וואוו – את כל תחלואי העיתונות הישראלית שמתם על ליסה פרץ… ממש גיבורים גדולים. כאילו יחסי עובד מעביד בעולם העיתונות – זה דבר חדש – כאילו שליסה פרץ המציאה את היחס המחפיר לפרי לאנסרים ולא בעלי העיתונים ובעלי ההון המחזקים במדיות. אני לא אובייקטיבי לגבי ליסה – אני אולי יותר מכל אדם אחר השפיע על חייה. אך הילדה הזו שצמחה בקרית שמונה – התמודדה עם הניכור התל אביבי – עד שהפכה להיות יותר תל אביבית מהתל אביבים – היא לא "האשמה" בתחלואי העיתונות בישראל. לא היא יצרה את הקשר המעוות של בעלי העיתונים שמרעיבים את העיתונאים – היא רק כלי בתוך הצביעות הזו. לא, היא לא בעלת הון ולא בעלת העיתון – והיא כעורכת מגזין בתוך תאגיד עיתונות נדרשה לצמצם בהוצאות – לכן קל לשים עליה את כל השיט שנערם עליה בכתבה הזו. כמו בעבר יעלו על המוקד את "המכשפה" – ואחר כך ירחצו בטהרה – השה שיוקרב לעולה. ליסה כנראה טעתה והיא לא מכחישה את זה. אבל היא לא אשמה בכתחלואי העיתונות, ביחס לעיתונאים. ראיתם איך בעלי העיתונים מוכרים את עיתוניהם בנזיד עדשים בתיק 2000 – לא ליסה עיצבה את המציאות הזו. חייה של ליסה לא היו פשוטים והיא שרדה אותם – היא תשרוד גם את הגל העכור הזה ואני מקווה שתתקן את מה שצריך תיקון – כולנו בני אדם, גם עיתונאים שוגים – אך רמת האכזריות שנחשפתי כאן – לא משקפת רק את המציאות אלא גם אינטרסים אחרים, בעלי עניין שנפגעו ועוד גורמים. ליסה טעתה – אבל היא מוכשרת והיא נתנה ייצוג לקולות מושתקים – אני בטוח שתפיק את הלקחים – אך השתקתה תהיה פגיעה בעיניים של ילדות צעירות בפריפריה שנושאות עיניים אליה ורואות בה מודל – שאפשר לפרוץ את המעגל ולהשפיע על התרבות הישראלית גם כשאתה גדל בעיר כמו קרית שמונה. אני קורא אדוק של גלריה ומוסף ספרים – ואני רואה איך היא פורצת לשדות תרבותיים שהופקרו – איך היא פותחת דלת לעוד קולות מושתקים.
יש לנו נטייה אנושית, כמעט בלתי נשלטת להשוות בין אירועים. זו דרכנו להתמודד עם המציאות של הלא נודע, להיאחז במוכר כדי להתמודד עם הלא-מובן. כשמתרחש אסון, הנטייה הזו מתחדדת: מיד קופצים ההקשרים, המטאפורות, ההקבלות.
נדמה שכל שדרן חדשות, פוליטיקאי או אזרח מן השורה חייב למקם את האירוע החדש בתוך מסגרת היסטורית ישנה. אולי ההשוואה נערכת כי זה נותן תחושת שליטה על הסיטואציה. אולי כי זה פשוט מנחם. אך לרוב, הניסיון להשוות – לא רק שאינו מועיל אלא שהוא מזיק.
נתנאל הרש הוא דובר ארגון "עתים" ופעיל חברתי הפועל למען מדינה יהודית ודמוקרטית. ירושלמי מלידה, דתלש בוגר הימלפרב. נשוי ואבא ליוני. מאמין באדם וביכולת שלנו לתקן ולהתגבר על הקיטוב
מבין אינספור סיפורי הזוועה והגבורה של שואת יהודי אירופה, סיפורו של סבי כמעט נשכח ואבד לנצח בתהום הנשייה. אשר זיגמונד זליקוביץ' זיסמן (כמו לרבים מיהודי אירופה גם לו היו שני שמות – אחד יהודי והשני פולני. פירושו של שמו היהודי אתו נולד, זיסמן, הוא "איש מתוק") היה כנראה אחד מאותם גיבורים אמיתיים שמעולם לא חיפשו הכרה, והשואה צרבה בנשמתם צלקות שהעדיפו לחסוך ממשפחתם.
סבי נפטר ב-1972 בגיל 56, בטרם אחי, נכדו הבכור, נולד. כיצד שרד את המלחמה? מה היה חלקו אחריה? איך הגיע לארץ ישראל ומה היה פועלו לאחר עלייתו ארצה? כל הפרטים האלה לא היו ידועים למשפחה. פרט אחד ידענו, שבמושב כסלון שבהרי ירושלים קרוי בית העם על שמו (בית אשר), וזאת כיוון שבשנות החמישים פעל מטעם האיחוד החקלאי והסוכנות היהודית לעזור לעולים החדשים ממרוקו להתאקלם ולקחת חלק בתקומת הארץ החדשה.
שראדו וילקנסקי הוא אבא של יעל ונוגה. גר במושב עין יהב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זוכרים את חרפת ה-11:0? בג"ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו – רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישיה המובילה אך המובלת תבקש מבר את תאריך הפרישה שלו, תקבל את התאריך, תפסוק שעם קבלת התאריך והפרישה המתקרבת העתירות מתייתרות, אין צורך לתת פסק דין מנומק, ואין צו להוצאות לאף אחד מהצדדים. וזהו. המבצר כבר נפל לפני חמש שנים. מה שנשאר ממנו הם 12 פחדנים.
לפני כמה שנים שאלו באיזה ראיון את אביגדור ליברמן אם הוא ישן טוב בלילה. "אני סופר עד אחת ונרדם", הוא השיב, והבהיר אגב כך שהוא ישן היטב. אני לעומתו דווקא ישן רע מאוד כבר איזו תקופה. אולי זו המלחמה. אולי זה הגיל. אולי זה הגוף שנלחם בכוחותיו האחרונים עם הגיל.
באחד הלילות בשבוע שעבר, בזמן ששנתי שוב נדדה, נתקלתי באיזה פרומו בחדשות 13. הנה תיאור קצר שלו – עצמו את העיניים ותנו לי לקחת אתכם איתי: על גבי המרקע תמונות מתחלפות בתזזיתיות ממה שנראה כמו שידור העברתה המטלטלת של החטופה השבה ארבל יהוד מידי החמאס לידי הצלב האדום.
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
הכתובת הייתה על החול
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם