י
י
כאשר יום השואה ויום הזיכרון לרצח העם הארמני חלים באותו תאריך, יש הזדמנות להרהר יחד בעבר המשותף – ובעתיד כשותפים.
השבוע, ה־24 באפריל השנה, ציין רגע נדיר ורב-עוצמה: לראשונה זה שנים יום השואה – יום הזיכרון לשואה ולגבורה בישראל – חל במקביל ליום הבינלאומי לציון רצח העם הארמני משנת 1915. הצירוף הזה הוא הרבה מעבר לסמלי – הוא מזמן ליהודים ולארמנים הזדמנות עמוקה להכיר בהיסטוריה המשותפת של סבל, הישרדות, ומאבק ממושך לצדק ולהכרה.
ד"ר שמואל לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא מרצה באוניברסיטת חיפה ומשמש כעמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. בימים אלו הוא עובד על ספר בנושא ג'נוסייד במאה העשרים.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה צוין השבוע ברחבי הארץ בטקסים, עצרות זיכרון ודקות דומיה. מדינה שלמה עוצרת מלכת כדי לזכור את ששת המיליונים שנספו בשואה – את הקהילות שנכחדו, את המשפחות שנותרו פצועות עד היום.
80 שנה אחורה, סוף המלחמה. ב־8 במאי 1945 נשמעה ברחבי אירופה הבשורה שחיכו לה שנים – גרמניה הנאצית נכנעה. מלחמת העולם השנייה הגיעה לסיומה, והתקווה שבה לפעום בלבבות מיליונים. אך הרגע ההיסטורי הזה לא הורגש רק ברחובות לונדון או פריז; הוא הגיע גם אל סמטאות פאס, קזבלנקה, תוניס ואלג'יר – שם המתינו קהילות יהודיות דרוכות לשמוע על סוף הסיוט.
אבי נחמני הוא משפטן ופעיל חברתי. משמש כדובר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.
הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן
לדעתי אם יקימו לאורך הגבול עם ירדן יישובים חרדים והם ישמרו על הגבול והם יעשו את זה מצויין לשמור על המשפחות שלהם וגם יעצרו את המסתננים וגל מחבלים
זה פתרון חלקי אבל עדיף כך מאשר כלום
ובנוסף יהיה להם הטבות של ישובי ספאר
יוכלו לשחרר אלפי חיילים ששומרים על הגבול
מה שאומר שהספירה לאחור החלה ולא רק החלה היא תהיה מהירה מאוד, לא צריך איראן ולא צריך גרעין, 28% מהילדים בבתי הספר היסודיים היום הם חרדים, זה אומר שעוד מספר שנים, הצבא העם, כמו כל צבא במדינה הרוב לא התגייס, פשוט יתפרק.
דמוקרטיה קטנה מאותגרת
לא יכולה לשאת
אוכלוסיה משתמטת, סחטנית, בטלנית, מתבודדת, כופה, בורה, אנטי ציונית, מתרבה, בוחשת
או במילים אחרות
מדינה לא תשרוד
כאוטוקרטיה תיאוקרטית
קלפטוקרטית קקיסטוקרטית.
קונספציה
שמביאה לקריסות.
ומי יעצור? מתי? איך?
ואם לא?……
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם