כל מילה- בול. אין כמו איתי לנתח נכוחה את מצבנו הפוליטי העגום, אך הדגש צריך להיותעל הפופוליזם, הנכלוליות והמקיאווליזם של רוה"מ הנאשם בפלילים ומשעבד את ה"משילות" לצרכיו של נאשם הבורח מבשו... המשך קריאה

כל מילה- בול. אין כמו איתי לנתח נכוחה את מצבנו הפוליטי העגום, אך הדגש צריך להיותעל הפופוליזם, הנכלוליות והמקיאווליזם של רוה"מ הנאשם בפלילים ומשעבד את ה"משילות" לצרכיו של נאשם הבורח מבשור(ה)ת המשפט.

כל הזמן // יום רביעי, 10 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"החוסן של הנגב הוא צורך ביטחוני לא פחות חשוב"

חגי רזניק, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון, השקיע את מרב חייו בפיתוח הנגב, שם גדל ● כעת הוא מסמן מטרה שאפתנית: להביא להקמת שדה התעופה הבינלאומי השני בנבטים ● בשבוע שעבר פרסם מחקר הטוען כי הקמת שדה התעופה תציל את הנגב ● לזמן ישראל הוא אומר: "משילות זה לא רק חוק וסדר. משילות זה גם היכולת של המדינה לתת מענה לאזרחים, לספק להם שירותים ראויים"

עוד 990 מילים

חמאס לא רצה להפסיד את הישגיו

לארגון חמאס היה מגוון של שיקולים מדוע לא להשתתף במערכה נגד ישראל לצד הג'יהאד האסלאמי. חמאס פועל על פי האינטרסים שלו ומקפיד על עצמאות ההחלטה שלו, למרות שגם הוא מקורב לאיראן.

ארגון חמאס לא השתתף בלחימה נגד ישראל, לצד ארגון הג'יהאד האסלאמי במבצע "עלות השחר", למרות שנציג של הזרוע הצבאית שלו ישב בחמ"ל המשותף של הפלגים הפלסטינים שנפתח בעזה לצורך המבצע שהג'יהאד האסלאמי קרא לו "אחדות הגזרות".

חמאס לא השתתף בלחימה נגד ישראל לצד הג'יהאד האסלאמי ב"עלות השחר", למרות שנציג הזרוע הצבאית שלו ישב בחמ"ל המשותף לפלגים הפלסטינים שנפתח בעזה

הטענה של גורמים ביטחוניים בישראל כי המדיניות הישראלית לפצל בין חמאס לג'יהאד האסלאמי הצליחה – היא מגוחכת, מדובר בהסכמה מראש בין שני הארגונים שאין לה שום קשר לישראל.

הם סיכמו מראש כי המערכה נגד ישראל תהייה מוגבלת ולא "מערכה פתוחה", כך מסביר דובר חמאס חאזם קאסם. לדבריו, נציג חמאס בחמ"ל עסק ב"תיאום" הפעולות ברצועת עזה והסיכום בין חמאס לג'יהאד האסלאמי היה להשאיר דלת פתוחה למאמצי התיווך כדי להשיג הפסקת אש.

אין זו הפעם הראשונה שחמאס לא מצטרף ללחימה של הג'יהאד האסלאמי נגד ישראל. כך קרה במבצע "חגורה שחורה" ב-2019 לאחר שישראל חיסלה את בהאא' אבו אלעטא, בכיר הג'יהאד האסלאמי.

ארגון הג'יהאד האסלאמי ניהל את הלחימה נגד ישראל על פי הנחיות איראן שמממנת אותו באופן מלא ומספקת לו אמצעי לחימה. גם לחמאס יש קשר הדוק לאיראן, וסגן ראש הלשכה המדינית סאלח אלערורי הוא איש הקשר הקבוע לטהראן. אבל חמאס מקפידה לשמור על עצמאות ההחלטה של מוסדותיה, במיוחד לנוכח העובדה שיש לה קשר גם למדינות סוניות כמו מצרים ואלג'יריה, והיא מחוייבת להסכם הרגיעה עם ישראל, שהושג בתיווך מצרי אחרי מבצע "שומר החומות" במאי 2021.

לג'יהאד האסלאמי, בניגוד לחמאס, יש אסטרטגיה שקבע מנהיגו זיאד אלנח'אלה של "העסקת האויב" באופן תמידי באמצעות שיגורי רקטות מהרצועה לעבר ישראל, ללא נטילת אחריות, ובכך לשמור על מרחב ההכחשה. מה שנקרא בעגה הצה"לית "טפטופי רקטות".

לג'יהאד האסלאמי, בניגוד לחמאס, יש אסטרטגיה שקבע מנהיגו זיאד אלנח'אלה של "העסקת האויב" באופן תמידי בשיגורי רקטות מהרצועה לישראל, ללא נטילת אחריות, ובכך לשמור על מרחב ההכחשה

חמאס פשוט רצה לשמור על הישגיו עד כה, שאליהם הגיע בזכות מתקפת הפתע שלו על ישראל במאי 2021, אותה הוא מכנה מבצע "חרב ירושלים" וישראל קוראת לה "שומר החומות".

אפשר לנמק את החלטת חמאס לא להשתתף בלחימה בהסברים הבאים:

1

חמאס הוא הריבון ברצועה, האחראי גם למצב הכלכלי והחברתי. הוא לא רצה שיותר משני מיליון פלסטינים החיים ברצועה יאבדו את ההקלות ההומניטריות והסיוע הבינלאומי, את אספקת החשמל והדלק, את המענק הקטרי החודשי לנזקקים בסך 30 מיליון דולר ואת היכולת לייבא ולייצא סחורות.

2

רצון שמצרים תאיץ את שיקום הרצועה מנזקי המלחמה האחרונה. לפני כמה שבועות החלו תיאומים בין חמאס למצרים על האצת השיקום.

הנהגת חמאס גורסת כי אין לצאת לסבב לחימה נגד ישראל בכל שנה וכי צריך לתת לאוכלוסיית הרצועה אוויר לנשימה וזמן התאוששות מסבב לסבב. אי אפשר לגזור על הציבור העזתי גזירות שהוא אינו יכול לעמוד בהן.

3

חמאס עדיין לא השלים את שיקום מערך המנהרות ("המטרו") שנפגע במבצע "שומר החומות" ואת חידוש מלאי הרקטות.

4

חמאס רוצה להתקדם לעבר עסקת חילופי שבויים חדשה עם ישראל, לפני שבועיים חלה התקדמות במאמצי התיווך של מצרים בנושא והוא חשש שמלחמה חדשה תשבש אותם.

אלה היו השיקולים העיקריים של חמאס להחלטתו שלא להצטרף ללחימה, עכשיו הגיע תור הגזרים שהוא יקבל ממצרים וישראל על כך שהוא שמר על הבנות הרגיעה.

לחמאס היו מגוון שיקולים לא להצטרף ללחימה במבצע הזה. עכשיו הגיע תור הגזרים שהוא יקבל ממצרים ומישראל על כך ששמר על הבנות הרגיעה

מצרים תעניק לרצועת עזה הקלות במעבר אנשים וסחורות במעבר רפיח ותאיץ את תהליך שיקום הרצועה, וישראל תעניק הקלות נוספות כמו הגדלת מספר הפועלים העזתיים העובדים בישראל ל-20 אלף איש.

ישראל החזירה במהירות את שגרת החיים לרצועה. היא פתחה את מעברי הגבול, את מרחבי הדיג ואפשרה חזרת הפועלים לעבודה בישראל.

ההערכה במערכת הביטחון היא שחמאס מעוניין בהמשך הרגיעה ולכן אפשר להעניק לרצועה הקלות נוספות כדי לחזק את מעמדו נוכח הביקורת הקשה עליו ברחוב העזתי על כך שלא נחלץ לסייע בלחימה לג'יהאד האסלאמי.

המדיניות הזו של חיזוק חמאס היא חרב פיפיות. ייתכן שהיא תסייע לישראל בטווח הקצר אך היא עלולה להזיק לה בטווח הרחוק יותר.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 631 מילים

השר הזוטר ממפלגת כולנו כובש את הליכוד

לראשונה בחייו, השר לשעבר אלי כהן מתמודד היום בפריימריז של הליכוד - והוא צפוי לתפוס את אחד המקומות הראשונים ברשימה ● אם זה יקרה, מדובר באחד ההישגים המרשימים בתולדות המפלגה ● כהן, שעזב את הליכוד לטובת כולנו של כחלון רק כדי לחזור אליה, ידע לחבור לדילים החשובים עם המסרים הנכונים - והחשוב מכל: לתחזק במשך כל השנים פעילים נאמנים ● פרשנות

עוד 683 מילים

140 אלף בעלי זכות הצבעה, 110 מועמדים: החלה ההצבעה בפריימריז בליכוד

נתניהו קרא לחברי המפלגה לאשר לו לשריין מועמדים מטעמו ברשימת המפלגה לכנסת ● ראש עיר ומנכ"ל עירייה ממרכז הארץ נעצרו הבוקר בחשד שקיבלו שוחד מגורמים בעלי עניין בבחירות 2018 ● העיתונאי אלי ציפורי ייחקר היום במשטרה בחשד שהטריד את הדס קליין, המעידה במשפט נתניהו

עוד 9 עדכונים

למקרה שפיספסת

לפחות תריסר משפחות יהודיות עשו את הונן מתעשיית הדלקים ● ברקע משבר האקלים, חלקן מנסות לשנות את ההיסטוריה ולתרום לארגונים ירוקים בזמן שחלקן ממשיכות להשקיע בתעשייה המזהמת ● המשפחות היהודיות אומנם לא לקחו חלק בקמפיין להטעיית הציבור האמריקאי בנוגע לאיום הטמון בשינוי האקלים – אך גם לא פעלו לעצור אותו

עוד 1,592 מילים ו-1 תגובות

אם יש "ראיות של ממש" שחייה בסכנה, איפה הראיות נגד מחולל הסכנה?

בשבוע שעבר החליט בית משפט השלום בראשל"צ להפוך החלטה קודמת, שאילצה אישה הסובלת מאלימות במשפחה ומאויימת ברצח להיכנס למקלט לנשים בסיכון.

יומיים קודם החליט שופט השלום מנחם מזרחי להכניס את האישה המאוימת למקלט לנשים בסיכון בניגוד לרצונה. לפי טענתו, המדהימה לדעתי, קיים חשש ממשי לחייה של האישה "המעוגן בראיות של ממש", ושמחייב הוצאת צו הגנה. לדבריו, "לא בנקל בית המשפט ינקוט במהלך שיפוטי פטרנליסטי שכזה – אך קדושת החיים עומדת לפני הכל".

כזכור, שופט השלום מנחם מזרחי הורה להכניס אישה המאוימת למקלט לנשים בסיכון בניגוד לרצונה, כי לטענתו קיים חשש ממשי לחייה של האישה "המעוגן בראיות של ממש"

שימו לב לניסוח: החשש לחייה "מעוגן בראיות של ממש", וברור לבית המשפט שחייה – אשר קדושתם "עומדת לפני הכל" לשיטתו – נמצאים בסכנה ברורה ומיידית.

אם כך, כנראה שיש מישהו, עב"ם כלשהו, אשר על פי הערכותיה המבוססות של מערכת אכיפת החוק – המשטרה וגם בית המשפט, הערכות המעוגנות בראיות ממשיות – עלול לרצוח אותה ולסכן את ילדיה.

ולמה עב"ם? אחרת הדעת הייתה נותנת שהדיון כולו היה עוסק במסוכנותו הברורה והמיידית של מחולל הסכנה הנידונה – כלפי האישה, ילדיה והציבור כולו. כי אם מדובר באדם אלים עד כדי כך, מי מבטיח שאלימותו הרצחנית תוגבל רק אל בין כותלי הבית?

הרי אם לא היה עב"ם, המערכת כבר הייתה מוצאת דרך אפקטיבית למנוע את מסוכנותו של האיש המסוכן עצמו, לא ככה?

ואם שיטות המניעה הקיימות גרועות, האזהרות אינן מרתיעות אותו אלא להיפך, וצווי הרחקה מופרים ואינם מועילים – עד כדי כך שאפילו המערכת אינה בוטחת ביעילותם – אולי שווה לחשוב על פתרונות אחרים?

הנה, אני יכולה לחשוב בשלוף, למשל, על פתרון מהפכני ומרחיק לכת: מעצר מיידי עד תום ההליכים של גורם הסכנה. מעצר אשר ירחיק אותו מהאישה ומילדיו בפרט ומהחברה בכלל, עד שיישפט ויורשע וייכנס לכלא. או עד שתשתנה הערכת מסוכנותו ויתפוגגו הראיות הממשיות למסוכנותו ויובהר כי הוא אינו מסכן עוד את חייה ואת שלום כולנו.

ואם, כמו בעלה המסוכן של שירה איסקוב, שמסע הטבח שלו הסתיים בנס רק בפציעתה הקשה, הוא מנסה להפעיל מהמעצר רוצחים שכירים שישלימו את העבודה, אז אולי אפשר להכניסו לבידוד כך שלא יצליח לתקשר עם גורמים שכאלה.

אם יש ראיות ממשיות נגדו, כפי שנטען על ידי מערכות החוק – למה נשאר לחכות בדיוק? תאסרו אותו. למה אתם אוסרים אותה?

כנראה שיש מישהו, עב"ם כלשהו, אשר לפי הערכותיה המבוססות של מערכת אכיפת החוק – המשטרה וגם ביהמ"ש, הערכות המעוגנות בראיות ממשיות – עלול לרצוח אותה ולסכן את ילדיה

אבל הדיון אינו עוסק באיש המסוכן כלל. הדיון עוסק בסכנה הנשקפת לאישה, בקורבנותה הממשית והפוטנציאלית, ובדרכים שבהם היא זו שאמורה ליטול אחריות על המצב ולמלט עצמה מהסכנה. זה כמו לאסור על אישה לצאת מהבית כי יש אנסים ברחובות.

ואז מגיעה השופטת מיכל סער והופכת את ההחלטה, בנימוק כי "לבית המשפט אין סמכות לכפות עליה שהות במקלט לנשים נפגעות אלימות או בדירת מסתור בניגוד לרצונה". עד כאן, טוב ויפה, הגיוני ומתבקש.

אך כאן מגיע חלק נוסף ומדהים לא פחות בהחלטה. תוספת שאמנם לא מחייבת את האישה המאויימת להפוך את חייה מהקצה לקצה בגלל פושע אלים ורוצח בפוטנציה, להתרחק מעירה שלה, מעבודתה וממעגל שכניה, מכריה ותומכיה – אבל מוסרת את ילדיה לחסות שירותי הרווחה.

על פי הדיווח של בר פלג בהארץ, השופטת ציינה כי משום שהאישה היא אם לילדים קטינים והחלטתה עלולה לסכן אותם, היא מצאה לנכון "להורות לשירותי הרווחה לשקול לפעול בהתאם לסמכויותיהם לפי חוק הנוער טיפול והשגחה כדי לשמור ולהגן על הקטינים".

או במילים אחרות: אם לא ניתן לכפות עליה לעזוב את ביתה, נעניש אותה בכך שהרווחה תיקח אחריות על ילדיה – כאילו היא זו שמסכנת אותם ולא האב האלים.

אבל הדיון אינו עוסק באיש המסוכן כלל. הדיון עוסק בסכנה הנשקפת לאישה, בקורבנותה הממשית והפוטנציאלית, ובדרכים שבהם היא זו שאמורה ליטול אחריות על המצב ולמלט עצמה מהסכנה

ואם אנחנו כבר דנים בענישת האדם הלא נכון במקרים של אלימות ואיום במשפחה, אולי כדאי להוסיף כמה מילים על מעונות לנשים בסיכון. אחת לכמה שנים עולה אצלי שוב התמיהה, שלא לומר חרון, לגבי הקונספט של המעונות לנשים בסיכון.

הנשים שנרצחות על ידי בעליהן, בני זוגן, הגרוש שלהן, הסטוקר האובססיבי שלהן – בירי, בדקירות, בשחיטה, בטביעה, בחניקה, בעריפה, בשריפה, במכות רצח – הן רק קצה קרחון שעוד איכשהו מדווח לקונית ונכנס לסטטיסטיקה. אבל מקיף אותו אוקיינוס אנונימי שלם של אלימות נגד נשים, ומערכת שלמה שמאפשרת את זה באדישות, אטימות, פטרונות וזלזול.

בסוף יולי 2022, רבאב אבו סיאם, מורה בת 30 מלוד, נורתה למוות לעיני בנותיה, ילדות בנות 3, 5 ו-8, באמצע הרחוב. רבאב התגרשה חודשיים קודם ואויימה על ידי הגרוש שלה, שמשפחתו מוכרת למשטרה. בעבר התלוננה לא פעם על אלימות מצידו והסתתרה מפניו במקלט בדרום הארץ. גם המשטרה וגם רשויות הרווחה ידעו שחייה בסכנה והיא הורחקה מעירה, אך סירבה להשאר רחוקה מבנותיה וחזרה לעיר.

בתקשורת קראתי את האוקסימורון הבא: "המשטרה, שלא פעלה נגד הגרוש של אבו סיאם, ככל הנראה בהיעדר חשדות ממשיים, הזמינה אותה ביום שישי האחרון לתחנת לוד ושם מסרה לה כי היא בסכנת חיים ממשית".

תחליטו: האישה כן בסכנת חיים ממשית, אבל נגד הגרוש שלה לא היו חשדות ממשיים? אז על סמך מה ביססתם את ההחלטה שחייה בסכנת חיים ברורה ומיידית מידיו? נגד הגבר האלים אי אפשר היה לפעול, אבל קורבן האלימות נדרשה באופן ממשי מאוד לעזוב את ביתה, בנותיה וכל עולמה בגלל אותו אדם שאין נגדו כל חשד מבוסס?

תחליטו: האישה כן בסכנת חיים ממשית, אבל נגד הגרוש שלה לא היו חשדות ממשיים? אז על סמך מה ביססתם את ההחלטה שחייה בסכנת חיים ברורה ומיידית מידיו?

ומה הלקח שהפיקו רשויות הרווחה והחוק מהרצח הטרגי של רבאב אבו סיאם למקרים הבאים? בדיוק את אותו הלקח שהפיקו ממקרי האלימות והרצח שקדמו לרבאב אבו סיאם.

*  *  *

במאי 2022 נרצחה לובוב פוטכין. בן זוגה האלכוהוליסט חנק אותה למוות. בני הזוג היו, כמו במקרים רבים אחרים, "מוכרים למשטרה". האישה גם התלוננה נגדו בעבר על אלימות פיזית כלפיה ועל עבירות מין שביצע בה. למעשה, הוא כבר שהה במעצר על כך בעבר, בשנת 2015, אך התיק נגדו נסגר ללא כתב אישום.

פלא שאשה מבוהלת, שחשופה לטרור ואיומים, מסרבת להתמיד בתלונתה, אם מערכת האכיפה מפקירה אותה כך? במקום להעניש אותו על סמך תלונותיה וחבלותיה בעבר – הוא יצא לחופשי לפגוע בה או בנשים אחרות.

בספטמבר של שנת 2014 קראתי על נרצחת אחרת, אביטל רוקח. אביטל נפרדה מהגבר שהתעלל בה, אבל זה לא הפריע לו להמשיך לרדוף אותה ולחסלה.

ילדיה סיפרו כי אמם ספגה מידי אביהם אלימות פיזית ומילולית וכי היא חיה בפחד מוות מפניו. לא פעם איים שירצח אותה, ונופף מולה בסכין, גרזן, חבל ומסקינטייפ. שבוע לפני הרצח הכה אותה, נעל אותה בדירתו ואיים לחסלה.

ילדיה של אביטל רוקח סיפרו כי אמם ספגה אלימות פיזית ומילולית וכי היא חיה בפחד מוות מפני אביהם. לא פעם איים לרצחה ונופף מולה בסכין, גרזן וחבל. שבוע לפני הרצח הכה אותה, נעל אותה בדירתו ואיים לחסלה

למרות שאביטל וגם בנה העידו על האלימות והאיום המתמשך כלפיה, ולמרות שהכל התרחש בידיעת המשטרה, הרווחה ומערכת המשפט – האיש שוחרר לחופשי בהסכמת המשטרה. הוא צוייד, כמקובל, בצו ההרחקה הכל כך אפקטיבי, שאיש לא טרח לאכוף.

לא היה כאן מקרה של היעדר סימנים מקדימים, היעדר תלונה, או כל תירוץ אחר שמאפשר להעלים עין ממסכת האלימות הבוטה והרצחנית. הכל היה גלוי וידוע מראש.

האישה גייסה את הכוחות והאומץ האדיר להתלונן – ובכל זאת הופקרה, ומצאה עצמה חסרת אונים וחסרת הגנה לחלוטין מול מערכת אטומה וגבר מסוכן. צירוף קטלני ומעורר חלחלה במיוחד.

ואם לא די בכך הכרעת הדין בעניין הרוצח נמרחה שנים, כשכל אותה עת ילדיו מאויימים על ידו ומפוחדים כי ישלים את המלאכה איתם.

בספטמבר 2016 דועאא אבו שרך נורתה מטווח קצר בראשה על ידי רעול פנים לעיני ארבעת ילדיה. היא נפרדה מבעלה על רקע אלימות קשה כלפיה וכלפי ילדיה, ובכל זאת הותר לו להחזיק שלושה מהם כבני ערובה.

שנתיים קודם הוא חטף אותה וניסה לרצוח אותה בחניקה, ניסיון ממנו נחלצה במאבק, צרחות ומנוסה עם שניים מילדיה. לפני שחוסלה, דועאא קיבלה אינספור איומים ברצח, וילדיה אוימו כי ירצח אותם אם יפגשו אותה.

האישה גייסה את הכוחות והאומץ האדיר להתלונן – ובכל זאת הופקרה, ומצאה עצמה חסרת אונים וחסרת הגנה לחלוטין מול מערכת אטומה וגבר מסוכן. צירוף קטלני ומעורר חלחלה במיוחד

כל זה לא הספיק כדי לעצור ולכלוא את האיש שעולל להם את זה. וזה לא שלא האמינו לה שהיא בסכנה. עובדה, היו מוכנים לממן לה ולילדיה מעון סתרים שתוכל להעלים בו את עצמה, הרחק ממנו ומאיתנו. אבל דועאא הסוררת סירבה לעזוב את כל עולמה מאחור ולכלוא את עצמה ואת ילדיה במקלט לנשים מוכות.

אז הגורמים הממסדיים שהיו אמורים להגן עליה נתנו לה למות.

*  *  *

מאות נשים נרצחו על ידי בני זוגן או בני זוגן לשעבר בעשור וחצי האחרונים.

על פי הערכות גורמי הרווחה, בישראל חיות כ-200,000 נשים מוכות וכ-600 אלף ילדים עדים לאלימות. כמיליון נשים, גברים וילדים כלואים במעגל האלימות. בשנת 2020 נפתחו במשטרת ישראל 326,20 תיקים בגין אלימות בין בני זוג. ב-87% מהתיקים הנפגעת הייתה אישה.

איך יתכן שנשים מוכות, שהממסד מכיר בהתעללות כלפיהן, בסבלן ובאיום הנשקף לחייהן, עד כדי כך שהוא מתקצב עבורן על חשבון המדינה מקלטים בסכומי כסף ניכרים (פעם קראתי שמושקעים 14 אלף שקל בהחזקת כל אישה במקלט, סכום שוודאי התעדכן מאז) – לא עוצר וכולא במקום זאת את הגברים שהתעללו בהן ובילדיהן?

כשמישהו נחשד באיום על איש ציבור בגלל ציוץ או פוסט הוא נעצר ועובר מעקבים וחקירות משטרה. דמן של נשים, שחיות בצל האיום יום יום, ללא הגנה ומאבטחים – סמוק פחות?

המערכת משקיעה בשליפתם של האישה וילדיה מחייהם, מביתם, מעבודתה, ומכל מסגרות חייהם, המשפחה והחברים שלהם – וכולאת אותם במקום סגור, מוסתר, מוקף חומה, מרוחק מכל נפש חיה המוכרת להם, מפוחדים מחשיפה, נאלצים לדור בכפיפה אחת עם קורבנות אלימות וטראומה נוספים בתוך בועה של פחד ופוסט טראומה. וכל זאת כשהגבר המסוכן משוחרר לנפשו. ונעזוב לרגע את מצוקת המקלטים, ואת זה שלא כולן מוגנות בהם. והיו דברים מעולם.

למה כשמוציאים צווי הרחקה נגד גברים מתעללים, איש אינו טורח לאכוף את הצווים? למה מאפשרים לגברים הללו למצוא שעת כושר לרצוח אותן בפועל, בין אם בחרו להימלט למקלט ובין אם לאו?

כדאי לדעת שכל אישה שלישית שנרצחה התלוננה קודם במשטרה. האם הלקח שהופק מהמקרה הטרגי האחרון הוא שיש לטפל בנחישות בגורם הסכנה? שחובה לעצור ולא לשחרר את מי שמבינים שמסכן את חיי אשתו וילדיו? שיש להרחיק את האלימים והמסוכנים מהחברה?

איך יתכן שנשים, שהממסד מכיר בהתעללות כלפיהן, בסבלן ובאיום הנשקף לחייהן מידי אדם אלים ומסוכן, עד כדי תקצוב מקלטים (פעם קראתי שמושקעים 14 אלף שקל בכל אישה במקלט), לא כולא במקומן את הגברים?

הו, לא. מסקנתם, כפי שאנחנו מבינים מהמקרה האחרון, היא שצריך לאלץ ביתר שאת את מי שחייה מאוימים ונמצאים בסכנת מוות – לכלוא עצמה במקלט, והפעם גם בצו משפטי, ואם לא זה, אז לפחות לקחת חסות על ילדיה, ולהעניש גם אותה וגם אותם.

אז נכון, לעתים המשטרה מכירה בסכנה לחיי האישה וילדיה, ולעתים אף מציעה לה "פתרון" – לעזוב את הבית למעון לנשים מוכות. וואלה תודה. המערכת עשתה את שלה. האישה יכולה ללכת. אל מותה.

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,673 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הנימוקים שצירף אתמול בית המשפט לגזר דינו של יעקב ליצמן, מלמדים שקודם כל סומנה המטרה - לאמץ את ההסדר הרופס שחתם עליו מנדלבליט לפני פרישתו - ורק אז נתפרו הנימוקים שאמורים להצדיק זאת ● בדרך לשם, הצליח השופט לעשות כמעט כל שגיאה אפשרית בכל הנוגע לטיפול השיפוטי בעבירות של שחיתות שלטונית ● פרשנות

עוד 945 מילים ו-1 תגובות

לפיד וגנץ הוכיחו במבצע "עלות השחר" כי אפשר לאמץ גישות שונות מבחינה מבצעית, מדינית והסברתית – וגם להצליח ● בכך השניים פוצצו את בלון המנהיג חסר התחליף של נתניהו ● רה"מ ושר הביטחון בחרו להיות היוזמים אך עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בגישה חד־פעמית או עקבית ● בדומה לנתניהו, לפיד וגנץ בחרו לסכם את המבצע בתקשורת בלי לאפשר שאלות – אך גם את זה היה ראוי לשנות ● פרשנות

עוד 993 מילים ו-1 תגובות

תוצאות הפריימריז בעבודה: נעמה לזימי ראשונה, גלעד קריב שני ואפרת רייטן שלישית

עמר בר-לב נדחק למקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת ונחמן שי - למקום ה-17 ● הרצוג שוחח עם פוטין על פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה ● בית המשפט המחוזי בתל אביב פסל את דודו לניאדו, שהורשע בפריצה ובתקיפה, מלהתמודד בבחירות בליכוד ● חמישה חודשי מאסר על תנאי נגזרו על השוטר סגן-ניצב ניסו גואטה, שהורשע בתקיפת צלם ומפגין במחאה נגד נתניהו

עוד 50 עדכונים

גלעד קריב מוביל בהימורים, השרים מתנדנדים

שנה וחצי אחרי הפריימריז הקודמים, מפלגת העבודה שוב הולכת היום לבחירות פנימיות - ולפי הסקרים, מעטים המקומות הריאליים הפתוחים בפני המתמודדים הוותיקים והחדשים ● ההערכה היא כי גלעד קריב, שבלט בשנה האחרונה כיו"ר ועדת החוקה, יתפוס את המקום השני אחרי מרב מיכאלי ● על שאר המקומות התחרות קשה - והשרים נחמן שי ועמר בר-לב עלולים להישאר בחוץ ● פרשנות

עוד 478 מילים

דירה זה לא טונה: למחאת הדיור אין שום סיכוי להצליח

מעודדים מהצלחת מחאות הקוטג', פסטה ועכשיו הטונה - עולים קולות לגייס את הציבור למען מחאה כזו נגד מחירי הדירות בישראל ● אלא שמחאה נגד יוקר הדיור שונה מהותית ממחאה של מוצר בסופר - ובסופו של דבר, נידונה לכישלון בגלל השוני הזה ● פרשנות

עוד 849 מילים

כתבי העת המדעיים סירבו לפרסם את המאמר של פרופסור אבי לייב שטען כי גוף שמימי נדיר התרסק בכדור הארץ ב־2014 ● בחודש יוני האחרון ממצאיו אושרו על ידי ממשלת ארה"ב ועכשיו הוא מתכוון לחפש את השרידים בקרקעית האוקיינוס כדי להבין אם מקורו ב"טכנולוגיה חייזרית" ● "למבקרים היו ספקות אבל אני הייתי בטוח"

עוד 1,332 מילים

תיירות "זה היולי הכי חלש שהיה כאן מזה שנים"

במצפה רמון מקווים שהקור בלילה ובבוקר ימשוך את התיירים באוגוסט ● אלא שתקציב השיווק התפספס, אין אוטובוס למכתש ואין רכז תיירות ● ראש המועצה טוען שמדובר בחולשה כלל ארצית וש"זו לא דרמה מקומית" ● האורחים שכן יגיעו יהנו מסיורים, הופעות, פסטיבל סרטים ואולי גם ממטר מטאורים ● במקביל, התיירנים מסמנים ניצחון בארבעה מאבקים סביבתיים ומבטיחים שיהיו עוד

עוד 2,539 מילים

לפיד לתושבי עזה: "יש גם דרך אחרת. עתידכם תלוי בכם"

לפיד שוחח הערב נשיא מצרים א-סיסי● סקרים: גנץ ולפיד מתחזקים בהתאמה לראשות ממשלה ● ארדן דורש ממועצת הביטחון לגנות את הירי מעזה ● היועמ"שית קבעה: מינוי מפקד גל"צ יידחה לממשלה הבאה ● גזר דין לליצמן: 8 חודשים על תנאי ● ליברמן מבטיח פיצוי למי שנעדרו מעבודתם וגרים עד 40 ק"מ מהרצועה ● נתניהו מבקש ממתפקדי הליכוד לאשר לו 5 שיריונים ביום רביעי

עוד 52 עדכונים

אילולא גנץ, ספק אם לפיד היה יוצא למבצע בעזה

לפיד וגנץ מתמודדים במערכת הבחירות על הנהגת הגוש, ובין השניים היסטוריה של כעס ומרירות הדדיים ● אך דבר מכל זה לא נראה בשבוע האחרון, כשהשניים הקפידו להציג חזית אחידה ומאוחדת ● לפיד, חסר הניסיון הביטחוני, לא היה יוצא למבצע עם אף שר ביטחון חסר ניסיון מבצעי כמוהו ● וגם הוא יודע שאת פירות ההצלחה הוא יוכל לקטוף מאוחר יותר בקמפיין - אפילו מול גנץ ● פרשנות

עוד 909 מילים ו-1 תגובות

כרבע מתושבי אשקלון עדיין בלי מיגון - והתקציב המיועד תקוע בכנסת

בדיקת זמן ישראל תושבי השכונות העניות באשקלון עדיין רצים לחדר המדרגות, או למקלטים ומיגוניות מחוץ לבניין ● תקציב המדינה כולל כ-300 מיליון שקל לממ"דים בבתים באשקלון, אבל העברת הכסף כרוכה באישור ועדת הכספים של הכנסת, וזו טרם אישרה ● יו"ר הוועדה מנסה לכנס את הוועדה לאישור ● יזמים באשקלון סבורים שטכנית אי אפשר לבנות כיום ממ"דים ● במועצת אשכול זועמים שלא קיבלו תקציב דומה

עוד 1,413 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה