המאנטרות שמסרבות לרענן את האקסיומות שלהן, חוזרות וחוזרות על עצמן מאנשי אוסלו פינת מרץ פינת קפלן.
אבי גיל נאחז בשני ניירות היסטוריים שחובבי השלום מכסים ערוותם בעזרתן כבר שנים – וכל דם שנשפך בכל הצדדים לא יגרום לתקותם ההומיה לפשפש במבושיה עצמה.
1. יוזמת השלום הערבית 2002
2. הסכם יוזמת ג'נבה 2003
וכמובן
3. …בסדרת שיחות שקיים הנשיא שמעון פרס עם אבו מאזן בהן השתתפתי (2011).
אם אפשר להצביע על האכסיומה האבסורדית ביותר בהגיגיו השדופים של גיל ומרעיו הרי היא בעובדה שהם רואים בהסכם שחתום עליו פלסטיני רשמי או למחצה כהישג שכנפי ההיסטוריה עושות בהגיעו סיבוב פרסה.
זה מה ששכנעו אותנו באוסלו, בחד צדדיות הנסיגה מעזה, בניר שחתמה עליו נציגת ממשלת לבנון הבטיחה שחיזבאללה לא יתקיף אם ניתן להם גז.
אז תדע לך גיל – שמשק כנפי ההיסטוריה מעיף את האבק, הסחי והדביקות מעל ההסכמים שלכם, ומפיח דוקא בנו את אש התקווה וכח ההרתעה – וכל מילה מעדר המצווחים תעלם בסופת הניקיון שתבוא על ארצנו ..
תמשיך למכור את אוסלו ואת הפרטנרים שמחכים לנו כדי לחיות לצידו בשקט ושלווה.
תכתוב על זה ספר אולי? לפחות לעשות כמה ג'ובות מהפיאסקו שרוב גיבוריו מתוך ורק אתה מקליד את 'הנחות העבודה' שלך מתוך אינרציה נואשת, לאה וחסרת שום ענין לציבור שהתאכזב לא פעם ולא חמש מההסכמים שתפרתם ביהירותכם ונכלוליותיכם.

2.הסכם