דויד אמסלם הוא לא יותר מאותם מזרחיים ספוגי רגש נחיתות שעדיין לא נגמלו ממנו ושקיבל "ג'וב הגדול על מידותיו ולכן גם ממשיך להתבטא כמי שלא מבין את תפקידו ונוהג כפקיד במחלקת פינוי האשפה העירונית ממנה הגיע.
כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד. ביום שני ה-22.04 פורסם כי סלמונד, יו"ר "המפלגה הלאומית הסקוטית" — להלן SNP — והשר הראשון של סקוטלנד לשעבר, מאשים בכירים במפלגתו ומקורבים ליורשתו בתפקידים, השרה הראשונה ניקולה סטרג'ון, בקשירת קשר ובתפירת תיקים נגדו במטרה להפיג את השפעתו הפוליטית.
כמו נפל תחמושת שנשאר בשטח, 11 חודשים לאחר שזוכה בבית המשפט מ-13 אישומים בגין עבירות מין, התפוצץ השבוע על הממשלה הסקוטית פגז העונה לשם אלכס סלמונד
האשמה של סלמונד היא הפיתול האחרון בעלילה סבוכה במילא, אשר תוסיף דלק לתיאוריות קונספירציה קיימות ועשויה להכתים את ה-SNP חודשים ספורים טרם הבחירות הסקוטיות. בחירות שבסופן אם וכאשר ה-SNP תזכה ברוב בפרלמנט, יש בכוונתה לערוך משאל עם שני על עצמאות מהממלכה המאוחדת.
הסיפור מתחיל באוגוסט 2018, כאשר אלכס סלמונד הוא כבר פוליטיקאי בדימוס, לאחר שהתפטר מהובלת ה-SNP ב-2014, לאחר ההפסד במשאל עם שנערך בספטמבר, ולאחר שהפסיד את מושבו קצר הימים בפרלמנט הבריטי בבחירות 2017. לעיתונות מודלף שממשלת סקוטלנד פתחה בחקירה משמעתית בגין שתי טענות להטרדה מינית נגד סלמונד מצד שתי עובדות במשרדו, המתוארכות לשנת 2013, כשהוא היה השר הראשון של סקוטלנד — לצורך העניין תפקיד המקביל למושל בארה"ב.
החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות שהשיקה ניקולה סטרג'ון, זכרו את השם, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP אשר נחשבה לבת טיפוחיו. המדיניות החדשה מאפשרת לממשלה לחקור טענות של הטרדה מינית נגד שרים לשעבר, לרבות שרים של ממשלות קודמות, מדיניות שסלמונד טוען שנכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו.
כאשר עצם קיום החקירה מתפרסם, החקירה כבר פועלת מספר חודשים. בעתיד יתגלה שסטרג'ון וגורמים בכירים נוספים, כגון בעלה פיטר מורל מזכ"ל המפלגה וראש הסגל שלה ליז' לויד, היו מעורבים בחקירה וקיימו דיונים לא מתועדים בביתם של סטרג'ון ומורל.
התקנון המיניסטריאלי של סקוטלנד מחייב שכל השיחות הרשמיות עם השרה הראשונה יתועדו בפרוטוקול או בזיכרון דברים, שבהערת צד מעלה שאלות על האם ומתי בני הזוג סטרג'ון ומורל צריכים לדאוג לתיעוד כשהם מדברים ביניהם על עבודה.
שבוע לאחר מכן סלמונד פותח בקמפיין לגיוס כספים להגשת תביעה נגד הממשלה הסקוטית, שלטענתו זיהמה את התהליך ומנעה מצוות ההגנה שלו גישה למידע במטרה להבטיח את אשמתו. תוך יומיים הוא גייס 100 אלף פאונד.
ב-8 ינואר 2019 בית המשפט פוסק לטובת סלמונד וקובע שהממשלה הסקוטית אכן קיימה חקירה מזוהמת ושהיא מינתה חוקר בעל היכרות מוקדמות עם המתלוננות. לסלמונד הוענקו פיצויים בסך חצי מיליון פאונד. במקום סוף הסיפור העלילה מכאן מסתבכת.
החקירה פועלת תחת מדיניות חדשה לטיפול בהטרדות מיניות, שהשיקה ניקולה סטרג'ון, היורשת שלו בתפקיד השרה הראשונה ויו"ר ה-SNP שנחשבה לבת טיפוחיו. מדיניות שלטענת סלמונד נכנסה לתוקף במטרה ספציפית לרדוף אותו
ב-24 בינואר סלמונד נעצר על ידי המשטרה והואשם ב-14 עבירות ביניהן: 9 עבירות של תקיפה מינית, 2 עבירות של תקיפה מגונה — מדרג נמוך יותר של תקיפה מינית, ו-2 עבירות של ניסיון לביצוע אונס. 9 מהעבירות, כולל שני הניסיונות לביצוע אונס, בוצעו לכאורה במעון הרשמי.
המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020 וב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת. לאחר הזיכוי הפרלמנט הסקוטי הקים ועדת חקירה פרלמנטרית, במטרה לחקור את תפקודם ומעורבותם של הממשלה הסקוטית, של ניקולה סטרג'ון, פיטר מורל, ליז' לויד אנשי מטה ועובדי מדינה נוספים, בחקירות סלמונד.
במסגרתה התגלו הדיונים הלא רשמיים בביתם של סטרג'ון ומורל, ובנוסף להם התגלו הודעות ווטסאפ של מורל בהן, לכאורה, הוא היה מעורב בתכלול מאמצים להפעלת לחץ על המשטרה לחתור לכתב אישום, ובשימוש בחומרי חקירה לקמפיין תקשורתי, כשחלק מחומרי החקירה הפלילית הגיעו מהחקירה המשמעתית, ושלכאורה אנשי מנגנון של ה-SNP עסקו בליקוט שמועות ובחיפוש אחר מקרים להבאה למשטרה.
ועדת החקירה הפרלמנטרית עדיין פעילה וגובה עדויות, ובמקביל מנהלת מלחמה עם הממשלה ומערך התביעה, שמתנהלים בכבדות מעוררת חשד בכל הנוגע להעברת חומרים משפטיים.
מצפייה בחלק מדיוני הוועדה אני יכול לומר שלראות פוליטיקאים, אנשי מנגנון ועובדי מדינה בכירים טוענים באופן סדרתי לחוסר זיכרון, מתבטאים בהסתייגות בלי מסויגת, ומסיטים את כובע "מקבל ההחלטות" לאנשים שונים, היא לא פחות ממדהימה.
גם אם לא הייתה קנוניה, ואכן חסרה מסה קריטית של מידע כדי לבסס שהייתה כזו, יש די והותר מידע כדי להסיק שיש משהו רקוב בממלכת סקוטלנד. המעורבות שאיננה שנויה במחלוקת בהקשר לחקירה המשמעתית נגד סלמונד, מציגה מיזוג שגרתי בין התפקידים והאינטרסים המפלגתיים לממלכתיים.
ב-6 במאי תושבי סקוטלנד ילכו לקלפיות ויבחרו פרלמנט חדש, במערכת בחירות שעשויה להיות גורלית. תוצאותיה יקבעו האם פניה של סקוטלנד לחמש השנים הקרובות יהיו לכיוון עצמאות מהממלכה המאוחדת. אין צל של ספק שה-SNP היא הפייבוריטית להיות הסיעה הגדולה ביותר. השאלה היא האם היא תזכה ברוב מוחלט שיאפשר לה לקדם משאל עם שני, או שמא תאלץ להסתפק בממשלת מיעוט ולספוג עיכוב למשך 5 שנים.
ב-24 בינואר סלמונד נעצר והואשם ב-14 עבירות, בהן: 9 עברות תקיפה מינית, 2 עברות של תקיפה מגונהו-2 עברות של ניסיון לביצוע אונס. המשפט נפתח ב-9 במרץ 2020. ב-23 הוא זוכה בצורה מהדהדת
שאלה בה דווקא הפרשה סביב אלכס סלמונד, מי שהפך את ה-SNP ממפלגה שולית ואזוטרית למפלגה מרכזית אשר מטרותיה נלקחות ברצינות גמורה והוביל אותה עד סף הניצחון, עם נראטיב "מלחמת האזרחים" העוטף אותה, עשויה להטות את הכף.
יניב בן דוד הוא סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית. מתעניין בהיסטוריה והמסורות של הפוליטיקה הבריטית, במערכת הפוליטית לרבות הפוליטיקה הפנימית של ארצות המלכה המאוחדת, הפרישה מהאיחוד האירופי, והמיקצוע של הפוליטיקה.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ישראל החלה בניסיון לתאם עמדות עם ממשל ביידן בנושא הגרעין האיראני. הממשל החדש דוהר לעבר דיאלוג עם איראן וספק גדול אם הוא יאמץ את עמדות ישראל. היחסים בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ביידן עכורים. לראש הצוות הישראלי לקשר עם המעצמות אין ידע בנושא הגרעין והוא איננו דובר אנגלית. נתניהו קיצץ את כנפיו של ראש המוסד יוסי כהן וישראל בדרך למצוקה אסטרטגית.
השיחה הטלפונית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא ג'ו ביידן הייתה טובה. היא עסקה בשורה של נושאים אזוריים שהחשוב בהם הינו הנושא האיראני. ישראל כבר החלה בהעברת עמדותיה בנושא הסכם הגרעין לממשל החדש. ראש המל"ל מאיר בן שבת שוחח בוידאו קונפרנס על הנושא האיראני עם ג'ק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי, ובישראל משלימים את הקמת הצוות המדיני-ביטחוני שאמור לצאת לוושינגטון לשיחות עם הממשל בנושא.
הכל נראה תקין כביכול, אולם אסור לטעות, גורמים אמריקנים אומרים כי הנשיא ביידן איננו יכול לסבול את ראש הממשלה נתניהו ואינו יכול להשתחרר מהמשקעים האישיים שיש לו כלפיו משנים עברו. הוא מכיר אותו היטב ושסבור שהוא שקרן מדופלם שאין להאמין לשום מילה היוצאת מפיו.
גורמים אמריקאים אומרים כי ביידן איננו יכול לסבול את נתניהו ואינו יכול להשתחרר מהמשקעים האישיים כלפיו משנים עברו. הוא מכיר אותו היטב ושסבור שהוא שקרן מדופלם שאין להאמין לשום מילה היוצאת מפיו
ראש הממשלה מינה לתפקיד הפרויקטור לקשר עם המעצמות בנושא הגרעין האיראני את ראש המל"ל מאיר בן שבת, שאין לו שום מושג בנושא הגרעין האיראני ואיננו דובר את השפה האנגלית.
ההתמחות של מאיר בן שבת כראש אגף בשב"כ הייתה תנועת חמאס ברצועת עזה.
נתניהו הרחיק מקרבתו את ראש המוסד יוסי כהן, שהיה מיועד להיות הפרויקטור לנושא. יוסי כהן הוא מומחה גדול בנושא הגרעין האיראני ויש לו קשרים מצויינים בוושינגטון, גם עם ממשל ביידן. מדובר באיש מוכשר מאוד גם מבחינה דיפלומטית שיכול היה להביא תוצאות חשובות עבור ישראל.
גורמים בכירים בליכוד אומרים כי עבר "חתול שחור" בין נתניהו ליוסי כהן. נתניהו חושש שיוסי כהן יצבור עוצמה מדינית וכוח פוליטי ובהמשך הדרך התיאבון הפוליטי שלו יגבר והוא ינסה להאפיל על נתניהו במערכת הפוליטית בנושא האיראני. לדברי הגורמים, נתניהו לא אוהב את הקשר של יוסי כהן עם התקשורת הישראלית והוא נרתע מהפירסומים המתארים את יוסי כהן כ"ג'יימס בונד החדש" הכל יכול.
בליכוד אומרים כי בשבועות האחרונים הריץ ראש המוסד יוסי כהן את עצמו בתקשורת הישראלית, באמצעות כתבי חצר, כמועמד המוביל לתפקיד ה"פרויקטור" לנושא הגרעין, נתניהו התרגז ומינה לתפקיד את ראש המל"ל מאיר בן שבת.
עם הצוות הזה ועם השגריר הכושל בוושינגטון גלעד ארדן, שעובד בחצי משרה, ישראל צריכה לרתום את ממשל ביידן לצידה בנושא סכנת הגרעין האיראני. זו תהיה משימה קשה מאוד, ועדיין לא דיברנו על עמדותיהם של שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי, שסבורים בניגוד לנתניהו שיש להגיע להסכם גרעין משופר עם איראן.
ראש הממשלה מינה לתפקיד הפרויקטור לקשר עם המעצמות בנושא הגרעין האיראני את ראש המל"ל מאיר בן שבת, שאין לו שום מושג בנושא הגרעין האיראני ואיננו דובר את השפה האנגלית
נתניהו מתנגד לכל הסכם, והוא בטוח שבעוד חודש, לאחר הבחירות לכנסת, הוא ייפטר מגנץ ואשכנזי ולא יצטרך להתחשב בעמדותיהם בנושא הגרעין. יש לו את צוות המומחים שלו שעמו הוא מתייעץ ושצורפו אליו באחרונה גם יעקוב עמידרור ויעקוב נגל, שהיו יועצים לביטחון לאומי בלשכת ראש הממשלה.
גורמים מדיניים בכירים מביעים דאגה מההתפתחויות האחרונות בנושא הגרעין. ארה"ב הודיעה בסוף השבוע שעבר כי תסיר את הסנקציות המוטלות על תנועת דיפלומטים איראניים באו"ם. הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ מגבילות את תנועת הדיפלומטים האיראנים, כולל את זו של שר החוץ האיראני, לכמה רחובות בניו יורק באזור מטה האו"ם, עם ציר מיוחד לשדה התעופה קנדי. הסנקציות יוסרו והמצב יחזור לקדמותו.
כמו כן ארה"ב הודיעה על היענותה לקריאה של האיחוד האירופי להשתתף בשיחות להחייאת הסכם הגרעין עם איראן, שיחות שאיראן תשתתף בהן, שיחות בהשתתפות חברי הקבוצה 5+1 (ארה"ב, גרמניה, סין, צרפת, בריטניה ורוסיה).
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי "ממשל ביידן דוהר לעבר משא ומתן עם איראן", אשר כבר הביעה בסוף השבוע שעבר אופטימיות כלפי אפשרות הסרת הסנקציות בקרוב וחזרה להסכם הגרעין מ-2015. זאת למרות ההתכתשויות הדיפלומטיות עם ארה"ב. לדבריהם, הנשיא ביידן רוצה להתקדם לדיאלוג עם איראן במהירות האפשרית, ישראל ומדינות המפרץ לא יהיו צד בדיאלוג עם איראן מכיוון שהיא מתנגדת להשתתפות מדינות שאינן שותפות להסכם הגרעין מ-2015.
לדברי גורמים מדיניים בכירים בירושלים, ביידן רוצה להתקדם לדיאלוג עם איראן במהירות האפשרית. ישראל ומדינות המפרץ לא יהיו צד בדיאלוג, בגלל התנגדותה להשתתפות מדינות שאינן שותפות להסכם הגרעין מ-2015
האיראנים הם אלופי המשא ומתן ומשחקים משחק פוקר צמוד לחזה. הם מתנהגים באדישות לצעדי ממשל ביידן, ושר החוץ האיראני ג'וואד זריף קרא להסרה מלאה של כל הסנקציות שהוטלו על ארצו ללא שום הגבלה, כאילו שום דבר לא אירע.
בירושלים חוששים שהחולשה של הממשל החדש והלהיטות שלו לפתוח בדיאלוג עם איראן יהיו בעוכריו. שאיראן תתחיל לסחוט אותו אט אט עד שייענה לתנאיה ויסיר את הסנקציות במלואן ואף יחזור להסכם הגרעין משנת 2015 ללא שום שינוי.
חילופי הממשל בוושינגטון הביאו לאובדן התקווה בישראל כי הסנקציות הכבדות שהטיל הנשיא טראמפ על איראן יביאו בסופו של דבר לקריסת המשטר האיראני. התרחיש כי הסנקציות האלה יביאו לאינתיפדה עממית ברחוב האיראני נגד המשטר התבדו. ההערכה בירושלים היא כי איראן עברה בהצלחה את השלב הקשה ביותר שלה בעימות עם ארה"ב וכי המשטר האיראני שרד את הסנקציות הקשות ועכשיו הוא עומד בפני הסרתן. הכל רק עניין של זמן, והמשטר האיראני אופטימי.
היוצרות התהפכו, החזרה להסכם הגרעין מ-2015 היא מסוכנת לישראל. החשש בישראל הוא שהנשיא ביידן לא יעמוד בלחץ האיראני ויסיר את הסנקציות או את חלקן. איראן תוכל להתאושש כלכלית, למכור נפט ולשוב ולהשתמש במערכת הבנקאות העולמית. היא תתחיל לפרוח מבחינה כלכלית ותמשיך, בעזרת הכסף, לפתח את יכולותיה הטיליות והגרעיניות ולתמוך בשלוחותיה בסוריה, לבנון, עיראק, תימן ורצועת עזה.
האופציה של החזרה להסכם הגרעין היא גרועה לישראל. על פי ההסכם בשנת 2023 איראן תוכל לייבא חלקי חילוף לטילים בליסטיים. ב-2026 היא תוכל לשוב למחקר ופיתוח גרעיני, ובשנת 2030 היא תוכל להעשיר אורניום ככל העולה על רוחה.
אופצית החזרה להסכם הגרעין גרועה לישראל. על פי ההסכם, בשנת 2023 איראן תוכל לייבא חלקי חילוף לטילים בליסטיים. ב-2026 תוכל לשוב למחקר ופיתוח גרעיני, ובשנת 2030 תוכל להעשיר אורניום ככל העולה על רוחה
משמעות הדברים היא כי בסוף ההסכם איראן תוכל לייצר נשק גרעיני.
חילופי הממשל בארה"ב יביאו אט אט את ישראל למצוקה אסטרטגית. ממשל ביידן נחוש לבחור בדרך הדיאלוג המדיני ולא בדרך הצבאית בכל הקשור לטיפול בסכנת הגרעין האיראני.
הנשיא ביידן רוצה בהסכם גרעיני חדש ומשופר עם איראן ולא להסתבך במלחמה עם איראן.
אולם האיראנים מסרבים לדון בכל הסכם חדש והם מגלים נחישות רבה בכל הקשור לכך. הסרת הסנקציות מעל איראן תשלול מממשל ביידן את מנופי הלחץ על איראן שהוריש לו ממשל טראמפ. החשש בדרג המדיני הוא כי הנשיא ביידן יתקפל בסופו של דבר, יסיר את הסנקציות ויחזור להסכם הגרעין משנת 2015 מבלי לשנות בו דבר.
ישראל מכינה את האופציה הצבאית לתקיפת מתקני הגרעין באיראן, אולם האופציה הזו היא מסוכנת מאוד. היא עלולה להביא למלחמה אזורית וממשל ביידן מתנגד לה. אין כל ודאות שהיא יכולה לעצור לגמרי את סכנת הגרעין האיראני. האיראניים עברו להעשרת אורניום באופן מואץ עמוק באדמה במתקני הגרעין בנתנז ופורדו וקשה מאוד לפגוע בצנטרפוגות בהפצצה מהאוויר.
הסכם גרעין משופר עם איראן הוא האופציה הפחות גרועה מבחינתה של ישראל. הוא עשוי לדחות בעשור או שניים את היכולת של איראן לייצר נשק גרעיני. כפי שהדברים נראים כעת, נוכח הההתנגדות האיראנית העזה לכל הסכם גרעין חדש והחולשה של ממשל ביידן, הסיכויים להשגת הסכם כזה הם קלושים.
ישראל חוששת מאיראן גרעינית. ההשלכות על הביטחון הלאומי שלה הן קשות. נשק גרעיני בידי איראן הוא סכנה קיומית עבור ישראל והיא לא תוכל להשלים עמה.
הנשיא ביידן רוצה בהסכם גרעיני משופר עם איראן ולא להסתבך איתה במלחמה. אך האיראנים מסרבים בנחישות לדון בכל הסכם חדש. הסרת הסנקציות מעל איראן תשלול מממשל ביידן את מנופי הלחץ עליה
ישראל עומדת בפני אופציות קשות. המשימה הראשונה שלה היא לנסות ולשכנע את ממשל ביידן שלא להסיר את הסנקציות ולא להסכים לשוב להסכם הגרעין מ-2015. המטרה היא לשכנעו לחתור להסכם גרעין משופר ועד אז לא להסיר את הסנקציות מעל איראן. מדובר במשימה קשה ביותר, במיוחד נוכח היחסים האישיים הקשים בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ביידן, אך יש כאלה במערכת המדינית-ביטחונית שמביעים בכל זאת אופטימיות ושסבורים שהדבר אפשרי בהתנהלות נכונה וסבלנית מול ממשל ביידן. ימים יגידו.
יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם