לא רוצה להישמע צדקנית אבל אני באמת לא מבינה את הצורך בפרובוקטיביות ובדיבור המזלזל והבוטה הזה, אני כמובן מסכימה עם רעיונותיך וגם אני לא רוצה את חבר הכנסת מעוז כמעוז החינוך בארץ שלי, אבל אם אתה רוצה באמת להגיע אליו ולשנות משהו חוץ מלצעוק כל הזמן שילך להזדיין נסה לדבר בשפה שלו, בשפה שהוא מתיימר לייצג בוא נגיד את זה ככה… עכשיו זה לא אומר שצריך לדבר ברפיסות אבל בשפה נקייה שמכבדת שיח רציני ומחפשת להישמע, רק ככה הוא יקשיב לך. בדיוק כמו שאתה יודע ששלום לא עושים עם החברים הכי טובים, וצריך לנסות ליצור איזו שפה משותפת על אף באמת הבדלים תהומיים, אז זה בדיוק אותו דבר. ולא מנצחים שנאה עם שנאה. יכולת להגיד דברים שהיו יכולים הרבה יותר לקרב לבבות, בלי לזייף את הכוונה שלך. למשל זה שהבנים שלך חגגו בר מצווה רפורמית- אם לא היו חוגגים אותה רפורמית כנראה שלא היו חוגגים בכלל נכון? וזאת אומרת שבזכות החופש שניתן לכם לעשות את זה בדרך שלכם הם הניחו תפילין ולמדו תורה. אהבתי גם את שאמרת- אני אולי חושף את עצמי לתרבויות שונות מכל העולם, אבל הן לא התרבות שלי, היהדות והציונות הם התרבות שלי. ואני בוחר להאמין בדרך שלי, אבל אני דבק בה. היית צריך להמשיך את הכיוון הזה. זכור שיש מאחורי אבי מעוז ציבור שלם שרובו, ואני אומרת את זה בהבטחה, מחפש רק "חייה ותן לחיות".
אילון מאסק הפך לנשיא בפועל של ארה"ב והוא מפרק את הממשל הפדרלי לשביעות רצון רוסיה וסין. בינתיים דונלד טראמפ חסר החלטיות ומזגזג. הכסף של מאסק ומרים אדלסון מדבר. רק לחץ עליהם יוכל להביא להמשך עסקת החטופים.
* * *
השבועות הראשונים של טראמפ, בכהונתו השנייה כנשיא ארה"ב, לא אכזבו. הוא מייצר רעש, מקבל החלטות דרמטיות וחוזר בו; מבצע מינויים חסרי כל היגיון שיגרמו לארה"ב, ולעולם, נזקים בטווחים הקצר והארוך; מעלה רעיונות שאין מי שסבור שניתנים ליישום; כצפוי אין לו מושג במה הוא עוסק (והפרשנים המסכנים מתייחסים אליו ברצינות).
יעקב צלאל הוא עיתונאי
לא קלה היא, לא קלה הדרך של הרכבת בגוש דן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אף מילה על הפעלת הרכבת הקלה בשבת?!
כך ליותר אנשים יהיה תמריץ לוותר על האוטו הפרטי, הכבישים יהיו פנויים יותר, יותר ישתמשו ברכבת והחיים של כולנו יהיו טובים יותר.
בנוסף, קל לפתור את בעיית תחנות האוטובוס באמצעות גגון שהולך לשני צדדים, ונטיעת עצים.
שאלת קיומו או אי קיומו של אלוהים מעסיקה את החילונים יותר מאשר הדתיים. לרוב החילוניים מניחים שאם יצליחו להוכיח שאלוהים לא קיים, הדתיים יבינו שהם טועים, יעזבו את הדת ויצטרפו אליהם.
הנחה זו שגוייה לדעתי, מן הטעם הפשוט שאין אפשרות להוכיח את קיומו או אי קיומו האונטולוגי של אלוהים. עניינם של דתיים הוא בריטואלים מסורתיים ולא בהוכחות מדעיות. כמו כן האמונות העממיות אינן תלויה בשיקולים רציונליים. למעשה עצם העיסוק בשאלת קיומו או אי קיומו של האֵל הוא עיסוק דתי. האובססיה החילונית להוכיח שאלוהים לא קיים היא נאיבית ומזיקה לקידום הנאורות.
ד״ר יגאל בן-נון הוא בעל שני תארי דוקטור בהצטיינות בסורבון ובמכון ללימודם גבוהים EPHE בפריס. מתמחה ביחסים החשאיים בין ישראל למרוקו ובתחום ההיסטוריוגרפיה של ספרי המקרא. לימד באוניברסיטת פריס 8. עוסק באמנות כאמן, אוצר ומנהל אמנותי בתחום האמנות הפלסטית והאינטר ארט. ספרו ״קיצור תולדות יהוה״ יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017. ספרו על מוצא היהודים והתהוותם עומד לצאת לאור.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם