רק תאר לעצמך את ח"כ צבי סוכות יושב במסעדה עם ח"כ ואטורי וח"כ טלי גוטליב (אגב המסעדה כשרה למהדרין), תאר לעצמך שהם דנים בביטחונם של תושבי הספר, מה שקוראים פריפריה, אלה שיש להם מפעל פלסטיק במגן, בית דפוס בבארי, טפטפות בחצרים, חוחובה ומיני רעיונות טכנולוגיים שפרצו את גבול האי-אפשר (אפילו החליפו את סוג האדמה), תאר לעצמך שבראשם של השלושה עדיין מצויים שבבי זיכרון מאמירתו של חולה הנפש (דיכאון היא מחלת הנפש), זה שסיים את חייו נצור ומבודד בירושלים, אמירה נגד הקיבוצים השבעים, המשכשכים בבריכות השחיה, אלו שנזקקו להתערבות ממשלתית על מנת להציל עצמם מפשיטת רגל, אמירה מסיתה, זדונית, מהנדסת תודעה של מי שמחשיב עצמו כשייך לקבוצת מקופחים, שוליים, חלשים, עולים חדשים, ערי פיתוח, מזרחים, ספרדו-מזרחים, חסרי השכלה, שלא לאמר בורים ונבערים… רק תאר לעצמך מה היה להם לאמר לאותם שלושה הבוצעים פיתה כשרה וטובלים ברוטב הזולג מזוויות הפה, מדי פעם בפעם אפשר לראות תנועת יד המסדרת את הכיפה למקומה במרכז המוח, רטט שרירי הפנים של טלי רק מפגין בוז לאותם קיבוצניקים וח"כ ואטורי פותח את עיני העגל שלו כמו מבקש לטרוף את השולחן ואפילו את השולחן הרחוק מהם, משל רגיל לשבת על שני שולחנות, משל גר בשני ישובים שונים… תאר לעצמך ששלושה חברי כנסת הם נציגיה החוקיים של אוכלוסייה "מסוימת", "דווקנית", "חמסנית" הדורשת להיכנס לכל אתר במדינה אפילו אם הוא נמצא ברשות קיבוץ (לא חסרות דוגמאות)… רק תאר לעצמך שהם מבקשים לשנות את חוקי המסעדה – מהיום לחברי כנסת אסור לשלם עבור השירות), שהרי משכורתם הדלה בקושי מפרנסת חמש משפחות פריפריאליות… אני חש שהגזמתי בתיאור עלילה בלתי אפשרית, בדיוק כמו התקפת החמאס שהייתה בלתי אפשרית בגיאומטריה המרחבית של מוחות -ימין מדושן מעונג- ימין המתבצר במלון בנוה-אטיב, ימין המתבצר בקיסריה, ימין התולה מסך שחור, ימין מסתיר, ימין שמאפשר לגרמניה למכור צוללות למדינה ערבית ושובר בכך את העדיפות הביטחונית בים… לא אמשיך לכתוב על העוולות של מנהיגות תאבת-כוח… כמו שאני מבקש, אולי דורש, לא ללכלך את אמ"ן… פניו כפני מנהיגיו… מפקדיו, ח"כיו, שריו ובמיוחד ראש ממשלתנו הבוגד בנשותיו ובאנשי אמונו, בעמו ובמדינתו… הנדסת תודעה בעת מלחמה היא פשע מול זעקת משפחות-השכול/חטופים המבקשות תשובה.