כל הזמן // יום חמישי, 29 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יום ספורט וכיף בבריכה - אבל רק בבגדים צנועים

איסור על תנועה בבגדי ים מחוץ למי הבריכה ● איסור על פעילות ספורט במכנסונים או גופיות ● כך נראה יום כיף צה"לי של יחידת עלית בקאנטרי קלאב אזרחי ● אב לחיילת ביחידה: "ההקצנה המיותרת הזאת רק מקשה על הסולידריות והחיים המשותפים ביחידות מעורבות" ● דובר צה"ל: "הפעילות המדוברת בוצעה בהתאם לפקודות"

עוד 729 מילים

יהודים, תפסיקו לפחד מהזהות הפלסטינית

ההתלקחות האלימה בין אזרחים ערבים יהודים בחודש מאי העלתה למרכז השיח הציבורי את שאלת ההיתכנות של חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל. במהלך האירועים ואחריהם ראינו גורמים משמעותיים ובעלי עוצמה בשלטון המקומי, בחברות עסקיות, בארגוני העובדים, במערכת החינוך, באקדמיה ובגופים ציבוריים נוספים, שקראו לשמירה ואף להעמקת המאמצים לכינון מרקם חיים משותף.

ההתלקחות האלימה בין אזרחים ערבים יהודים במאי העלתה למרכז השיח הציבורי את שאלת היתכנות חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל. גורמים משמעותיים קראו להעמקת המאמצים לכינון מרקם חיים משותף

זהו דפוס חדש שלא ראינו באף סבב קודם של הסלמה בין יהודים וערבים. הוא גם בדרך כלל לא מאפיין מצבים של הסלמה בקונפליקט לאומי, ובכל מקרה הוא היה חריג לטובה בהיקפו ובעוצמתו. אנחנו מעריכים שלאותם קולות ופעולות בעיצומו של המשבר היה תפקיד משמעותי בבלימת ההסלמה והאלימות ובמניעת קריסה של מערכת היחסים בין יהודים וערבים בישראל.

יש רקע לדברים. בשנים האחרונות ראינו את היווצרותם של יותר ויותר מרחבים ומוסדות ציבוריים בהם ערבים ויהודים נפגשים על בסיס יום-יומי, בעיקר במרחבי התעסוקה והאקדמיה. בחלק מהמקומות יש גם כניסה של אזרחים ערבים למוקדי הכוח וההשפעה.

בנוסף לכך, יותר ויותר גופים ציבוריים ומיזמים בחברה האזרחית דאגו להכליל אזרחים ערבים כשותפים, משתתפים ואף כמובילים בתוכניות שונות. מהלכים אלה התרחבו בקרב הציבור היהודי וקנו להם אחיזה משמעותית גם במעגלים ובגופים של המרכז.

אנו רואים בכך מגמה מבורכת, כי ככל שמלאכת בניית התשתית לחברה משותפת ליהודים וערבים תהיה נרחבת יותר ותכלול ציבורים גדולים ומגוונים יותר, וגופים רבים יותר במגזר הציבורי, הפרטי והשלישי, כך היסודות שלה יהיו רחבים ויציבים יותר, יהיה בכוחם לתמוך בגשרים שיש לבנות בין יהודים וערבים, ואולי אף לבלום תהליכי הסלמה עתידיים.

אך המגמה הזו נמצאת רק בתחילת דרכה וחשוב להרחיב ולהעמיק אותה כדי לייצר תשתית יציבה הרבה יותר לחברה משותפת.

יש רקע לדברים. בשנים האחרונות ראינו את היווצרותם של יותר ויותר מרחבים ומוסדות ציבוריים בהם ערבים ויהודים נפגשים על בסיס יום-יומי, בעיקר במרחבי התעסוקה והאקדמיה

כאנשים שפעילים שנים רבות מהצד היהודי של מהלכים לבניית שותפויות בין יהודים לערבים, אנו מבקשים להצביע על שלוש בעיות יסוד שפוגעות ומחלישות את היוזמות והמרחבים המשותפים, ולהציע למובילים של אותם מהלכים ומרחבים משותפים, כמה קווי יסוד להתמודדות עם אותן בעיות.

1

בעיית יסוד ראשונה שקיימת לעיתים בארגונים ובמרחבים המשותפים היא הציפיה, הלא תמיד מוצהרת, מהאזרחים הערבים לבצע בחירה בין זהותם האזרחית הישראלית לבין זהותם הלאומית הפלסטינית, ולהשאיר את זו האחרונה מחוץ למרחבים המשותפים או לכל הפחות להצניע אותה.

ציפייה זו הופכת גלויה בעיתות של עימות לאומי או מחאה אזרחית של החברה הערבית. במהלכן נשמעות לא אחת קריאות אכזבה או כעס על ההזדהות של האזרחים הערבים עם הדגל הפלסטיני, או על הבעת סולידריות של האזרחים הערבים עם בני עמם הפלסטיני בשטחים ובעזה. ראינו זאת בשנים האחרונות במהלך המחאות כנגד חוק הלאום ובכל סבב של אלימות בין ישראל לעזה.

מחקרים וסקרים מראים באופן עקבי שהזרם המרכזי בחברה הערבית בישראל מזדהה כפלסטיני, והמנהיגות הנבחרת של החברה הערבית היא פלסטינית באופן מובהק. האזרחים הערבים בישראל מתמודדים מעשה של יום ביומו עם המתח המובנה בין זהותם האזרחית הישראלית לבין זהותם הלאומית הפלסטינית, שכן מדינתם נמצאת מאז הקמתה במאבק אלים עם עמם.

בימים של מלחמה ואלימות, למשל כאשר צה"ל מפציץ את בני עמם ובני משפחותיהם בעזה, ההתמודדות הזו היא משימה כמעט בלתי אפשרית. הציפייה מהאזרחים הערבים להיפרד מזהותם הפלסטינית דומה במידה מסוימת לציפייה של חלקים בחברה הערבית כי היהודים ייפרדו מזהותם הציונית. ובכל מקרה זו אינה ציפייה ריאלית. אנשים ועמים לא נפרדים מזהותם הלאומית, בטח ובטח לא בזמן קונפליקט לאומי.

הציפייה מאזרחים ערבים להיפרד מזהותם הפלסטינית דומה לציפייה מיהודים להפרד מזהותם הציונית. זו לא ציפייה ריאלית. אנשים ועמים לא נפרדים מזהותם הלאומית, בטח לא בזמן קונפליקט לאומי

הפסיכולוגיה החברתית מלמדת אותנו, שתהליכים משמעותיים של שיתוף פעולה ושותפות בין קבוצות בקונפליקט קורים רק כאשר לכל צד יש בטחון בזהות שלו. הם לעולם לא קורים כאשר צד אחד מוותר על הנרטיב, הזהות והאתוס שלו. זאת ועוד, אתגור הזהות הלאומית מוביל לא מעט פעמים לאלימות.

כך שהציפייה היהודית משותפים ערבים לבצע בחירה בין רכיבי זהותם או להצניע את זהותם הפלסטינית, פוגעת באפשרות לכונן שותפות אמיתית רחבה ומוצקה ומייצרת תסכול וכעס אצל שותפים ערבים פוטנציאליים. בכך לא רק שאינה מסייעת, אלא אף פוגעת בבניית התשתית לחברה משותפת ליהודים וערבים.

היא גם מובילה לעיתים לכינון מהלכים ויוזמות משותפות עם זרמים שוליים בציבור הערבי. כך למשל, בשבועות האחרונים התקיים באבו גוש כנס יסוד של "פורום לחברה משותפת", שכולל רק ערבים שאינם מגדירים את עצמם כפלסטינים וחלקם אף נאבקים נגד הזהות הפלסטינית של האזרחים הערבים.

זו דוגמה למהלך שמבקש לראות עצמו כבונה חברה משותפת ליהודים וערבים אבל בפועל עושה את כל הטעויות האפשריות והלכה למעשה חותר כנגד האפשרות של שותפות אמיתית.

הפסיכולוגיה החברתית מלמדת, שתהליכים משמעותיים של שת"פ ושותפות בין קבוצות בקונפליקט קורים רק כשלכל צד יש בטחון בזהות שלו. הם לעולם לא קורים כשצד אחד מוותר על הנרטיב, הזהות והאתוס שלו

במקום עמדת מוצא הדורשת מהערבים לבצע בחירה בלתי אפשרית בין מדינתם לעמם, אנחנו מציעים ליהודים לדבר עם הזרם המרכזי בחברה הערבית. להגיע לשותפות עם סקרנות באשר לאופן בו הערבים מצליחים ליישב את המתח, שמבחוץ נראה לפעמים כסתירה, בין האזרחות הישראלית והלאומיות הפלסטינית.

במקום לנסות לכונן שותפות על בסיס ההנחה והציפייה שאחד הצדדים בה – הערבי – נדרש לוותר או להצניע את זהותו הלאומית, אנחנו מציעים לבוא לשותפות זו מתוך הנחה שלשני הצדדים קיימת זהות לאומית מוצקה. שזהויות אלה, הציונית והפלסטינית, נמצאות בקונפליקט, ושאחת מהמטרות של השותפות היא לייצר הסכמות משני צדי הקונפליקט, לייצר דרכים לחיות עם הקונפליקט, לקיים מרחבי פעולה משותפים בצילו, ולקדם את פתרונו.

2

בעיה שניה היא הציפייה מהשותפים הערבים לקבל ולהסכים ללא סייג עם המסגרת הפוליטית הקיימת. קרי להסכים להגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית.

חשוב לזכור שיהודים שנכנסים למרחבים משותפים עושים זאת במציאות שבה הזכויות הקולקטיביות שלהם כחברה וכלאום מעוגנות ומוגנות במדינה ובמוסדותיה. לעומת זאת, אותם מוסדות בדיוק, שבחלקם מבטיחים לאזרחים הערבים זכויות פרט שוות (אם כי פעמים רבות אינם מקיימים), מבוססים על שלילה והדרה של זהותם הקולקטיבית והלאומית.

במציאות זו, הציפייה מהאזרחים הערבים לאמץ ולהסכים עם המסגרות המוסדיות הקיימות כתנאי לשותפות, משכפלת את אי השוויון של המציאות הפוליטית לתוך המהלכים המשותפים.

בהקשר זה חשוב לציין שאי ההסכמה של חלקים רחבים בחברה הערבית ושל הנהגתה עם הגדרתה של מדינת ישראל אינה שוות ערך להתכחשות לזכויות הקולקטיביות והלאומיות של העם היהודי והציבור היהודי בישראל.

במציאות זו, הציפייה מהאזרחים הערבים לאמץ ולהסכים עם המסגרות המוסדיות הקיימות כתנאי לשותפות, משכפלת את אי השוויון של המציאות הפוליטית לתוך המהלכים המשותפים

במקום הציפיה הלא הוגנת מהשותפים הערבים להישבע אמונים למגילת העצמאות ו/או להגדרת המדינה כיהודית, כפי שלצערנו דורשים חלק מהמובילים היהודים במרחבים המשותפים, אנחנו מציעים לבסס מהלכים ושותפויות יהודיות-ערביות על הכרה הדדית בזכויות הקולקטיביות של שני העמים – היהודי והפלסטיני, ולהשאיר את אופיה של המסגרת או המסגרות הפוליטיות המאפשרות הגנה על זכויות אלה כסוגיה שבמחלוקת.

3

בעיה שלישית טמונה בהתעלמות והמניעה מעיסוק בהיבט הכי מרכזי ובוער של הסכסוך הישראלי פלסטיני – הכיבוש הישראלי בגדה המערבית והמצור על עזה.

התעלמות מהמימד הכי בולט של הדיכוי של הפלסטינים מגביל מאוד את מרחב השיח הלגיטימי של אזרחים ערבים במרחבים משותפים, את האפשרות לכונן שותפות יהודית-ערבית מהותית ואת היכולת של אותה שותפות לקדם חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל. זאת כיוון שאי אפשר להגיע לחברה משותפת תוך כדי שלילת זכויותיהם של בני עמם של האזרחים הערבים.

אין לנו ציפייה שחברות הייטק, רשתות מזון, בתי חולים ומקומות עבודה נוספים בהם עובדים יהודים וערבים יקיימו סדנאות דיאלוג בנושא הכיבוש או יגבשו עמדה ארגונית בנושא. גם אין לנו ציפייה שכל שותפות ערבית-יהודית תעסוק באופן ישיר בסוגיית הכיבוש. אך חיוני לייצר באותם מרחבים ומסגרות לגיטימציה לדבר על סוגיות שנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כולל הבעת עמדות שמתנגדות לכיבוש. לא צריך לפחד מחוסר ההסכמה שהרבה פעמים קיימת בנושא הזה, אלא להבין שהיא חלק ממרקם החיים המשותף שלנו כל עוד הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך.

האירועים הקשים של חודש מאי היו תזכורת כואבת לכך שהשסע הכי עמוק ומסוכן בחברה בישראל הוא השסע הלאומי בין האזרחים היהודים והערבים. במקומות אחרים בעולם שסעים מסוג אלה הובילו למלחמות אזרחים, שגבו קורבנות רבים בנפש והחריבו מדינות וחברות.

בעיה שלישית טמונה בהתעלמות מהכיבוש הישראלי בגדה המצור על עזה. התעלמות מהמימד הכי בולט של דיכוי הפלסטינים מגביל מאוד את מרחב השיח הלגיטימי של אזרחים ערבים

מלאכת הבנייה של חברה משותפת היא אחת החשובות והגורליות ביותר בחברה בישראל. כדי שחברה משותפת תהיה בת קיימא ותצליח להתמודד בהצלחה עם מציאות של סכסוך לאומי, ואף לקדם את פתרונו, היא חייבת להיבנות באופן שוויוני ומתוך הכרה הדדית בזהויות ובזכויות של שני העמים שחיים פה.

רון גרליץ הוא מנכ"ל אקורד – פסיכולגיה חברתית לשינוי חברתי. היה מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, ארגון יהודי-ערבי לקידום שוויון וחברה משותפת בין האזרחים היהודים והערבים בישראל. רון הוא מומחה בתחום מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים ומערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים בישראל. בעל תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני במדיניות ציבורית, שניהם מהאוניברסיטה העברית ובהצטיינות.

עופר דגן הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי. הוא ריכז את פעילות סיכוי בפרויקטים לקידום תשתיות ושירותים לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ולקידום יישום החלטת ממשלה 922. הוא התמחה בקידום מדיניות שוויונית עבור האזרחים הערבים והרשויות המקומיות הערביות והוביל תהליכי שינוי מדיניות בתחום. (צילום: עדי סגל)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,289 מילים

ראיון "למה פרי בריא כמו אננס צריך להיות מאכל לעשירים?"

הרפורמה המתוכננת בחקלאות ליבתה מלחמה גדולה, כולל טענות על כך שהממשלה מוציאה להורג את הענף ● המנכ"לית החדשה של משרד החקלאות, נעמה קאופמן פס, הודפת את הטענות, מנופפת בהשקעות הענק העתידיות ומבטיחה חקלאות הייטקית ● "אומרים לנו שהשדות יהפכו למגדלים והכל יתכסה במלט. זה לא יקרה" ● "לא רק שהחקלאים לא נזרקים לכלבים, הם יקבלו תמיכה הרבה יותר גדולה"

עוד 1,995 מילים

בנט על פתיחת שנת הלימודים: "כולנו מתואמים ויודעים להכיל מחלוקות"

בכיר ב-FDA על המנה השלישית: "ייתכן שהיא תקטין הדבקה. ישראל יכולה להחליט עצמאית" ● אלרעי פרייס: איטליה ויוון ייכנסו לרשימת המדינות האסורות בשבוע הבא ● יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב: "הקריטריונים ליציאה מישראל נוקשים מדי, נפעל לשנותם" ● דיווח: "בצוות הטיפול במגפות מתנגדים לחיסון ילדים בבתי הספר" ● שני ח"כים מהקואליציה השתתפו בהפגנות החקלאים נגד הרפורמה בחקלאות ● 400 פקחים יאכפו מסכות בתחב"צ

עוד 24 עדכונים

למקרה שפיספסת

אחד הצעדים שננקטו במהלך מגפת הקורונה היה ניהול דיונים משפטיים בהליכים שונים כשהעצורים אינם נוכחים באולם בית המשפט ובמקום זאת משתתפים באמצעות זום ● זו הייתה התפשרות על זכויותיהם של עצורים וחשודים בשל צורך השעה ● לפי טיוטת התוכנית הכלכלית הנלווית לתקציב המדינה, כעת מבקשת הממשלה להפוך את הזמני לקבוע - ולא רק בדיוני מעצר ● פרשנות

עוד 743 מילים

כפל הלשון של יאיר לפיד

ראש הממשלה החליפי, שר החוץ ומנהיג "יש עתיד" יאיר לפיד, היה מראשי המתנגדים לחוק הנורווגי כשהיה יו"ר האופוזיציה. הוא ביקר את ראשי הליכוד ולעג להם על כך שהם מבזבזים כספי ציבור ע"י הכנסת ח"כים אלמונים לכנסת במקום ח"כים שמונו לשרים והתפטרו מהכנסת.

רה"מ החליפי, שר החוץ ומנהיג "יש עתיד" לפיד, היה מראשי המתנגדים לחוק הנורווגי כשהיה יו"ר האופוזיציה. הוא ביקר את ראשי הליכוד ולעג להם על ביזבוז כספי ציבור ע"י הכנסת ח"כים אלמונים

בישיבת סיעת יש עתיד השבוע הוא אמר על יישום החוק הנורווגי:

"זה רע מאד. אין לי שום כוונה להגן על זה. זה לא מה שקיוויתי שיהיה, זה לא מה שנלחמתי בשבילו. זה צורך פוליטי גרוע, וככל שנצליח יותר בבחירות ויהיו לנו יותר מנדטים נוכל למנוע את התופעות".

אותו לפיד אמר רק לפני שנה, כשהיה יו"ר האופוזיציה:

"באישון לילה, כמו גנבים, העבירה הקואליציה את חוק הג'ובים הנורווגי. 110 מיליון ₪ לכסאות ומקורבים ועוד איזה אאודי 8 לחליפי. ממשלת נתניהו החמישית שוברת את כל שיאי הניתוק והאטימות".

כלומר לפיד מדבר בכפל לשון. הוא מגנה את "החוק הנורווגי" ובאותה נשימה נותן את ידו לכך שחמישה שרים ממפלגתו ועוד 15 ממפלגות אחרות בקואליציה יתפטרו מתפקידם כח"כים ובמקומם יצורפו ח"כים חדשים. כמעט כולם בלתי מוכרים וחסרי כל ניסיון והבנה בפרלמנטריזם. רק הח"כים צבי האוזר, מיכל רוזין ומיכל שיר כיהנו בכנסת.

גם השרה מרב מיכאלי, שהייתה אז ח"כית באופוזיציה, אמרה:

"הצבעתי נגד החוק הנורווגי. כשמקצצים תקנים בביטוח הלאומי ושירות התעסוקה בשביל לממן ממשלה מנופחת, לא מעבירים חוק שיביא עוד הוצאות על מינוי ח"כיות וח"כים".

החרתה-החזיקה אחריה השרה קארין אלהרר, שאמרה רק לפני שנה מספסלי האופוזיציה כי החוק הנורווגי הוא ישראבלוף. וכמוהם גם ראש הממשלה נפתלי בנט, השר ניצן הורוביץ ויו"ר הכנסת מיקי לוי.

לפיד מדבר בכפל לשון. מגנה את "החוק הנורווגי" ובאותה נשימה מאפשר התפטרות 5 שרים ממפלגתו ועוד 15 ממפלגות אחרות בקואליציה מתפקידם כח"כים וצירוף אחרים וחסרי נסיון ברובם במקומם

החוק הנורווגי (או בשמו הרשמי "תיקון 49 לחוק יסוד הכנסת") נחקק לראשונה כבר ב-2015 בישראל כהוראת שעה לתקופת כהונתה של הכנסת ה-20. הדבר נעשה במשורה. התפטרו אז מתפקידם בכנסת השרים אריה דרעי מש"ס, אביגדור ליברמן מישראל ביתנו, משה כחלון מכולנו, נפתלי בנט מהבית היהודי וסגני השרים יצחק כהן מש"ס ומאיר פרוש מיהדות התורה.

מבקרי הנהגת החוק הנורווגי יצאו נגדו בעיקר בשל העלויות הכבדות שלו. עפ"י דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהכינו ד"ר חן פרידברג ופרופ' גדעון רהט מדובר בעלות של כ-26 מיליון ₪ לקדנציה (עפ"י אומדן של דה מרקר).

מתנגדי החוק גם טענו כי השרים שיתפטרו מהכנסת ידירו את רגליהם מהכנסת ויגיעו לעתים רחוקות בלבד משום שיעדיפו להקדיש את כל זמנם ומרצם למשרדי הממשלה שבניהולם.

לעומת זאת תומכי החוק טענו כי הוא יחזק את הכנסת משום שיתווספו לשורותיה ח"כים פעילים במשרה מלאה, במקום שרים שמגיעים לכנסת רק לדיונים חשובים. כמו"כ נטען שתהיה נוכחות רבה יותר של ח"כים בישיבות הועדות. אבל טיעון זה הוא בעייתי משום שח"כ חדש שמעולם לא כיהן בכנסת ואיננו מכיר את נהלי העבודה, הליך הגשות הצעות חוק והצעות לסדר היום ושאילתות, יחלפו חודשים ארוכים עד שיוכל לתפקד כח"כ שמכיר את כל רזי המקצוע.

החוק הזה מכונה "החוק הנורווגי" משום שסעיף 62 בחוקה הנורווגית קובע ששר איננו יכול לשמש גם כחבר הרושת המחוקקת. חקיקה דומה קיימת גם בשוודיה, הולנד וצרפת.

בכנסת הנוכחית (ה-24), נשבר שיא השרים וסגני השרים שהתפטרו מהכנסת ובמקומם נכנסו ח"כים חדשים. בניגוד לכנסת ה-23 בה נכנסו 12 ח"כים חדשים, בכנסת הנוכחית נכנסו 20 ח"כים חדשים.

כלומר 24% מכלל הח"כים הם חסרי כל ניסיון קודם ועליהם ללמוד מבראשית את כל המשימות המוטלות על נבחר ציבור. מבין הח"כים החדשים 5 מיש עתיד, 3 מכחול לבן, 2 מימינה, 3 מישראל ביתנו, 3 מתקווה חדשה, 3 ממרצ ו-1 מהעבודה.

בכנסת הנוכחית (ה-24), נשבר שיא השרים וסגני השרים שהתפטרו מהכנסת ובמקומם נכנסו ח"כים חדשים. בניגוד לכנסת ה-23 בה נכנסו 12 ח"כים חדשים, בכנסת הנוכחית נכנסו 20 ח"כים חדשים

העלות, עפ"י הערכות מרכז המידע של הכנסת, היא כ-1.5 מיליון ₪. מתוכן כ-412 אלף ₪ עלות חד פעמית לבניית לשכה.

אבל מעבר לעלות הכספית מנקרת העיניים, יש בכך התעלמות מאוכלוסיות רחבות שאינן מצליחות לסיים את החודש ונאלצות לקיים אורח חיים צנוע. והממשלה, כמי שצריכה להוות סמל ודוגמה לציבור, מבזבזת כספים ללא הכרה וללא הצדקה הגיונית.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״40 על 40״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 641 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

פרשנות השנאה לבדד תשכון?

הוויכוח המתמשך סביב נאומו של שר החוץ יאיר לפיד על אנטישמיות טומן בחובו הכרה בהתנגשות בין ציפיות הציונות למציאות המרה ● לפיד ניסה להסיט בנאומו את התפיסה הציונית הקלאסית של אנטישמיות מקריאה לשינוי היהודים לעבר הכרה בכך שהיהודי, במובן עמוק, אינו רלוונטי לאנטישמיות: הוא המטרה שלה, ולא הסיבה לה ● פרשנות

עוד 2,898 מילים

מכון התקנים היה בניגוד עניינים חמור בחקירת תאונת המנוף ביבנה

פרסום ראשון זו הייתה תאונת המנוף הקשה ביותר בארץ ● ארבעה עובדים נהרגו, המשטרה מינתה את מכון התקנים לתת חוות דעת שקבעה כי האשמים הם הפועלים שמתו ● העגורן שקרס לא תאם את מסמכי הרישיון ומי שחתם הוא מכון התקנים, שעובד שלו קיים שיחה אסורה עם בעל העגורן אחרי התאונה ● המכון ויבואני המנופים היו בקשורים קרובים בעשור האחרון ● מכון התקנים: "אין לנו קשר לאירוע ולתוצאותיו המצערות"

עוד 3,127 מילים

מנה שלישית של חיסון הקורונה למבוגרים החל משבוע הבא

הלך לעולמו נתן מיליקובסקי, בן-דודו ופטרונו של נתניהו ● שאשא ביטון מכחישה את הדיווח, שלפיו, קיימה שיחה מתוחה עם בנט, שבה הוא מתח עליה ביקורת ● רע"ם הצביעה נגד - והצעת החוק לאי הפללה של משתמשי קנאביס לא עברה ● הורוביץ וזנדברג נפגשו עם מקביליהם הפלסטינים ● אפרת רייטן היא מועמדת העבודה לוועדה לבחירת שופטים; קרן ברק - מועמדת הליכוד ● בתוך שבועיים יתקיים דיון בבג"ץ בעתירה בעניין הרכב ועדות הכנסת

עוד 55 עדכונים

סער והעליון במרוץ מקביל להגנה על זכויות חשודים

בזמן ששר המשפטים מקדם חוק יסוד חדש שיעגן את זכויותיהם של חשודים ועצורים, בית המשפט העליון פועל לחזק את אותן זכויות חשודים במסגרת ההליך המשפטי בעניין חוקיות החיפוש שבצעה המשטרה בטלפון של יונתן אוריך ● עד שיעבור החוק של סער, קשה לחשוב על נושא מהותי יותר שבו על העליון לקבוע כללים ● גם אם המשמעות היא שיועצי נתניהו לפתע קוראים לאקטיביזם שיפוטי

עוד 947 מילים

אלו שקיבלו חיסון ראשון ביולי עשויים לקבל את המנה השנייה באיחור

אחרי שבנט קרא להתחסן עד ה-9 ביולי על מנת לקבל מנה שנייה לפני שיפוג תוקפם של החיסונים שבארץ, מספר המתחסנים זינק ואז צנח שוב בדיוק ב-10 ביולי ● התוצאה היא כי במשך שבועיים, מעטים התחסנו - ואלו שהתחסנו עשויים להמתין יותר משלושה שבועות לקבלת המנה השנייה ● כעת כולם מחכים למשלוח הבא מפייזר והמומחים מדגישים: קבלת חיסון שני באיחור דווקא יכולה להוות יתרון ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,530 מילים

חיל האוויר תקף שלשום מתקני חמאס בתגובה לסדרת הדליקות בנגב המערבי ● בנוסף, ישראל צמצמה את שטח הדייג ושוקלת כעת הגבלת תנועה במעברים ● אולם יעילות הצעדים הללו מוטלת בספק, וגם חמאס מחזיק במדרגות תגובה משלו ● אם לא תחול התקדמות בשיחות קהיר, סבב לחימה יכול להיות שוב על הפרק ● פרשנות

עוד 584 מילים
אפליקציית ביט. אילוסטרציה

רשות התחרות מצאה ש"ביט" היא מונופול. בזאת הסתיים הטיפול

רשות התחרות ביססה בדוח מיוחד את העובדה ש"ביט" של בנק הפועלים השתלטה על שוק אפליקציות התשלומים, תוך חשש לפגיעה בתחרות והצרכנים ● אולם במקום לנקוט נגדה בצעדים הדרושים על פי חוק, הרשות העדיפה לגלגל את הטיפול לבנק ישראל - גוף שאינו אמון על התחרות ומצוי בניגוד עניינים מול הרשות ● פרשנות

עוד 652 מילים

סער זועם על בנט כי התנער מתמיכתו בחוק שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה

בנט על חיסון שלישי: "קרובים לזה מאוד, כמה שפחות לדבר – הסיכוי יגדל" ● לראשונה בגל הנוכחי: יותר מ־2,000 מאומתים ביממה, 138 במצב קשה ● בצל פרשת NSO, גנץ ימריא לביקור בזק בצרפת, שם ייפגש עם שרת ההגנה ● בן גביר נגד טיבי: "היועץ של ערפאת פעל ללא סמכות לסתום לי את הפה"; טיבי: "נהג כמו בריון" ● כהנא מתכוון לחסום כניסת ארגונים רפורמיים לתחום הכשרות

עוד 47 עדכונים

מתן כהנא הוא האנטיוכוס החדש

שר הדתות סימן לעצמו שלוש מטרות: הגיור, מינוי הרבנים הראשיים, ושוויון לנשים ● את המהפכה הראשונה במערך הכשרות הוא כבר החל להוציא לפועל ● גם מינוי אישה ליו"ר מועצה דתית לראשונה מזה 17 שנה מעיד על רצינות כוונותיו ● "כל השנים רציתי להיות שר לעניינים האלה", הוא אומר לזמן ישראל ● "כהנא וחבריו באו לקעקע את היהדות מבפנים", משיבים החרדים ● פרשנות

עוד 650 מילים ו-2 תגובות

בניגוד לתחזיות: העולם מתאושש, ישראל פחות

פוליטיקאים וכלכלנים הבטיחו שהמשק יתאושש במהירות ממשבר הקורונה, וכי המובטלים יחזרו לעבודה בזריזות ● אבל השוואה בינלאומית מגלה: הכלכלה הישראלית לא התאוששה והמובטלים לא חוזרים למעגל העבודה מהר יותר מאשר במדינות אחרות ● וגם על דמי אבטלה הוציאה הממשלה הרבה יותר

עוד 2,522 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה