פרופ' חזן היקרה, עם כל הרצון הטוב לעשות טוב לכל מי שרע לו בעולם, בתור אחד שעסק בעבר בסוגיה ביתר שאת, הבנתי שאין זה מוסרי להתעלם מהצד השני של משוואת הפליטים – האתגרים שמתעוררים כאשר מתחילים *לעודד* את הגירתם (מה שנקרא בעגה המקצועית pulling factorֿ). אני חושב שמגיע העת להניח בצד את השיח הקוטבי של בעד ונגד חד משמעי ולעתים דמגוגי, ולהתחיל לנהל שיח עשיר יותר שמקבל את הצדדים השונים ומציב את היתרונות והחסרונות זה לצד זה ושוקל אותם באופן מכבד זה לצד זה. אי אפשר להתעלם מההשפעות של קבלה של כמות גדולה של פליטים למדינה קטנה כמו ישראל, ואי אפשר להתעלם מכך שככל שמדינה מכשירה יותר את התופעה, כך היא גם הולכת ומתעצמת ואיתה האתגרים. לכן מחד אני מאוד מסכים איתך שמבחינה מוסרית עלינו לעסוק בעניין, ובוודאי להנסות ולהמנע מהפצת שנאה ואלימות כלפי האחר, אך לא כאשר אנחנו מתעלמים מההשלכות השליליות, ובעיקר כלפי האוכלוסיות המקומיות מעוטות היכולת שנוטות להפגע הכי הרבה ממדיניות זו, שאינה נובעת מהם, אלא דווקא מאליטות שלא מושפעות ישירות מההחלטות הללו, אך נהנות להתהדר בתחושת מוסר נשגבת כלפי סוגיות שביחס לצרות רבות אחרות שפוקדות את החברה, נחשבות שוליות.
דוגמא מצויינת היא הגדר הדרומית, שמחד מדובר בהקמת מכשול, לכאורה אקט לא מוסרי, אך מאידך פתרה את עיקר הכשלים שהיו בהתמודדות מול הסוגיה, מה שפתר הרבה מאוד דילמות מוסריות אחרות.
הפוקוס לדעתי צריך להיות על הגדרת מדיניות קבלת פליטים ברורה למדינת ישראל, כזו שמאזנת בין כל הגורמים באופן ראוי. ומיד לאחר מכן הפוקוס צריך להיות על מימוש המדיניות הזו באופן יעיל, ולא על בסיס רגשי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם