מדי שנה בארבעה ביולי, ביום העצמאות של ארצות-הברית, אני מברך בפייסבוק את המדינה הנחשבת למעצמה החזקה בעולם, בברכת יום ההולדת הקבועה שלי אליה:

"רוצה לברך את אמריקה לרגל יום הולדתה  – שתיחנקי".

אפרים סידון יודע לצחוק ולהצחיק ובעיקר מיטיב לזרוע ספקות ושאלות עם ריגשה וחוסר אמון. הוא נועץ מלמד מושחז בפרות קדושות של תרבותנו, תוקע סיכות בבלונים הנפוחים של כתבי הקודש, הורג סיסמאות וסמלי ממלכתיות למיניהם, ומיטיב בתוך כך, ללמד מבוגרים, בני נוער וילדים כיצד לא לקבל דברים כפשוטם.

ועוד הוא כאומר: את כול זה אני עושה משום שזה נורא מוצא חן בעיניי, ובעומק לבי אני מקווה שתאהבו זאת גם אתם. בימים אלה יצא לאור ספרו "התנ"כנחים" עם איורים נפלאים של דני קרמן, המכיל סיפורי תנ"ך מחורזים למבוגרים, כפי שהם נראים מחלונו של עד המציץ בלי רשות, מאזין מאחורי הדלתות, נובר בשרידים ובנשכחות – שוחט פרות קדושות והכול במעשה נועז ואמיץ שהוא היום נדיר במקומותינו.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.