מחד, אין לי ספק שמבחן הצורני הוא אינו מספק שכן ניתן היום לחוקק כל חוק ולהלביש לו צורה של חוק יסוד (פשוט לכתוב את צמד המילים חוק יסוד ולהצמיד נקודותיים ואת שם החוק וזאת מבלי לציין את השנ... המשך קריאה

מחד, אין לי ספק שמבחן הצורני הוא אינו מספק שכן ניתן היום לחוקק כל חוק ולהלביש לו צורה של חוק יסוד (פשוט לכתוב את צמד המילים חוק יסוד ולהצמיד נקודותיים ואת שם החוק וזאת מבלי לציין את השנה). ברור לכולנו שבמציאות הישראלית אנו חיים המשתקפת כראי בכנסת ובממשלה, אנו זקוקים למבחנים יותר מורכבים, על מנת לבחון האם מדובר בחוק יסוד או בחוק מסוק אחר (רגיל, תקנה וכו'). מנגד, ברור לכולנו שעצם כניסתו של בג"ץ לתפקיד הבורר באם מדובר בחקיקה של חוק יסוד או חקיקה של חוק רגיל בתחפושת של חוק יסוד מהווה בעיה שיש לה מספר משמעויות: 1. האם לבגץ יש את הסמכות הדרושה לברור והחלטה בעניין זה ואם כן מי הסמיך אותו לעשות כן…שכן בחוק יסוד השפיטה לבית המשפט יש את הסמכות לתת צווים לרשות (כלומר לממשלה – "לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול") ולא לכנסת. אל נא נשכח שהרשות המכוננת הנה הכנסת כולה ולא רק חברי הכנסת המשתיכים לממשלה. 2. האם הרשות השופטת בכלל מעוניינת בסמכות שכזו, שהרי החוקה נמצאת בדרגה נורמטיבית גבוהה והיא זו שאמורה לגונן על המשטר מפני עצמו ועל האזרחים (מפני כל מני גחמות של ממשלות זמניות שיכולות לפגוע בזכויותיהם בשל עניינים פוליטים ופרסונליים) והכי חשוב, היא זו שצריכה גם להגן על עצמה ולא הרשות השופטת. אם החוקה לא מצליחה להגן על עצמה, כי היא לא משוריינת מספיק, אז אולי החוקה מלכתחילה נחקקה בצורה כזו שניתן יהיה לשנותה בצורה גמישה ופחות כובלת. על כן, למה להם לשופטי הבגץ לשים את עצמם מעל החוקה ולקבוע כללים חדשים שמעתה באם יגיע תיקון חוקתי שאינו חוקתי או גברת אחרת ששמה: " שימוש לרעה ברשות המכוננת, אז על בגץ שוב מוטלת האחריות להיות הבוגר האחראי שיפסוק האם זה מותר או אסור…או יותר נכון האם זה נעשה לפי כללי המשחק או לא. אגב, מהם כללי המשחק? שהרי כללי המשחק אינם קיימים. כיוון שאני מומחה למשחוק במקצועי, אני יכול להגיד שבכל משחק צריך שיהיו כלליפ פשוטים וברורים וצריך גם שתהייה מטרה. רק כך משתתפי המשחק יידעו איך לשחק ומה מותר ומה אסור. בענייננו, אנחנו יודעים ומכירים את המטרה של החוקה, אך אינינו מכירים את הפומט של חוקי המשחק ולכן ללא כלים או חוקים, אל לא לבגץ להיכנס למקומות חשוכים אלו. בשפיר, הנשיאה חיות קבעה מבחן זיהוי ומבחן צידוק. כי היא הבינה שלמשחק, אין כללים, אז אם אין כללים …אז בואו ונמציא כללים ואז כולם ישחקו לפי הכללים שאני המצאתי. היא רק שכחה דבר אחד, שאת כללי המשחק רק הכנסת קובעת כרשות מכוננת , שהרי היא זו שהמציאה את המשחק שקוראים לה חוקה (חוקי יסוד במקרה שלנו). …ובכלל אל נא נשכח שכל המפעל הזה שקוראים לו חוקה פורמאלית, הומצאה כאיזושהיא פשרה (פשרת הררי) שנובעת מתסכול פרלמנטרי שלא ידעה איך לצאת מקביעה שנעשתה בהכרזת המדינה. כך שהמשחק הזה שקוראים לו חוקה הוא בכלל ניסוי של משחק שייתכן והניסוי מצליח וייתכן שהוא ייכשל. ברור לכולם, שעד 1992 האזרחים היו מוגנים כאן באותה הצורה בה הם מוגנים היום…?
אני מבין שלעיתים, המבוגר האחראי צריך לעשות סדר ולהתערב , אבל אני לא מבין למה לא מסדירים ומגדירים בחוק מיהו המבוגר האחראי שדואג לשמור על הכללים ולמה לא מסדירים בחוק כיצד צריכה להיראות חוקה. שמעתי שלאחרונה שמתכנסת ועדה בראשותו של שר המשפטים (גדעון סער) הדנה בחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שמנסה להסדיר את הכללים שלא קיימים…אבל כשבדקתי רת ההסטורייה החוקתית גיליתי שזו הפעם השביעית שמנסים לעשות זאת (מ 1975). to make long story short- אנחנו נמצאים בעידן לא ברור (קורונה) ודווקא בעידן זה הייתי מצפה מהכנסת והממשלה שתנסה לעשות סדר בתחומים בהם יש לה שליטה. לאזרחי ישראל מגיע לדעת מה מותר ומה אסור ומגיע להם לדעת שהם בחרו בנציגים בכנסת ולא באנשי קרקס שכל היום ממציאים קסמים ולהטוטים – כי אין להם ברירה או כי הם רוצים עוד חיים פרלמטריים. עד שזה ייקרה, אני מציע לבית המשפט להפסיק עם הכרטיסים הצהובים שהם מחלקים כל הזמן לכנסת ולממשלה ושפשוט יבין שלא הכל שפיט ולפעמים מה לעשות, גם אבא ואמא לא יודעים מה לעשות כי אין להם כלים או כי פשוט זה לא התפקיד שלהם. פעם אמר לי חבר מהצבא משפט יפה: כשטוב לך אתה שותק ולא עושה כלום, אבל כשרע לך, אתה הופך להיות פילוסוף. אז ברור לי שהביקורת של הרשות השופטת הנה ראי לארועים המתרחשים בממשלה ובכנסת ופועלת בצורה אקטיביסטית רק כאשר זו מתחילה לצאת מהגבולות. אבל אני טוען שלפני הכל בואו ונקבע פעם אחת ולתמיד מהם הגבולות ומהם כללי המשחק ואז לא נצטרך למצוא את שופטי בגץ מתפלספים בפסקי דין של 100 עמודים מדוע עליהם להתערב או לא להתערב ובסוף להוציא איזה כרטיס צהוב מסכן -שקוראים לו התראת בטלות.

כל הזמן // יום שישי, 11 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בוא לשתות איתנו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לסיפורם של האחים שקד שהאמינו שישראל מוכנה לחנות יין איכותית ופתחו ב-1993 את "דרך היין", שמאז הפכה לאימפריה

עוד 3,085 מילים
היום ה־644 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

שב״כ בודק את הדיווח אודות הפלסטיני שהוכה למוות על ידי מתנחלים בכפר סינג׳יל

מפקד טנק נפצע קשה בצפון הרצועה ● דוברו של גולדקנופף: הוא לא עודכן לפני התקיפה באיראן; על פי תחקיר של הניו יורק טיימס משה גפני עודכן כדי שיתנגד לפיזור הכנסת; התחקיר הנרחב עוסק בדרכים בהן האריך נתניהו את המלחמה לשימור שלטונו ● סרן רעי בירן מסיירת גולני נהרג בחאן יונס מפיצוץ מוקש של צה"ל ● צה״ל חיסל בחודשים האחרונים 6 מחבלים מהכוח הימי של חמאס

עוד 35 עדכונים
אמיר בן-דוד

הם ראו תהליכים, אנחנו סירבנו להקשיב. על תהליכים, עיוורון ותקווה

מישעיהו ליבוביץ, דרך אהרון ידלין ועד יאיר גולן – מה משותף לאנשים שזיהו סכנות בזמן אמת? איך החברה הישראלית מגיבה למי שמרימים דגל אזהרה? ומה המחיר של עיוורון מוסרי?

*  *  *

 "אני ראיתי תהליכים היסטוריים… בתהליכים כאלה, מי שלא מזהה בזמן – משלם מחיר".

לוחם ותיק בצבא הדמוקרטיה. מזהה תהליכים, מודאג מעומק השחיתות ומזועזע מהגזענות, המשיחיות והאלימות בישראל. מייסד "הלובי לחיזוק המחנה הדמוקרטי והליברלי" - קבוצה ציבורית בפייסבוק וקהילה שהולכת וגדלה מיום ליום. כותב בקביעות בעיקר בפייסבוק על נושאים של דמוקרטיה, חברה ושיח ציבורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 686 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פְּרַס נוֹבֵּל 265

בנימין נתניהו המליץ השבוע על דונלד טראמפ לפרס נובל לשלום. מה קרה למכתב ההמלצה בהמשך? מחזה אבסורד במערכה אחת

עוד 699 מילים

למקרה שפיספסת

יזם אחד, בינה מלאכותית ושווי של מיליארד דולר

לפני כשבועיים הכריזה חברת Wix על רכישת החברה הישראלית Base44 תמורת סכום משוער של 80 מיליון דולר. העסקה כמעט שלא זכתה לסיקור תקשורתי – ייתכן שבגלל הסכום הנמוך, יחסית לעסקאות הענק בהייטק הישראלי שהורגלנו אליהם בשנים האחרונות, וייתכן שבגלל סדר היום הביטחוני-פוליטי שמאפיל על כל מה שקורה במדינה.

אך מעבר לרכישה עצמה, מסתתרת מאחורי העסקה הזו מגמה עולמית חדשה שהגיעה גם לישראל, כזו שמערערת את המושג "סטארט־אפ" ומציגה מודל שונה – סטארט־אפ של יזם יחיד (One-Person Startup). מהפכה של ממש באופן שבו אנו תופסים מהו "יזם טכנולוגי", מהו "סטארט-אפ", ובעיקר מהו "צוות מייסדים".

רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 939 מילים

המהלך להדחת ח"כ איימן עודה הוא לא רק חרפה – הוא סכנה לדמוקרטיה

היוזמה להדיח את יו”ר חד”ש מהכנסת מבוססת על אמירה אחת לא קיצונית, תהליך עקום ומניעים פוליטיים ציניים ● אם תעבור בכנסת ברוב של 90 ח"כים ביום שני הקרוב, היא צפויה להיפסל מייד בבג”ץ – אך עצם קיומה מסמן שיא חדש בדה־לגיטימציה של נבחרי ציבור ערבים ופירוק שיטתי של מנגנוני ההגנה על זכויות מיעוטים בישראל ● פרשנות

עוד 916 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למרות אינספור ניסיונות חקיקה, פסיקות בג”ץ ומלחמה שממשיכה לטלטל את המדינה, גיוס חרדים נותר יעד בלתי מושג ● הוא נבלם על ידי התנגדות עמוקה שמושרשת בזהות הקהילתית, בפחד מסטיגמה ובאינטרסים פוליטיים וכלכליים ● גם לנוכח לחצים ציבוריים ומשבר פוליטי, עמדת הרבנים לא משתנה, והפער בין צה”ל לעולם החרדי נותר בלתי ניתן לגישור - אולי לנצח ● פרשנות

עוד 1,345 מילים ו-5 תגובות
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד בראשות איזנקוט סוגר את הפער מול הליכוד

בסקר חדש שערך יוסי טאטיקה עולה כי רשימה מאוחדת של יש עתיד והדמוקרטים בראשות איזנקוט תהפוך למפלגה השנייה בגודלה, כמעט בשוויון עם הליכוד – ותביא להיעלמות כחול לבן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ... המשך קריאה

בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה

עוד 216 מילים ו-2 תגובות

אנחנו יורים גם בבעלי החיים

לפי דיווחים, יותר ממחצית מהצאן, כמעט כל הבקר והתרנגולות, והמוני חיות מחמד בעזה נהרגו מאש צה"ל, גוועו ברעב או נאכלו בידי בעליהן המורעבים ● ארגונים בינלאומיים הכניסו מעט מזון לחיות בעזה, ארגון "סולאלה" העזתי מטפל בבעלי חיים, וחיילים ישראלים ו"תנו לחיות לחיות" אימצו כלבים מעזה – אך הצליחו להציל רק מיעוט מהחיות ברצועה ● "יש שם קטסטרופה, גם לחיות"

עוד 2,688 מילים ו-1 תגובות

חזבאללה נחלש, לבנון בלחץ היסטורי – והשעון האמריקאי מתקתק

בלי נסראללה, תחת חיסולים מהאוויר ולחץ אמריקאי מסיבי, הודה השבוע לראשונה מזכ"ל הארגון נעים קאסם שישראל חדרה לארגון ופגעה בו אנושות ● ברקע, דרישה אמריקאית לפרוק את חזבאללה מנשקו עד נובמבר – או להסתכן בקריסת לבנון ובקריסת הפסקת האש ● פרשנות

עוד 990 מילים

הפעם נתניהו לא קיבל את הבמה

במקום מפגן נוצץ של אהדה וניצחון מדיני, נתניהו מקיים פגישות ליליות עם טראמפ ועם בכירים בבית הלבן – ללא הצהרה משותפת וללא בשורות על עסקה ● במקביל, נרשמה פתיחות מול משפחות החטופים – מהלך שיועצים פוליטיים מכנים "קמפיין המזוכיזם" – שלב מתוכנן של ספיגה שקטה של ביקורת, שנועד לנטרל טענות לקראת המערכה הפוליטית הבאה ● פרשנות

עוד 957 מילים
היום ה־643 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

דיווח: אף שהתבקשה, הממשלה לא תמסור לבג"ץ תגובה לבקשה להקפיא את פיטורי היועמ"שית

שני מחבלים דקרו למוות מאבטח בצומת גוש עציון ואחר כך נורו ונהרגו במקום; קורבן הפיגוע הוא שליו זבולוני, תושב קריית ארבע בן 22 ● גורם פלסטיני: חמאס לא שבע רצון מהאופן שבו ישראל מבקשת לפרוס את כוחותיה במהלך הפסקת האש; לפי ההצעה הישראלית, כוחות הביטחון יחזיקו בשליש משטח הרצועה ● שר החוץ של ארצות הברית: ויטקוף ייקח חלק במשא ומתן המתנהל בדוחה

עוד 49 עדכונים

"שלום בר קיימא" – או מסך עשן לקראת חידוש הלחימה?

טראמפ רוצה לסיים את המלחמה, ויטקוף מבטיח שלום, נתניהו נשבע להשמיד את חמאס – ואילו ארגון הטרור מתעקש דווקא על פרטי פריסת צה”ל במהלך הפסקת האש ● ההסכם נראה קרוב, אך הפערים במסרים מרמזים על עמימות מכוונת – ואולי על תמרון לקראת סבב לחימה נוסף במקום סיום אמיתי של המלחמה ● פרשנות

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

שר הכלכלה ניתק את עצמו מיוקר המחיה כאילו הוא לא חלק מהבעיה

שר הכלכלה ניר ברקת הופיע בוועדת הכלכלה כאילו היה פרשן צרכנות ולא קובע מדיניות ● הוא הצדיק את נסיעותיו לחו"ל, התהדר ברפורמות ייבוא וגלגל אחריות אל סמוטריץ' והממונה על התחרות ● הוא גם הציע לציבור "להתארגן" נגד יוקר המחיה – בזמן שהרעיונות האפקטיביים מעלים אבק על שולחנו

עוד 1,417 מילים

ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבוע את ההכרעה על הצעת חוק המבקשת לאסור על הממשלה להיוועץ בוועדה המייעצת למינויים בכירים – מהלך טקטי שנועד להשאיר חרב חקיקתית מתנופפת מעל מינויו של זיני לראש שב"כ ● מדובר ביוזמה פרלמנטרית חריגה, שבה הכנסת כופה על הממשלה פעולה פרימיטיבית יותר, תוך שלילת האפשרות להיוועץ בגוף מקצועי בהחלטות מהותיות ● פרשנות

עוד 771 מילים

כשהמדינה בוערת, הקומבינה הפוליטית חוגגת

בעיצומם של משבר ביטחוני חסר תקדים ובידוד מדיני גובר, הפוליטיקאים בישראל ממשיכים במסחרה כרגיל: מינוי חברים לכנסת ולמשרדי ממשלה, מאבקי שליטה בין חסידויות, ודילים על תפקידים אסטרטגיים ● שלוש דוגמאות מהשבוע האחרון ממחישות איך השיטה ממשיכה לפעול – כאילו שום דבר לא קורה מסביב ● פרשנות

עוד 804 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה