לא הבנתי את ההקשר לימינו, למעט החשש וההכרזה כי אנו הופכים לספרטה.
אני פחות רואה את זה בנוער שסביבי, כל אחד בוחר את דרכו ויש אין סוף יחידות בצבא לא קרביות.
כן רואים פוליטיקאים ואנשי תקשורת ורוח, שלא נותנים או לא מכירים בזכות הדיבור של מי שלא שרת שרות קרבי
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
שי תמוז, גיבור ספרו החדש של ישי שריד "הפאנליסט", הוא עיתונאי שהתפכח, חצה את הקווים ועבר לימין לאחר שדעך כוכבו כעיתונאי תרבות מתון עקב שינויים ברטוריקה של התקשורת. והנה הוא זוכה שוב לבולטות ולתהילה מחודשת.
שריד מצטט בנימה אירונית-סרקסטית את קריאתו של גיבורו בשידור טלוויזיה לאחדות ושותפות גורל. תמוז קורא "להניח בצד את מחלוקות העבר בין ימין ושמאל ולעמוד שכם אל שכם מול האויב שרוצה להשמיד את כולנו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
המיתולוגיה היוונית מספרת, שפעם הוזמן המלך מידאס לשפוט בתחרות נגינה בנבל שנערכה בין האל אפולו לאל פאן. מידאס פסק שהאל פאן זכה בתחרות, פסיקה שהכעיסה את אפולו עד רתיחה. בכעסו וברתחתו הצמיח אפולו למלך מידאס אוזני חמור, בטענה שרק חמור יכול לטעות כך בשיפוט ולפסוק שפאן זכה בתחרות.
מחמת הבושה, החביא המלך מידאס את אוזני החמור שצמחו לו מתחת לכובע גדול, אבל הואיל ומעת לעת נזקק לתספורת, נאלץ המלך מידאס לחשוף את אוזני החמור בפני הספר שלו. על כן איים המלך מידאס על הספר שאם חלילה יפצה את פיו ויגלה למישהו על אוזני החמור של המלך – יותז ראשו מעל כתפיו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם