ניתוח מצויין. אפשר רק להוסיף שבעיראק בחירות אוקט' 2021 החלישו את המיליציות הפרו-איראניות. אפילו אם יהייה להן ייצוג בממשלה, למרות הלחץ האיראני, יש סיכוי טוב יותר לכן לקשרי-הכלכלה עם המפר... המשך קריאה

ניתוח מצויין. אפשר רק להוסיף שבעיראק בחירות אוקט' 2021 החלישו את המיליציות הפרו-איראניות. אפילו אם יהייה להן ייצוג בממשלה, למרות הלחץ האיראני, יש סיכוי טוב יותר לכן לקשרי-הכלכלה עם המפרציות, מצריים וירדן. עד כה המיליציות בעידוד איראן מנעו זאת.

כל הזמן // יום רביעי, 22 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

60-59 מנדטים למחנה נתניהו; תקווה חדשה, ימינה, מרצ ורע"ם קרובות לאחוז החסימה

הסתדרות המורים תשבית מחר את בתי הספר והגנים ● גדעון פרנק התמנה לחבר בוועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט ● מגעים מתנהלים במערכת הפוליטית בניסיון להקים ממשלה חדשה מבלי לפזר את הכנסת ● גנץ: בכוונתי לקדם, ככל הניתן, את מינוי הרמטכ"ל ● ג'ידא רינאוי זועבי ומאזן גנאים אמרו שלא יתמודדו בבחירות ● ירון זליכה הודיע שיתמודד שוב בראש רשימה עצמאית

עוד 47 עדכונים

רפואת חירום

המלך העירום רוכב שנית בלחץ ההמון, כתב רבנו מאיר אריאל, ושוב נלכדנו בכף הקלע של בחירות שלא רואים את סופן, לפחות כל עוד בלבב פנימה מלאך החבלה, כפי שהיטיב להגדיר יצחק שמיר כשביבי היה בייבי.

המלך העירום רוכב שנית בלחץ ההמון, כתב רבנו מאיר אריאל, ושוב נלכדנו בכף הקלע של בחירות שלא רואים את סופן, לפחות כל עוד בלבב פנימה מלאך החבלה, כפי שהיטיב להגדיר שמיר כשביבי היה בייבי

את פגיעתו הרעה של נתניהו ראו אתמול בעיניו של ראש הממשלה נפתלי בנט במסיבת העיתונאים בה נאם בכנות יוצאת דופן ובעצב ניכר, והעביר את ראשות הממשלה לשותפו הנאמן יאיר לפיד. נאמנות הדדית אינה דבר של מה בכך במדינה שבה קומבינות ושקרים נחשבים לחוצפה ישראלית לא מזיקה.

בנט עבר בשנה האחרונה מסע אלונקות אכזרי, שלא ראה גם בשירותו בסיירת מטכ"ל. יצחק רבין, לו היה בחיים, היה מגלה את אוזנו בניסיונו המר מול אותו ראש אופוזיציה לפני 27 שנה, אלוהים, הוא עוד כאן! באמת עד מתי.

בנט, ראש הממשלה הראשון שהוא חובש כיפה ובן הציונות הדתית ה"ערכית", לא קיבל ולו דקת חסד מהציבור שהוא בשר מבשרו. אותו ציבור אמוני אפסן בבוידעם את עשרת הדיברות ומרר את חייו למען פוליטיקאי ציני שהפר לפחות חצי מהן.

בנט נראה אתמול עייף ומובס, אבל קיים את הבטחתו באקט אמיץ, שחוץ מאשר אצל בגין ורבין לא ראינו כמותו בפוליטיקה הישראלית זרועת הגוויות הפוליטיות.
בתוך הכאוס הגדול של הקדנציה הקטנה שלו נגלה לעינינו פוליטיקאי כבנאדם. בנט לימד את עמו שיעור חשוב: שלטון אינו חזות הכל.

ועכשיו תור יאיר לפיד. אני מודה ומתוודה שמעולם לא הצבעתי לו ולמפלגתו "יש עתיד". שמאלנית הארד קור אנוכי מימים ימימה, עוד כשנתניהו היה אמריקאי ושינה את שמו לבן ניתאי. אבל גם לי יש גבולות והם עוברים בתפר המסוכן שבין שלטון דמוקרטי תקין לבין ארדואניזציה שרובה ככולה פולחן אישיות, שבעקבותיו היא גולשת לפסים מסוכנים. שם אני יוצאת מהקווים שבין שמאל וימין.

בנט עבר בשנה האחרונה מסע אלונקות אכזרי, שלא ראה גם בשירותו בסיירת מטכ"ל. רבין, לו היה בחיים, היה מגלה את אוזנו בניסיונו המר מול אותו ראש אופוזיציה לפני 27 שנה, אלוהים, הוא עוד כאן! באמת עד מתי

בימים טרופים אלה (סליחה שאני ככה, זה לא אני, זה אתם, השותקים, הזורמים והאדישים) כולי תקווה שלפיד יפתיע, וכמו שסגר את הדלת על האצבעות של נתניהו בבחירות האחרונות ברגע האחרון ממש, ישאיר גם הפעם את המנהיג החמדן מחוץ לדלת, לתפארת מדינת ישראל והעם המרוט אשר בה. גם שרה, על פי השמועה לפחות, שלחה לא פעם את ראש שממשלה לשעבר לישון בבוטקה עם המאבטחים.

לא בושה לומר אמן, חברים, הרי אם נתניהו יגיע שוב לבלפור נצעד קוממיות לעבר הים הגדול, ומדינת הלכה תהיה הבעיה הכי קטנה שלנו. ואם נחזור רגע לשרה נתניהו שהבטיחה "נרד מהארץ ושהמדינה תישרף", היא כבר צריכה להתחיל לארוז. אפילו הילד כבר על ארבע.

אלא שכל זה עוד לא נוגע לאיש שלא יודע שובע. הוא עדיין רוכב על גב הנמר כל הדרך לחורבן הבית, שמשמש לו מגן ממציאות נושכת: משפט, חקירות, אישה ובן שנובח עליו במופע אוראלי משפיל.

שוב ושוב הוא משקר את דרכו לשלטון, כמו אז כשזעק שהערבים נעים לקלפיות, כשטבל ושרץ בידו ולחש על אוזנו של הבאבא סאלי "השמאל שכח מה זה להיות יהודים", באסון הכרמל ("הראשון לזהות"), כשלא העביר תקציב בתואנת שקר כלשהו, כשהפר הסכם רוטציה עם בני גנץ הטירון הפוליטי, כשהצליח להכניס גזען מתועב כמו איתמר בן גביר לכנסת וחולל בגללו מלחמה מדממת רק לפני שנה, וכשניהל מו"מ מוכחש עם מנסור עבאס שנוא הימין מעל לראש בוחריו, והיה ממשיך עד יגאל עמיר אם צריך. קטן עליו, זה מזכיר לו נשכחות, לכל בית יש מרפסת בכיכר ציון.

שוב ושוב הוא משקר את דרכו לשלטון, והיה ממשיך אפילו עד יגאל עמיר אם צריך. קטן עליו, זה מזכיר לו נשכחות, לכל בית יש מרפסת בכיכר ציון

הפעם שלח בקואליציה שבירה אבל עובדת במרץ שועלים קטנים מחבלים בכרמים. תחשבו רגע בגלל מי הולכים שוב לבחירות ותיפרדו מהם יפה: ניר אורבך, ג'ידא רנאווי זועבי, מאזן גנאים, עמיחי ("עמית") שיקלי ובעלה של עידית סילמן,  ועוד במסווה של דאגה לבוחר ששלח אותם ואת אשתו לכנסת ואת המדינה לקיבינימט.

אבל לא אלמן ישראל, גם הם יחפשו את נתניהו בסיבוב לפני שיעברו על מודעות "דרושים" ביד 2, שזה המקום אליו הולכים נפגעי ביבי כשהוא משתמש וזורק.

נכון שיש הישגים שאי אפשר לקחת ממנו, בזכות המו"מ המוכחש שלו עם מנסור עבאס הוא העניק חותמת כשרות דרבנן לאזרחים הערבים, שרוב הציבור היהודי דחה עד כה מסיבות גזעניות, ועכשיו הם "נעים בכמויות" סוף סוף דרך הדלת הראשית שפתח להם.

מנסור עבאס הוכיח מנהיגות חכמה שאין בראש היהודי המלא בעצמו. נתניהו פירפר בין ידיו כמו טירון פוליטי ונשא אותו על גבו לחוף מבטחים. אחר כך התחרט, זה טבעו של עקרב, לעקוץ, אבל מי שצחק כל הדרך ללגיטימציה שקיבל בקמצנות משמאל היו עבאס והמפלגות הערביות. והגיע הזמן. מתוך שלא לשמה וגו'.

אולי באחרית הימים תזכה החברה הישראלית למנהיג חכם ופרגמטי כמו עבאס, היחיד שהצליח להשאיר את נתניהו על העץ, מתחנן לישועה.

עכשיו תור יאיר לפיד. לא מוגזם לומר שעיני חצי עם לפחות נשואות אליו בתקווה לגאולה מהביב. או חצי גאולה, ניקח מה שיתנו. אשמנו בגדנו אבל חלאס, שמישהו יסלח לנו כבר על מה שלא יהיה חטאנו. קח את זה, לפיד. ותיזהר עם הצבועים ועם מלחכי הפנכה הקודמת בעיתוזנות. נתניהו עוד מזיז שם חוטים נסתרים. גם האקשן שהוא מביא אתו עובד לטובתו, זה רייטינג על הרצפה.

כולי תקווה שלפיד ישכיל לקחת את כל החבילה, זה נחוץ מאוד. וראשית כל יעבור לבלפור ויתמקם בבית ראש הממשלה עם האישה והילדים ועם כל התפאורה הנלווית: מכונית שרד, פמליה, מאבטחים שילוו אותו כמו צל ושיירת אבטחה ארוכה שתעבור ברחובות הערים ותצלצל בפעמונים גדולים: כאן עובר ראש הממשלה יאיר לפיד שאינו בנימין נתניהו. ככה ייעשה לאיש אשר הצילנו מידיו.

בזכות המו"מ המוכחש של נתניהו עם מנסור עבאס, הוענקה חותמת כשרות דרבנן לאזרחים הערבים, שרוב הציבור היהודי דחה מסיבות גזעניות, ועכשיו הם "נעים בכמויות" דרך הדלת הראשית שפתח להם

אני יודעת, זה פולחן אישיות אבל מגיע לנו. עייפנו. זה יהיה כמו שחור על נתניהו. ככה נהיה בטוחים שהפטרייה של המדינה לא תחזור. לא ולא ולא. מצדי תקראו לזה רפואת חירום.

קודם כל ניגמל ואחר כך נראה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 941 מילים

נתניהו והימין עומדים לחזור לשלטון. הם יחזיקו בו זמן רב

הכיוון ברור, והשינוי ממשמש ובא: הימין בדרכו לחזור לשלטון למשך הרבה מאוד זמן - באופן שישקף את ההעדפה האידיאולוגית של ציבור הבוחרים הישראלי ● והוא צפוי להיות נצי יותר מאי פעם ● דעה

עוד 762 מילים ו-2 תגובות

הניסיון לבלום את גל תביעות הנגישות עלול לפגוע באזרחים השקופים

תביעות ייצוגיות רבות מוגשות נגד גופים שאינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות ● הממשלה מקדמת שני תיקוני חוק בנושא: מינוי פקחים שיאכפו הנגשה, והטלת אגרה על תביעות נגישות ● משפטנים ופעילים חברתיים חלוקים: האם תיקוני החוק נוצרו בלחץ לוביסטים כדי להקשות על המאבק להנגשת עסקים – או כדי לקדם הנגשה בדרך טובה יותר, באכיפה במקום בתביעות?

עוד 1,951 מילים

למקרה שפיספסת

נתניהו יוצא אל הקרב האחרון שלו מסוכן מתמיד

נתניהו יודע שזו ההזדמנות האחרונה שלו לחזור לראשות הממשלה ● הוא היה מעדיף להקים ממשלה חליפית בכנסת הנוכחית, אבל הסיכויים לכך אפסיים - ולכן יצטרך לעבור את משוכות הפריימריז בליכוד ולהסתער על מערכת הבחירות כשהוא עושה הכול כולל הכול כדי לחזור ללשכת ראש הממשלה ● בינתיים, היחידה שכנראה תקבל את השריון המובטח היא עידית סילמן ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מה הסיכוי של נתניהו לקבל 61 ? הכתבים הפולטיים שלא נחו יותר מדי חוזרים לככב בגדול. השאלה כמה החברה הישראלית התבגרה בשנה האחרונה האם חוזרים לסיסמאות הנבובות של נתניהו או למה שקרה בשנה הח... המשך קריאה

מה הסיכוי של נתניהו לקבל 61 ? הכתבים הפולטיים שלא נחו יותר מדי חוזרים לככב בגדול. השאלה כמה החברה הישראלית התבגרה בשנה האחרונה האם חוזרים לסיסמאות הנבובות של נתניהו או למה שקרה בשנה החולפת.

עוד 569 מילים ו-2 תגובות

האיש שהתייאש

א.ב. יהושע, הסופר הישראלי הדגול שנפטר לאחרונה, היה אינטלקטואל ציבורי מהמעלה הראשונה. הוא גם היה אדם שמסוגל לשנות את דעתו, דבר נדיר בעידן העקשני שלנו, כאשר מעטים מוכנים להודות בטעות.

כך שזה מדהים שההספדים נטו להתעלם מהפרסה המרהיבה שביצע לפני חודשים מספר: בגיל 85, האיש שתמך במהלך חצי מאה שנים בפתרון שתי המדינות החליט שלא ניתן עוד להפריד את ישראל מהגדה המערבית.

מדהים שההספדים נטו להתעלם מהפרסה המרהיבה שביצע לפני חודשים מספר: בגיל 85, האיש שתמך במהלך חצי מאה שנים בפתרון שתי המדינות החליט שלא ניתן עוד להפריד את ישראל מהגדה המערבית

"ההתנחלויות הרבות מאוד וסיפוחה של ירושלים המזרחית שברו לדעתי את האפשרות לחלוקה סבירה והוגנת בין שני העמים בארץ ישראל", כתב בדצמבר ב"הארץ".

קשה להפריז בחשיבותה של מסקנה כזו העומדת בלב ליבו של הוויכוח שקורע את החברה הישראלית לגזרים. זהו שיח מרתק באמת, כי הוא נוגע בחלק ניכר מהחוויה האנושית: היום יום, הפסיכולוגיה והפילוסופיה. כיצד ניתן להבטיח את ביטחונה של ישראל? מה טיבה של מדינה עצמאית? כמה חשובים הגבולות? מה טוב ליהודים? איך נחיה ביחד? כיצד בוחרים כיוון מחשבתי?

הדבר המרתק ביותר, אולי, הוא השאלה מה עושים כאשר כל האפשרויות גרועות, וצריך לבחור את הפחות גרועה? אנחנו לא בנויים לזה, אבל מדי פעם המציאות כופה את זה עלינו. ואז, כאשר בוחרים, איך להתגונן מפני המבקרים הפשטנים שיטענו תמיד שהבחירה, ובכן, גרועה?

הדבר המרתק הוא השאלה מה עושים כאשר כל האפשרויות גרועות, וצריך לבחור את הפחות גרועה? אנחנו לא בנויים לזה, אבל מדי פעם המציאות כופה את זה עלינו

אני חושב שזה מה שהכי היה מעניין את יהושע עצמו כהוגה דעות. ספריו – מ"המאהב" ועד "מר מני" ו"גירושים מאוחרים" ועד "שליחותו של הממונה על משאבי האנוש" – עוסקים בבחירות, ובאיך הכל קשור ושזור ולעיתים אף די מוזר.

אני מתייחס למשולש הבסיסי של הציונית העכשווית: רוב היהודים בישראל היו רוצים דמוקרטיה, שליטה על כל הארץ מהים עד הירדן (מסיבות ביטחוניות או אחרות), ומדינה יהודית. רק שניים משלושת אלה יכולים לדור בכפפה אחת; אין מנוס מלוותר על אחד מהם.

(הפלסטינים ניצבים בעצם בפני אותה בחירה ממש – אבל מר יהושע, למרות היותו הומניסט, פנה בעיקר ליהודים).

מאז שישראל כבשה את הגדה המערבית ועזה במלחמת ששת הימים, היה יהושע עקבי. כמו חברו בפנתאון הספרותי עמוס עוז, הוא האמין שהבחירה הנבונה היא לוותר על שלמות הארץ.

הוא בחר כך לא בגלל שלא העריך שהגדה המערבית  מועילה להגנה על רצועת החוף. ולא בגלל שחשב שליהודים אין טענה היסטורית (או דתית) לגיטימית על "יהודה ושומרון".

הוא בחר כך משום שהשטח מכיל מיליוני פלסטינים שלא ניתן לשלול מהם לנצח שוויון זכויות, כאזרחים אשר מצביעים בבחירות של הישות ששולטת בהם בסופו של דבר (וזוהי ישראל, לא "ממשלת" האוטונומיה של הרשות הפלסטינית).

ספריו של א.ב יהושע, כהוגה דעות – מ"המאהב" ועד "מר מני" ו"גירושים מאוחרים" ועד "שליחותו של הממונה על משאבי האנוש" – עוסקים בבחירות, ובאיך הכל קשור ושזור ולעיתים אף די מוזר

הדבר המוסרי הוא להפסיק את מעמדם הנחות של  הפלסטינים בגדה. והתוצאה המעשית קשורה לכך שבין הים לנהר כבר כיום יש רוב ערבי קטן. שוויון פירושו קץ מדינת היהודים. זו העמדה הקלאסית של השמאל הישראלי הציוני (שחלקו  מכנה את עצמו "מרכז"). קצת אירוני שזה נחשב ל"שמאל" – כי לצד ההעדפה לא להיות קלגסים, מדובר בניסיון להציל תנועה לאומית, היא הציונות.

מתנגדים לזה שני כוחות ראשיים. הראשון הוא הימין הישראלי, אשר (כשהוא כן עם עצמו) מאמין שבעצם כן ניתן לדכא את הפלסטינים לנצח. והשני הוא הסרבנים הפלסטינים שיודעים שאין זה נכון, חושבים שהזמן פועל לטובתם ומבקשים להרוס את הציונות. בני ברית מוזרים, ולא לגמרי מודעים. אלוהים, כמה שהימין הישראלי טיפש.

יש כוח שלישי שמתנגד לחלוקה, והוא השמאל הקיצוני האנטי-ציוני. קבוצה זו מתנגדת ללאומיות באופן כללי – כמנהג השמאל העולמי – ואצלנו מעדיפה מדינה דו-לאומית בכל פלסטין ההיסטורית, עם זכויות שוות לכל. לא אכפת להם, בלשון המעטה, שהדבר כרוך גם בסופה של מדינת היהודים.

בישראל הדוגלים בזה הם מיעוט קטנטן – אבל זו הקבוצה הקרובה ביותר לתפיסה שבה דגל יהושע לקראת סוף ימיו. אני חושב שהוא היה מכחיש את זה, אבל ההיגיון מצביע לשם באכזריות.

"הזהות היהודית (יהיה פירושה אשר יהיה) התקיימה במשך אלפי שנים כמיעוט קטן בקרב עמים גדולים ועצומים, ולכן אין כל סיבה שהיא לא תמשיך להתקיים גם במדינה ישראלית למרות שחי בה מיעוט פלסטיני גדול מאוד, עד שניתן לכנותה דו־לאומית", כתב יהושע.

יש כוח שלישי שמתנגד לחלוקה, והוא השמאל הקיצוני האנטי-ציוני. קבוצה זו מתנגדת ללאומיות באופן כללי – כמנהג השמאל העולמי – ואצלנו מעדיפה מדינה דו-לאומית בכל פלסטין ההיסטורית, עם זכויות שוות לכל

לא נראה לי, בכלל. ישראל שכזאת תהיה מסוכסכת עם עצמה מהשנייה הראשונה. הימין ייאבק נגד מתן זכויות שוות לפלסטינים, ויסבך את ישראל בהאשמות לגיטימיות יותר ויותר על היותה משטר אפרטהייד; זה כבר החל. לאחר תקופה של בידוד בינלאומי וסכסוכים פנימיים שוויון יגיע, ואז היהודים המשכילים והעשירים יותר יימלטו מכאן.

ישראל כזו תהיה כלבנון, כאשר היהודים מלוהקים בתפקיד הנוצרים המרונים: פעם היו דומיננטיים, והם כיום מיעוט שעדיין משגשג אך כמעט נטול השפעה פוליטית.

מעניין שפעם גם המרונים עמדו בפני האפשרות של בחירה במדינה לא ערבית קטנה יותר אך יציבה יותר (הצרפתים הציעו להם מדינונת נוצרית מביירות ועד ג'ונייה). בהעדפתם לקבל את כל הארץ הם התאבדו לאומית. נראה שהיהודים לא למדו מזה.

הוויתור של יהושע לימין – והתיישרות המרומזת לשמאל הקיצוני – הייתה מיותרת. חלוקה עדיין אפשרית. רוב מקרב חצי מיליון המתנחלים היהודים בגדה המערבית נמצאים סמוך לקו הירוק ואפשר להכילם בישראל על ידי תיקונים מזעריים לגבול. את השאר, כ-100,000 אשר חיים עמוק בתוך שטח הגדה, יש להחזיר לישראל.

לחילופין, אולי מי שחי עמוק בפנים צריך לקבל זכות להישאר בפלסטין. זה יהיה מסוכן עבורם, בלשון המעטה, אבל באופן עקרוני, אם יש ערבים בישראל, אז הפלסטינים צריכים להיות מסוגלים לקבל מיעוט יהודי בקרבם.

ישראל דו-לאומית כזו תהיה כלבנון, כאשר היהודים מלוהקים בתפקיד הנוצרים המרונים: פעם היו דומיננטיים, והם כיום מיעוט שעדיין משגשג אך כמעט נטול השפעה פוליטית

מאמר המערכת של "הארץ" לפני כמה ימים קרא ליהושוע "האיש שסירב להתייאש". אינני נוהג לדבר סרה במתים, אבל אני חושש שהכותרת לא מדויקת. בעניין הציונות, הסופר הדגול התייאש גם התייאש, אם כי ברהיטות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
זכרונו לברכה , מאוד אהבתי והערכתי אותו כבנאדם בעבודה וכבנאדם חברתי, בנאדם עם לב זהב הלוואי שנזכה בעוד כמה אנשים כמהו בדור שלנוהמשך קריאה

זכרונו לברכה , מאוד אהבתי והערכתי אותו כבנאדם בעבודה וכבנאדם חברתי, בנאדם עם לב זהב הלוואי שנזכה בעוד כמה אנשים כמהו בדור שלנו, חבל עליו !!!

עוד 928 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

את ההחלטה לפרק את הממשלה קיבל בנט בבדידות פוליטית מזהרת - ודבר מהתנהלותו במהלך יום אתמול לא הסגיר את לבטיו ● בסופו של דבר, בנט ולפיד בחרו לעמוד מול הציבור ולהראות שפוליטיקה יכולה להיראות גם אחרת ● כעת מכונת התעמולה שפעלה ברעש נגד בנט כל השנה מפנה את חיציה אל לפיד - שעשוי להישאר בלשכת ראש הממשלה הרבה יותר מארבעה חודשים ● פרשנות

עוד 1,160 מילים

חמש שנים אחרי השרפה הגדולה בנטף והרי ירושלים, דוח חדש של רשות הטבע והגנים מגלה: הטבע מתאושש במהירות מפתיעה ● המשמעות היא ששרפות גדולות גורמות נזקים רבים, אבל הן לא בהכרח אסון אקולוגי ● החדשות הרעות: השרפה סייעה לתנים להשתלט על האיזור ולהעלים את הצבאים

עוד 924 מילים

ארבעת מעגלי הזהות של אחמד אבו עמאד מחאמיד

עיר ואוּם בישראלמזה שני עשורים שאחמד אבו עמאד מחאמיד, מורה לאזרחות ומנהל בית ספר, מבקש מתלמידיו לדרג את עצמם לפי ארבעה מעגלי זהות: עד כמה הם מרגישים ישראלים, ערבים, מוסלמים - ופלסטינים ● התשובות, הוא אומר, משתנות משנה לשנה - "והגורם שהכי משפיע זו המדיניות הישראלית" ● בראיון חשוף ונוקב, הוא מספר איך זה לחיות בסכיזופרניה: לתמוך בציונות, לעודד את מכבי, לאהוב את עומר אדם, לבכות מסרטי שואה - ועדיין להרגיש דחוי

עוד 3,863 מילים

בנט: ההחלטה על פיזור הכנסת התקבלה כדי למנוע כאוס עם פקיעת התקנות ביהודה ושומרון

בחירות 2022 המליאה תצביע על הצעת החוק לפיזור הכנסת בשבוע הבא ● לפיד, שימשיך לכהן כשר החוץ, יתמנה לראש הממשלה ובנט - לראש הממשלה החליפי ● נמשכים השיבושים במערכת החינוך: גם מחר הלימודים בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים יחלו בשעה עשר ● בנט: הצלחנו, בשיתוף אנקרה, לסכל בימים האחרונים פיגועים נגד ישראלים בטורקיה

עוד 61 עדכונים

בנט מרוויח עוד זמן: גם השבוע לא תועלה ההצעה לפיזור הכנסת

בימינה מעריכים כי ניר אורבך לא יתמוך כרגע בהצעה לפיזור הכנסת ולכן בליכוד נוטים שלא להעלות את ההצעה השבוע ● המפלגות החרדיות - וש"ס בפרט - מודאגות מהתחזקותו של איתמר בן-גביר על חשבונן ● והאלוף (מיל.) דורון אלמוג עשה טעות של טירונים, שעלולה לעלות לו במינויו ליו"ר הסוכנות ● שלוש הערות פוליטיות

עוד 863 מילים

הסנקציות הקיימות על ח"כ שפרש מסיעתו ולא עשה את המעשה הראוי מבחינה ציבורית וערכית – להתפטר מהכנסת, אינן מספיקות ● צריך לתקן את החוק בכמה היבטים, שמצד אחד יקלו להגדיר חבר כנסת כפורש ומצד שני יחמירו את הסנקציות עליו ● פרשנות

עוד 859 מילים ו-3 תגובות

עדות מהשטח לאזרחי אירופה נמאס מהפליטים מאוקראינה

מיליוני פליטים שמצאו מקלט ברחבי אירופה חוזרים בימים אלה לאוקראינה ● תקציבי ארגוני הסיוע – כמו גם סבלנות האזרחים – הולכים ואוזלים, אף שהמלחמה רחוקה מלהסתיים ● במקביל, עובדים המסייעים לפליטים אומרים לזמן ישראל שבניגוד להירתמות הזריזה, הפליטים הלא־אירופאים זוכים ליחס מפלה ● גילעד שדה חוזר לתחנת הרכבת בפשמישל

עוד 1,889 מילים

אחרי האכזבה מחולדאי ומיכאלי, בדרום תל אביב מחכים לזנדברג

ביום שישי אמר בכיר בעיריית ת"א כי בתחנה המרכזית "אין חריגות זיהום, אין סרטן והכל בסדר" ● אלא שהמשרד להגנת הסביבה כבר קבע שהתחנה היא מפגע זיהום חמור ופינוי האוטובוסים לא סובל דיחוי ● אחרי שחולדאי ומיכאלי דחו את הפינוי בשנים, התושבים התאכזבו לגלות שגם זנדברג רק מאיימת ● תושב נווה שאנן: "זנדברג עושה עלינו סיבוב יח"צ. יש נתוני זיהום? תכריזי!"

עוד 1,674 מילים

דיווחים: בכנסת מעריכים שההצעה להקדמת הבחירות לא תובא להצבעה השבוע

עיצומי הסתדרות המורים נמשכים: הלימודים בבתי הספר היסודיים, בחלק מחטיבות הביניים ובחלק מהגנים יחלו מחר בעשר ● לפיד יבקר ביום חמישי הקרוב בטורקיה וייפגש עם שר החוץ צ'בושולו ● הסתיימה ללא הסכמות פגישת מיכאלי-ביטון בעניין הרפורמה בתחבורה הציבורית ● הרב הראשי לישראל יצחק יוסף תקף את בן גביר על כך שהוא פוקד את הר הבית: "אהבל, להתרחק ממנו"

עוד 32 עדכונים

קשה לגשר בין הצלחת ישראל בזירה הבינלאומית לבין הכישלון הקולוסלי שלה בזירה הפוליטית הביתית ● בזמן שהמדינה סובלת מחוסר יציבות שלטונית כרוני מזה ארבע שנים, דווקא מדיניות החוץ שלה פורחת וקוצרת הישגים משמעותיים - בין אם תחת שלטון נתניהו או תחת הנהגת בנט-לפיד ● השאלה היא למה ישראל לא מצליחה "לייבא" את ההצלחה בחוץ גם לתוך הבית ● פרשנות

עוד 643 מילים ו-4 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה