תמיד מדייק
תמיד מדייק
בתקופות שבהן המציאות סוערת, הילדים שלנו חווים הכל. הם אולי לא שומעים את החדשות, אבל הם מרגישים אותנו ההורים, את הסביבה, את המתח באוויר.
לפעמים דווקא חוסר ההבנה של הסיטואציה מפחידה את הילדים אפילו יותר. הם קולטים את הדופק המהיר, את המבטים המודאגים, את החיבוק שפתאום מתהדק. לא תמיד הם יודעים להסביר במילים, אבל הגוף והנפש שלהם מרגישים – ובגדול.
נתונים שחשפנו לאחרונה מראים כי בישראל חיים כיום 72,000 פליטים ומבקשי מקלט שנמלטו ממלחמות ורדיפות, והם מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן. מחד – איומים ביטחוניים וכלכליים זהים לאלה שמתמודדים איתם כל הישראלים, ומאידך – הדרה מהגנות בסיסיות ודחיקה לשולי החברה.
85% מהם חיים באי-ביטחון תזונתי, לעומת 21% מהאוכלוסייה הכללית, ו-56% בחוסר ביטחון תזונתי חמור – פי חמישה מהממוצע הלאומי. אלה לא רק מספרים – זו מציאות חיים בלתי נסבלת של בני אדם, משפחות, ילדים, שחיים כאן, בינינו.
עו"ס טלי אהרנטל, מנכ"לית א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט, המעניקה זה 17 שנים שירותים פסיכו-סוציאליים לקהילת הפליטים ומבקשי המקלט ופועלת לקידום זכויותיהם.
הם לא פליטים! על פי החוקים אדם הנמצא בסכנת חיים במדינתו וחצה גבול אחד למדינה שכנה נקרא פליט, במידה והחליט שהמדינה שהגיע אליה לא מתאימה לו וחצה למדינה נוספת איבד את מעמדו כפליט!! פליט לא יכול לבחור היכן להיות פליט! מאחר ורובם של אלה הנמצאים בארץ עברו דרך מצריים או ירדן אלינו הם הפכו למהגרי עבודה לא חוקיים!! כך צריך להתייחס אליהם
רציתי רק להוסיף שאין בדברים שכתבתי קודם שום דבר נגד מהגרי העבודה האלה. רובם ככולם אחים שלי, יותר מאשר החרדים המשתמטים מחובותיהם ורק מעיקים על התרבות הישראלית עד כדי הרס מוחלט שלה. מי שמכיר את מהגרי העבודה האריתראים, הסודנים, הפיליפיניים (במסגרת עבודתי נתקלתי בהם) יודע שרובם ככולם באו לפה כדי להגשים את ה'חלום האמריקאי'. פרנסה מכבדת, חינוך טוב לילדים וחיים שלווים. מי שראה את הילדים האלה, שנולדו פה, שמדברים עם הוריהם עברית ישראלית לגמרי, יותר מדוברי היידיש המתבדלים ויותר אפילו מהילדים הבדואים שחלקם הגדול לא יודע מילה בעברית (גם בהם אני נתקל במסגרת עבודתי), שמוכנים ורוצים לשרת בצבא, חלקם באמת משרתים, יודע עד כמה הם משלנו, ואפילו חיוניים למשק.
ובקשר לפליטים האמיתיים, ויש כמה כאלה, מעטים, ההתעלמות של המדינה מהם פשוט מבישה, עד כדי נפשעת. להם, לאמיתיים, כמובן שצריך לעזור על פי החוק הבינלאומי, ולאפשר להם להגר לכל מדינה שיחפצו.
יש לי איזו הרגשה עמומה שעמוק עמוק בתוכך מסתתרת גזענות. מסתננים בלונדינים תכולי עיניים הם 'מהגרי עבודה' ושחורי עור מקורזלי שיער הם 'פליטים'.
אפילו בתמונה שמאיירת את המאמר מצולמים רק שחורים.
המערכה מול איראן הביאה לדחיית הוועידה הבינלאומית למימוש פתרון שתי המדינות, שהייתה אמורה להיערך השבוע במטה האו"ם בניו יורק, אבל אסור שניתן למי שמבקשים להסית אותנו מהעיסוק במציאת פתרון לסוגיה הישראלית פלסטינית, להצליח במבוקשם.
הוועידה המתוכננת היא יוזמה משותפת של ערב הסעודית וצרפת בהשתתפות מדינות נוספות, שמטרתה לקדם צעדים מעשיים לפתרון הסכסוך ושפיכות הדמים. צרפת וסעודיה נחושות לערוך את הוועידה ברגע שיתאפשר, אבל ישראל שוב אינה חלק מהשיח. כי מבחינת ממשלתה הנוכחית, עצם אזכור פתרון שתי המדינות, מהווה סיכון לשרידותה הפוליטית.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
נעמי שטרנברג היא פעילת שלום וזכויות נשים. מנהלת תחום סכסוך ומגדר ביוזמת ז׳נבה, ומנהלת שותפה של קואליציית שתי המדינות. דוקטורנטית לפסיכולוגיה של הסכסוך הישראלי פלסטיני באוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני בהיסטוריה של המזה"ת.
זרם תודעה של ברווז במטווח אחרי לילות של השכמות בהולות וגלי טילים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם