נושא
העדה הדרוזית

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

המהומות באל אקצא לא קורות במקרה ● עיראק תתבע את איראן בגלל ההפרות בתחום המים ● בית משפט במצרים גזר עשר שנות מאסר על חבר פרלמנט לשעבר בגין הברחת עתיקות מהמדינה ● בירת הדרוזים בסוריה סופגת עיצומים מצד המשטר הסורי ונענשת בגלל המחאות ● והשבוע לפני שנתיים, איראן שיגרה לראשונה את הלווין הצבאי שלה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,201 מילים

נוהרים לערבים כל המפלגות מחזרות אחר מועמדים מהמגזר

הבחירות הרביעיות מזה שנתיים מגיעות עם טוויסט בעלילה: פתאום כולם רוצים נציג או נציגה מהמגזר הערבי ● בליכוד שוקלים לשריין מקום, במרצ פרסמו רשימה יהודת-ערבית, ביש עתיד איבדו נכס, ואצל גדעון סער עדיין בוחנים אפשרויות ● אבל עבודת השטח הרצינית ביותר מתבצעת כרגע אצל חולדאי וניסנקורן ● כרגע ישנם לפחות ארבעה מועמדים רציניים ● ביום א', המפלגה עשויה לחשוף את הנבחר

במערכת בחירות הרביעית מזה שנתיים, מתרחשת בזירה הפוליטית תופעה מפתיעה: כל המפלגות מחפשות נציגים בני מיעוטים בישראל, כדי למשוך קולות מצביעים מהחברה הערבית ולכל הפחות להצטייר כמי שאינם גזענים ומדירים.

בליכוד שוקלים למנות נציג מוסלמי ברשימה, וכפי שפורסם בזמן ישראל, מנהל בית הספר לשעבר בטמרה, נביל זועבי, הוא כרגע המועמד המוביל.

ג'ידא רינאווי זועבי (צילום: חשבון הטוויטר של ג'ידא רינאווי זועבי)
ג'ידא רינאווי זועבי (צילום: חשבון הטוויטר של ג'ידא רינאווי זועבי)

מרצ, בינתיים, פרסמה השבוע רשימה של שותפות יהודית-ערבית, עם המועמדת החדשה ג'ידא רינאווי זועבי.

במקביל, מפלגתו של גדעון סער, "תקווה חדשה", מחפשת מועמדת ממגזרי המיעוטים לרשימה, בעדיפות לאישה – בין אם תהיה זו דרוזית או מוסלמית או נוצרית. כמה שמות כבר על הפרק, אך בכוורת של סער הוחלט בשלב זה להמתין.

ב"יש עתיד" איבדו השבוע את אחד הנכסים של המפלגה, אחרי שח"כ ר'דיר כמאל מריח הודיעה כי היא לוקחת פסק זמן מהפוליטיקה. במפלגתו של יאיר לפיד בוחנים את האפשרויות להחלפתה ברשימה.

אבל עבודת החריש העמוקה ביותר בשטח מתבצעת בימים אלה במפלגת "הישראלים" החדשה של רון חולדאי, שם פתחו בשבוע שעבר בחיפושים אחר נציג מוסלמי לרשימה.

ביום שישי האחרון יצא שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, מספר 2 ב"ישראלים", לטיול פוליטי שהחל בדלית אל כרמל, שם נפגש עם פעילים וגם עם ד"ר רמזי חלבי, לשעבר יו"ר ארגון צופן להשתלבות ערבים בתעשיית ההייטק. בפגישה נכח גם קרוב משפחתו, רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית ובעברו עיתונאי בכיר ברשות השידור. ניסנקורן התייעץ איתם באשר למספר שמות אפשריים, כאשר רמזי חלבי עצמו עשוי להיות אחד מהם.

השייח' מוואפק טריף (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
השייח' מוואפק טריף (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

משם יצא ניסנקורן לכפר ג'וליס, לפגישה עם השייח׳ מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, אדם חכם ומנוסה, השומר על קשר הדוק עם ראשי כל המפלגות בארץ. טריף מקפיד לשמור על ניטרליות, אך מציע שמות אפשריים לראשי המפלגות.

לסיום, הגיע ניסקורן לעוספייה ואף שם התייעץ עם פעילים לגבי זהות מועמדים אפשריים.

בשלב זה, ישנם לפחות שלושה מועמדים אפשריים בנוסף לד"ר רמזי חלבי:

  • תא"ל (מיל.) חסון חסון, לשעבר מזכירו הצבאי של נשיא המדינה, אשר שירת במטה לבטחון  לאומי, ופרש בשנת 2017, אחרי 36 שנים בצבא.
  • אל"מ (מיל.) מופיד מרעי, מי שהיה מג"ד חרב, מפקד חטיבת החרמון ומפקד חטיבת עודד וגם כיהן כראש המועצה חורפיש.
  • אל"מ (מיל.) אנואר סעב, אחד ממובילי המחאה נגד חוק יסוד הלאום, וגם הוא שירת כמג"ד חרב, חטיבת עודד ומפקד בכיר בפיקוד העורף.

חלק מהמועמדים מצאו לנכון להציג בפני ניסנקורן תוצאותיו של סקר פוליטי שביקש לקבוע מי מהם מוכר יותר בחברה הערבית ומי מסוגל למשוך יותר קולות. במהלך הימים האחרונים התבצע הסקר, אך למרבה התסכול של יוזם הסקר, הוא לא הצליח להגיע למקום הראשון.

ביום ראשון מתוכנן אירוע מפלגתי של חולדאי עם ניסנקורן ועם מי שייבחר להיות רכש המפלגה כנציג מגזרי המיעוטים.

עוד 390 מילים

בג"ץ מסמן כי הוא בדרך לפסיקה שמרנית בכל הקשור לפסילת חוקי יסוד

אחרי הדיון שקיימו אתמול 11 שופטי בג"ץ, ובהסתמך על מכלול דבריהם של השופטים, ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת ביטול ● למעשה, עולה הרושם כי בית המשפט יצר במו ידיו תקופה שבה מתקיימים דיונים חוקתיים לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקי יסוד, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמ... המשך קריאה

אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות? יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להי... המשך קריאה

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?

יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.

עוד 1,282 מילים ו-2 תגובות

מפלגות רבות הציבו נציגים דרוזיים ברשימותיהן, אך דווקא הרשימה המשותפת סחפה הפעם את העדה ● כמעט בכל היישובים הדרוזיים נרשמה עלייה בתמיכה במשותפת, על רקע ההבטחה של עודה וטיבי להביא לשינוי בחוק הלאום ובתקנות קמיניץ ● ועדיין, מרבית הדרוזים הצביעו לכחול-לבן ● בדיקת זמן ישראל

עוד 624 מילים

"ישראל נעה לימין הקיצוני, ולכן לא נצליח לחסל את חוק הלאום"

הח"כית מיישרת קו עם גנץ, ומצהירה כי תפעל ל"תיקון" חוק הלאום - ולא לביטולו ● היא תוקפת את הרשימה המשותפת על כך שחבריה מתעסקים בפלסטינים ולא בבוחרים שלהם, וחיה בשלום עם העובדה שבכחול לבן אין ח"כים נוצרים או מוסלמים ● "אני נציגה של כל הערבים"

עוד 790 מילים

מחאה בעוספיה: קרוביהם של חללי צה"ל דרוזים נטשו את הטקס המרכזי

מחאה על תמיכתו של השר איוב קרא בחוק הלאום ● קרובי משפחותיהם של חיילי צה"ל דרוזים, שנהרגו בעת מילוי תפקידם, נטשו את טקס הזיכרון המרכזי בעוספיה עם הגעתו של השר איוב קרא

קרובי משפחותיהם של חללי צה"ל דרוזים, ונציגי פורום נכי צה"ל הדרוזים נטשו היום (א') את טקס הזיכרון המרכזי לחללי צה"ל הדרוזים ביישוב עוספיא.

המשפחות השכולות נטשו את הטקס ברגע ששר התקשורת היוצא איוב קרא, שהוזמן להשתתף בטקס, עלה לבמה והחל לנאום. בזמן נאומו נשמעו צעקות בוז וצעקות. זאת, במחאה על כך שקרא, בן העדה הדרוזית, תמך בחוק הלאום.

"הטקס היום היה קשה מאוד ועורר סערת רגשות ביישוב ובקרב בני העדה", אמר ל"זמן ישראל" יו"ר המועצה המקומית עספיא, בהיג' מנצור, "חלק מהאנשים בחרו לא להיות נוכחים בנאומים וחלק קטעו את דבריו של השר. קשה לי לשפוט את המשפחות השכולות. אני לא יכול להעמיד את עצמי במקומן".

לדברי מנצור: "אני רוצה להבהיר חד משמעית: לכל אדם ובוודאי לכל משפחה שכולה הזכות המלאה להתאבל על יקיריו כפי שהוא מוצא לנכון. אני השתתפתי בטקס עד סופו כיוון שחשוב לי לכבד את זכר הנופלים ואת אבלם של יקיריהם".

השר איוב קרא ספד בטקס לחללי מלחמות ישראל הדרוזים, ולאחר מכן דיבר בשמה של ממשלת ישראל על תוכניותיה לשיפור חייהם של בני העדה. "הממשלה יוזמת בימים אלו תוכנית פיתוח עם תקציבים ראויים שיגשרו על הפערים והמצוקות", אמר קרא.

תת-אלוף (במיל') אמל אסעד, שנאם בטקס, אמר: "אני מתבייש שנציג הממשלה לטקס הוא אחד שתמך ללא סייג בחוק המפלה".

עוד 195 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה