נושא
המשרד לענייני מודיעין

האקזיט הפוליטי של אלי אבידר

בקואליציה המתקיימת על חודו של קול, כל ח"כ מלך ● מחשש שאבידר יצביע נגד התקציב ויפרק את הממשלה, בנט הצמיד לו את מזכיר הממשלה שלום שלמה ● שלמה תפר דיל, לפיד לחץ, אבידר קיבל ג'וב, וליברמן יקבל עוד ח"כ נורווגי ● העיקר שאבידר יהיה שר לענייני כלום, אחרי שתקף את הממשלה הקודמת על התיקים המיותרים ● פרשנות

עוד 479 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 26 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

221 חולים מונשמים - המספר הגבוה ביותר בגל הנוכחי

בנט לפני המראתו לניו יורק: "זו הזדמנות לספר את הסיפור שלנו" ● ראש הממשלה ייפגש בשולי עצרת האו"ם עם מזכ"ל הארגון אנטוניו גוטרש ועם שרים מאיחוד האמירויות ומבחריין ● לפיד נפגש בחודש שעבר בעמאן עם מלך ירדן עבדאללה ● מספר חולי הקורונה במצב קשה ירד ל-694

עוד 23 עדכונים

חג סוכות והשאיפה לחופש ממלכים, אלים ומעמידי פנים

בחג סוכות אמור היה עם ישראל לשוב לכנען, חצי שנה לאחר היציאה ממצרים. בשל חטא העגל נענש העם והם התעכבו במדבר עוד 40 שנים. האם הם בנו סוכות ולא השתמשו באוהלים שיותר מותאמים לחיים במדבר?

ייתכן שגם מנהג בניית הסוכות מקורו בחג כנעני, בדומה למנהגי ראש השנה ופורים שהושפעו מחגיהם של הבבלים והפרסים. עם ישראל הושפע משכניו במנהגי החגים וגם באמונה. ממש לא עם לבדד ישכון.

ייתכן שגם מנהג בניית הסוכות מקורו בחג כנעני, בדומה למנהגי ראש השנה ופורים שהושפעו מחגי הבבלים והפרסים. עם ישראל הושפע משכניו במנהגי החגים וגם באמונה. ממש לא עם לבדד ישכון

ישראל קנוהל מדבר על דמותו של משה כמנהיג רב-תרבותי. קנוהל טוען שפרעה אחנתון הוא אבי המהפכה המונותאיסטית, האמונה באל היחיד, עוד לפני משה, אבל פרעה אחנתון לא הצליח להשריש את האמונה באל האחד כפי שעשה אחריו משה.

על פי ישראל קנוהל, משה הוא המנהיג שנקרא במקורות המצריים אוסרסיפ-אירסו, שמוצאו על פי  המקורות המצריים היה בכנען. אוסרסיפ-אירסו ניסה לתפוס את השלטון במצרים אחרי מות המלכה תאוסרת, אלמנתו של פרעה סתי.

קנוהל משער שהמלכה תאוסרת ששלטה במצרים כשלוש שנים בלבד היא בת-פרעה המוזכרת בתורה. אוסרסיפ-אירסו-משה גורש על ידי פרעה סת-נ-חת' בשנת 1186 לפנה"ס, שאותה קנוהל רואה כשנת יציאת מצרים, כשתפס את השלטון במצרים וקטע את שושלת השליטים הפרעונים ה-19, שהאחרונה שבהם היתה המלכה תאוסרת ואולי לזמן קצר אחריה גם אוסרסיפ-אירסו.

סיפור יציאת מצרים על פי קנוהל שונה מאוד מהמסופר בתורה ובהגדה ועל פיו משה ונאמניו הלווים היו למעשה פליטי חרב שגורשו ממצרים על ידי השליט החדש פרעה סת-נ-חת' לפני שהנחילו את תורת משה מהר סיני לעם ישראל. קנוהל כותב שהשם "אל" היה שמו של ראש פנתיאון האלים הכנעני ופירוש השם "ישראל" הוא "ישלוט אל ראש הפנתיאון הכנעני". באופן די מוזר מדינת ישראל קרויה על שם ראש פנתיאון האלים הכנעני אל.

קנוהל כותב שהשם "אל" היה שמו של ראש פנתיאון האלים הכנעני ופירוש השם "ישראל" הוא "ישלוט אל ראש הפנתיאון הכנעני". באופן די מוזר מדינת ישראל קרויה על שם ראש פנתיאון האלים הכנעני אל

אל המדבר המדייני Yahweh

על פי האיסלאם, אוסרסיפ-אירסו-משה, הוא גם הנביא מוסא, הוביל את העם למלחמה נגד המלך פרעה, שנתפס על ידם כמלך רע שלא האמין באל היחיד הגדול והקנאי. המאבק של משה, הנביא מוסא, במלך פרעה היה לא רק תיאולוגי אלא היה גם בעל סממנים של מאבק חברתי עממי. התורה מספרת על כך שמשה הרג מצרי שהתעמר בעבדים וברח למדבר שם פגש בנביא יתרו. זה מעיד אולי על מאבק עממי בשלטון המלוכני וגם על מקור האל Yahweh. הנביא מוסא, משה, הקדים את המהפכה הצרפתית והקומוניסטית באלפי שנים כשנאבק בשלטון מלך עריץ בן אלים כמנהיג פשוטי העם, מעמד העובדים\עבדים.

אוסרסיפ-אירסו-משה-מוסא נכשל בניסיונו לתפוס את השלטון במצרים וגורש על ידי פרעה סת-נ-חת'. הכשלון של משה במצרים במאבקו בפרעה הוא כנראה הגרעין ההיסטורי לסיפור יציאת מצרים, למתן תורתו לעם ישראל בהר סיני וליצירת המסורות המונותאיסטיות הגדולות, היהדות, הנצרות והאסלאם.

ומה המקור לאמונה הקנאית של משה באל היחיד הגדול והנורא, אל המדבר, ששמו בתורה נכתב יהוה אבל שמו נהגה כנראה יה-ווה (Yahweh)? על פי התורה, האל Yahweh נחלץ לעזרתו של משה במאבקו במלך פרעה ואח"כ סייע לו להימלט מצבא פרעה וטיבע בים את מרכבותיו.

גם בתורה לא נאמר שהמלך פרעה נהרג בקרב ומתוארת ההימלטות של משה מפני פרעה למדבר. על פי התורה, האמונה באל המדבר המדייני הגדול והנורא, Yahweh, הובאה למצרים על ידי משה במהלך מאבקו בפרעה ואחר כך לעם ישראל.

מה מקור האמונה הקנאית של משה באל היחיד הגדול והנורא, אל המדבר, ששמו בתורה נכתב יהוה אבל נהגה כנראה יה-ווה (Yahweh)? על פי התורה, האל Yahweh נחלץ לעזרת משה במאבקו בפרעה

האם המאבק של משה במלך-אל פרעה נבע גם מקנאות דתית, המתנגדת לפולחן אישיות של מלכים, שראו עצמם במצרים הקדומה ולאחר מכן גם באימפריה הרומית כאלים המתחרים במעמד של האל האחד?

ההתנגדות לפולחן אישיות של מלכים–קיסרים-אלים היה מוטיב מרכזי של היהדות, שהביא כאלף שנים מאוחר יותר להתנגשות התרבותית בין היהודים לרומאים. היהודים לא קיבלו את מעמד האלים שלקחו לעצמם הקיסרים הרומיים, וההתנגשות ותוצאותיה ההרסניות ליהודה היתה כנראה בלתי נמנעת.

המאבק התיאולוגי הזה שנראה מרחוק כפילוסופי ואקדמי, משקף כנראה מאבק תרבויות ומעמדות שהיה חריף עד מוות. ברומא העתיקה המעמדות החברתיים היו מושרשים. למשל עבדים, ועוד יותר גרוע, שבויי מלחמה, היו בעלי מעמד חברתי כל כך נמוך שהושלכו למאכל לחיות טרף או לחרבם של גלדיאטורים רצחניים. מותם בקולוסיאום של רומא של מאות אלפי עבדים ושבויי מלחמה מול קהל מריע לגיבורים הרומיים מתועד על ידי ההיסטוריונים והיה חלק מהמשחקים ומפולחן הקיסרים-אלים הרומיים.

מחנה ההשמדה לשבויי מלחמה ועבדים בבירת האימפריה הרומית קשה לעיכול גם כיום, כשמבקרים בקולוסיאום ורואים ושומעים הסברים מפורטים והמחשה בסרטים של טבח האדם שהתקיים שם במשך מאות שנים בפסטיבלים שערכו הקיסרים הרומיים.

השאיפה לחופש ממלכים, אלים ומעמידי פנים

אז אל מי אנחנו מתפללים? לראש פנתיאון האלים הכנעני אל או ל-Yahweh, אל המדבר המדייני? בשני המקרים אלה אלים זרים, ואולי טוב שננעלו כל שערי שמיים מיום שנחרב בית המקדש, כפי שאמרה אמא שלום בתלמוד הבבלי ועכשיו אנחנו חופשיים מאלים קנאים?

אז אל מי אנחנו מתפללים? לראש פנתיאון האלים הכנעני אל, או ל-Yahweh, אל המדבר המדייני? בשני המקרים אלים זרים. ואולי טוב שננעלו שערי שמיים מיום שנחרב בית המקדש, כדברי אמא שלום בתלמוד הבבלי

מאבק העם במלך פרעה ושיחרורם על ידי אוסרסיפ-אירסו-משה-הנביא מוסא, הוא ליבו של סיפור יציאת מצרים, ששמר את התקוה בשנות הגלות הארוכה לשוב ולחיות כעם חופשי בציון. בחג הסוכות היה אמור העם לשוב לארץ ישראל, הגשמה קדומה וראשונה של שיבת ציון.

סיפור יציאת מצרים והמאבק לחופש של העבדים השפיע גם בזמן מרד בר-כוכבא בכובשים הרומאים. על פי המסורת ההחלטה לצאת למרד התקבלה בערב סדר פסח על ידי רבי עקיבא.

מאבקו של משה ועם ישראל לחופש נתן השראה גם למאבק השחורים בארה"ב נגד הדיכוי והאפליה שמהם סבלו במשך מאות שנים. קיים איזה חוט מקשר בין השאיפה לחופש ושחרור מהשעבוד למלך פרעה במצרים, שנמשך במאבקי חופש אחרים.

חלק מהמאבקים לחופש הושפעו גם מקנאות דתית, שמקורה אולי באמונה באל  Yahweh שגילה אוסרסיפ-אירסו-משה-הנביא מוסא במדיין.

עקרון החופש והשיוויון החברתי משחרר משלטון מלכים ודיקטטורים אחרים מצד אחד ומשלטון האלים ומאמיניהם הקנאים מצד שני. כדאי להשאיר מאחור את אלה וגם את אלה, כי במהלך ההיסטוריה היה שלטונם עקוב מדם.

עקרון החופש והשיוויון החברתי משחרר משלטון מלכים ודיקטטורים אחרים מצד אחד, ומשלטון האלים ומאמיניהם הקנאים מצד שני. כדאי להשאיר מאחור את אלה וגם את אלה, כי במהלך ההיסטוריה היה שלטונם עקוב מדם

בכלל לא בטוח שכדאי לצפות לבואו של משיח קנאי שיחזיר אותנו אלפי שנים לאחור, למדינת הלכה כמו שעשו חכמי הדת באיראן. כדאי ללמוד מניסיונם המר של עמים אחרים ועדיף להשתחרר גם משליטתם של מעמידי פנים, שחושבים שכל שערי שמיים ננעלו משנחרב בית המקדש ולכן לקחו את השליטה לידיהם כדי להיות עם חופשי בארצנו.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,026 מילים ו-1 תגובות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

מי שיגיע עד הסוף ירצה לבכות מרוב תוחלת

אחד השירים האהובים של אלתרמן כמעט נעלם כליל, אחרי שלא הופיע בספרי השירה שראו אור כשהמשורר עוד היה חי ● רק באמצע שנות השמונים יצא השיר באוסף שירי המשורר וכך התגלגל לידיו של יוני רכטר, כשעבד על אלבום עם יוסי בנאי ● "רציתי לחן מאוד פשוט, ועבר לי בראש תאודוראקיס", מספר רכטר, "הרגשתי שאני שט על מין מנגינה שפורצת ממני והיא נורא פשוטה. וככה השיר נולד"

עוד 959 מילים

למקרה שפיספסת

מיוחד הפרידה מבן האלמוות היא בשורה ליוון החדשה

שום דבר לא היה מובן מאליו ברגע הזה: פמיניסטית לוחמת זכויות אדם שהייתה לנשיאת הרפובליקה מקריאה הספד בקול שבור מעט, בכנסייה הגדולה של אתונה, בהלווייה שאורגנה על ידי המפלגה הקומוניסטית ● ובחוץ, מאות אלפים עומדים בדממה ומוחים דמעה ● במותו, כמו בחייו, מיקיס תאודוראקיס ממשיך להטביע חותם עמוק על מולדתו ● אבירמה גולן מביאה את סיפורו המופלא של היוצר, האידאליסט, הפטריוט, "הפרח שנבט בזיכרוננו הבוגר"

עוד 5,290 מילים ו-5 תגובות

איראן הפכה רשמית לחברה בארגון שנגחאי ● המפלגה האסלאמיסטית במרוקו התרסקה בבחירות האחרונות ● אסד מגביר את המתקפה נגד הטייקונים במדינה ● הפרלמנט הכוויתי מתכוון להסדיר את מעמדם של חסרי האזרחות ● ולפני 41 שנה פרצה אחת המלחמות הארוכות והעקובות מדם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,231 מילים ו-1 תגובות

מעצמת החדשות (והכזב)

לא יודע אם שמתם לב, אבל ישראל 2021 היא מדינת חדשות. לכל מקום שאתה פונה אליו, אתה נתקל בחדשות, לרוב בחדשות כזב, "פייק ניוז", אבל גם בחדשות אמיתיות. ישראל הפכה למעצמת חדשות ויראלית, וירטואלית, חיה, ממשית ועצבנית.

החדשות נמצאות בכל מקום ואתר, תרתי משמע: ברשתות החברתיות השונות, באתרי החדשות הידועים יותר והידועים פחות ואף הקיקיוניים וגם – ברדיו ובטלוויזיה. 24 שעות רצופות של חדשות בכל מקום אפשרי.

החדשות נמצאות בכל מקום ואתר, תרתי משמע: ברשתות החברתיות השונות, באתרי החדשות הידועים יותר והידועים פחות ואף הקיקיוניים וגם – ברדיו ובטלוויזיה. 24 שעות רצופות של חדשות בכל מקום אפשרי

ובטלוויזיה, שלושה ערוצים מרכזיים – כאן 11 קשת 12, רשת 13 – משדרים חדשות החל בשעות הצוהריים. קשת 12 ורשת 13 מקדימים את כאן 11 ומתחילים את המרתון האין־סופי כבר בשעה שלוש בצוהריים.

וכך אתה יושב המון מול מרקע הטלוויזיה, מורט לעצמך שערות ושואל את עצמך מה חטאת שאתה צריך לצפות בכל כך הרבה חדשות החוזרות על עצמן בשלושה ערוצים שונים.

שלוש עם… ארבע עם… חמש עם… שש עם…

זה מתחיל בשלוש עם עֹפר חדד/אלמוג בוקר, עובר למהדורה מוקדמת בארבע עם אורן וייגנפלד/שדרן מזדמן, ממשיך לחמש עם רפי רשף/אמנון לוי/שרון ואורי ואז שש עם עודד בן־עמי/שדרן מזדמן/חדשות 11. בשבע תוכנית אקטואליה פיננסית כלשהי (השם לא חשוב/תוכנית חיסכון/חיות כיס) ובה צופים בכל מיני כתבים אוכלים ומשמינים או בודקים מאכלים לא מעניינים, ואז המהדורה המרכזית שנמשכת כשעה וחצי. ובערב – חדשות הלילה.

יוצא שמשעה שלוש בצוהריים עד תשע וחצי בערב הצופה בטלוויזיה צופה ברציפות אך ורק בחדשות משולבות באוקיינוס בלתי פוסק של פרסומות ממוחזרות שמשגעות את העין ואת האוזן ובעיקר את המוח (וכן, פרסומות תמצאו גם בערוץ הציבורי, אם כי בתדירות נמוכה יותר).

חדשות ועוד חדשות, חדשות על גבי חדשות, ערֵמות בלתי פוסקות של חדשות, והדבר היחיד ששונה בהן הוא שם המגיש שלהן. פעם זה עֹפר חדד, פעם זו עמליה דואק, פעם זה אורן וייגנפלד, פעם זה ירון אברהם ופעם זו אלמז מנגיסטו; פעם זה אלמוג בוקר, פעם זה שרון גל ופעם זה אמנון לוי. וכן הלאה וכן הלאה להוסיף על זה נוּכָלה.

חדשות ועוד חדשות, חדשות על גבי חדשות, ערֵמות בלתי פוסקות של חדשות, והדבר היחיד ששונה בהן הוא שם המגיש שלהן. פעם זה עֹפר חדד, פעם זו עמליה דואק, פעם זה אורן וייגנפלד ופעם זו אלמז מנגיסטו

והרי החדשות… החוזרות על עצמן

והחדשות עצמן? אלה חוזרות על עצמן, ממוחזרות, הרבה מהן הן בגדר רכילות זולה וצהובה ואם לא רכילות אז רק חדשות רעות – זה נרצח, זה אנס, זה חטף וזה נהרג. ועוד לא התחלתי לדבר על מעגלי החדשות הבלתי נגמרים סביב נגיף הקורונה – כמעט תמיד מראיינים באותם מעגלים את כל ה"לשעברים" הלא רלוונטיים שלא יכולים לענות על שום שאלה רלוונטית. אז למה לראיין אותם?!

והצופה? הצופה מתענה ומענה את נפשו.  עייפות פיזית, גופנית ונפשית.

אולי די? אולי מספיק עם זה? אולי תרגיעו עם הגודש האין־סופי הזה של החדשות?

בעבר הלא רחוק ממש הייתה מהדורת חדשות בחמש בערב (ערב חדש/חמש עם רפי רשף), בשש בערב ואז בשמונה מהדורה מרכזית בת חצי שעה עד שעה. ובלילה מהדורת חדשות קצרה לסיכום היום. שפיות. נורמליות.

היום נדמה שלכל מגיש/עיתונאי – ובמיוחד לחדשים והצעירים שבהם – נתנו מהדורת חדשות משלו. במה שונה מהדורת עֹפר חדד ממהדורת אורן וייגנפלד? במה שונה מהדורת עֹפר חדד ממהדורת ירון אברהם? כאמור, בשום דבר, רק בשם המגיש!

מה הצופה מבין מכך? שהחדשות עצמן ממש לא חשובות, חשוב רק מי שמגיש אותן, חשוב רק לספק עבודה למגישים, לכמה שיותר מגישים. ואני שואל: למי זה חשוב ולמה?

מה הצופה מבין מכך? שהחדשות עצמן ממש לא חשובות, חשוב רק מי שמגיש אותן, חשוב רק לספק עבודה למגישים, לכמה שיותר מגישים. ואני שואל: למי זה חשוב ולמה?

אז אם גם עליכם נמאסו החדשות הבלתי פוסקות, עשו כמוני: עִברו להאזין למוזיקה. האזינו למוזיקה האהובה עליכם, התנתקו מהחדשות המעיקות והמעייפות. הנפש שלכם תאמר לכם תודה.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 590 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עלה ושוט והסתכל עד מה יפה היא התבל

מולי שפירא הפיק את ערב שירי משוררים השלישי של גל"צ ב-1980, והקדיש את כולו לשירי תל אביב ● משה וילנסקי, שהיה המתחרה של שפירא בקול ישראל, בדיוק אושפז באיכילוב ● שפירא הציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה: "אם תעמוד על הרגליים, אני מבטיח לארגן לך ערב שלא היה כמותו" ● התוצאה: "דצמבר", אחד השירים האהובים של נתן אלתרמן, בביצוע בלתי נשכח של דפנה ארמוני ומזי כהן

עוד 1,180 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

החול יזכיר

הרע: חומר שחור נפלט לחופי ישראל ביומיים האחרונים. הפעם כנראה מדובר בפחם ולא בזפת - אבל זו עוד תזכורת כמה הים שלנו רגיש לזיהומים ● הטוב: ארגון הבריאות העולמי עדכן את התקנים לזיהום אוויר, ומזכיר שגם בלי קשר למשבר האקלים - צמצום פליטות יציל מליונים מתחלואה ומוות ● והטיפ: חנות חדשה שמוכיחה כי הדרך ל-zero waste קצרה משחשבנו

עוד 563 מילים

בציבור הפלסטיני גוברת הביקורת כלפי יו"ר הרשות בטענה לשיתוף פעולה עם ישראל ● המצוד אחר האסירים הנמלטים מכלא גלבוע אולי כבר הסתיים, אבל שאלת הירושה של עבאס צפה מחדש ● בין לבין גובר הניכור שבין הרחוב הפלסטיני להנהגה ● פרשנות

עוד 714 מילים

אבו מאזן באו"ם: "לישראל יש שנה לסגת לשטחי 67"

בישראל מגיבים לדברי אבו מאזן: לפי צבי האוזר, נתניהו אשם ש"שיתף פעולה עם הרש"פ", בליכוד טוענים ש"הממשלה נותנת לו לגיטימציה" ● הפגנה בשייח' גראח, מפגינים נעצרו בשל הנפת דגלי פלסטין ● מנצור עבאס צוטט כאומר: "הממשלה על פרשת דרכים. היא לא מקיימת הבטחות, לא לחינם חשבתי שעדיף ללכת עם ממשלת ימין" ● יפעת שאשא ביטון: "לפרסם את ההסכם עם פייזר"

עוד 32 עדכונים

ישראל ניתקה את הקשר בין עסקת שבויים לשיקום עזה

ביום הכיפורים האחרון חמאס עצר מספר פעילי ג'יהאד אסלאמי במטרה לשמור על השקט ● על פי פרסומים בכלי תקשורת ערביים – ישראל נסוגה מהדרישה לכרוך את שיקום עזה בעסקת שבויים ● אך עד שלחמאס לא יהיה מה להפסיד – אי אפשר יהיה באמת להגיע להבנות ארוכות טווח ● פרשנות

עוד 750 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

העצבות כמו כוס היא ובה יין מר מענבי הנשמה

"אני לא קורא לזה להיט" אומר מיקי גבריאלוב, שהלחין את השיר לבקשת אריק אינשטיין, "אלא שיר שיש בו אמירה חזקה מאוד, שמדברת לרבים" ● השיר העצוב של חלפי, שנכתב לראשונה ב-1935, הפך מיידית לאחד השירים האהובים והמושמעים ● הוא גם בין הראשונים בארץ להשתמש בסאמפלר ● גבריאלוב ויוני רכטר מספרים על העבודה עם אינשטיין ואיך התמודדו עם הרגש העז של השיר

עטיפת האלבום "אוהב להיות בבית" של אריק אינשטיין ומיקי גבריאלוב, 1986
עוד 1,769 מילים

הפארסה האמריקאית רחוקה מלהסתיים

בזמן שהמשטר החדש באיראן מנסה למשוך זמן כדי להגיע להישגים נוספים – צרפת מעמידה את יחסיה עם הבית הלבן במבחן ● הצי האמריקאי הקים כוח מיוחד במפרץ הפרסי – אך הוא לא מסוגל להתמודד עם האיום הגרעיני באיראן ● ההשתלטות הפרוגרסיבית בקונגרס מחייבת את בנט לבחון מחדש את היחסים עם יהדות ארה"ב ● פרשנות

עוד 1,057 מילים ו-1 תגובות

שר המשפטים החל לקדם השבוע הצעת חוק המבקשת להרחיב את סמכויות החיפוש המשטרתי על מנת "לסייע במאבק בפשיעה בחברה הערבית" ● מסגור החוק כאילו הוא מיועד כלפי מגזר אחד הופך אותו לבעייתי ומזיק ● ובאותה מידה הוא גם הופך אותו לכללי ומסוכן ● דווקא סער, שמקדם במקביל חקיקה לחיזוק את זכויותיהם של חשודים, עלול לסלול את הדרך לפגיעה מהותית בזכויות האזרח ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

בנט: "מי שניסו לאתגר את המחויבות האמריקאית לביטחון ישראל - קיבלו תשובה ניצחת"

משרד החינוך הודיע שעובדי הוראה ללא תו ירוק לא יוכנסו לבתי הספר ולגנים ולא יקבלו שכר ● ליברמן אמר שהוא תומך ביוזמה, שלפיה, מי שלא יתחסן ולא ייבדק - יקבל דמי אבטלה בעיכוב ● קבינט המומחים קורא להגביל התקהלויות בחללים סגורים ל-300 איש - תחת התו הירוק ● ועדת מומחים, שהקים מנכ"ל משרד הבריאות, תקבע האם יש צורך להגדיל את מספר מכשירי האקמו

עוד 41 עדכונים

"המידע על תופעות הלוואי נאסף, אבל לא בשקיפות"

בדיקת זמן ישראל משרד הבריאות וקופות החולים אוספים מידע מפורט ממיליוני אנשים על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה בשמונה ערוצים שונים, כולל דיווח מקצועי של הצוותים הרפואיים וסקרים נוספים ● אז מדוע רווחת התחושה שאחרי החיסון השלישי לא בוצע מעקב אחר תופעות הלוואי? ● אולי בשל היעדר אחידות בסקרים של הקופות - ואולי בגלל חוסר השקיפות הכללי שמאפיין את משרד הבריאות

עוד 2,361 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה