגרימת מוות ברשלנות.

בנוסף מתוארת פציעתו של ציגנוק שסבל מנשיכה שלא טופלה בכתפו. מסתבר שבמהלך מאבקה, אנסטסיה נשכה אותו. רק שהפציעה הזו לא מהווה בעיניו של בן דוד עדות למאבק אלא לקטטה הדדית. ופציעתו הקשה של ציגנוק משמשת בידיו ככלי נוסף לתיאורו כקורבן שנקלע לסיטואציה.
קרה לו מקרה, כמו שקורה לכ-20 גברים מדי שנה במדינת ישראל, אירעה סיטואציה ובה מבין אצבעותיו, נשמטו לו חייה של אישה. קורה.