המשק צמח בקצב גבוה ברבעון הראשון של 2019, בעיקר הודות לגידול חריג בייבוא כלי רכב. המשק צמח ברבעון הראשון ב-5.2% לעומת התוצר המקומי הגולמי ברבעון הקודם. קצב הצמיחה גדל משמעותית ביחס לרבעון הרביעי של אשתקד, אז הצמיחה הסתכמה ב-3.9%.
כאמור, הגידול בקצב הצמיחה מיוחס לשינוי של הממשלה בזיכוי המס הירוק על רכלי רכב, באופן שגרם להתייקרות שלהם ב-1 לאפריל, (תחילת הרבעון השני). כתוצאה מכך היבואנים הקדימו את יבוא כלי הרכב לרבעון הראשון, ומכאן הקפיצה בתוצר, (המסים על מכוניות הם חלק מהתוצר).
ההוצאה על כלי רכב ברבעון הראשון קפצה בשיעור חריג של 600% בחישוב שנתי ו-63% בחישוב רבעוני והיא זו שהביא למרכיב הבולט בצמיחה: עליה של 7.6% בהוצאה לצריכה פרטית. תרומה נוספת לצמיחה היתה לעליה של כ-5% בייצוא סחורות ושירותים (בניכוי יהולמים וסטארט-אפים).
עם זאת, נתוני הצמיחה שפורסמו היום חלקיים, ואומדן שלם יותר לרבעון הראשון צפוי להתפרסם באמצע יוני. הלמ"ס מציינים כי הקפיצה ביבוא הרכב ייצרה רעש סטטיסטי ולכן האומדן הבא עשוי להיות נמוך יותר.
בשבועות האחרונים פורסמו מספר כתבות על "קרן העושר" הישראלית כאן, כאן, וכאן, שאמורה לקבל את היטלי המס מחברות הגז לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. מסתבר שסכום ההיטלים נמוך משמעותית מהתחזיות הראשונות, ונמוך לאין שיעור מהתחזיות של ראש הממשלה דאז, נתניהו בדבר מאות מיליארדי שקלים שיזרמו לקרן העושר.
אכן מדובר בסכומי עתק. סך מכירות הגז והקונדנסט משדה הגז תמר בשנים 2013-2020 (כולל) הגיע לכ-13.6 מיליארד דולר, והרווח התפעולי לפני ההיטל (מס ששינסקי), הסתכם בכ-11 מיליארד דולר. למרות רווחי עתק אלו, היטל רווחי יתר מהגז עדיין לא שולם למדינה.
סך מכירות הגז והקונדנסט משדה הגז תמר בשנים 2013-2020 הגיע לכ-13.6 מיליארד דולר, והרווח התפעולי הסתכם בכ-11 מיליארד דולר. למרות רווחי עתק אלו, היטל רווחי היתר מהגז עדיין לא שולם למדינה
"לפי נתוני רשות המיסים שפורסמו באותו היום, עד סוף יוני 2021, נגבו 741 מיליון שקל בלבד בהיטלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע – היטלים שמיועדים לקרן העושר. הסכום נמוך בהרבה מהתחזיות הראשונות, ולפי תחזית הרשות, רק בשנה הבאה יצטברו בקרן יותר ממיליארד שקל חלוטים – הרף להפעלת קרן העושר…..הקרן עוד לא התחילה לפעול, ואין לה מנכ"ל או מועצת השקעות".
אפשר לזהות מספר סיבות לכך שההכנסות לקרן העושר היו נמוכות בהרבה מהתחזיות הראשונות. אחת מהן היא התנהלות החברות, שהצליחו לעכב את תשלומי המס בשל מחלוקות עם רשות המסים באשר לשומות המס של החברות. לפי החוק הנוכחי, המס מועבר רק כשמסתיימים כל ההליכים בין רשות המסים לחברות, והליך זה עשוי להימשך שנים.
סיבה נוספת שנמסרה היא שחלק גדול מהירידה בהכנסות לקרן העושר נובעת מירידה משמעותית (לכאורה) במחיר הגז לחברת החשמל. לפי אלו המציינים סיבה זו, חברת החשמל שילמה בחוזה המקורי שלה בערך 6.5 דולר ליחידת חום, ואילו כיום המחיר לחברת החשמל הוא כ-4.5 דולר ליחידת חום. אם יורד מחיר הגז בצורה משמעותית, גם הרווחים העודפים יורדים.
אולם הדברים אינם תואמים את המציאות, ואלו שאומרים זאת מכשילים ביודעין או שלא ביודעין את הציבור. בשנים הרלוונטיות, 2013–2020 מחיר הגז לחברת החשמל לא ירד אלא עלה בצורה משמעותית.
הדברים אינם תואמים את המציאות, ואלו שאומרים זאת מכשילים ביודעין או שלא ביודעין את הציבור. בשנים הרלוונטיות, 2013–2020 מחיר הגז לחברת החשמל לא ירד אלא עלה בצורה משמעותית
בדצמבר 2013 חברת החשמל שלמה 5.43 דולר ליחידת חום, ובתחילת ינואר 2020 המחיר לחברת החשמל עמד על 6.35 דולר ליחידת חום.
בנוסף, מחיר הגז לחברת החשמל אינו הנתון הרלוונטי שכן חברת החשמל אינה משלמת את היטל רווחי יתר בו מדובר.
לפי דוחות ישראמקו, (ישראמקו, בהבדל מדלק קידוחים, מקבלת הכנסות רק מתמר, לכן הדוחות הכספיים שלה משקפים טוב יותר את ההכנסות והרווחים ממאגר תמר) – מחיר הגז הממוצע מתמר היה 5.69 דולר ליחידת גז ב-2013, 5.52 דולר ב-2015, 5.53 דולר ב-2019. מחיר הגז אמנם ירד ל-5.14 דולר ליחידת גז ב-2020, אך זו ירידה שאינה משנה מהותית את המצב.
הנקודה החשובה יותר, בהתייחס לשנים 2013–2020 היא שכמויות הגז שנמכרו גדלו ב-70% בתקופה זו, והאמירו מ-6.9BCM ב-2013 לכ-12BCM ב-2020, וכתוצאה מכך המכירות עלו והרווחים של חברות הגז נסקו.
נשאלת השאלה, האם מניפולציות או דברים אובייקטיביים הביאו לכך שההכנסות ל"קרן העושר" נמוכות בהרבה מהתחזיות שהיו מלכתחילה?
היטל רווחי יתר תלוי ברווח (מכירות פחות הוצאות מוכרות).
מועד התחלת התשלומים בגין ההיטל תלוי ביחס בין המכירות המצטברות להשקעות שהוצאו לחיפושים ולפיתוח שדה הגז. במקרה של תמר, כאשר המכירות המצטברות מגיעות לפי 2 מהיקף ההשקעות.
הנקודה החשובה יותר, בהתייחס לשנים 2013–2020 היא שכמויות הגז שנמכרו גדלו ב-70% בתקופה זו, והאמירו מ-6.9BCM ב-2013 לכ-12BCM ב-2020, וכתוצאה מכך המכירות עלו והרווחים של חברות הגז נסקו
עם היקף המכירות קשה לשחק, אבל קל יחסית – ולתאגידי הגז יש אינטרס עצום בכך – לעשות מניפולציות בהיקף ההוצאות וההשקעות. ואין גורם ממשלתי שיכול ורוצה לבקר ולפקח על היקף ההוצאות וההשקעות.
לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, תשע"א-2011 (חוק ששינסקי) כפי שתוקן במהלך השנים, התשלומים בגין היטל רווחי יתר ברמתם הראשונה היו אמורים להתחיל ארבע שנים אחרי תחילת ההפקה, וכאשר המכירות יגיעו ל-9.1 מיליארד דולר (4.55 X 2 X).
היקף המכירות המצטבר משדה הגז תמר עבר את הסף הזה במהלך 2018. סך מכירות תמר עד סוף 2018 הגיע לכ-10 מיליארד דולר, כלומר כבר ב-2018 היינו צריכים לראות ולקבל את תשלומי ההיטל ל"קרן העושר".
הסף לתשלומי היטל רווחי יתר ברמתם הגבוהה, הוא מכירות של 12.74 מיליארד דולר (4.55 X 2.8 X ). היקף המכירות משדה הגז תמר עבר את הסף הזה במהלך 2020.
נראה שהבעיה אינה רק מניפולציות של הנתונים מצד תאגידי הגז, אלא, ובעיקר חוק שכתוב גרוע, ושהתוספות והתיקונים אליו רק הרעו את המצב. החוק מלא בפרצות, נוסחת החישוב של ההיטל לא ברורה, משאירה מקום לתכנוני מס משמעותיים, ומספקת לשותפות תשואה פנומנלית לפני שהן ישלמו את ההיטל.
היטל רווחי יתר היה אמור להגבות כעבור 4 שנים וכשהמכירות יגיעו ל-9.1 מיליארד דולר. היקף המכירות מתמר עבר זאת ב-2018. סף היטל רווחי-יתר ברמתם הגבוהה: 12.74 מיליארד דולר. היקף המכירות מתמר עבר אותו ב-2020
בשנים הבאות, נתח היצור הפרטי צפוי לגדול משמעותית בגלל הרפורמה, ובעקבותיה ירדו מחיר הגז הממוצע וההכנסות מתמר. בנוסף, כפי שהעריך אריאל פז סוויצקי, מנהל המחקר לשעבר בלובי 99, התקבולים של מאגר תמר עלולים לרדת גם בגלל הסטה של חוזים ועסקות למאגרים אחרים.
אני חושש שיעברו עוד שנים רבות עד שנראה, אם נראה בכלל, סכומי כסף מהותיים בקרן העושר.
לכן, יש לתקן ולפשט את החוק בהקדם כך שיאמר בו:
• עבור כל מאגר גז, היטל רווחי יתר יחושב מ"הרווח התפעולי", המוגדר כהכנסות בניכוי הוצאות מוכרות ותשלומי תמלוגים לממשלה (אך לא כולל תמלוגים ותמלוגי על וכו' לצדדים אחרים) ולא כולל הוצאות מימון.
• מועד תשלום ההיטל יהיה עד ה-31 למרץ, בשנה שאחרי שנת המס הרלוונטית. במקרה של השגות על גובה התשלום, ההיטל ישולם במועדו לפי הרווח המדווח בדוחות הכספיים של החברה ושיעור ההיטל הרלוונטי, והתאמות והשגות יתבררו לאחר מכן בבתי המשפט.
• היטל רווחי יתר במאגר תמר יחול משנת המס 2021, ובכל שנה שאחריה, ויהיה בשיעור של 50% מ"הרווח התפעולי".
• היטל רווחי יתר במאגר לוויתן ובמאגרים אחרים יתחיל להיות משולם כאשר היחס בין ההכנסות המצטברות ממכירות גז ונפט לבין הוצאות ההקמה, המחושבות עד מועד התחלת ההפקה המסחרית – יהיה 1.5. גובה ההיטל יהיה לפי הפרמטרים המוגדרים כיום בחוק בשינויים הבאים: 30% מהרווח כאשר מקדם ההיטל הוא בגובה 1.5, ויעלה בהדרגה ל-50% כאשר מקדם ההיטל יעלה לגובה 2 או יותר.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
גורמים אמריקנים בכירים מעריכים כי איראן לא תשוב עד סוף החודש לשיחות הגרעין בוינה והשיחות עשויות להתחדש בספטמבר. הנשיא החדש אברהים ראיסי צפוי לנקוט מדיניות נוקשה בשיחות הגרעין, אולם גם הוא מבין שהדרך להחלמתה של איראן מהמשבר הכלכלי היא להביא להסרת הסנקציות. צפוי משא ומתן מייגע בוינה באווירה משברית.
מיטב מומחי המודיעין בישראל ובמערב עקבו בעניין רב אחרי נאומו של אברהים ראיסי בטקס ההשבעה שלו לנשיא החדש בפרלמנט האיראני ב-5 באוגוסט.
ראיסי השמרן, המכונה "התליין מטהרן", מקורב מאוד למנהיג העליון עלי ח'מינאי וייתכן שאף יהפוך ליורשו, ח'מינאי דאג לסלק מהדרך כל מועמד בעל סיכויים בבחירות האחרונות לנשיאות באיראן וסלל את דרכו של ראיסי לנשיאות.
ראיסי השמרן, המכונה "התליין מטהרן", מקורב מאוד למנהיג העליון עלי ח'מינאי וייתכן שאף יהפוך ליורשו, ח'מינאי דאג לסלק מהדרך כל מועמד בעל סיכויים בבחירות האחרונות לנשיאות באיראן וסלל את דרכו של ראיסי לנשיאות
ראיסי הוא זה שאמור להוציא לפועל את מדיניותו של המנהיג העליון בנושא הגרעין האיראני. המנהיג העליון ח'מינאי הורה לעצור את שיחות הגרעין בוינה לאחר 5 סבבים של שיחות כדי לאפשר לראיסי להיכנס לתפקידו כנשיא ולנהל את המשא ומתן מול המעצמות באופן שיהיה מקובל עליו.
מבחינתם של ח'מינאי וראיסי, הנשיא הקודם חסן רוחאני ניהל משא ומתן כושל מול המעצמות בשיחות הגרעין בוינה. ראיסי אמור למנות צוות חדש למשא ומתן. הרכב הצוות יעיד בין היתר על הכוונות של המשטר האיראני בנושא הסכם הגרעין.
לכן היה חשוב מאוד למומחי המודיעין בישראל ובמערב לנתח את נאומו של ראיסי כדי לנסות ולהבין את המגמות של משטר האיאתולות בנושא שיחות הגרעין בשבועות הקרובים.
נאומו של ראיסי
נשיא איראן אברהים ראיסי התחייב בנאום ההשבעה שלו כנשיא לתמוך בכל "תוכנית דיפלומטית" לפתרון סוגיית הסנקציות המוטלות על איראן. ההודעה הזו פירושה חזרה לשיחות הגרעין בוינה. ראיסי הודיע גם כי ידו מושטת לשלום לכל מדינות האזור, במיוחד למדינות השכנות לאיראן, תוך שהוא מתעלם לגמרי ממדינת ישראל.
ראיסי הוא זה שאמור להוציא לפועל את מדיניות המנהיג העליון ח'מינאי בנושא הגרעין. ח'מינאי הורה לעצור את שיחות הגרעין בוינה לאחר 5 סבבים כדי לאפשר לראיסי לנהל מטעמו את המו"מ עם המעצמות
אולם הנשיא החדש חזר בנאומו על השקרים המסורתיים של איראן, הוא אמר כי "תוכנית הגרעין היא תוכנית של שלום", וכי המשטר האיראני אוסר על שימוש בנשק גרעיני על פי פסק הלכה (פתווא) של המנהיג העליון ח'מינאי. "אין לנשק הזה מקום באסטרטגיה הגרעינית שלנו" טען ראיסי.
ברור שהדברים האלה סותרים את כל ההערכות במערכות המודיעין של ישראל ומדינות המערב וגם את התוכניות הסודיות שהמוסד הישראלי גנב מארכיון הגרעין בטהרן המוכיחות כי איראן עוסקת בתוכנית צבאית לייצור נשק גרעיני.
גורמי מודיעין בישראל אומרים שראיסי דבק במדיניות של המנהיג העליון ח'מינאי הנקראת " השלב השני של המהפכה", דהיינו יצוא המהפכה הח'ומיינסטית לרחבי המזה"ת וחיזוק מעמדה האזורי של איראן.
ארה"ב הגיבה על נאומו של ראיסי והאיצה באיראן לחזור במהירות לשולחן המשא ומתן בוינה כדי להחיות את הסכם הגרעין.
מתי יתחדשו שיחות הגרעין בוינה?
אברהים ראיסי מתחיל את הכהונה בת 4 השנים שלו באווירה של משבר עם ישראל ומדינות המערב, על רקע ההתקפות האיראניות על כמה אוניות זרות במפרץ הפרסי. זהו הנושא הראשון שהוא יצטרך לטפל בו, כולל אפשרות לפעולת עונשין צבאית נגד איראן.
ראיסי מתחיל את כהונת 4 השנים באווירת משבר עם ישראל והמערב, על רקע ההתקפות האיראניות על אוניות זרות במפרץ הפרסי. זה הנושא הראשון שיצטרך לטפל בו, כולל אפשרות לפעולת עונשין צבאית נגד איראן
הכוונות של ראיסי בנושא גורל הסכם הגרעין יתבררו בשבועות הקרובים, אחרי שיורכב הצוות החדש למשא ומתן בוינה. גורמים אמריקנים בכירים מעריכים שהוא ינקוט בקו נוקשה. איראן הגבירה באחרונה, לקראת כניסתו של ראיסי לתפקיד, את הפעילות התוקפנית שלה וגם נקטה קו נוקשה בשיחות הגרעין בוינה.
להערכת הגורמים האמריקנים, הנשיא ראיסי ימרוט את עצביו של ממשל ביידן ולא ימהר לחזור החודש לשיחות הגרעין בוינה. יתכן שהדבר יקרה בחודש הבא.
איראן האיצה את קצב העשרת האורניום באמצעות צנטרפוגות מתקדמות. היא מייצרת גם אורניום מתכתי, שהוא שלב הכרחי בדרך ליצור פצצה גרעינית. העשרת האורניום היא לרמה של יותר מ-60 אחוזים, ולדברי שר הביטחון גנץ בתוך 10 שבועות תהיה בידיה הכמות המספקת של אורניום מועשר כדי לייצר פצצה גרעינית. איראן מתקרבת להיות "מדינת סף גרעינית" שיכולה בתוך זמן קצר מרגע קבלת ההחלטה על ידי המנהיג העליון ח'מינאי, להפוך למדינה בעלת נשק גרעיני.
בינתיים, היא ממשיכה באמצעות המליציות שלה בעיראק לתקוף מטרות של הצבא האמריקני ואת מתחם שגרירות ארה"ב בבגדאד, והיא גם הודיעה על הפסקת המגעים עם ארה"ב על עסקת חילופי שבויים בין 2 המדינות.
השלב הבא של אברהים ראיסי הוא "מדיניות של עימות ונקיטת עמדות נוקשות יותר" בהתאם לרוח "משמרות המהפכה". להערכת ההנהגה באיראן, ממשל ביידן הוא חלש והוא איננו מעוניין להיגרר לעימות חדש במזה"ת וכי ככל שאיראן תאיץ את הקצב להגיע לפצצת גרעין, כך יצליח המשטר האיראני לסחוט יותר ויתורים מממשל ביידן ולכופף אותו, מכיוון שלממשל יש עדיפויות אחרות כמו הטיפול בבעיות הפנים של ארה"ב.
איראן האיצה את קצב העשרת האורניום ליותר מ-60% והיא מייצרת אורניום מתכתי, שלב הכרחי בדרך לפצצה גרעינית. לדברי גנץ, תוך 10 שבועות תהיה בידיה כמות מספקת של אורניום מועשר לייצור פצצה גרעינית
לכן, כשיתחדש המשא ומתן בוינה, הדבר יעשה בעוד איראן נוקטת במקביל פעילות צבאית נוקשה במזרח התיכון ומאיצה את תהליך העשרת האורניום. הכל כדי ליצור תחושה של חירום ולחץ כדי לקפל את ארה"ב מעמדותיה בנושא הגרעין, האיראנים מצטיינים במשא ומתן ואלופים במדיניות של "הליכה על הסף" כדי להשיג את מבוקשם.
איראן החלה ביצוא כמויות גדולות של נפט לסין כדי לעקוף את משטר הסנקציות. אם המשא ומתן בוינה יקרוס, הנשיא ביידן יצטרך להחליט מה יעלה בגורל הסנקציות. אחת האפשרויות היא להטיל סנקציות על מכירת נפט איראני לסין.
אברהים ראיסי יודע היטב כי לא יוכל להוציא את איראן ממצוקתה הכלכלית ללא הסרת הסנקציות שהוטלו עליה לאחר היציאה של ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018 על פי החלטה של הנשיא טראמפ.
כדי להביא להסרת הסנקציות, הנשיא ראיסי יהיה חייב לחזור לשיחות הגרעין בוינה ולחדש את המשא ומתן עם המעצמות.
הבעיות הכלכליות באיראן ומגפת הקורונה הם שני האתגרים הראשיים בראש סדר העדיפות של הנשיא ראיסי.
ראיסי אמור כאמור להתרכז בנושאים הכלכליים. המדינה במצב קשה. כ-80 אחוזים מהתושבים חיים מתחת לקו העוני, מרבית המפעלים סגורים בגלל שחיתות וניהול כושל ושיעור האבטלה של הדור הצעיר הוא גבוה. מרבית הצעירים רוצם להגר מן המדינה לחו"ל. על פי נתוני הבנק העולמי איראן מפסידה יותר מ-50 מיליארד דולר בשנה בגלל הגירת אקדמאים לחו"ל.
ראיסי אמור כאמור להתרכז בנושאים הכלכליים. המדינה במצב קשה. כ-80 אחוזים מהתושבים חיים מתחת לקו העוני, מרבית המפעלים סגורים בגלל שחיתות וניהול כושל ושיעור האבטלה של הדור הצעיר הוא גבוה
ראיסי יצטרך גם לטפל במגפת הקורונה במדינה, המגפה מתפשטת ועד כה מתו ממנה 340 אלף איש.
המשטר האיראני מזלזל באזרחיו ואיננו מייבא חיסונים נגד הקורונה. רק 3 אחוזים מהאוכלוסיה באיראן מחוסנים באופן מלא מפני הקורונה, בעוד שמדינות אחרות בעולם כבר חיסנו כ-60 אחוזים מן האוכלוסיה.
בעיה נוספת שמסעירה כעת את איראן היא בעיית המחסור במים במחוז חוזיסטאן העשיר בנפט. החקלאים במחוז הפסידו את יבוליהם ואת המקנה שלהם השנה בעקבות המחסור במים והתייבשות הנהרות במחוז. כתוצאה מכך פרצו הפגנות קשות נגד המשטר. אלפי מפגינים הפגינו נגד המנהיג העליון ח'מינאי כשהם קוראים קריאות "מוות לדיקטטור".
המשטר דיכא בכוח את המפגינים, הוא שיגר כוחות של "משמרות המהפכה" למחוז חוזיסטאן אשר הרגו כמה מהמפגינים, פצעו עשרות מהם ועצרו מאות.
יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת
(צילום: דוד וינוקר)
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ברור שהמצב מסוכן. יחד עם זאת, ללא נסראללה ואירן וחמאס, ישראל הופכת למדינה ללא אופי, לאירופאית מפונקת. אויבינו הם אלה שבזכותם עדיין יש איזושהי זהות יהודית-ישראלית עם גוון ייחודי. אולי בע... המשך קריאה
ברור שהמצב מסוכן. יחד עם זאת, ללא נסראללה ואירן וחמאס, ישראל הופכת למדינה ללא אופי, לאירופאית מפונקת. אויבינו הם אלה שבזכותם עדיין יש איזושהי זהות יהודית-ישראלית עם גוון ייחודי. אולי בעתיד המצב ישתנה ולא נזדקק למתח בטחוני כדי לשמור על ייחודיות לאומית -אולי נצליח להיות אור לגויים/מורי דרך לטובת כלל כדה"א
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם