גברת שדה, מודה אני ומתוודה שעד שקקראתי את המאמר שלך ושל העיתונאי היורד ממעריב רון מיברג (סליחה "מהגר") לא הכרתי את מפעלות חייך כיוצרת, ועלי להודות שהגרפיקה של איור שרה נתניהו בצילום האייקוני בשחרור ירושלים, כתחליף לרבין בצדם של דיין והאלוף איירוןעוזי נרקיס, ממש לא מרשימה באיכותה הירודה, ואף לא משכנעת כתואמת למאמר הפובליציסטי רווי המיתוסים השקריים שנלווים למושאו רווי השנאה התהומית לבנימין נתניהו. הטיית אמת גרועה אפילו משקרים. מי שכותב כי ילדים עזבו אתת גואה וגלרלי לה פייט והתייצבו בחטו יונס ולהתעלם ממאות לחחצים עסי נפש מתנחלים מיו"ש ובבונים כמו ח"ע אלמוג מערי הפריפריה מדן וע אילת היו אלה שנחלצו להלחם עבור יפי הבלורית בקיבוצים, וגם עוד בדיה "שרק סרבני אחים לנשק הם שהצילו את צה"ל שלא ספק לחיילים ציוד משום שכמו עבור חטיבה 155 בצבא ברוסיה המחסנים היו ריקים" אז התעלמת מכך שעשרות עמותות וקבוצות אם לא מאות בבונים ימנים דתיים חרדים ערבים דרוזים ונוצרים מלאו את צרכיי החיילים. ללא משרד הפרסום של אילן שילוח וחונטת המורדים 555 של אהוד ברק ושקמה ברסלר. כל אלה עם השמאל הקיצוני של "הכיבוש המשחית" מובילי אסון אוסלו, 4 אמהות והבריחה מלבנון, שהיו גורמי האסון הנורא של שמיני עצרת 7/10/2023 יחד עם המרד הצבאי של עריקי אחים לנשק בשם המכובס: "סרוב להתנדב למילואים" בחיל האוויר וביחידות עלית. אלה היו גורמי האסון וכל מה שעשו העריקים הללו לא מכפר על עוונם בשל שפיכות הדמים שגרמו אויבינו בשל מעדיה הבזויים. כל השנאה שלך ושל מיברג היא שנאת חינם לנתניהו, מגדולי מנהיכי העם היהודי בעת החדשה בצדם של בן גוריון, גולדה, ובגין. זמנכם בשמאל הווקי WOKE תם. אחרי המלחמה רפורמה מעמיקה להשבת הדמוקרטיה שנגנבה על ידי אהרון ברק ואסתר חיות תחסור לימיה מקדם כבימיהם של גדולי שופטיני שמעון אגרנט מנחם אילון ומשה לנדוי
"הנושא הוא לא ימין ושמאל, דתי וחילוני, אלא: האם אנחנו מבינים את מגבלת הכוח? היהודים אף פעם לא הבינו את מגבלת הכוח"
לקראת יום הכיפורים שלח לי גוף כלשהו, גוף שאני דווקא מחבב, שאלון לגבי עמדתי בעניין היום הזה וכיצד אני מתייחס אליו ואל כל המקובל לעשות בו.
על כן לקחתי על עצמי לענות על השאלון הזה. אבל טרם אענה עליו כאן ולמען הסר ספק, רציתי להבהיר משהו בעניין יום הכיפורים ואני:
שירו הנודע, האייקוני של חיים גורי – "תפילה" – המצוטט להלן, מתייחס כידוע לנערים הלוחמים במלחמת תש"ח. עכשיו, עם כניסת כוחותינו ללוחמה קרקעית בלבנון, השיר שב ונהיה אקטואלי ורלוונטי. וזאת – בלי להתייחס לוויכוחים הפוליטיים והאסטרטגיים שקדמו לצעד זה ולדיבורים על סכנתה של שקיעה חוזרת בבוץ הלבנוני ועל החשש מהתדרדרות למלחמת לבנון שלישית.
הם כל כך נוגעים ללב, אותם לוחמים צעירים. אכן זאת העת לברכם ולהתפלל לשובם בשלום. הנה השיר.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
מילטון עשוי לשנות את תמונת הבחירות בארה”ב
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם