מצטער אבל הכתבה מצטרפת לעוד גל של "הנה הבחור החדש, בואו נרביץ לו".
המחקר של צפון קלרוניה, שנטחן בתקשורת עד דק מתייחס לקורקינטים שיתופיים שהם עם בלאי גבוה יותר ולכן לפי המחקר הבודד זה – יש להם טביעת רגל אקולוגית גבוה (אם כי נמוכה יותר מאוטו). יש 7500 כלים כאלה בתל אביב, לעומת זאת יש 100,000 קורקינטים שהם לא שיתופיים אלא אישיים (לפי נתוני הלמ"ס) , והם חוסכים המון המון זיהום אוויר.
לגבי תאונות – רוב הנפגעים מאופניים חשמליים הם בכלל הרוכבים עצמם. לפי הרבל"ד – מעל 80 אחוז מהפצועים. כאשר מדובר בהרוגים – כנראה מדובר על שיעור של 99% ולא 80. כנראה שהנתונים דומים בקוקרינט חשמלי. הרלב"ד והלמ"ס לא טורחים בכלל לדווח כמה נפגעו, איפה נפגעו, באיזה נסיבות – מי החליק, מי נכנס ברכב חונה (אין בכלל הנחיות לשמור מרחק של לפחות מטר, כמו במדינה נורמלית) , מי נפגע על ידי מכונית ומי זה הולכי רגל שנפגעו במדרכה או במעבר חציה או בכביש על ידי קוקרינט – בהעדר נתונים – קל לבצע הסתה – הסתה זה כאשר לוקחים את כל הנפגעים יחד ויוצרים רושם בציבור שרוב הנפגעים הם הולכי רגל שנפגעו מקורקינט או רושם אחר – לפיו רוב הנפגעים הם באשמת רוכבי הקורקינט
הרשויות הם אלו שאמורות לתת תשתיות בטוחות . הן אשמות ברוב התאונות ואסור לשכוח את זה . מעל 1150 הולכי רגל מתו בעשור האחרון – לא בידי קורקינט לא בידי אופניים חשמליים ולא בידי רוח הקודש – אלא על ידי הדבר שהורג את רוב רוכבי הקורקינט ונקרא מכונית, אופנועים, משאיות, אוטובוסים. רוב ההרג המיותר הזה נובע לא בגלל שנהגים הם מרושעים אלא בגלל שהרשויות לא עושות כמעט שום דבר כדי למנוע את הקטל ברחובות.
משנת 2009 מדברים בישראל על מעברי חציה מוגבהים. מופז בסוף הקנדציה שלו ניסה לקדם. משנת 2012 יש המלצה רשמית של מחקר של הטכניון. אבל בשביל מה לטורח לקדם כזה דבר כאשר התקשורת לא עוסקת בנושא, וכולם מדברים על קורקינטים במדרכה במקום בשאלה מה באמת הורג את הולכי הרגל , ומה מייצר את רוב הפציעות הקשות – פגיעה במעברי חציה ומהירות מופרזת בעיר.
שני הדברים האלה יכולים לתרום באופן משמעותי גם לבטיחות קורקינטים וגם להורדת הקורקינטים מהמדרכות – אבל בשביל מה לטרוח – הרי הציבור לא יודע מה לבקש – הוא מבקש עוד שוטרים , עוד פקחים, עוד קנסות – עוד מאותו דבר, עם אותה אסרטגיה אמריקאית לשיפור הבטיחות – שהכניסו חברות המכוניות בשנות 1930 ועם התוצואות הגרועות בעולם המערבי – הכי מעט הולכי רגל והכי הרבה נפגגעים. פי 1.5 מישראל ופי 6 מהולנד. (שיעור הולכי הרגל הרוגים ביחס למיליון תושבים – 19 בארצות הברית, 12 בישראל, 3 בהולנד).
ההמלצות של פרופ ויקטוריה גילטמן ואחרים שהכינו נייר עבודה לרלב"ד בשנת 2013 ומהווה את המחקר המקיף ביותר שנעשה עד היום לבטיחות אופניים -לא מיושמות. המלצות על מיתון תנועה, צמתים בטוחים יותר, שבילים ועוד. אף אחד אפילו לא טורח להזכיר אותם. בשביל מה ? הרבה יותר קל להאשים את הרוכבים
אף אחד לא טורח גם להזכיר שמשרד התחבורה עצמו מודע בהנחיות אופניים משנת 2009 שתנועה של אופניים וכלים דומים ברחובות ראשיים כמו נמיר או בגין בתל אביב היא מסוכנת – בגלל זה צריך במקומות כאלה שבילי אופניים – שום אמצעי אחר לא באמת מביא בטחון – גם לא קנסות במדרכות או "שימו קסדה ויהיה בסדר" של הרלב"ד.
הטיעון עד שלא יהיו תשתיות – אל תרכבו – לא רציני – לפי טיעון זה – אל תלכו ברגל. יש 2 הולכי רגל שנהרגים בכל שבוע ועוד 10 נפצעים קשה. יש גם רוכבי אופניים שנפגעים – לפי הטיעון הזה – לא יהיו בחיים תשתיות רכיבה – תמיד נחכה למשיח. לפי אותו טיעון צריך גם להשבית את כל המכוניות – שהרי למרות הרשויונות, הרמזורים, השוטרים וכל היתר – המכוניות בעיר קוטלות מעל 300 אנשים בשנה בתאונות ועוד לפחות 1200 בזיהום אוויר (שלא לדבר על מעל 3000 אנשים שמתים באורח חיים יושבני)
הנה כלים פשוטים שיכולים לשפר בטיחות של רוכבי קורקינט
א..שימו קסדה.
ב..תחשבו על הקורקינט בתור גלשן גלים. אל תסמכו על הכידון ליציבות אלא על הרגליים שלכם.
ג. לדעת איך לתכנן מסלול ( להשתמש במפה הציבורית לשבילי אופניים)
ד..להבין איך רוכבים בעיר -איך נכנסים לצומת , מתי מסוכן לשמור על הימין ( המדריך – כיצד להמנע מפגיעת מכונית)
ה. לדרוש תשתיות אופניים ( לא רק שבילים) מראש העיר ומשר התחבורה . אזורי מיתון תנועה, מיתון תנועה כללי, מעברי חצייה מוגבהים, צומת ידידותי לאופניים, ורחוב אופניים..אם אתם לא יודעים מה זה תשתמשו בגוגל.
ו..לא להאמין לטענות כמו "זה יקח המון שנים." (להכיר את המושג – עירוניות טקטית)
ז..רכיבה עם אורות. גם מקדימה, האור צריך להיות גבוה כדי שיראו אותו.
ח. לא תמיד בטוח לשמור על הימין, רשיון נהיגה נותן לכם תחושה מזוייפת של בטחון..
ט..להשתדל להמנע מכבישים ראשיים עם אוטובוסים וכו' ( ראו תכנון מסלול – רוב התאונות שמרחשות הן בצמתים או בכבישים אלה. לעיתים קרובות אפשר להמנע)
י..שמרו על הכלל אל תפתיע ואל תופתע. ועל כלל הזהב בעיר – החזק שומר על החלש.
יא..מעל 25 קמ"ש הסיכון שלכם לפגוע במישהו או להפגע עולה פלאים..זמן התגובה מתארך. לא שווה את התוספת בסיכון. אם אתם רוכבים בשטח שיש בו הולכי רגל – כמו מעבר חציה או שביל משותף – המהירות היא 10 קמ"ש
יב..לפני צומת תמיד מאיטים. אתם מהירים הרבה יותר מהולך רגל. לנהג אין זמן לראות.אתכם. אתם לא תמיד תספיקו לראות את הנהג. בדרך כלל זה לא חכם להיות בימין כשאתם חוצים צומת..לא מבחינים בכם.
יג. רמזור זה לא ערובה לבטחון..יש אנשים שנפגעו מנהגים שעוברים באדום . הסתכלו.לצדדים. תמיד.
יד..כשאתם נוהגים במכונית סעו בזהירות: 30.קמ"ש ברחוב חד ( זה גם החוק ברוב הרחובות האלה בתל אביב), 40 קמ"ש ברחוב מסחרי או מאסף. 50 בראשי . כניסה לצומת במהירות לא יותר מ45 קמ"ש. עקיפת רוכב רק אם יש לך לפחות. מטר אחד מרחק (זה גם החוק ברוב מדינות העולם) מתן זכות קדימה במעברי חצייה.כך תגנו לא רק על רוכבים אלא גם על הולכי רגל וגם תמנעו מפגיעה מאד לא נעימה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מלוכנים פשיסטים רוצים קיסר לסגוד לו.
אבל,
יש מושחתים פשיסטים שרוצים קלפטוקרטיה של גזל הקופה הציבורית ואיפשור העבריינות.
יש פונדמנטליסטים פשיסטים שרוצים שליטה לשם השתלטות על שטחים וכיבוש וטרנספר בשם האל היהודי.
יש אידיאולוגים פשיסטים שרוצים הפיכה ממסדית לשם שליטה ניאו יהודית קפיטליסטית ביריונית.
יש כת משתמשים בפשיזם להשתמטות וסחטנות ובטלנות ובורות.
יש שונאי האחר הפשיסטים שרק רוצים לנקום בקבוצות זהות ופוליטיקה ודתות אחרות.
ויש סתם אספסוף פשיסטי שמוצא בפופוליזם הכוחני מפלט מאי וודאות וקשיי יומיום ופחדים ביטחוניים ואחרים.
(גיבורי על זה נחמד. כרגע אין אפילו מנהיגות).
עצוב וכואב, אבל זו המציאות!
עוד "עיסקה" מופקרת תביא לרציחתם של עוד אזרחים, ולנפילתם של עוד חיילים!
ציטוטים מהעיתונות:
"שלום של אמיצים" היתה סיסמת ההונאה האהובה על יאסר ערפאת שהביאה ליותר מ-1500 "קורבנות שלום".
ב־2011 אחרי לחץ ציבורי כבד ומאורגן, הוחלט לבצע את עסקת שליט: חייל חטוף אחד עבור 1,027 רוצחים, כולל סינוואר, מתכנן שואת שמחת תורה.
כפוי הטובה נועם שליט, אביו של גלעד שליט:
לא ידוע לי שאחד המשוחררים בעיסקת בני, רצח את ברוך מזרחי.
לא אנחנו הרכבנו את רשימת הרוצחים ששוחררו".
"קורבנות השלום" הם נרצחי הפיגועים שבאו בעקבות הסכמי אוסלו.
מאות ממשוחררי עסקת ג'יבריל היוו את עמוד השדרה של המנהיגות של האינתיפדה,
ראש השב"כ לשעבר:
"שחרור האסירים בעסקת ג'יבריל הוא הגורם העיקרי שהוביל לאינתיפאדה הראשונה. המסה של האסירים ששוחררה אז בנתה מנהיגות חדשה קיצונית ואקטיביסטית. זה יחד עם התחושה שהצליחו לכופף את מדינת ישראל".
הרוח הגבית שנתנה ההתנתקות לטרור הפכה לסופת הוריקן קטלנית ששיאה היה במבצע צוק איתן.
תוך חודש מההתנתקות חזר צה"ל לרצועה עקב ירי בלתי פוסק על שדרות. תוך חצי שנה מההתנתקות התחילו לנחות גראדים באשקלון ותוך עשרה חודשים מההתנתקות חטפו את גלעד שליט משטח ישראל, וכתגובה פתח צה"ל במבצע "גשמי קיץ". בהמשך היה מבצע "אלוני בשן", ואחריו מבצע "פרי סחוט" ואחריו במבצע "ענני סתיו".
המסקנה הבלתי נמנעת ממחדל ההתנתקות היא ש
אין כל דרך למנוע את ההחמרה במצב הביטחוני של מדינת ישראל אלא באמצעות שליטה בשטח.
כישלון אמ"ן במתן התרעה על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה נתפס ככישלון הגדול ביותר בתולדות קהילת המודיעין בישראל שעיצב את ההערכות המודיעינית למניעת הפתעה אסטראטגית בעתיד.
ההערכה של אמ"ן, שכונתה "הקונספציה", התבססה על ידיעות ברמה גבוהה שסופקו על ידי מקורות מודיעין שונים.
יש עוד הרבה…
האם באמת העיסקה לשיחרור החטופים תביא לשלום אזורי ועולמי?
עם כל הכאב האיום, וההשתתפות בצערם ובסיבלם הבלתי נתפסים של משפחות החטופים, האם העיסקה תועיל למשפחות החיילים שיפלו או האזרחים שיירצחו בעתיד הקרוב בגלל כניעתנו לאויבינו?