ביקורת חדה אך כחדותה כן צרותה – את הטענה הראשונה שאין מוקד לסדרה אפשר בפשטות גם לשבח על שני הצירים עליהם סובבת העלילה, הביוגרפי-אובייקטיבי ובנוסף המבט הישראלי המאוייםהסובייקטיבי ניתנים עומק לסיפור ולא מבלבלים.
כמו כן לפרשיית המדענים הגרמנים זה בדיוק מה שזה מדעני טילים נאצים שמצאו מקלט מפני משפט על פשעים נגד האנושות שביצעו בזמן המלחמה וממשיכים לפעול נגד היהודים ומוסדותיהם
ומועסקים על ידי האויבת מספר אחת של ישראל באותם ימים..
מלבד זאת הביקורת על דמוניזציה פשוט מגוחכת מלבד האנטישמיות, קריאות מוות לישראל המוניות ושריפת סמלי המדינה שנפוצה מאד במדינות ערב ופרס, יש להבין שלשנאה ולאמוציות תפקיד משמעותי מאד במלחמה גם בדרגים הגבוהים ביותר שלכאורה שומרים על פאסון מסויים. השנאה מניעה אותנו לפעול, ממריצה אותנו, ומרקיעה את הדמיון.. זהו חלק חשוב בהבנת הסיטואציה, בניגוד לסכסוך הישראלי פלסטיני שבו שנאת הקרובים מולידה פחד וחוסר תקשורת,, שנאה לאויב מובהק תורמת למאבק הצבאי בו.
ועוד אנקדוטה על אדון יאסר עראפת שם רשעים ירקב, שבמקביל להצגה שעשה על כל מנהיגי המערב המקביל מימן והשיג דרכונים אירופאים מזויפים לארגוני טרור דוגמת ספטמבר השחור ורצח הספורטאים במינכן. עודד והניע טרור מתחת לרדאר ובמקביל הסתייג מהקיצוניות בבמות פומביות כדי לקבל לגיטימציה לאומית שקרן מהגדולים שדרכו פה.
חוץ מזה כאמור ביקורת מעניינת אך קצת קטנונית וצרת עין..
תודה יומטוב
לאחר ליל הסדר, שרה נתניהו העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תמונה בה היא עומדת לצד בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, כששניהם אוחזים בתמונה לא גדולה עליה מוצגים פניהם של 133 החטופים בעזה.
את אותה תמונה העלה לעמוד הטוויטר ראש הממשלה נתניהו, מה שחשף את הפוטושופ חסר העכבות בו השתמשו בתמונה ש"כיכבה" בעמוד האינסטגרם של שרה. הצופה הממוצע ב"תצלום" שהעלתה "רעיית ראש הממשלה הגברת נתניהו", כפי שהיא רוצה שתקראו לה, עלול לחשוב ששרה נתניהו היא סטודנטית שנה א' באוניברסיטת רייכמן ולא אישה בעשור השביעי לחייה.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם