נושא
פולין
עצרת בוורשה ב-4 ביוני 2019, לרגל 30 שנה לנפילת הקומוניזם בפולין (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
AP Photo/Czarek Sokolowski

מותר להשוות בפירוק הדמוקרטיה, בית המשפט נפל ראשון

מה קורה כשפוליטיקאים משתלטים על מערכת המשפט? ● פרופ' למשפטים מאוניברסיטת ורשה חווה את התהליך הזה, ובספר חדש שכתב הוא מתאר איך פירקה מפלגת השלטון בפולין את הבלמים במדינה ● על דברי השר אמיר אוחנה הוא אומר: "כששר משפטים נאלץ להדגיש שהוא מסכים עקרונית עם החובה לציית לבית המשפט, זאת אינדיקציה שמשהו פגום" ● פולין, מאחורייך

עוד 1,493 מילים

כל מהלכי ממשלת פולין לפירוק הדמוקרטיה

במכתב פתוח לירוסלב קצ'ינסקי, יו"ר מפלגת השלטון בפולין, מתאר פרופ' ווייצ'ץ' סדורסקי מהלכים שנקטה ממשלת פולין מאז 2015 ושהביאו לריסוק הדמוקרטיה במדינה ● "כל אלה הפכו דמוקרטיה לא מושלמת אבל מתפקדת, לשלטון שבו כל הכוח נמצא בידי אדם אחד - אתה"

הפגנה נגד מדיניות הממשלה בפולין, דצמבר 2015 (צילום: AP Photo/Alik Keplicz)
AP Photo/Alik Keplicz
הפגנה נגד מדיניות הממשלה בפולין, דצמבר 2015

השתלטות על בית המשפט לחוקה ובית המשפט העליון: הממשלה שיתקה את פעילותו של בית המשפט לחוקה והשתלטה עליו. כחלק מכך היא מינתה לנשיאת בית המשפט מועמדת חסר כישורים והתאמה, שפועלת לקדם החלטות שמשרתות את הממשלה. בבית המשפט העליון ביצעה הממשלה "טיהור" על ידי הורדת גיל הפרישה ומינוי שופטים מנאמניה.

הרחבת הסמכויות של שר המשפטים: הממשלה העניקה לשר המשפטים את הסמכות לפעול נגד שופטים שפסיקתם אינה לרוחה, ובכך הכפיפה שופטים רבים לשלטון. שר המשפטים מצדו מפעיל את סמכותו זו, כך שכיום רק חלק מהשופטים מתעקשים להישאר עצמאיים וענייניים.

ביטול עצמאותו של התובע הכללי: הממשלה מיזגה את משרד התובע הכללי לתוך משרד המשפטים, ובכך הביאה למעשה ביטול עצמאותו. בפועל, התביעה הכללית מתנהלת כיום על ידי שר המשפטים, שהוא אדם פוליטי.

ניגודי עניינים: הממשלה ביטלה את הדרישות למקצועיות ולניטרליות במינויים, תוך מינוי מקורבים לעמוד בראש המוסדות והחברות הממשלתיות, לעתים במחיר של תוצאות אסוניות.

שינוי מערכת הבחירות: הממשלה ביטלה את הדרישה לפיה רק שופטים יכולים לעמוד בראש ועדת הבחירות המרכזית, הכפופה לשר הפנים. כחלק מכך הוקם בבית המשפט העליון הרכב שתפקידו להכריע בענייני בחירות, שכולו מורכב מנאמני מפלגת השלטון.

זירוז תהליכי חקיקה: השחתת מנגנוני החקיקה והעברת חוקים במהירות ללא התייעצות עם מומחים.

אופוזיציה תחת התקפה: השחרת ודחיקת האופוזיציה בתקשורת, מידור חברי פרלמנט מדיונים והגבלת זמן הנאומים שלהם לדקה או שתיים.

פיקוח על התרבות והאמנות: כפיית צנזורה על התרבות והאמנות מצד שר התרבות, משום שאינם נאמנים לשלטון, תוך פיטוריהם של מנהלי מוזיאונים, תאטראות ומוסדות אחרים.

יחסי חוץ זה לחלשים: הזנחת יחסי החוץ, בעיקר הפנים אירופים, וחבירה למפלגות יורופוביות המאופיינות בשנאת זרים, בבחירות לפרלמנט האירופי.

לאומנות: כניעה והתרפסות בפני כוחות לאומניים בעלי נטיות פשיסטיות בפולין.

תקשורת תעמולתית: הפיכת הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים לכלי תעמולה המהללים את מפלגת השלטון ומשחירים את האופוזיציה, תוך הפצת שקרים והפיכת האופוזיציה לאויבת האומה.

על בסיס הצהרות והמודל ההונגרי מעריך פרופ' וויצ'ץ' סדורסקי, כי אם מפלגת החוק והצדק תזכה בקדנציה נוספת בבחירות שייערכו באוקטובר, התהליך שבו החלה יימשך ביתר שאת, ויביא לעוד שורה של מהלכי השתלטות. עם אלה הוא מונה:

  • השתלטות גם על המדיה שבבעלות פרטית, בעיקר טלוויזיה ועיתונות מודפסת.
  • מינוי מבקר מדינה נאמן לשלטון.
  • המשך ריכוז הכוח בידי הנשיא, מה שיפגע בסמכויות ראשי ערים גדולות שעדיין אינם מחויבים למפלגת השלטון.
  • השלמת ההשתלטות על מערכת המשפט.
  • חיזוק השליטה הפוליטית על ארגוני חברה אזרחית, כולל באמצעות שליטה במימון שלהם.
  • המשך דחיקת האופוזיציה בפרלמנט.
  • סירוב לציית לפסיקות בית המשפט העליון של האיחוד האירופי שאינן נוחות פוליטית, כלומר, ברקזיט פולני דה פקטו.

מהלכי ממשלת פולין מאז 2015 – מתוך מאמר של ווייצ'ץ' סדורסקי

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 386 מילים

קריסת בית המשפט לחוקה בפולין - צעד אחר צעד

בין סוף 2015 לסוף 2016 אירוע רדף אירוע במתקפה של הממשלה הפולנית על בית המשפט לחוקה ● המערכה התנהלה בשני קווים מקבילים: מאבק על מינוי שופטי בית המשפט, ומאבק על אופני פעילותו ● עד לנצחון הממשלה

הפגנות בפולין (צילום: AP Photo/Alik Keplicz)
AP Photo/Alik Keplicz
אלפי אנשים בוורשה ובערים נוספות בפולין מפגינים נגד המהלכים האחרונים של מפלגת הימין השלטת, שמטרתם להשתלט על בית המשפט העליון, יולי 2018

8 באוקטובר 2015. שבועיים וחצי לפני זכיית מפלגת החוק והצדק בבחירות בפולין נורתה יריית הפתיחה. הבית התחתון של הפרלמנט, שנשלט אז על ידי מפלגת "המצע האזרחי", העביר החלטות על מינוי חמישה שופטים חדשים ל"טריבונל החוקתי", כינויו של בית המשפט לחוקה.

השופטים היו אמורים להחליף שלושה שופטים שכהונתם עמדה להסתיים בתחילת נובמבר, ושני שופטים שכהונתם נועדה להסתיים בדצמבר. אלא שנשיא המדינה אנדז'יי דודה, איש מפלגת החוק והצדק, סירב להשביע את השופטים החדשים כנדרש בחוקה, בטענה שהמינויים אינם חוקיים.

25 באוקטובר 2015. מפלגת החוק והצדק זכתה בבחירות ב-235 מושבים בפרלמנט, שהקנו לה רוב ללא תלות במפלגות אחרות. ב-12 בנובמבר החלה כהונת הפרלמנט החדש.

13 בנובמבר 2015. בישיבתו הראשונה של הפרלמנט, הגישה מפלגת השלטון החדשה תיקון לחוקה, המאפשר לבטל את המינויים שביצעה מפלגת "המצע האזרחי", ולקצר את כהונת נשיא בית המשפט לחוקה.

בתוך שישה ימים בלבד, ב-19 בנובמבר, אישר הפרלמנט את התיקון, אף שלא התקיימו ההתייעצויות והדיונים הנדרשים לאישור תיקון חוקתי. הנשיא דודה חתם בו ביום על התיקון והוא פורסם מיד ברשומות.

25 בנובמבר 2015. שבוע לאחר אישור התיקון לחוקה החליט הפרלמנט על ביטול המינויים הקודמים, וחולל סערה ציבורית. בתוך יממה נפתחה בפייסבוק קבוצת מחאה בשם "הוועדה להגנת הדמוקרטיה", שאליה הצטרפו עשרות אלפי אזרחים. נכון להיום חברים בקבוצה 252 אלף איש.

2 בדצמבר 2015. הפרלמנט מינה חמישה שופטים חדשים, כולם מתומכי מפלגת החוק והצדק. ההחלטה התקבלה למרות שתיקון החוקה שעבר ב-19 בנובמבר עדיין לא נכנס לתוקף.

אנדריי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
אנדז'יי דודה (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

כבר בחצות השביע נשיא פולין, אנדז'יי דודה ארבעה מחמישה השופטים החדשים. בשונה מטקסים דומים בעבר, התקשורת לא הוזמנה לסקר את האירוע. שבוע לאחר מכן הושבע השופט החמישי.

3 בדצמבר 2015. בית המשפט לחוקה, שבגלל המשבר מנה עשרה שופטים ולא 15, דן בעתירות שהגישו חברי פרלמנט נגד מינוי השופטים בפרלמנט הקודם. השופטים אישרו את שלושת המינויים שנועדו להחליף את השופטים שפרשו בנובמבר, אך פסל את שני המינויים הנוספים.

משמעות ההחלטה הייתה אישור למפלגת החוק והצדק למנות שני שופטים בלבד. במפלגה לא אהבו את ההחלטה, ולכן סירבה ראשת הממשלה ביאטה שידלו
להכיר בה ולפרסם אותה, בהתאם להוראות החוקה.

ביאטה שידלו
ביאטה שידלו

9 בדצמבר 2015. בית המשפט החוקתי דן בעתירות נגד התיקון שהעבירה מפלגת החוק והצדק, וקבע כי רוב מרכיבי התיקון אינם חוקתיים. גם הפעם סירבה לשכת ראשת הממשלה לפרסם את הפסיקה ברשומות.

שידלו הודיעה לנשיא בית המשפט אנדריי ז'פלינסקי (Andrzej Rzepliński)
כי הפרסום מושהה, משום שההחלטות ניתנו בהרכבים של חמישה שופטים בלבד. ז'פלינסקי ציין בתגובה כי אי הפרסום מנוגד לחוקה, ולאחר שגורם במפלגה הודיע שהפסיקות יפורסמו, התערב יו"ר מפלגת החוק והצדק ירוסלב קצ'ינסקי אישית, והורה להימנע מכך.

12 בדצמבר 2015. עשרות אלפי אנשים יצאו להפגין נגד הפרלמנט והממשלה ברחובות ורשה וערים נוספות במדינה. בתגובה, דאגה מפלגת החוק והצדק להוציא עשרות אלפים מתומכיה לרחובות ורשה יום לאחר מכן.

14 בדצמבר 2015. התובע המחוזי של ורשה הודיע על פתיחת חקירה בעניין אי פרסום פסק הדין של בית המשפט החוקתי מה-3 בדצמבר. בעקבות ההודעה פרסמה ראשת הממשלה את הפסיקה יומיים לאחר מכן. ב-19 בדצמבר שוב יצאו ההמונים להפגין ברחבי המדינה נגד הממשלה.

24 בדצמבר 2015. בניסיון לשתק את בית המשפט החוקתי, אישרה מפלגת החוק והצדק תיקון חוקתי העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט. התיקון קבע כי בית המשפט יקיים דיונים בהרכבים של 13 שופטים בלבד, וידון בעתירות המוגשות אליו לפי סדר כרונולוגי. בתוך ארבעה ימים חתם הנשיא דודה על התיקון והחוק פורסם מיד ברשומות.

הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))
הפגנות בפולין (צילום: (AP Photo/Alik Keplicz))

9 בינואר 2016. ההמונים שוב יצאו להפגנות נגד הממשלה. יומיים לאחר מכן סירב בית הדין החוקתי לדון בעתירות של גורמי אופוזיציה נגד החלטות הפרלמנט על ביטול המינויים של הפרלמנט הקודם ומינוי השופטים החדשים, בנימוק שהוא מוסמך לדון בחוקים ולא בהחלטות.

9 במארס 2016. בית המשפט החוקתי פסק כי תיקוני החוקה של סוף דצמבר, שעסקו בדרכי התנהלותו, אינם חוקתיים, בין השאר משום שההליך היה חפוז ולא עמד בכללי ההגשה וההתייעצות בפרלמנט.

גם הפעם הודיעו ראשת הממשלה וחבריה למפלגה כי פסק הדין לא יפורסם ברשומות, בטענה שהוא ניתן שלא על פי הכללים שנקבעו בתיקון.

"הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו"

11 במארס 2016. ועדת ונציה של מועצת אירופה, העוסקת במשפט חוקתי, פרסמה גילוי דעת על התיקון העוסק בדרכי פעילותו של בית המשפט החוקתי, וקבעה כי הוא מסכן את שלטון החוק, וגם את המערכת הדמוקרטית כולה בפולין.

"במקום להאיץ את עבודת הטריבונל החוקתי", נכתב בגילוי הדעת, "התיקונים האלה, בייחוד כשהם מצורפים אלה אל אלה, יכולים להוביל להאטה בפעילות הטריבונל ולמנוע ממנו להגן ביעילות על החוקה".

30 ביולי 2016. נשיא פולין חתם על פרק חדש לחוקה העוסק בבית המשפט החוקתי, המעניק בידיו סמכויות נרחבות בתחום מינוי השופטים לבית המשפט. התיקון גם העניק סמכויות לשר המשפטים, לראשת הממשלה ולחלק משופטי בית המשפט – נאמני השלטון – לעכב ולחסום לגמרי פסיקות של בית המשפט.

11 באוגוסט 2016. שופטי בית המשפט לחוקה קבעו בישיבה סגורה שקיימו כי רוב סעיפי החוקה החדשים אינם חוקתיים.

18 באוגוסט 2016. התובע האזורי בקרקוב, הכפוף לשר המשפטים, פרסם הודעה לציבור ולפיה הוא פותח בחקירה פלילית נגד נשיא בית המשפט לחוקה ז'פלינסקי, בשל סירובו לחתום על המינויים שאישר הפרלמנט בדצמבר 2015.

כהונתו של נשיא בית המשפט העליון הופסקה

אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
אנדז'יי רוזפלינסקי (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

ארבעה חודשים לאחר מכן הסתיימה כהונתו של ז'פלינסקי, והוא הוחלף על ידי נציגת מפלגת החירות והצדק יוליה פשואנסקה (Julia Przyłębska).

ווייצ'ץ' סדורסקי (Wojciech Sadurski), פרופ' למשפטים באוניברסיטת סידני ובאוניברסיטת ורשה, שחיבר ספר על התמוטטות החוקה בפולין (Poland's Constitutional Breakdown) אומר כי החל בדצמבר 2016, בית המשפט, שבמצב הרגיל אמור לרסן את החלטות הממשלה והפרלמנט, הפך למאפשר ולעוזר שלהם. "רוב השופטים בבית המשפט, כולל הנשיאה, הם משרתים נרצעים של השלטון. הפרלמנט מינה אנשים ברמה נמוכה במיוחד, העיקר שיהיה נאמנים. המיעוט, שכולל את השופטים הוותיקים, איבד את כוחו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 852 מילים

שגרירת ישראל בוורשה זומנה לשיחת הבהרה

השיחה בעקבות תקיפת שגריר פולין בת"א אתמול ● החשוד בתקיפה נעצר ושוחרר ● רוה"מ פולין: התקיפה נובעת מ"שנאת זרים"

שגריר פולין בישראל, מארק מגיירובסקי (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
יונתן סינדל / פלאש 90
שגריר פולין בישראל, מארק מגיירובסקי

שגרירת ישראל בוורשה זומנה לשיחת הבהרה בעקבות תקיפת השגריר הפולני בישראל אתמול. השגרירה אנה אזארי הסבירה לפולנים שהתקיפה שאירעה אתמול חמורה ונמצאת בחקירת משטרה.

אתמול הותקף בצעקות ויריקות השגריר הפולני מארק מגיירובסקי ליד שגרירות פולין בתל אביב. השגריר הפולני צילם את התוקף והוא נעצר ושוחרר היום. מדובר בתושב הרצליה בן 65 שטען כי לא ידע שמדובר בשגריר. משרד החוץ הביע "זעזוע" מהאירוע והצהיר על מחוייבות לביטחון של אנשי השגרירויות הזרות.

ראש ממשלת פולין מתיאוש מורבייצקי החריף את הטון ואמר כי התקיפה היא על רקע גזעני ונובעת מ"שנאת זרים". התקיפה היא על רקע מתיחות ביחסים עם פולין, כאשר ביום שני דווח על ביטול משלחת ישראלית שהיתה אמורה להגיע לפולין. הנימוק לביטול היה חשש פולני מכך שהישראלים ייבקשו לדון בהשבת רכוש ליהודים שחיו בפולין עד מלחמת העולם השניה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 126 מילים

פולין ביטלה הגעתה של משלחת מדינית מישראל

על רקע הניסיון לקדם את השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה, בוורשה ביטלו פגישה עם המשלחת הישראלית בראשות מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי ● הפולנים מסרו כי ההחלטה נובעת מ"שינוי של הרגע האחרון בהרכב המשלחת הממשלתית" ● בימים האחרונים הפגינו אלפים בוורשה נגד החוק האמריקני על השבת הרכוש שנגזל מהעם היהודי בשואה

הפגנה בפולין נגד הלחץ האמריקני להשבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה (צילום: AP. Czarek Sokolowski)
AP. Czarek Sokolowski
הפגנה בפולין נגד הלחץ האמריקני להשבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
כל הזמן // שבת, 17 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

מחאת פ"ת שוחררתי מהמעצר באחת בלילה

פורסם על ידי ‏‎Rafi Michaeli‎‏ ב- יום שישי, 16 באוגוסט 2019

שוחררתי מהמעצר אתמול (שישי) באחת בלילה. איך אני מרגישה אחרי המעצר? רגיל. ילדתי ארבעה ילדים בלי אפידורל, אז קטן עלי. אבל הם לא נורמלים. ניסו להלביש עלי גם תקיפת שוטר.

הגעתי אולי שתי דקות קודם כדי לעזור לעצורים, הבאתי להם מים, נתתי למישהי להחזיק לי את המגאפון, אני מדברת עם השוטרים שעמדו להיכנס לתחנת המשטרה, אני הרי מכירה אותם, ופתאום נכנסה בי שוטרת כמו פגז מתותח.

מעצרים בפתח תקווה של מפגינים שהתיישבו על הכביש בכניסה למשטרת פ'ת, בעקבות מעצר מוקדם יותר של חבריהם בשכונתו של היועמ'ש מנדלבליט, כולל עו'ד סיגלית קסלר ממובילות המחאה שנעצרה בכניסה לתחנה, 16-8-2019

פורסם על ידי ‏‎Rafi Michaeli‎‏ ב- יום שישי, 16 באוגוסט 2019

לא הבנתי מי נגד מי. רצתה לקחת את המגאפון שלי מהבחורה שהחזיקה אותו. אמרתי לה: "רגע, זה המגאפון שלי, זה לא שלה". מין הון להון, התחילה לגרור אותי.

אמרתי:  "מה את רוצה, מה את מושכת אותי?".

אומרת לי: "את עצורה".

אמרתי:  "על מה אני עצורה?".

אמרה: "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו".

אמרתי לה: "מה?! טוב, זה מעצר לא חוקי, אני עורכת דין, אני מכירה את החוקים, אני יש לי זכות לא לשתף פעולה עם מעצר לא חוקי", ונשכבתי על הכביש. אז הרימו אותי, לקחו אותי.

אמרתי להם: "תיזהרו שאני לא אקבל מכה, כי כל מכה תעלה לכם מאה אלף שקל".

אמרתי גם לשוטרת בדרך: "שתדעי לך, אני הולכת להגיש נגדך תלונה במח"ש. גם על תקיפה, גם על מעצר שווא. אני לא יודעת מאיפה הגעת אלי, אני לא יודעת מה את רוצה ממני, זה מעצר שווא".

שמו לי אזיקים כבר שם. לקחו אותי ככה, כמו שק תפוחי אדמה. שמו אותי בחדר מעצרים על הריצפה. אומרים לי: "קומי, שבי".

אמרתי: "סליחה? אני לא הגעתי לפה מרצוני. אני פה במעצר בלתי חוקי, איזוק בלתי חוקי. ואני אצא מפה רק מרצוני החופשי ועל הרגליים. אתם זרקתם אותי פה שלא מרצוני. תורידו לי את האזיקים אני אתיישב על הספסל. אם לא – לא".

שלוש שעות שכבתי על הריצפה. תאמינו לי? שמתי עליהם פס. אם לא היה רעש הייתי גם נרדמת. עברו מעלי עצירים, לחקירה, לזה, להוא, שוטרים, לא זזתי.

"קומי!", כולם התביישו, מכירים אותי, אומרים לי: "סיגלית, מה?".

אמרתי: "תשמע, אני לא יודעת למה אני פה. אין שום סיבה שאני אהיה פה. אין שום סיבה שאני אהיה עם אזיקים על הידיים. אני לא יודעת מה אתם רוצים. אני מנצלת את זכותי להביע מחאה פאסיבית על מעצר בלתי חוקי".

אז ככה שכבתי על הריצפה. ניסו להפחיד אותי: "יש חיידקים", "היה פה דם", "השתינו".

אמרתי: "אם יקרה לי משהו זה על הראש שלכם".

בסוף, אחרי שלוש שעות, שיחררו לי את האזיקים. ישבתי שם, אמרתי למפקד תחנה: "תגיד, מה זה? מה קורה? מה זה הדבר הזה?".

אמר: "לא, לפני זה יצאתי ואמרתי לכולם שאסור מגאפון".

פורסם על ידי ‏‎Rafi Michaeli‎‏ ב- יום שישי, 16 באוגוסט 2019

אמרתי: "בסדר, אבל אני רק הגעתי, ראית במצלמות. חוץ מזה השוטרת שלקחה לי את המגאפון ואמרה את שמות העצורים, הייתה יכולה לבוא, להגיד 'גיברת, אמרו לך שאסור מגאפון, תסגרי אותו'. אבל אני לא יודעת בכלל במה מדובר, היא באה, לוקחת את המגאפון, מה פה קורה פה?"

אמר: "נו, טוב". שיחררו אותי. חארטה. "אם אנחנו נקרא לך את צריכה לבוא".

הוא רצה להחזיר לי את המגאפון אבל לא היה לו נעים מהשוטרים, אז אמר לי: "תבואי מחר לפני ההפגנה ותיקחי".

אני אומרת לכם: זה הזוי מה שקורה פה. היום זה קורה לנו, תאמינו לי, אנחנו לא אלימים. מחר, תראו מה עושים לאתיופים, תראו מה עושים לערבים. המשטרה חצתה את הקווים – משיקול הדעת לשמור על הסדר הציבורי ובטחון הציבור, שזה קשור לגרעין הקשה של מניעת התפרעות אלימה או חסימת כבישים – לתחום של חופש הביטוי וחופש ההפגנה. בבג"ץ, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה בפירוש שזה תחום לא להם.

מבחינתי מה שקרה עם המשטרה זה רק סייד אפקט – תופעת לוואי של ההתדרדרות הקשה במדרון לעבר דיקטטורה. איך זה קורה? קודם כל חיסול מוסדות דמוקרטיים. המשטרה – כולם אומרים שהיא תופרת תיקים. הפרקליטות – אותו דבר. בית המשפט העליון בתהליך חיסול. כנסת אין. ועדת שרים לחקיקה עושה מה שרוצה. אז מה נשאר, העיתונות? פחחח. יאללה. תבואו להפגנה בערב.

סיגלית קסלר היא בת לניצולי שואה. עולה חדשה. גדלה בשכונת המצוקה מורשה ברמת השרון. עתודאית. ביוכימאית, משנת 2000 עורכת דין. מייצגת הרבה פרו בונו, ממנהיגות מחאת פתח תקווה, מחאה אזרחית עממית המובלת על ידי נשים. אם ל-4, סבתא ל-2. נאמנה לבורא עולם ולמצפון שלה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עכשיו אנחנו מתחילים לראות את מה שתמיד ידענו - מה שעושים לערבים, לשחורים - יעשו גם לנו. פרסמו, כי זה לא יפורסם בערוצים הרשמיים. שם יהיה סיפור אחר, על נודניקים שלא מפרגנים לשוטרים אפילו ... המשך קריאה

עכשיו אנחנו מתחילים לראות את מה שתמיד ידענו – מה שעושים לערבים, לשחורים – יעשו גם לנו. פרסמו, כי זה לא יפורסם בערוצים הרשמיים. שם יהיה סיפור אחר, על נודניקים שלא מפרגנים לשוטרים אפילו לנוח בשישי בערב.

עוד 577 מילים ו-2 תגובות

ברק בפתח תקוה: "זו לא דמוקרטיה, אי אפשר לנהל ככה מדינה"

מאות מפגינים בככר גורן בפ"ת קוראים קריאות מחאה נגד נתניהו, היועמ"ש והמשטרה ● עמיר פרץ: "בהוראה מבלפור מרסקים את הדמוקרטיה" ● ברק: "פתח תקווה זה לא אום אל חיראן" ● איימן עודה לברק: "הסר את מועמדותך" ● טראמפ, על פרשת רשידה טליב: "סבתא שלה הרוויחה, היא לא תצטרך לראות אותה"

שידור חי >> ככר גורן, פתח תקווההמחאה נגד האלימות המשטרתית ובעד חופש הביטוימשדר יוסי שאול

פורסם על ידי ‏צדק חברתי - חדר המצב‏ ב- יום שבת, 17 באוגוסט 2019
עוד 25 עדכונים

שיר אהבה מצולם לאופקים - המותשת, החולית והמאובקת

  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  • אופקים3
  • אופקים1 (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  • אופקים2 (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי

מדי כמה ימים אני נוסעת לאופקים, העיר הגדולה לעשות בה קניות. "סידורים" מה שנקרא. אופקים היא העיר הכי קרובה למושב שלי אי שם במועצה אזורית אשכול – עוטף עזה.

והאמת, אני רק מחפשת תירוצים לנסוע אליה. יש בה משהו באופקים, איזשהו קסם שאני לא יכולה להסביר. קסם שמושך אותי אליה נפשית.

אני יכולה להרחיק עוד טיפה ולהגיע לבאר שבע (או נתיבות) שבה יש הרבה יותר, והכל. באר שבע גדלה וקיבלה נפח רציני בכל תחום – חברתי, תרבותי וקולינרי- גדלה בלי עין הרע לתפארת מדינת הנגב. באמת. וזה כל כך משמח שעיר הבירה הדרומית ממלאה כמעט את כל הפונקציות עבור אזרחית סקרנית, צמאה לתרבות (ואוכל טוב) כמותי. למעט ים. אין בה ים. אבל יש בה ים אפשרויות אחרות.

אני יכולה להרחיק עוד טיפה ולהגיע לבאר שבע (או נתיבות) שבה יש הרבה יותר. אבל בואו נדבר על אופקים, העיירה עם המראה המותש, החולי והמאובק, והניחוח ששייך רק לה

אבל לא בשביל באר שבע הגעתי עד הלום, בואו נדבר על העניין שלשמו התכנסתי חגיגית – אופקים – העיירה בעלת המראה המותש, החולי והמאובק – והניחוח ששייך רק לה.

נכון, לא ניתן להתחמק מזה – התחושה היא אמיתית, תחושה שהזמן עצר בה מלכת. וכל פעם כשאני מוצאת את עצמי כותבת או מספרת על אופקים, במין דוק של עצבות, מיד החברים שלי קופצים ואומרים לי "אוי די, באמת, אופקים מתפתחת למופת, עם תנופת בניה אדירה, יש בה ראש עיר בולדוזר שמתכנן מלא פרויקטים, היא עברה מהפך אדיר, תפסיקי לקונן".

אבל אני, נשמה רומנטית, מקוננת לא מעט, לבי נכמר על העיירה-ספק-עיר הזאת. עיר או עיירה. אני תוהה. מה היא אופקים. היא מסקרנת אותי כל כך. אני יכולה למצוא את עצמי שוהה בה שעות.

רוב מי שמגיע אליה, עושה קניות בסופר, קצת בנק, קופ"ח, פיצוחים, ומיד ממהר חזרה למועצה שלנו. אני נשארת, שוהה עוד קצת. צופה. מחפשת אחר המשהו הזה לחקור, לצפות באנשים, בהתנהלות שלהם. לבדוק אם הם מאושרים. נראה שכן. לנסות להבין את הלך הרוח בה. אולי אמצא אוצר, איזו חנות שטרם גיליתי שיתאפשר לי לקנות בה, ללכת בה לאיבוד, להתרגש.

לבי נכמר על העיירה-ספק-עיר הזאת. עיר או עיירה. אני תוהה. מה היא אופקים. היא מסקרנת אותי כל כך. אני יכולה למצוא את עצמי שוהה בה שעות

לא תמצאו שם ארומה, לא סטימצקי. לא גן סיפור. המון מכולות קטנות. חנויות דחוקות וצפופות ובתוכן נערמים כלי בית, כלי ניקוי, כלי פלסטיק, סירים, מטאטאים, דליים. גומחות קטנות שיש בהן הכל. חנויות פיצוחים ותבלינים, קוקוס בתפזורת, שומשום, קטניות. אגוזים. פפריקה וכמון. והשירות הכי לבבי בעולם. הכי ביתי. הכי נגיש. בלתי אמצעי.

חרדים לצד אתיופים לצד רוסים. דתיים, לצד חילונים, עיר מתוקה, שטופת שמש, לוהטת, מוזנחת מאוד במרכזה. מטופחת יותר ברחובות העוטפים אותה. מרכז ביג אחד מינימליסטי, שאין בו חנות ספרים אחת.

ולמה שוב חנות ספרים? כי חנות ספרים מסמלת עבורי חופש. אפשרויות לצאת למסע חובק עולם גם כשפיזית אין את היכולת. העמקת ידע. ואופציה למתנה שהכי תשמח אותי. אם וכאשר. איך זה שאין באופקים חנות ספרים, בית קפה צוהל, מעוצב ומגניב לשבת בו להתפנק.

חרדים לצד אתיופים לצד רוסים. דתיים, לצד חילונים. עיר מתוקה, שטופת שמש, לוהטת, מוזנחת מאוד במרכזה. מטופחת יותר ברחובות העוטפים. מרכז ביג אחד מינימליסטי, שאין בו חנות ספרים אחת

אני יודעת את התשובה. אבל לא אשיב עליה בקול רם. נכון, יש קצת מסעדות בשרים על האש, יש פלאפל. את המקסיקני, יש את האטליז של מוטי. ושני סופרים גדולים. יש מלא מכולות. וחנויות לכלי בית. ונעליים. שתי חנויות לפיתוח תמונות. חנות לווילונות. ופוקס אחד. וסופרפארם. וחדש! נפתח ללין. ויש גם קולנוע במרכז הצעירים.

והכי הכי יש את גוזלן, גומחה פיצית שיש בה "הכל לילד" כמו שכתוב בשלט – חומרים למלאכת יד. ציוד משרדי, משחקים, צבעים ומכחולים. מין ארטא-קרביץ, אבל הרבה יותר, הרבה הרבה יותר. חוטים. ומדבקות. וניירות. ועפרונות. שם מצאתי ממלכה משלי.

אחר כך קונים במאפיה הצמודה, קצת לחמניות, בורקסים ורוגלך. אחר כך כפכפים, כי אלה שהלכתי איתם בדיוק נקרעו ואני יחפה, עם מצלמה באמצע אופקים. חנות פרחים אחת. כמה מספרות, שלושה בנקים. גורילה אחת. וטיפה גרפיטי. ואני אוהבת אותה, את אופקים. נקשרתי אליה. גם לתושבים. הם לא יודעים.

נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 627 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
ד"ר יעקב רוזנפלד ב-1946 עם חיילי צבא השחרור העממי ששומרים על ביטחונו במהלך מלחמת האזרחים עם הקוומניטנג (צילום: באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה)
באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה
סיפורו של ניצול השואה שהקים את מערכת הרפואה הסינית

"הרופא הענק עם האף הגדול"

ד"ר יעקב רוזנפלד מת ונקבר בישראל מבלי להותיר כאן חותם, אך הוא שינה לעד את פניה של הרפואה הסינית, ושגריר סין עולה לקברו בכל שנה ● "הוא היה רופא וחייל גדול, שהציל חיים רבים במסגרת שירותו בצבא סין" ● בזמן שהסינים משגרים רמזים מאיימים להונג קונג, הם מבקשים להעלות את דמותו על נס, ולהציג פנים אחרות של מדינתם

עוד 815 מילים
צבר מצוי נגוע בכנימה (צילום: באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני))
באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני)

הבננות לא לבד כנימה קטלנית מאיימת להשמיד את הסברסים

דרמה בגבול הצפון: חוקרים ממכון וולקני ייבאו שני מינים של טורפי חרקים שניזונים מהכנימה המזיקה ● אלפי מושיות מקסיקניות כבר שוחררו בגליל, ולאחרונה הצטרפו אליהן נחילי זבובים מקסיקניים ● "אנחנו בעיצומו של התהליך, אז זה קצת כאוטי, אבל יש סיבה לתקווה" ● ובלבנון, שם גם נפגעים שיחי הצבר, מאשימים את ישראל

עוד 886 מילים
אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto

בריאות מי שמנמן של סבתא

פרופ' מארי רודולף (68) הצליחה להפחית את השמנת היתר בקרב ילדים בבריטניה ● אחרי שעלתה לישראל, היא חולמת לעשות כאן את אותו הדבר, בדגש על עזרה לאוכלוסיות מוחלשות ● בין לבין היא מטפלת בנכדים התאומים שלה, ואין שום סיכוי שהיא תיתן להם שוקולד ● ראיון

עוד 1,417 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גֵּירוּשׁ

דווקא אלו שבדרך כלל מתרעמים - ובצדק - נגד השימוש המניפולטיבי המקומם של נתניהו והימין בחרדות השואה, עשו בדיוק את אותו הדבר השבוע במסגרת המאבק בגירושם של העובדת הזרה ובנה ● כאילו אי אפשר יותר להתווכח בישראל על משהו, בלי להגיע תוך דקות לבירקנאו

עוד 1,072 מילים

בעקבות כתב האישום: השר חיים כץ הגיש את התפטרותו

כץ במכתב ההתפטרות: "הניסיון להטיל דופי בניקיון כפי הוא חסר יסוד ונועד לכישלון" ● על אף האישור שניתן לה, חברת הקונגרס טאליב הודיעה כי "ביקור בישראל תחת התנאים שהוצבו נוגד את ערכיי", דרעי: "פרובקציה. שנאתה לישראל גוברת על אהבתה לסבתה"

חיים כץ (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
חיים כץ
עוד 18 עדכונים

חודש לבחירות כיצד הפך נתניהו את עצמו לאימפריה

בזמן שגנץ מותקף על עילגותו ועל האנמיות שבה מתנהל קמפיין כחול-לבן, ראש הממשלה ממשיך להתעלם מרעשי הרקע ולבנות את עצמו כדמות גדולה מהחיים ● אבל בכיר בליכוד מדווח על דאגה אמיתית במפלגת השלטון: "המצב כרגע מבחינתנו לא טוב" ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
בנימין נתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 954 מילים
מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ ואהוד ברק, ארכיון (צילום: Yossi Zeliger/FLASH90)
Yossi Zeliger/FLASH90
ההסבר המפתיע לשוויון ההיסטורי בין הימין לשמאל:

הישראלים "נולדים ימניים" - אבל מתים שמאלנים

הדמוגרף סרג'יו דה לה-פרגולה מסביר את היציבות ביחסי הכוחות של הגושים הגדולים בבחירות בישראל מאז שנות ה-70: "הישראלים ש'נולדים ימניים' מתקדמים, מתבססים ונעשים שמאלנים יותר - וזה מתקזז עם הילודה הגבוהה בציבור הימני ועם העלייה הימנית" ● ראיון

עוד 1,196 מילים ו-1 תגובות

"אם בית החולים הדסה היה חברה בורסאית, בחיים לא הייתי משקיעה בו"

מעקב זמן ישראל חברת דירקטוריון לשעבר בנשות הדסה: "אם זמן ישראל היה מצטט אותי בתחקיר על ביה"ח, ייתכן שהיה מגיע למסקנות הרבה יותר נחרצות" ● "אולי פעמוני האזהרה יתחילו לצלצל סוף סוף"

זאב רוטשטיין (צילום: by Hadas Parush/Flash90)
by Hadas Parush/Flash90
זאב רוטשטיין
עוד 946 מילים

מתים מבדידות

1 מכל 5 מתאבדים בישראל הוא קשיש ● ההערכות הן שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה, מאחר שרבים מהמקרים מוגדרים כתאונות או כ"מוות טבעי" ● "רוב המתאבדים הם גברים, כי היכולת שלהם ליצור קשרים ולבקש עזרה נמוכה יותר" ● למרות שהממשלה כבר אימצה תוכנית, הטיפול בתופעה לוקה בחסר

התאבדויות של קשישים (צילום: iStock)
iStock

1 מכל 5 מתאבדים בישראל הוא קשיש ● ההערכות הן שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה, מאחר שרבים מהמקרים מוגדרים כתאונות או כ"מוות טבעי" ● "רוב המתאבדים הם גברים, כי היכולת שלהם ליצור קשרים ולבקש עזרה נמוכה יותר" ● למרות שהממשלה כבר אימצה תוכנית, הטיפול בתופעה לוקה בחסר

עוד 1,233 מילים

כניסתן למדינה של שתי חברות הקונגרס האמריקאי לישראל תאסר

סקר חדשות 13 וקמיל פוקס: הליכוד וכחול לבן היו מקבלות 31 מנדטים כל אחת. מפלגת ימינה 12 מנדטים, ישראל ביתנו 11, הרשימה המשותפת 9 מנדטים, המחנה הדמוקרטי 8 מנדטים, ויהדות התורה 7 מנדטים ● דרעי החליט לאסור את כניסתן של חברות הקונגרס האנטי-ישראליות לארץ: "מדובר במי שמנצלות את הבמה המרכזית ביותר לתמיכה בארגוני bds הקוראים לחרם נגד ישראל" ● במפה השמאלית זועמים על ההחלטה

טראמפ ונתניהו (צילום: צילום: יעל רוטמן)
צילום: יעל רוטמן
טראמפ ונתניהו
עוד 34 עדכונים
סגירה