באיזו אלגנטיות דילגת מעל תפקידם של הסכמי אוסלו עצמם בהכחדת ה"תקווה".
אבל לעניין עצמו:
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" – איכשהו אנשים מתעלמים מה"כאילו".
די לראות את הפירמידות והאובליסק המצריים במשכן הישועים והבונים החופשיים המכונה "בית המשפט העליון" בירושלים, כדי לראות שזה כאילו.
המושכים בחוטים מספרים לעם הנבחר על יציאתו לחירות כדי שיוכלו להמשיך לשעבד אותו.

המלחמות הן אמצעי של הוותיקן, הבנקאים הבינלאומיים והקומפלקס התעשייתי-צבאי – שמאחוריהם שושלות אצולה וממון רב-דוריות, להביא רווחים ולקדם אג'נדה פסיכופטית-גלובליסטית. הגורמים האלה עומדים מאחורי הממשלות של המדינות השונות (לפחות רובן, ודאי של תאגיד מדינת ישראל), כולל אלה ה"נבחרות".
הם מומחים בפילוג העם ופיצולו לשני צדדים ניצים ("ימין וסמול – הפרד ומשול") ולגרום לך לחשוב שאוהבי העם, הארץ והמסורת הם אויבייך.

"הפלסטינים" הומצאו כדי למנוע שיגשוג, עצמאות ושלום מעם-ישראל בארצו.
כל ה-Raison d'être שלהם הוא שלילת הישות היהודית בארץ-ישראל. לכן "…לצד הפלסטינים בשלום" זהו אוקסימורון.
הבונה החופשי הרברט סמואל (בן אצולה, קרוב משפחה של רוטשילד ומונטפיורי) מינה את הבונה החופשי אמין אל-חוסייני (ממשפחת אצולה מקומית) למופתי, למרות שלא היה איש דת, כדי להצית את המלחמות (כידוע – לאחר-מכן הוא גם שיתף פעולה עם הנאצים).
רבים מה"פלסטינים" הובאו לשם-כך מרחבי העולם הערבי והמוסלמי, בנוסף לאלה שהגיעו בעקבות הציונות כמהגרי עבודה.
המושג "העם הפלסטיני" הומצא רק ב-1964 ע"י הסובייטים – שהקימו את אש"פ, בראשותו של ערפאת – שאימו היתה ממשפחתו של המופתי.

מי שמנהל את המלחמה הזאת זה לא "אנחנו" (לא מ"ימין" ולא מ"שמאל"), וזהו הדבר הראשון שצריך להבין כדי למצוא את הדרך לצאת מהמילכוד הזה.

לכותבי המאמר,
ברור שחשוב מאד שלארגוני המודיעין יהיה פתחון פה להציג את הערכת המצב שלהם ללא חשש מתגובת השליט.
עם זאת חשוב שהערכות שלהם יהיו מהימנות ובעיתוי המתאים ולא רק בגדר "אמרתי לכם". עליהם להציע מתווה ברור לאיסוף מודיעין ולהשתמש בכל האמצעים הדרושים לשם קבלת תמונת מצב ברורה בכל החזיתות.
בכדי להגן על המדינה מפני ריגול האויב על ארגוני הביון לסכל ריגול נגדי ולהודיע בזמן אמת לדרג המדיני הרלוונטי על כל נסיון כזה.
הכוח שניתן לארגון חשאי במדינה דמוקרטית הוא עצום ולכן צריך שהפרדת הרשויות תהיה חדה וברורה. לכן על ראשי הארגון להתרחק מהערכות פוליטיות ישנם מספיק עיתונאים במדינה דמוקרטית שיזהירו וינסו להשפינ על הציבור בעניינים פוליטים כן גם יש וועדות בכנסת עם לוביסטים שכל העת מנסים להשפיע על החלטותיהם של נחרי הציבור ועוד דרכים רבות ומגוונות אך בטח שלא מתפקידם של ארגוני הביון לחוות את דעתם בעניינים פוליטים כמו הצעות חוק שמסדירות את היחסים בין הממשלה למערכת המשפט. דבר נוסף שהשפעתו קריטית במשטרים דמוקרטים הוא עקרון הפרדת הרשויות שהתמסמס מאד עם ההתערבותם הבוטה של שופטי בג"ץ בפיטורי ראש השב"כ ששרשרת של כשלונות מרחפים מעל ראשו הם אלה שמסכנים את הדמוקרטיה והגיע שידירו את רגלם הגסה מהתערבות בעניינים לא להם.

האם לא הגיע הזמן למערכת שעסוקה כל כולה בהגנה מפני אויבינו המפלצתיים?

עם כל השאר נסתדר ונלמד לאט לאט לבנות מערכות טובות.אך ההתעסקות בעצמנו גורמת להחלשה מול אויבינו המסוכנים כל כך.

הלא כך?

כתיבה בסגנון אקדמי ועיתונאי שמסקרת יפה את העובדות הכרוכות בשבר המערכתי, אבל כושלת באופן מעורר גיחוך במסקנותיה. הכותב מתבטא כאילו ההנהגה של מדינת ישראל מתנהגת בצורה נורמלית או ממלכתית. ודי לחכימא.