המפלגה האחרונה שניתן לקרוא לה "מפלגת נישה", היא המפלגה הירוקה. זו המפלגה היחידה שמסתכלת באופן הוליסטי על כלל הבעיות שמעסיקות את כל דרי המדינה, היום ובעתיד. היא היחידה שמתעמקת בשורשי הבעיות ובפתרון הראוי להן ולא בפתרון ביניים שיראה טוב לקראת הבחירות הבאות.
מרצ הפכה למפלגת נישה שמתעסקת בעיקר בנושא אחד, כדברי מוסי רז: "הקו שלנו של סיום הכיבוש ושותפות יהודית-ערבית". נושאים אחרים שהתהדרה בהם בעבר, כמו סביבה, נעלמו לחלוטין.
העבודה מציגה עצמה כמפלגה חברתית ומתחמקת מנושאים אחרים שעלולים לפגוע בציפיה שלה למשוך מצביעי ימין.
רק הירוקה, אינה מתחמקת ומחפשת פתרון שורשי לבעיה. במקום לחפש פתרון מדיני או צבאי למלחמות ולריב מה עושים עם פליטים או מהגרי עבודה, שם מבינים אלה מגיעים ממקום של מחסור במזון ובמים, שאותם ניתן לפתור רק בעזרת ניצול משאבים מחושב. בירוקה מבינים שאם לא נעצור את משבר האקלים, נראה כאן מלחמות וגלי פליטים גרועים בהרבה. רק הירוקה מקדמת את הגרין ניו דיל, התכנית הכלכלית המודרנית שנותנת מענה לחוסר צדק חברתי.
הירוקה גם מובילה את המאבק בשחיתות ובקשרי הון-שלטון, מאבק שהוא חלק מרכזי באג'נדה הירוקה. זהו היום הנושא המרכזי בבחירות, אז איך ניתן לטעון שהירוקה לא רלוונטית?
אם מרצ והעבודה יתעקשו לרוץ לבד, הירוקה תאלץ גם היא לרוץ לבד, ואז היא תגרוף 4-6 מנדטים (https://www.zman.co.il/68945/)

ומשם תמשיך ותהפוך לכח מרכזי בפוליטיקה, בדומה למפלגות ירוקות ברחבי העולם. מרצ והעבודה יעלמו ואיתם קולות רבים.
לכן, במקום להאבק על הקולות בכנסת ולהסתכן באבדן קולות, עקב אחוז החסימה, צריך לצאת קודם לפרימריז פתוחים בגוש, שיקבעו את השיבוץ ברשימה ואז לצאת יחד לבחירות בכנסת.

דבר אחד לא יקרה, למרות חלומותיהם כמה אנשים במרצ ובעבודה. הירוקה לא תעלם מהשטח. היא תרוץ, בשאיפה לריצה משותפת, אבל אם לא ישאירו לה ברירה, היא תרוץ בעצמה ותוכיח את כוחה.
התיפיה במרצ שהירוקה לא תרוץ כלל, היא מקוממת ואנטי דמוקרטית. הם כך הם חושבים, שיתנו קודם דוגמה ויפרשו בעצמם. הירוקה הביאה יותר קולות ממרצ למחנ"ד ועוד הרבה היו נוספים, אם מרצ לא היתה מעלימה את הירוקה בקמפיין. מאות אלפי בוחרים רותים ייצוג ירוק בכנסת ולמרצ הקטנה אין שום זכות לדרוש לקחת מהם את הייצוג. בטח, כאשר היא מתעקשת לרוץ לבדה, עם קהל מצביעים דועך של שני מנדטים.