נושא
גירושים

כבודו לא מבין מהחיים שלו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה למשפט המשמורת המפורסם של וודי אלן ומיה פארו ב-1993, שנחתם בניסיונו הכושל של השופט לקבוע מהי אבהות

עוד 1,663 מילים

גוף של האו"ם דורש מישראל לראשונה תשובות בנושא משפטי אזרחי

פרסום ראשון באופן חריג, מועצת זכויות האדם של האו"ם פנתה לרשויות הישראליות בדרישה לתשובות הנוגעות להתעללות לכאורה באישה בעלת אזרחות ישראלית וזרה במסגרת הליך גירושים ● ככל הידוע זו פעם ראשונה שנפתח הליך הנוגע ליחס של בתי המשפט בישראל לאזרחי ישראל

עוד 1,107 מילים ו-1 תגובות

"בפעם הראשונה מישהו הגיע לשפר את שירותי הדת"

מתן כהנא קרא תיגר על הממסד הדתי והוביל רפורמות פורצות דרך ● הוא מינה נשים למועצות, אבל נכשל במינוי רבנים ● ארבע דמויות מובילות מהאגף הליברלי של הציבור הדתי אומרות לזמן ישראל כי כהנא, שעשוי לא לחזור למשרד הדתות אחרי הבחירות, פספס הזדמנות היסטורית לנער את המשרד הרדום ● אבל הם מכירים גם בהישגיו: "אני נותן לו צל"ש – את הצל"ש הכי גדול"

עוד 2,867 מילים ו-1 תגובות
אילוסטרציה. איור: אבי כץ

ממזרים חסרי אבות

"זה תמיד הטריד אותה שבתעודת הזהות שלה כתוב 'אב לא ידוע'": אמיר נאבק במשך שנים כדי שיוכר כאביה של בתו גילי – ניצח בבית המשפט אבל המדינה ערערה ומנעה את הרישום ● עשרות ילדים מוגדרים מדי שנה כ"ממזרים" בעקבות "חוק 300 הימים" שכובל אותם לעתים לגברים אלימים ולסרבני גט

עוד 1,696 מילים

מסורבת, מסורבת, מסורבת

יותר גברים זוכים לשאת אישה שנייה באמצעות היתר מיוחד ממספר סרבני הגט שבית הדין הרבני שולח למאסר ● נשים רבות מרגישות חסרות אונים מול גברים סרבנים ובתי דין אטומים – וגם כששני בני הזוג מעוניינים להתגרש הרבנות מקשה עליהם: "אני עגונה על ידי המדינה, לא על ידי בעלי" ● הרפורמה שהבטיחה "ממשלת השינוי" תקועה והסטטוס קוו נשאר כפי שנקבע לפני 75 שנה

עוד 2,635 מילים ו-1 תגובות

"אבא, זה נכון שאתה אדם רע?"

לרשויות המקומיות, שירותי הרווחה ולמערכת המשפטית אין את הכלים להתמודד עם הסתה מצד אחד ההורים, שעשויה להביא לניתוק קשר מוחלט ● ארגוני נשים טוענים ש"ניכור הורי" הוא כלי אסטרטגי שמכסה על התנהגות אלימה, מנגד נטען כי גם נשים סובלות מהתופעה ● במקרה הטוב מופנות המשפחות לטיפול אצל גורמים פרטיים: "זה סיוט כי אני ממש מזהה שינויים בהתנהגות הילדה שלי"

עוד 1,467 מילים ו-1 תגובות

הקהילות היהודיות לא מסייעות לקורבנות התעללות במשפחה

אחת מכל ארבע נשים בארצות הברית חווה התעללות במהלך חייה, אך בקרב קבוצות רבות בקהילה היהודית התפיסה הרווחת היא ש"אצלנו זה לא קורה" ● דוח חדש של ארגון הנשים היהודיות JWI מצביע על כך שהסיוע והתמיכה הניתנים בקהילות היהודיות לקורבנות הם חלקיים ולא מספקים ● "הקהילה היהודית מאכזבת את השורדות ואת ילדיהן בכך שהיא לא מתמקדת בצרכים שלהם"

עוד 1,372 מילים

"בזמן משבר, אנשים נאחזים בקיים, ומתגרשים פחות"

אפקט הקורונה בית הדין הרבני לא לבד: 2020 הביאה איתה, לראשונה אחרי שנים, ירידה גם במספר תיקי הגירושים שנפתחו בבית המשפט ● הפתעה? זהו, שלא ממש ● מומחים מסבירים שהמשבר, המצוקה והחרדה מקפיאים רבים בבית, למרות ובגלל הקשיים ● "פתאום לא פשוט להיות בקשר עם המאהבת, ובת הזוג נעשית יותר קרובה" ● החדשות מהעתיד: "אחרי המגפה הכל יתפוצץ ויהיה מבול של גירושים"

עוד 1,951 מילים

אפקט הקורונה האישה החדשה של אבא חוששת שאדביק אותה

"המעברים בין ההורים שלי קשים מהרגיל, כי הם צריכים להיפגש" ● "אני נאלץ להיות בבית עם בן הזוג של אמא, ואני לא סובל אותו והוא גורם לי להרגיש לא טוב" ● הסדרי המשמורת משתבשים, החיכוך בין ההורים גדל, והקושי הכלכלי גובר ● ילדי זוגות גרושים מדווחים על מתח ומצוקה בעקבות משבר הקורונה ● כך אפשר להקל עליהם

עוד 1,218 מילים

אלימות הבעל אינה עילה לגירושים ותשלום הכתובה

פרסום ראשון בית המשפט הרשיע בעל באלימות כלפי אשתו וגזר עליו עבודות שירות ● בבית הדין הרבני פירשו את האירוע באופן אחר ופטרו את הבעל מתשלום הכתובה ● ״לא התקיים אירוע אלים שפגע באישה פיזית, מאחר שאותה קופסה שנזרקה לעברה כלל לא פגעה בה״

בית הדין הרבני האזורי בירושלים פסק באוגוסט האחרון כי מעשי אלימות של בעל כלפי אישתו אינם מהווים הצדקה לחייבו בגירושים ובתשלום הכתובה, וזאת למרות שהבעל הורשע בבית המשפט בביצוע העבירה.

מדובר בתביעת גירושים שהגישה אישה באמצעות משרד עו"ד אורית דרור הראל ועו"ד טלי ברמן. הבעל הסכים להתגרש ולהעניק גט לאשתו מרצונו החופשי, אך מנע ממנה את תשלום הכתובה.

פסק הדין מתאר את אירועי האלימות שהתרחשו "זמן קצר אחרי הולדת הבן". האירוע מתואר כ"ויכוח בין הצדדים, שבמהלכו הבעל זרק לעבר האישה קופסה של כדורים והתבטא בביטוי שגרם לאישה חרדה: 'על מעשה שעשית, אני צריך לחפור בשבילך בור'. כתוצאה מהאירוע הזה האישה עזבה את הבית ויותר לא חזרה".

לאחר שהאישה יצאה מהבית הבעל שבר חפצים בבית ואף נפצע מכך, ובעקבות האירוע הזה התנהל נגדו הליך פלילי, והוא נשפט לעבודות שירות.

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים, בעקבות רצח של שתי נשים בדצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים, בעקבות רצח של שתי נשים בדצמבר 2018 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

ואולם, בניגוד לעמדת בית המשפט האזרחי, שהרשיע את הבעל במעשי אלימות, נקט בית הדין הרבני גישה אחרת כלפי הבעל האלים, ובפסק הדין הוא הטיל על האישה את האחריות לגירושים ולפירוק הבית:

"בנידון זה לא התקיים אירוע אלים שפגע באישה פיזית, מאחר שאותה קופסה שנזרקה לעברה כלל לא פגעה בה, וגם דבריו אודות הבור, התפרשו אצלה באופן מאיים, כשהבעל טען שלא זו הייתה כוונתו… לא ניתן לחייב בגירושין על יסוד אמירה כזו מצד עצמה".

על שבירת החפצים בבית לאחר שאישה עזבה את הבית, כתב בית הדין הרבני:

"התנהלות משובשת זו של הבעל ביטאה צער עמוק על עזיבת אשתו את הבית, הגם שנעשתה בדרך שלילית, עדיין אינה מבטאת מציאות שהבעל אינו רוצה את אשתו, אלא שהאישה היא זו שעשתה מעשים המבטאים שאינה רוצה את בעלה, ומעשים אלו הביאו אותה לתביעת גירושין לאחר מספר חודשים. בנסיבות אלו המסקנה היא שאין לחייב את הבעל בתשלום הכתובה".

בית הדין ביסס את ההחלטה על עדותה של האישה במשטרה מיום 18.08.2017, יומיים לפני שעזבה את הבית, וציין כי בעבר הבעל "לא נהג אליה באלימות ולא איים עליה".

הפסיקה של בית הדין הרבני, שאינה עולה בקנה אחד עם עמדת המדינה, לא פחות ממדאיגה. בעוד הדין האזרחי לא מגלה כל סבלנות כלפי אלימות במשפחה, ולראייה ההרשעה של הבעל ועבודות השרות שנגזרו עליו, בית הדין הרבני אינו רואה זאת בחומרה.

יוליה מלינובסקי (צילום: Hadas Parush/Flash90)
יוליה מלינובסקי (צילום: Hadas Parush/Flash90)

לטענתה של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), פסק הדין המדובר הוא רק דוגמה למערכת השיפוט הלא מאוזנת של בית הדין הרבני ביחס לנשים.

"מי ששולט היום במערכת בתי הדין הרבניים הם קומץ של גורמים קיצוניים ביהדות, ללא כל נציגות לנשים, זרמים ליברליים והציונות הדתית. כדי לשנות את השיטה צריך לעשות שינוי מלמעלה, ולשנות את הרכב הגוף שבוחר את נציגי מועצת הרבנות הראשית. המועצה היא זו שקובעת את המדיניות של הדיינים. שינוי בהרכב הגוף הבוחר יביא, לדעתי, לשינוי במדיניות ואני מתכוונת לקדם את הנושא בכנסת הנוכחית".

עוד 412 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה