נתחיל מזה שלחוצנים יש טכנולוגיה כל כך מתקדמת ש80 אלף שנים טיסה או מהירות האור או כל דבר אחר שקשור למושגים שלנו הם לא רלוונטים אליהם.
כנראה הם לא טסים בכלל מרחקים.. הם משתמשים כנראה במשהו (שהוכח תיאורתית) שנקרא עיוות מרחב זמן, והם פשוט נעלמים ומופיעים במרחב בכל כיוון ובכל מרחק. בין אם זה שנות אור או מאות מטרים בלבד.
עכשיו א, יש מיליון וחצי צילומים ועדויות מכל העולם על עבמי"ם, נניח חצי חרטא, ועוד שליש תופעות טבע מיוחדות וכלי טיס סודיים של רוסיה.
מספיק ה 10 אחוז הנותרים כהוכחה מוחלטת. ב, להגיד שהקוף המפותח הזה (כמו מי שכתבה את הכתבה הזו…) זה היצור הכי מפותח שקיים ביקום עם טריליוני טריליוני כוכבים וכוכבי לכת זה מגוכך לחלוטין. וג' תקרית רוזוול 1947 זה לא היה המצאה, זה לא היה בלון מזג אוויר, וזה המקרה הראשון של התרסקות עב"ם. כשזה בתולי וראשוני… זה אמת. המקרה ה 101 אולי כבר זיוף של מישו שרוצה צומי.
אה ולמה חללית כזו מתקדמת מתרסקת ? פשוט: שום דבר לא מושלם.
ואיפה הם ? הם מתצפתים וחוקרים בשקט ובחשאיות שלהם. בדיוק כמו שחוקר לא מנסה לדבר עם הנמלים שהו חוקר ולהגיד להם מה העולם ומי הוא….
זה סיפור אמיתי על דוב שנלחם עם פלוגת חיילים בצבא הפולני
בתחילת מלחמת העולם השנייה חילקו גרמניה וברית המועצות את פולין ביניהן. אלפי חיילים ואזרחים פולנים נפלו בשבי הסובייטי. קצינים רבים נרצחו ורבים נשלחו למחנות עבודה וגולאגים בסיביר, שם סבלו מתנאים קשים של קור עז, רעב, מחלות ועבודה מפרכת. פולנים רבים נספו בשל התעללות, חוסר בטיפול רפואי ותנאי מחיה בלתי אנושיים.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
מאז ומעולם אנשים עסקו באינטנסיביות במבט:
"היא יכולה לראות דרכך", "יש לו מבט מקרח", "לעשות עיניים", "האם ראית את הניצוץ בעיניה", ובתקופה האחרונה, העיסוק בעיני החטופים.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
על אף שהשוואות לשואה הן דבר בעייתי ביותר מכל בחינה (ומכל צד: הן הטבח הג'נוסיידלי שביצע חמאס ביום הארור והן התגובה שלנו שהפכה למלחמת נקם ושמד), ניתן להסכים לפחות שמצבם של 3 החטופים ששוחררו אתמול וגם מצבו של קית' סיגל, מזכירים מאד מצב של ניצולי מחנות מאז.
גברים שנתפסים בידי חמאס כחיילים במילואים סופגים כנראה את היחס המבעית ביותר (ואנו גם לא באמת יודעים מהי התופת שעברו נשים בשבי). נקל לשער שהיחס הנורא ביותר מטעם חמאס הוא לחיילים בשירות סדיר ולגברים צעירים שנתפסים בעיניהם כחיילי מילואים פעילים.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם